'פשוט מתוקים'
'לא צריך לרחם עליהם'
'אמא שלי רוצה לאמץ אחד עם תסמונת דאון,
מסכנים,כמה זורקים אותם מהבית'..
מה הם מבינות בכלל שהם מדברות ככה???
הם מודעות לקשיים וההתמודדויות בכלל????
הם לא מעריכות את מי שמתמודדד,
יעריכו אותם כי הם טובים ואימצו..
אררררררר!!
אני מהאנשים שאומרים שלא צריך לרחם עליהם.אני כל כך מעריכה את הכוחות העצומים שיש להם!אבל הבנתי בזכות שיעור של רב,שאסור לרחם על אף אחד,אף אחד לא היה רוצה שיסתכלו עליו כאילו הוא איזה יצור חייזרי,מה הכוונה שלי?שלמשל על עניים,צריך לרחם.איך מרחמים?עוזרים להם,נותנים להם צדקה בכל מיני דרכים.אבל את לא תבואי לעני,ותגידי לו:איזה מסכן אתה יואו,איך נולדת ככה בלי כלום איזה באסה..את תחשבי בלב.אבל את לא תגידי לו את זה או לאנשים אחרים.כי זה באמת גורם לך להרגיש שאתה פחות מכולם,שאתה פחות שווה,אף אחד לא היה רוצה שירחמו עליו.בגלל זה אני לא מרחמת על אנשים שנולדו עם פיגור או בעיות שונות,את תבואי אל האנשים שנולדו ככה,את תדברי איתם ותחייכי אליהם ותאהבי אותם!אבל גם להם או מאחורי הגב שלהם לא תגידי:איזה מסכנים,כמה ניסיונות,איזה עצוב זה שהם ככה ולא יכולים להיות כמו כל אנשים רגילים,להיות עם חיים טובים יותר מהבעיות האלה..כי אין מה לעשות!ככה ה' ברא אותם!אף אחד לא יודע למה.אפשר לבוא ולהגיד:זה התיקון שלהם.אפשר לבוא ולהגיד:ה' רצה עוד מיוחדות יותר מיוחדת מכולם.אבל אסור לרחם!אני באמת מעריצה אותם!לא מרחמת עליהם,מעריצה אותם.מעריצה את המדהימות שבהם,את היכולות הענקיות שלהם שהם באמת מתמודדים עם כל הניסיונות המטורפים האלה שאני לא בטוחה שהייתי עוברת אותם..מקווה ששיניתי לך משהו מהמשפט השני..
ועל המתוקים-אני מצטערת,הם פשוט מתוקים!הם פשוט מתוקים יותר ממני,טובים יותר ממני,שמחים יותר ממני.מצטערת אם זה פוגע בך,אבל זה פשוט ככה!הנשמות שלהן מדהימות יותר משלי,הם טובים יותר ממני.הם הכל יותר ממני!והם פשוט מתוקים.הם פשוט נשמות מתוקות,נשמות שבחיים לא הייתי מכירה אצל אחרים.פשוט מיוחדות עצומה ומדהימה!הם באמת מתוקים.אבל לא מתוקים של החנפנות,מתוקים במלוא המשמעות.מתוקים,ממתקים לי את החיים,משמחים אותי עצם זה שהם בכלל מתקשרים איתי!בקצרה עכשיו(אל תדאגי משפטים אחרונים)יש המון נכונות וצדק במה שאת אומרת,באמת זה קצת מאכזב.אבל כל אחד חושב משהו אחר,ואסור לנו לשפוט אחרים על מה שהם אומרים.עובדה שתראי כמה גילית עכשיו אם קראת את מה שכתבתי,כמה גילית על מה שאני חושבת על חלק מהמשפטים..קיצר אל תתייחסי אל האימרות האלו יותר מדי,אולי האנשים שאומרים את זה פשוט לא מבינים את היופי שבאנשים המיוחדים האלה!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
