לכל לא חבדניק שסבור שלא ראוי לשבת בתוך ציבור מתפללים  ובמקום להתפלל אתם לקרוא משהו .
 

שיש דברים נכנים אבל לא צריך לומר אותם בכל מקום למרות שאותו אחד צריך לשמוע את זה..

כשם שמצוה לומר דבר הנשמע

ב"ה

קמא"ת מסלף את דברי כי הוא פוץ

ולמושיקו טעות, הסברתי היטב מה כוונת הדברים שאהבת ישראל צריכה להיות כה גדולה שאין טעם להפגע, לכן מי שחושד בחברו שהוא נפגע מגיע לו חושב וכותב בפנים !!

כשקראי בתחילה את דברי HAIM770 חשבתי שגסות הרוח מצטמצמת לבתבטאות "קיש מיר אין ..."  ושאין הוא מודע למשמעות המלה פוץ . אבחל קראתי שוב את דברייו ושם כתוב :"שבעיירה פלונית המוהל טעה וחתך יותר מידי, הנשמה שעלתה עם החלק שנחתך בטעות שמה פוץ !!! " . ובכן 770 דע שהמשמעות המדוייקת של המלה הזו היא איבר המין הזיכרי !  . אבל בביל לשנוא את מי שאיננו מחבורה שלו הכל מותר .

 מה היה הרבי אומר על זה ?

בעון נבול פה צרות רבות וגזירות מתחדשות, ובחורי שונאי ישראל מתים, יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין, שנאמר על כן על בחוריו לא ישמח ה', ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה, בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. מאי ועוד ידו נטויה, אמר רבי חנן בר אבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכין עליו לרעה, אמר רבא בר שילא אמר רב חסדא, כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם, שנאמר שוחה עמוקה פי זרות, רב נחמן אמר אף שומע ושותק, שנאמר וזעום ה' יפול שם. (שבת לג א)

יש ביטויים בהתוועדיות חסידיות שיש להם הסבר מסוים.

אותו ביטוי שהוא נאמר מחוץ להתוועדיות הוא נחשב כביטוי גס. וכניבול פה

לא סתם הרבי בירך את המשפיע ר' מענדל פוטרפס שיזכה לומר "את הדבר הנכון בזמן הנכון לאיש הנכון"

וכן - לפעמים אפשר לקבל ביקורת גם מאנשים שאתה לא מסכים בדעותיהם

פשוט לא

יש אותה מילה שבמקום אחד היא ניבול פה ובמקום שני היא לא.

במקום שהיא כן  - כדברי הגמרא שהזכרת למעלה.

ובמקום שהיא לא - זה יכול להיות דבר חיובי(בלי קשר למילות הספצפיות שהוזכרו מעלה)

ב"ה

כשבכותרת כתוב:

לא כולם יבינו כי לא כל מוח סביל כגון דא !

ובהמשך כתוב:

מי שרגיש שלא ימשיך לקרוא

ולאחר מכן הסבר:

לכאורה זה נראה חוצפה ונבול פה, אבל אם מסתכלים לעומק הנקודה היא שהאחווה בין החסידים צריכה להיות עד כדי כך, שעצם בקשת המחילה היא עלבון, כאילו האחד פגע בשני והוא אינו מוחל לו עד שיבקש מחילה ויתחנן, ולא היא האהבה צריכה להיות כה גדולה שאין טעם לבקש מחילה לכן אחד אמר לשני "תנשק לי .... ".

ואח"כ עוד הזהרה:

אז ידידי וחברי, אני חוזר שוב רק למי שמבין

אז כנראה שיש אנשים שנתפסים רק למילים נטו בלי ההקשר, וזו בעיה שלהם ולא של הכותב.

הייתי רוצה לרשום כאן סיפור שהיה ביחידות אם ר' ראובן דונין ע"ה, אבל לפי רמת הלכלוכית החסידית של האנשים שמסתובבים כאן, אינני רואה שום טעם. אנשים שרואים באות ברית קודש, על בריתך שחתמתה בבשרנו אבר מ... זכרי, גישה נכרית מובהקת, ותא לא, על מה יש לדבר ולהתווכח איתם ???

הגישה היהודית, אפילו לא החסידית, היא שונה לגמרי, כשאברהם אבינו בקש מאליעזר משרתו להישבע לקחת ליצחק אישה ממשפחתו אמר לו "שים נא ידך תחת ירכי", במוח האוויל של מי שחושב כמו גוי, זה נראה כמו דבר פסול ביותר, מה זה כאן? הטרדה מינית של עבד? שידול של עבד ליחסים זכריים? לא רבותי, זו שבוע על החפץ הקדוש ביותר שהיה קיים וזמין. מסופר על דוד המלך שהיה בבית המרחץ וכשהוריד את הט"ק הרגיש שהוא ערום מן המצוות עד שנזכר שיהודי לעולם אינו ערום מן המצות ונרגע דעתו כשנזכר באות ברית קודש שנחתם מאז א"א ע"ה בעם ישראל.

