יש ליד תחנה מרכזית,חנות של מטפחות מעוצבות וממש זול שם.

אם אני לא טועה,כל מטפחת עולה 30/40 ש"ח.

יש בתחנה מרכזית עצמה דוכן של מטפחות אבל שם זה ממש יקר,

זה של כל המעצבות..

זה מה שאני מכירה.

שיהיה בהצלחה ומזל טוב!

אין מבצעים,

אבל המחירים סבבה והמטפחות עוד יותר

יש שם הכל!

מעוצבות צעיפים מרובעות ובכל המחירים.

ואם את אוהבת בעיקר צעיפים/פשמינות אז יש במלא חנויות פיצ'יפקעס.

בהצלחה!

מעוצבות  - נחשבות יקרות.. המחירים נעים בין 50 ש"ח למטפחת (זול!) ל- 250 ש"ח..
צעיפים ופשמינות הכי זולים בד"כ...
 

מטפחות מבדים יפים, אבל פשוט מרובעות (נקראות משולשות בפי העם) -
אפשר למצוא בכל מקום...

בבת עין תמצאי בדים מרהיבים.
אבל כן - זה יקר.

אגב - באותה שורת חנויות (צומת האיקסים לכיוון המשביר)
יש גם חנות שלימה שמוקדשת רק לקשקושי כיסוי ראש וסוגי מטפחות ודווקא זולה - תהני!
 

כי היום מה שהולך באופנה- זה לשים 150 שקל על הראש- בימי חול... בשבת עוד יותר...

מבחינה חברתית -זו שערוריה!

עיצות אחרות מניסיוני- באישי, אם בא לך

אני קונה צעיפים ופשמינות באיזור ה-15, 20 שקל ומשלבת אותן כרצוני..
שאריות בדים ותחרות משדרגים יופי..
גם מטפחות מרובעות אפשר למצוא במחירים שפויים.
לאירועים - את מוזמנת למשכן מטפחת.

אם כל סט-מטפחת עולה לך 70 ש"ח

ויש לך נגיד..... 7 כאילו....

לפחות!

כ 500 ש"ח

וזה ליומיומי השוטף... לשבת יש עוד..

ומידי פעם צריך לחדש... אז יש את אילו שישבות בתחתית המגירה- ליום שעוד יבוא....

אני בהחלט בעד להיות יפה, ולהשקיע, ולגוןן, ולהיות מעודכנת

אבל יש פה תופעה חברתית שהיא בעיני לא טובה בכלל-

שנשים צעירות שאין הלן יותר מידי תקציב בחיים- משקיעות סכומים לא קטנים בכלל- על ביגוד ואיבזור...

כולנו חיים בחברה שבה לזוגות צעירים אין הרבה כסף, ומה שיש- חשוב להשתמש בחכמה.

בעיני זה לא חכם ולא ראוי ליצור סטנדרט שנשים לובשות בגדי מעצבים או מטפחות מעצבים- ביומיום

אישית אני כמו אלירז- יש לי מגוון מטפחות וקישקושים שהם זולים ופשוטים יותר- ואני עושה איתם דברים יפים...

ואני לא היחידה שככה...

לגבי הקשירה הגבוהה- לא מתאים לכל אחת

סגנון קשירה צריך להתאים למבנה פנים!! לא לקשירה האופנתית

יש לי 3-4 מעוצבות שלא עלו יקר בכלל,

וכל השאר צעיפים וקצת מרובעים שכל אחד לא יותר מ10 שח.

ויש לי רק כמה בודדים שקניתי שהם די מספיקים לי להכל..

למדתי לקנות בגדים לפי המטפחות וההפך

ולמצוא מטפחות שמתאימות להרבה סוגים של בגדים.

אבל אצלינו ב"ה הפשטות מקובלת.

היינו לא מזמן בשבת במקום מסוים שהיתי בהלם מרמת השמלות והמטפחות.

אבל אני אעדיף לקנות מטפחת מאשר בגד

כי מטפחת משנה את הפנים

ו500 ש"ח זה מחיר של 2 שמלות..לא שווה?

אגב,

שנה שלמה בקושי קניתי מטפחות

וחוץ מזה שגם קניתי מטפחות ב50 אבך גיליתי שהן יושבות פחות טוב וזה מבאס..אז כדאי ךשקיע את ה80 ₪ למטפחת טובה

יש מבחר גדול ומתחיל ממחירים נמוכים (מטפחות רגילות, צבעוניות, צעיפים וכו' ב20 ש'ח ומעלה, ומעוצבות 70 שח ומעלה...), יש שם גם סיכות, בובו וכל מה שקשור לכיסוי ראש

במדרחוב יש 'קטשופ' ויש שם מלא צעיפים זולים (25-35 שח, קניתי היום אפילו לבנה וחגיגית לחג!!), כובעים ושאר מיני מטפחות...

