יש ליד תחנה מרכזית,חנות של מטפחות מעוצבות וממש זול שם.

אם אני לא טועה,כל מטפחת עולה 30/40 ש"ח.

יש בתחנה מרכזית עצמה דוכן של מטפחות אבל שם זה ממש יקר,

זה של כל המעצבות..

זה מה שאני מכירה.

שיהיה בהצלחה ומזל טוב!

אין מבצעים,

אבל המחירים סבבה והמטפחות עוד יותר

יש שם הכל!

מעוצבות צעיפים מרובעות ובכל המחירים.

ואם את אוהבת בעיקר צעיפים/פשמינות אז יש במלא חנויות פיצ'יפקעס.

בהצלחה!

מעוצבות  - נחשבות יקרות.. המחירים נעים בין 50 ש"ח למטפחת (זול!) ל- 250 ש"ח..
צעיפים ופשמינות הכי זולים בד"כ...
 

מטפחות מבדים יפים, אבל פשוט מרובעות (נקראות משולשות בפי העם) -
אפשר למצוא בכל מקום...

בבת עין תמצאי בדים מרהיבים.
אבל כן - זה יקר.

אגב - באותה שורת חנויות (צומת האיקסים לכיוון המשביר)
יש גם חנות שלימה שמוקדשת רק לקשקושי כיסוי ראש וסוגי מטפחות ודווקא זולה - תהני!
 

כי היום מה שהולך באופנה- זה לשים 150 שקל על הראש- בימי חול... בשבת עוד יותר...

מבחינה חברתית -זו שערוריה!

עיצות אחרות מניסיוני- באישי, אם בא לך

אני קונה צעיפים ופשמינות באיזור ה-15, 20 שקל ומשלבת אותן כרצוני..
שאריות בדים ותחרות משדרגים יופי..
גם מטפחות מרובעות אפשר למצוא במחירים שפויים.
לאירועים - את מוזמנת למשכן מטפחת.

אם כל סט-מטפחת עולה לך 70 ש"ח

ויש לך נגיד..... 7 כאילו....

לפחות!

כ 500 ש"ח

וזה ליומיומי השוטף... לשבת יש עוד..

ומידי פעם צריך לחדש... אז יש את אילו שישבות בתחתית המגירה- ליום שעוד יבוא....

אני בהחלט בעד להיות יפה, ולהשקיע, ולגוןן, ולהיות מעודכנת

אבל יש פה תופעה חברתית שהיא בעיני לא טובה בכלל-

שנשים צעירות שאין הלן יותר מידי תקציב בחיים- משקיעות סכומים לא קטנים בכלל- על ביגוד ואיבזור...

כולנו חיים בחברה שבה לזוגות צעירים אין הרבה כסף, ומה שיש- חשוב להשתמש בחכמה.

בעיני זה לא חכם ולא ראוי ליצור סטנדרט שנשים לובשות בגדי מעצבים או מטפחות מעצבים- ביומיום

אישית אני כמו אלירז- יש לי מגוון מטפחות וקישקושים שהם זולים ופשוטים יותר- ואני עושה איתם דברים יפים...

ואני לא היחידה שככה...

לגבי הקשירה הגבוהה- לא מתאים לכל אחת

סגנון קשירה צריך להתאים למבנה פנים!! לא לקשירה האופנתית

יש לי 3-4 מעוצבות שלא עלו יקר בכלל,

וכל השאר צעיפים וקצת מרובעים שכל אחד לא יותר מ10 שח.

ויש לי רק כמה בודדים שקניתי שהם די מספיקים לי להכל..

למדתי לקנות בגדים לפי המטפחות וההפך

ולמצוא מטפחות שמתאימות להרבה סוגים של בגדים.

אבל אצלינו ב"ה הפשטות מקובלת.

היינו לא מזמן בשבת במקום מסוים שהיתי בהלם מרמת השמלות והמטפחות.

אבל אני אעדיף לקנות מטפחת מאשר בגד

כי מטפחת משנה את הפנים

ו500 ש"ח זה מחיר של 2 שמלות..לא שווה?

אגב,

שנה שלמה בקושי קניתי מטפחות

וחוץ מזה שגם קניתי מטפחות ב50 אבך גיליתי שהן יושבות פחות טוב וזה מבאס..אז כדאי ךשקיע את ה80 ₪ למטפחת טובה

יש מבחר גדול ומתחיל ממחירים נמוכים (מטפחות רגילות, צבעוניות, צעיפים וכו' ב20 ש'ח ומעלה, ומעוצבות 70 שח ומעלה...), יש שם גם סיכות, בובו וכל מה שקשור לכיסוי ראש

במדרחוב יש 'קטשופ' ויש שם מלא צעיפים זולים (25-35 שח, קניתי היום אפילו לבנה וחגיגית לחג!!), כובעים ושאר מיני מטפחות...