אז נכון מי שרואה שכלה נכנסת לחופה וחושב במוחו האוויל מה הולך להיות ההמשך, ראוי לגנאי, אבל אפילו אלו שנאמר עליהם כל מי שנהנה מסעודת חתן וכלה בלי לשמח אותם וכו', יאני מי שמגיע רק למנת אוכל טעימה ודשנה אינו נכלל בקטגוריה זו, אפילו שהוא גס ונתפס למנת האוכל אינו נחשד כאחרון שבאחרונים והגסים ביותר.

אז אנא פרופורציות, רבותי !!!!

כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע.

וזה בכלל לא משנה כרגע אם תוכן הדברים ראוי או לא

ב"ה

... אל ילדים !!!

מדובר באנשים מבוגרים שאמורים להבין משמעות הפירוש של המילים הזהרה, לא להמשיך לקרוא וכו'.

פעם הבאה אכתוב "למבוגרים בלבד" ואשתדל לבקש ממנהל הפורום לסדר בתוכנה מתוחכמת בדיקת גיל למי שרוצה לקרוא את ההודעות שלי. ואם הוא לא יודע איך לעשות זאת שיפנה ל"רימון" !

ושפל, לא הופך את המעשה שלך ללגטימי.

ועיין בבלי שבת ל"ג.

 "פוץ" היא מלה שמעידה שהמשתמש בה הוא בהמה . שום התחכמות על איזו קדושה עליונה של כל פטפוט של מישהו משלנו לא יכולה  לשנות את העובדה הזו.  גם שלוש הנקודות בהתבטאות "קוש מיר אין ...." הם מילה גסה.

 כל הסיפור שהביא חיים770  הוא רק גסות רוח שקר ושינאה.

 זה הסיפור שלו:

ר' שמואל מונקעס, הבדרן של בעל התניא, שנקלע בערב יום כיפור בבית המדרש של מתנגדים, ובעט שאמרו פיוטים וסליחות לפני כל נדרי בעמידה וברעדה, הוא התיישב ללמוד חסידות, רב המקום שחשד שהוא מהכת, התקרב אליו ובא מאחוריו ואתוודה שר' שמואל הכן מהכת.

הוא צרך עליו איך אינך מתבייש בעת שכולם אומרים פיוטים לפני היום הגדול והנורא אתה יושב וקורא דברי הבל !, ר' שמואל שלא ראה מי מדבר איתו זרק לו "פוץ, קוש מיר אין ....",

אז קודם כל לתאר מי שהיה במחיצת בעל התניא כאילו הוא מדבר כבהמה זה ביזוי נורא לבעל התניא !

נסתכל בסיפור בעצמו .

 האיש הלך למנין שבו מתפללים יהודים כפי מנהג אבותינו. מאיפה כל הפרטים מה חשב הרב של אותו בית כנסת ?  ממתי רב מעיר בצרחות ?

זה סתם תיאור כדי לבזות תלמידי חכמים שאינם מחב"ד.  ומה פתאום החסיד הגיע לאותו מקום לא מצטרף לאמירת פיוטים וסליחות ? יש איזה איסור לנהוג כמנהג המקום ?

 הרב בעל התניא היה נגד התבדלות שיוצרת ריב !

 והתשובה הבהמית של מונקאס , לפחי הסיפור , מאיפה יש לו את הבהמיות הזו ?

 האמת לגבי הסיפור ברורה. זו המצאה מכוערת של מישהו שחושב שלהיות חבדניק זה לשנוא כל יהודי שהוא לא חבדניק.

 חיים770 מראה הצטיינות בזה.

בבקשה אל תכתוב עליו כך.

וממש לא בסדר להמציא עליו סיפורים מכוערים  , כאילו הוא מדבר כמו בהמה .

ובגלל שהוא היה קרוב לרבי מלאדי זה גם פגיעה בכבוד הרבי בעל התניא שבודאי היה מעיף לכל הרוחות מי שמדבר כמו בהמה, ומי שממציא סיפורים  בהמיים רק בשביל ליצור שנאה נגד מי שאינו ממש אחד מהחבורה שלך.

הוא אומר משפטים שלמי שלא רגיל ל"דיבור של התוועדויות" יישמעו גסים, אך למעשה אין זה כך.