** לפני החגים יש כל מיני מבצעים, ראיתי הרבה מטפחות יפות, חלקן מעוצבות, במחירי מציאה! מרכז העיר ירושלים.

ועוד משהו חשוב, בכל חנות תגידי שאת מאורסת,לי זה נתן הנחה של לפחות 10% על כל קניה!!!

מזל טוב!!!!!

תקני בהתחלה מעט מטפחות מסוג שנראה לך, כשתתחילי ללכת איתן תבדקי אם הם נוחות לך או שאת רוצה

לשנות סוג מטפחת. כי לכל אחת מתאים ונח משהו אחר. אחרי שתתרגלי תקני את השאר.

מזל טוב

חברות השקיעו בי וקנו לי במיטב הכסף - מטפחות מעוצבות , לפני החתונה.

אני לא משתמשת.. וחבל!!

אני יכולה לומר על עצמי שאני יודעת מה אני אוהבת ורוצה לקנות..

ולכן קניתי (ותפרתי) לי מלא מטפחות שאני אוהבת 

מטפחות מעוצבות יפות - 70 זה יחסית זול, 100 נחשב די נורמלי, מעל - יקר.

זה גם תלוי כמה היא מעוצבת וכו'.

כמו שאמרו:

החנות מחוץ לתחנה המרכזית נהדרת.

ברחוב קינג ג'ורג' יש כמה חנויות:

בת עין

ומעבר לכביש:

"רות ונעמי" - מבחוץ נראה שזו חנות כובעים, אבל בקומה העליונה יש מטפחות.

קמילון - יש מעט.

בנדנה - חביב מאד.

ויש מצב לעוד...

צעיפים פשוטים וחלקים יש בהרבה חנויות, לאו דווקא של מטפחות.

10 שקלים זה הכי זול. חלקות - אל תקני ביותר מ15 שקלים.

כמובן שיש גם סרטים, פרחים וכו'.

לרוב יצא לך זול יותר להיכנס לחנות סדקית ולקנות סרטים.

ואת גם מוזמנת לדבר איתי

תתחדשי

זה עולה הרבה יותר זול!

לדג':

קניתי בנדנת בסיס בצבע של השמלה- 16 ש"ח.

סרט צמה-10 ש"ח

סיכה יפה- 5 ש"ח.

וכשמסדרים על הראש זה נראה בדיוק כמו המעוצבות!

אותו הדבר עם תחרות. התחרות עולה 5 ש"ח למטר. ואת יכולה לקנות גם החצאי מטר.

אני קניתי מלא פשמינות ומטפחות בסיס ואני שמה את התחרות עליהן ועם סיכות (אגב גם סיכות מתחרה זה שניות לעשות..)

ובכל המטפחות שקניתי לפני החתונה במיטב כספי (מעוצבות..) אני בקושי משתמשת.. כי גיליתי שזה פחות נוח..

פשמינה יש מלא הוראות איך וסרטונים- חפשי ביוטיוב.. ויש אתר מיוחד (לא זוכרת איך קוראים לו..)

תקני אחת שחורה/לבנה ותנסי שוב ושוב.. (במקרה ולא תרצי היא תוכל להיות אחלה צעיף..)

(כלומר המרובעות שמקפלים, או המשולשות מראש)

אני הולכת רק עם כאלה (חולה על המשולש שמשתרך אחריי מזכרת מימים עברו שהיה משהו אחר משתרך...), ומעל מגוונת בשבתות עם סרט/תחרה/חצי מטפחת מעוצבת שעולות הרבה פחות וגם יותר קל לגוון.

אני אישית לא קונה ביותר מ-80 לדעתי, אבל כמו שאמרתי- אני קונה בעיקר פיצ'יפקעס קטנים וזולים ומשלבת אותם.

ממליצה גם על בנדנה בקינג ג'ורג'.

ועודבר שלא אמרו- למרות שזה נכון שכדאי להבין קודם מה את אוהבת ומה נוח לך, לפני החתונה הרבה הרבה יותר קל לקנות מטפחות. דבראשון יש את עניין הכסף, שלרוב האצבע פחות קלה על ההדק אחרי שמתחתנים ואחראיים בלעדיים על החשבונות (נכון שזו הכללה, אבל הרבה פעמים יש מי שתרצה לקנות איתך את המטפחות הראשונות...), ובנוסף- את יכולה פשוט להכנס לחנות/דוכן ולמדוד, בלי צורך לשים מעל מטפחת שעלייך כבר או ללכת לחדר הלבשה (אם יש כזה). נקודה למחשבה, לא?