** לפני החגים יש כל מיני מבצעים, ראיתי הרבה מטפחות יפות, חלקן מעוצבות, במחירי מציאה! מרכז העיר ירושלים.

ועוד משהו חשוב, בכל חנות תגידי שאת מאורסת,לי זה נתן הנחה של לפחות 10% על כל קניה!!!

מזל טוב!!!!!

תקני בהתחלה מעט מטפחות מסוג שנראה לך, כשתתחילי ללכת איתן תבדקי אם הם נוחות לך או שאת רוצה

לשנות סוג מטפחת. כי לכל אחת מתאים ונח משהו אחר. אחרי שתתרגלי תקני את השאר.

מזל טוב

חברות השקיעו בי וקנו לי במיטב הכסף - מטפחות מעוצבות , לפני החתונה.

אני לא משתמשת.. וחבל!!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

מטפחות מעוצבות יפות - 70 זה יחסית זול, 100 נחשב די נורמלי, מעל - יקר.

זה גם תלוי כמה היא מעוצבת וכו'.

כמו שאמרו:

החנות מחוץ לתחנה המרכזית נהדרת.

ברחוב קינג ג'ורג' יש כמה חנויות:

בת עין

ומעבר לכביש:

"רות ונעמי" - מבחוץ נראה שזו חנות כובעים, אבל בקומה העליונה יש מטפחות.

קמילון - יש מעט.

בנדנה - חביב מאד.

ויש מצב לעוד...

צעיפים פשוטים וחלקים יש בהרבה חנויות, לאו דווקא של מטפחות.

10 שקלים זה הכי זול. חלקות - אל תקני ביותר מ15 שקלים.

כמובן שיש גם סרטים, פרחים וכו'.

לרוב יצא לך זול יותר להיכנס לחנות סדקית ולקנות סרטים.

ואת גם מוזמנת לדבר איתי

תתחדשי

זה עולה הרבה יותר זול!

לדג':

קניתי בנדנת בסיס בצבע של השמלה- 16 ש"ח.

סרט צמה-10 ש"ח

סיכה יפה- 5 ש"ח.

וכשמסדרים על הראש זה נראה בדיוק כמו המעוצבות!

אותו הדבר עם תחרות. התחרות עולה 5 ש"ח למטר. ואת יכולה לקנות גם החצאי מטר.

אני קניתי מלא פשמינות ומטפחות בסיס ואני שמה את התחרות עליהן ועם סיכות (אגב גם סיכות מתחרה זה שניות לעשות..)

ובכל המטפחות שקניתי לפני החתונה במיטב כספי (מעוצבות..) אני בקושי משתמשת.. כי גיליתי שזה פחות נוח..

פשמינה יש מלא הוראות איך וסרטונים- חפשי ביוטיוב.. ויש אתר מיוחד (לא זוכרת איך קוראים לו..)

תקני אחת שחורה/לבנה ותנסי שוב ושוב.. (במקרה ולא תרצי היא תוכל להיות אחלה צעיף..)

(כלומר המרובעות שמקפלים, או המשולשות מראש)

אני הולכת רק עם כאלה (חולה על המשולש שמשתרך אחריי מזכרת מימים עברו שהיה משהו אחר משתרך...), ומעל מגוונת בשבתות עם סרט/תחרה/חצי מטפחת מעוצבת שעולות הרבה פחות וגם יותר קל לגוון.

אני אישית לא קונה ביותר מ-80 לדעתי, אבל כמו שאמרתי- אני קונה בעיקר פיצ'יפקעס קטנים וזולים ומשלבת אותם.

ממליצה גם על בנדנה בקינג ג'ורג'.

ועודבר שלא אמרו- למרות שזה נכון שכדאי להבין קודם מה את אוהבת ומה נוח לך, לפני החתונה הרבה הרבה יותר קל לקנות מטפחות. דבראשון יש את עניין הכסף, שלרוב האצבע פחות קלה על ההדק אחרי שמתחתנים ואחראיים בלעדיים על החשבונות (נכון שזו הכללה, אבל הרבה פעמים יש מי שתרצה לקנות איתך את המטפחות הראשונות...), ובנוסף- את יכולה פשוט להכנס לחנות/דוכן ולמדוד, בלי צורך לשים מעל מטפחת שעלייך כבר או ללכת לחדר הלבשה (אם יש כזה). נקודה למחשבה, לא?