ר' ראובן דונין (חסיד חב"ד מאד ידוע) היה מדבר בהתוועדויות, וגם סתם ביום חול, דיבורים בסיגנון של רבי שמואל מונקס (כמו בסיפור הנ"ל שחיים770 הביא),. באחת ההתוועדויות שלו, קם באמצע איש אחד, לא חב"דניק,  והוכיח את ר' דונין איך הוא מדבר בגסויות וכו'. ר' ראובן דונין הסתכל עליו ואמר שמי שיש לו  בראש מחשבות גסות, מפרש את המשפטים שלו כגסים, ואז הוא חזר על מה שאמר מקודם, והראה איך כל מילה "גסה" יש לה משמעות נקייה בעברית.

קראתי על כך בספר "שהרבי יחייך" על ר' ראובן דונין.

לא שח"ו אני אומרת שיש לך כאלה מחשבות, אלא שאתה פשוט לא רגיל לסגנון הזה...

 כדאי "משיח" שתיזהר טוב טוב במה שאתה עושה. אתה בטח לא מעלה אפילו בדמיונך למה שאתה נכנס. אבל מה שאתה עושה,  זה הדרך האיומה והפסולה של הפרנקיסטים ! הם תיארו את המעשים הכי שפלים שלהם כאילו הם דבר קדוש שמביא את הגאולה.

"פוץ קוש מיר אין ..." זו התבטאות של בהמה !

כל אחד ומנהגיו כל אחד ותרבותו.

אצל הסאטמר'ס מדינה זו מילה גסה..

היו רבנים שאישרו יהדות לעולים מרוסיה בשנות ה90 על סמך ביטויים אלו או אחרים שהיו מורגלים אצל היהודים.

ובביטוי זה ספציפית... 

אולי בהתחלה תהיה קצת בהלם, אבל אחר כך תבין  את מה שעכשיו אתה לא מוכן אליו

הדיון הזה לא משכנע או מוסיף כבוד לאף אחד כאן,

ודאי לא לחסידות חב"ד.

טעות , כדי שהקורא יחשוב שבטח יש איזה רעיון גדול מאחורי דבריהם .

 אניו חושב שטוב שהקוראים יראו את מה שכתבתי ויחשבו. בבקשה לא למחוק

ב"ה

בהמה ראשי תיבות ברוך הבא מלך המשיח.

וכל מי שלמד טיפת חסידות יודע שהנפש הבהמית היא זו שמניע את האדם לפעול, רוב כוח בתבואת שור, והנשמה האלוקית היא זו שצריכה לנווט את הלהיטות שיש לנפש הבהמית.

כך שאין שום רע להיות בהמה, להיפך, ללא הנפש הבהמית האדם אינו כלום, הנשמה בלי הגוף יכולה אך ורק להנאות מזיו השכינה ותו לא.

ובנוסף, שא נעלך מעל רגליך לפני שאתה מעלה את השם ר' שמואל מונקעם על דל שפתיך !

אינך מכיר את האיש אפילו מהסיפורים עליו.

הנ"ל הגיע לבעל התניא באמצע הלילה ודפק בדלת, בעל התניא לא רצה לפתוח ואיים לשלוח את הגוי שלו לגרשו ור' שמואל ענה הגוי (הנפש הבהמית) שלי יותר חזק מהגוי שלך ! בעל התניא ראה שלו מדובר בסתם טורדן, פתח את דלתו וקיבל את ר' שמואל לחסיד.

אחד מגדולי תלמידי המגיד אתראח אצל בעל התניא בתשע באב, ר' שמואל כמנהג החסידים באמצע הקינות זרק "בובקעס" (מן קוצים) על המתפללים. אותו אחד פנה לבעל התניא ואמר בגלל אברכים כאלו נחרב בית המקדש. בעל התניא שתק. למחרת לאחר התפילה, בעל התניא לקח את אותו תלמיד ליער והראה לו אברך שמרח על עצמו דבש והלך להגיד קינות ליד כוורת של דבורים והנ"ל הגיב בגלל אברכים כאלו יבנה המקדש, ואז בעל התניא גילה לו שאיזה בדיוק אותו אברך ר' שמואל מונקעס !!!!

אז לפני שאתה מדבר עליו לך דחוף לטבול במקווה טהרה.

אם הזכרו את ר' ראובן דונין, אז צריך לדעת שגם הוא, נבהל מאוד מהגישה של החסידים וכך היה הסיפור:

ביום הראשון כשהיה בגיל 16-17 כשהגיע לישיבה ב"פרדס" (הישיבה המרכזית של חב"ד שכיום התפצלה בין יש"ק בלוד ויש"ג בכפר) הגיע לתפילת מנחה וראה אחד מראשי הישיבה לוקח מגבת מרטיב אותה וזורק בפנים של אחד מהמתפללים שהתפלל שמונה עשרה תוך כדי עקימת פנים ועקימת הגוף כאילו טופס אותו שד. ר' ראובן לא הבין, שומו שמים, יהודי מתפלל בכוונה מעומק ליבו ו"רב" מכובד עושה מעשה כזה??? ר' ראובן לא היה ביישן, ניגש לאותו רב ודרש הסבר על המעשי השפל. הרב אמר לו ממה נפשך אם הוא מתפלל באמת בכוונה אז הוא לא הרגיש ואם לאו מגיע לו על זה שהוא הונאה את הציבור. ר' ראובן העיד שמעשה זה נתן לו שיעור מאלף במה צריכה להיות מידת ה"אמת" וזה נשאר לו למוטו בכל חייו.