תתחילי לבהות במטפחות של בנות, עד שאת מוצאת קשירה שאת אוהבת. וגם תנסי מוכרות בחנויות מטפחות, הם נורא נחמדות ולפעמים גם ממש מיומנות בלהסביר. הקשירה האחת והיחידה שאני מסכימה לקשור (שלא גורמת לפרוץ בבכי, כפי שהגדרתי את זה בזמנו) למדתי ממוכרת בחנות של קטשופ בעיר (במדרחוב- על בן הלל, נראה לי שזה. מול איפה שפעם היה בלווי). 

אני גם קונה מטפחות פשוטות ומוסיפה סרט אחד או שניים או סיכה. קניתי ב3 ש"ח למטר, מטר וחצי של החוט צמה הזה, 6 ש"ח לסיכה בצבע זהב, ואיזה 10 ש"ח לדבק ויצרתי לעצמי חגורה למטפחת כמו שמוכרים ב60 (בכיף יותר) בחנויות. ואני ממש לא אחת שמוכשרת אמונתית, אבל זה לא דברים מסובכים (אני מכירה בנות שבאמת מרשימות, אבל אני לא כזאת- אז אם אני יכולה, בטוח גם את...) שכחתי איך קוראים לחנות, אבל זה חנות יצירה ליד המשביר הישן בעיר (משהו עם גד? מישהו מכיר?), מצד ימין של המרחב שמה. די ליד קסטרו. גם יש הרבה חברות/אחיות/בנותדודות/חניכות מתלהבות וכישרוניות שיכולות ליצור שלל סיכות אולפניסטיות שניתן לחבר למטפחת (או פשוט להמיר קולקציה נוכחית לכזו )

ומישהי כאן המליצה על סרט החלקה- חובה! אני מעידה ששיניתי את מהות הקשירות אצלנו במשפחה עם זה שהכרתי לכולן את הסרט החלקה וכולן קנו אחריי.

עריכה: נזכרתי בעוד משהו- לגבי התלבטות הלפני/ אחרי חתונה. האמת שכולם אמרו לי לחכות לאחרי החתונה כי רק אז אדע מה נוח לי. אבל כשאמרתי שיש לי רק מטפחת אחת (שנקנתה שבוע וחצי לפני החתונה) הם היו קצת מופתעים... אז לא צריך להיות קיצונים (בסוף קניתי איזה 8 בשבוע שלפני), אבל באמת שלא כדאי יותר מדי (יש לי הרבה חברות שלא לובשות בכלל מטפחות שקנו לפני החתונה). מצד שני, לא צריך הרבה- קניתי רק מטפחת אחת בינתיים מאז החתונה. אז תקני מספיק לשרוד את השבוע של ה7 ברכות ואח"כ תעשי ספירת מלאי. כבר תדעי מה נוח לך, איזה בד טוב לך (ממליצה על לייקרה, לפחות לבסיסיים- מאוד נוחים לקשירה. יש הרבה בקטשופ), ומה את אוהבת.

אני חולה על מטפחות

ונזכרתי, יש עוד חנות-דוכן בתוך התחנה המרכזית. נחמד...

http://www.kshirot.co.il/

זה לא כזה מסובך וזה כיף!

יש לי כמה מטפחות מעוצבות (לפעמים שנמאס לי להשקיע זמן בלסדר סרטים ולשים סיכה ושזה ישב טוב על הראש) אבל כ"כ כואב לי להוציא על מטפחות סכומים שאני לא מוציאה על חולצות וחצאיות, לדעתי לשדרג לבד גם חוסך וגם נראה לא פחות טוב.

יש לי אוסף גדול של סרטים ותחרות ואני כל פעם מאלתרת לפי הבגדים וסיכות מצאתי מהממות בשקל והן מאוד משדרגות.

בעזהי"ת

נתחיל מזה שלפני החתונה הייתי סטייליסטית, בהתאם לבית שלי: אמא שלי ודודה שלי לקחו אותי למעצבת מטפחות שהיא חברה שלהם [אפרתוש- למי שמכירה], עם כל הבגדים שייעדתי לשבע ברכות, ופשוט התאמנו סינר מעוצב לכל בגד. [סה"כ 7]

וגם שתי סרטים עבים כאלה חגיגים, שאותם אני קושרת על מטפחת בסיס.