תתחילי לבהות במטפחות של בנות, עד שאת מוצאת קשירה שאת אוהבת. וגם תנסי מוכרות בחנויות מטפחות, הם נורא נחמדות ולפעמים גם ממש מיומנות בלהסביר. הקשירה האחת והיחידה שאני מסכימה לקשור (שלא גורמת לפרוץ בבכי, כפי שהגדרתי את זה בזמנו) למדתי ממוכרת בחנות של קטשופ בעיר (במדרחוב- על בן הלל, נראה לי שזה. מול איפה שפעם היה בלווי). 

אני גם קונה מטפחות פשוטות ומוסיפה סרט אחד או שניים או סיכה. קניתי ב3 ש"ח למטר, מטר וחצי של החוט צמה הזה, 6 ש"ח לסיכה בצבע זהב, ואיזה 10 ש"ח לדבק ויצרתי לעצמי חגורה למטפחת כמו שמוכרים ב60 (בכיף יותר) בחנויות. ואני ממש לא אחת שמוכשרת אמונתית, אבל זה לא דברים מסובכים (אני מכירה בנות שבאמת מרשימות, אבל אני לא כזאת- אז אם אני יכולה, בטוח גם את...) שכחתי איך קוראים לחנות, אבל זה חנות יצירה ליד המשביר הישן בעיר (משהו עם גד? מישהו מכיר?), מצד ימין של המרחב שמה. די ליד קסטרו. גם יש הרבה חברות/אחיות/בנותדודות/חניכות מתלהבות וכישרוניות שיכולות ליצור שלל סיכות אולפניסטיות שניתן לחבר למטפחת (או פשוט להמיר קולקציה נוכחית לכזו )

ומישהי כאן המליצה על סרט החלקה- חובה! אני מעידה ששיניתי את מהות הקשירות אצלנו במשפחה עם זה שהכרתי לכולן את הסרט החלקה וכולן קנו אחריי.

עריכה: נזכרתי בעוד משהו- לגבי התלבטות הלפני/ אחרי חתונה. האמת שכולם אמרו לי לחכות לאחרי החתונה כי רק אז אדע מה נוח לי. אבל כשאמרתי שיש לי רק מטפחת אחת (שנקנתה שבוע וחצי לפני החתונה) הם היו קצת מופתעים... אז לא צריך להיות קיצונים (בסוף קניתי איזה 8 בשבוע שלפני), אבל באמת שלא כדאי יותר מדי (יש לי הרבה חברות שלא לובשות בכלל מטפחות שקנו לפני החתונה). מצד שני, לא צריך הרבה- קניתי רק מטפחת אחת בינתיים מאז החתונה. אז תקני מספיק לשרוד את השבוע של ה7 ברכות ואח"כ תעשי ספירת מלאי. כבר תדעי מה נוח לך, איזה בד טוב לך (ממליצה על לייקרה, לפחות לבסיסיים- מאוד נוחים לקשירה. יש הרבה בקטשופ), ומה את אוהבת.

אני חולה על מטפחות

ונזכרתי, יש עוד חנות-דוכן בתוך התחנה המרכזית. נחמד...

http://www.kshirot.co.il/

זה לא כזה מסובך וזה כיף!

יש לי כמה מטפחות מעוצבות (לפעמים שנמאס לי להשקיע זמן בלסדר סרטים ולשים סיכה ושזה ישב טוב על הראש) אבל כ"כ כואב לי להוציא על מטפחות סכומים שאני לא מוציאה על חולצות וחצאיות, לדעתי לשדרג לבד גם חוסך וגם נראה לא פחות טוב.

יש לי אוסף גדול של סרטים ותחרות ואני כל פעם מאלתרת לפי הבגדים וסיכות מצאתי מהממות בשקל והן מאוד משדרגות.

בעזהי"ת

נתחיל מזה שלפני החתונה הייתי סטייליסטית, בהתאם לבית שלי: אמא שלי ודודה שלי לקחו אותי למעצבת מטפחות שהיא חברה שלהם [אפרתוש- למי שמכירה], עם כל הבגדים שייעדתי לשבע ברכות, ופשוט התאמנו סינר מעוצב לכל בגד. [סה"כ 7]

וגם שתי סרטים עבים כאלה חגיגים, שאותם אני קושרת על מטפחת בסיס.