אסיים כאן לאחר שתגובה זו נמחקה, אז עידנתי אותה ואני מקווה שהפעם זה יעבור.

ובנימה אישית, לידיעתך הכללית הוסיף, שמר' שמואל מונקעס עד ר' ראובן דונין ע"ה, היה ותמיד יהיו מה שנקרא "ציורים" בתוך חסידי חב"ד וריכוזם הגדול היה בעיר נעוול, ר' ישראל נעוולר הכניס עז לזאל של הישיבה בעיצומו של יום הכיפורים, מה הוא היה ליצן? מי שהוא מבחוץ יגיד שהוא פשוט נטרף עליו דעתו, אבל מי שהכיר אותו הבין כוונתו, שתפילה כזו גם עז יכול להתפלל ודרש להפסיק להיות עזים. לא כל אחד מסוגל להבין את התנהגותם החריגה של ה"ציורים". לכל אחד המסר היחודי שלו, אחד בלשונו, השני בהתנהגותו, השלישי בלבושו. (ראה ערך "שרלי" מ-770, הילדים צוחקים עליו, המבוגרים שלו יודעים איזה קירובים קיבל מהרבי מזלזלים בו, אבל הוא יהודי שמסוגל ללכת רגלית מקצה אחד של ניו יורק לשני להשתתף ב"שלום זכר" ! למי שלא מכיר לא ניתן לתאר את האיש ללא תמונה, לובש מכנסי סרבל ענודים בכל מיני כפתורי פירסומת יהודיים (BADGES בלועזית) בכל יום כולל שבתות חגים וכו'.

ע"ז נאמר "הווא דן את כל אדם לכף זכות", אנא ממך זה שחושב, תתחיל באמת לחשוב בכיוון חיובי.

ואם הייתה מורגל בלשונות של התוועדויות, שבו "המתנגד" איננו אך ורק אמצעי להעביר מסר של התנהגות שצריכים לברוח ממנה, אולי לא הייתה רואה בהתבטאויות כגון דא, ניסיון להחפיש את ה"מתנגד" אלה נסיון לשפר את התנהגות החסידים.

שיהיה לך גמר חתימה טובה אם אמון "חסידישע מחילה" !!!

כרגיל הסיפורים שלו מציגים בצורה שלילית אנשים גדולים.

קראו את הסיפור הדמיוני של חיים על ר' שמואל מנקעס :  

"בעל התניא לקח את אותו תלמיד ליער והראה לו אברך שמרח על עצמו דבש והלך להגיד קינות ליד כוורת של דבורים .. "

זה אומר לנו כמובן שהדבורים התנפלו ועקצו את החסיד ר' שמואל מונקעס.

 אבל זה לא קורה במציאות.

 במצב כזה אף דבורה לא תעקוץ!  המון דבורים תבאנה ותמצוצנה לגמרי בנחת את הדבש שעל הבחור. ושום דבר לא יקרה לו !

 ומשיח סתם זורק מלים של טוקבקיסט.

ב"ה

הסיפור הראשון אומנם לא כתוב אבל הסיפור אם הקינות כן כתוב.

אבל הריר של השינאה שיוצא ממקלדתך לא יכול להתאפק !

שיבושם לך, לונגער צדיק ! (הסברים: מושיקו יתרגם !)

חיים מספר לנו שלקח מאיזה ספר את הסיפור על הדבורים שמתנפלות ועוקצות מי שיושב ליד כוורת מרוח בדבש. אבל מה לעשות והדבורים לא קוראות את מה שחיים כותב ! ולא קוראות את הספרים שהוא חושב כאילו יש בהם דברים נכונים , והדבורים לעולם לא תתקופנה מי שמרוח בדבש. להיפך הן  תמצוצנה לגמרי בנחת את הדבש וכלום לא יקרה לאיש.

 גם הסיפור על רב שזרק מגבת רטובה על פנים של יהודי שהתפלל שמונה עשרה הוא שקר.

 פתח את השולחן רוך או את השולחן ערוך הרב ותראה שמי שעושה זאת הוא רשע גמור ועובר על כמה עברות שבתורה.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.