אבל מה שאני יותר אוהבת [מרוב שהספקתי כבר הרבה זמן, כן? ]- זה לקשור צעיף בצבע חלק, ועליו סרט שאני מכינה:

קניתי צמות כאלה דקות בחנות בדים במדרחוב [5-6 שקלים למטר], 

קניתי כפתורים שונים, עיגולים מזהב, פרחים קטנים מזהב/כסף וכו' בחנויות של חרוזים וחומרי יצירה וכאלה.

ועכשיו לטיפ- קיבלנו לחתונה מתנות, נכון? אז למשל במתנות מ'פוקס הום' יש סרטי אריזה כאלה? שמרתי אותם. ואז מתחת לצמה הדבקתי אותם, כשהצד עם הכיתוב נמצא למטה. מדביקה בדבק פשוט שקניתי במקס סטוק בחמישה שקלים.. מהמם

ושניה, ניתן לכם תמונה:

י'מוכשרת!!

מדהים!!!

זה באמת החזיק לך אפילו שזה לא דבק בדים?

יש בשוק הכרמל בקצה שקרוב ליפו ולכרמלית דוכן ענקקק של מטפחות מרובעות וצעיפים מכל הסוגים והמינים. יש שם צעיפים ממש ממש מיוחדים, וגם יש לו צעיפים ממש ממש דקים ולא שקופים שנוחים בצורה בילתי רגילה. המטפחות הכי טובות שלי משם... קצת קשה להסביר איפה הוא נמצא. תשאלי איפה החנות ממתקים הגדולה ביציאה מהשוק ותמשיכי טיפה פנימה.

חוצמזה יש את מרכז התפירה והברכה ביפו לכיוון תחנה מרכזית קצת אחרי קינג גורג. לא בדקתי בעצמי אבל שמעתי המלצות.

בהצלחה

זה שמה בפייסבוק :

Keren EtAnnael Foulards Tsniout

זה יותר מתאים לחג שבת ...

זה ממש מפחיד ללכת עם המטפחות האלה על הראש.

גם אם היו נותנים לי בחינם ועוד משלמים לי, לא הייתי הולכת עם זה.

ולכותבת,

מצטרפת להמלצות לחנות ליד המרכזית.

אם את גרה במרכז או לא רחוק, כדאי לך ללכת לנחלת בנימין, יש שם המון מקומות לבדים, פיצ'יפקס, סרטים ושטויות ואפשר למצוא גם מציאות בארגזי השאריות.

אפשר לקנות בדי כותנה מצויירים

בסגנון של המטפחות המרובעות של קמליון/בת עין, 

תקני חצי מטר, נראה לי, אני לא זוכרת בדיוק (למבינות ממני, אם טעיתי במידה, תקנו אותי), תגזרי ישר או שתתני למישהי שתגזור לך ישר,

וכבר יש לך מטפחת ב15 ש"ח בערך, (הבדים האלה עולים באיזור ה25 למטר)

 במקום ב25-35.

אם את אוהבת את יכולה גם לקנות בדי לייקרה בזול ממש, לגזור יפה, ולהוסיף להם תחרות

כפתורים ופסי בד כותנה מודפסים (לגזור ישר ולתפור מסביב...) .. ועוד כיד הדמיון הטובה

או להשתמש בהם בתור בסיס מתחת לבד שיפון לשבת/חג/אירוע

בד שיפון יפה יכול להתאים לשבת/ אירוע, ועולה באיזור ה25 למטר, את יכולה לקנות חצאי מטרים בצבעים שמתאימים לך לבגדים,

. זה מאוד מחליק אז צריך לקשור את זה מעל לייקרה או מטפחת בסיס.

רעיון למטפחת חגיגית "מעוצבת" תוצרת בית: (כמובן שזה לא מושקע כמו המטפחות המיוחדות של המעצבות... אבל עדיין...)

בד לייקרה, כדי שלא יחליק, משולש/מלבן/משולש כפול ... כרצונך.. בצבע שמתאים לבגד או בצבע הבגד,

מעל מלבן בד שיפון (חצי מטר), בצבע שמתאים לבגד, (לא כדאי בצבע של הבגד.. יצא עמוס..).

ומעל סרט תחרה רחב בצבע הבגד, שיכסה את כל השיפון מקדימה. 

נניח לשמלה ירוקה: לייקרה, שיפון בצבע שמנת, סרט תחרה רחב ירוק בגוון השמלה.

מעל זה אפשר לקשור סרט צמות בצבע מתאים עם פרח קטן ועוד כל מיני רעיונות.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.