אבל מה שאני יותר אוהבת [מרוב שהספקתי כבר הרבה זמן, כן? ]- זה לקשור צעיף בצבע חלק, ועליו סרט שאני מכינה:

קניתי צמות כאלה דקות בחנות בדים במדרחוב [5-6 שקלים למטר], 

קניתי כפתורים שונים, עיגולים מזהב, פרחים קטנים מזהב/כסף וכו' בחנויות של חרוזים וחומרי יצירה וכאלה.

ועכשיו לטיפ- קיבלנו לחתונה מתנות, נכון? אז למשל במתנות מ'פוקס הום' יש סרטי אריזה כאלה? שמרתי אותם. ואז מתחת לצמה הדבקתי אותם, כשהצד עם הכיתוב נמצא למטה. מדביקה בדבק פשוט שקניתי במקס סטוק בחמישה שקלים.. מהמם

ושניה, ניתן לכם תמונה:

י'מוכשרת!!

מדהים!!!

זה באמת החזיק לך אפילו שזה לא דבק בדים?

יש בשוק הכרמל בקצה שקרוב ליפו ולכרמלית דוכן ענקקק של מטפחות מרובעות וצעיפים מכל הסוגים והמינים. יש שם צעיפים ממש ממש מיוחדים, וגם יש לו צעיפים ממש ממש דקים ולא שקופים שנוחים בצורה בילתי רגילה. המטפחות הכי טובות שלי משם... קצת קשה להסביר איפה הוא נמצא. תשאלי איפה החנות ממתקים הגדולה ביציאה מהשוק ותמשיכי טיפה פנימה.

חוצמזה יש את מרכז התפירה והברכה ביפו לכיוון תחנה מרכזית קצת אחרי קינג גורג. לא בדקתי בעצמי אבל שמעתי המלצות.

בהצלחה

זה שמה בפייסבוק :

Keren EtAnnael Foulards Tsniout

זה יותר מתאים לחג שבת ...

זה ממש מפחיד ללכת עם המטפחות האלה על הראש.

גם אם היו נותנים לי בחינם ועוד משלמים לי, לא הייתי הולכת עם זה.

ולכותבת,

מצטרפת להמלצות לחנות ליד המרכזית.

אם את גרה במרכז או לא רחוק, כדאי לך ללכת לנחלת בנימין, יש שם המון מקומות לבדים, פיצ'יפקס, סרטים ושטויות ואפשר למצוא גם מציאות בארגזי השאריות.

אפשר לקנות בדי כותנה מצויירים

בסגנון של המטפחות המרובעות של קמליון/בת עין, 

תקני חצי מטר, נראה לי, אני לא זוכרת בדיוק (למבינות ממני, אם טעיתי במידה, תקנו אותי), תגזרי ישר או שתתני למישהי שתגזור לך ישר,

וכבר יש לך מטפחת ב15 ש"ח בערך, (הבדים האלה עולים באיזור ה25 למטר)

 במקום ב25-35.

אם את אוהבת את יכולה גם לקנות בדי לייקרה בזול ממש, לגזור יפה, ולהוסיף להם תחרות

כפתורים ופסי בד כותנה מודפסים (לגזור ישר ולתפור מסביב...) .. ועוד כיד הדמיון הטובה

או להשתמש בהם בתור בסיס מתחת לבד שיפון לשבת/חג/אירוע

בד שיפון יפה יכול להתאים לשבת/ אירוע, ועולה באיזור ה25 למטר, את יכולה לקנות חצאי מטרים בצבעים שמתאימים לך לבגדים,

. זה מאוד מחליק אז צריך לקשור את זה מעל לייקרה או מטפחת בסיס.

רעיון למטפחת חגיגית "מעוצבת" תוצרת בית: (כמובן שזה לא מושקע כמו המטפחות המיוחדות של המעצבות... אבל עדיין...)

בד לייקרה, כדי שלא יחליק, משולש/מלבן/משולש כפול ... כרצונך.. בצבע שמתאים לבגד או בצבע הבגד,

מעל מלבן בד שיפון (חצי מטר), בצבע שמתאים לבגד, (לא כדאי בצבע של הבגד.. יצא עמוס..).

ומעל סרט תחרה רחב בצבע הבגד, שיכסה את כל השיפון מקדימה. 

נניח לשמלה ירוקה: לייקרה, שיפון בצבע שמנת, סרט תחרה רחב ירוק בגוון השמלה.

מעל זה אפשר לקשור סרט צמות בצבע מתאים עם פרח קטן ועוד כל מיני רעיונות.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר