הייתה פעם שעלינו לאוטובוס,היו לי כמה שניות להחליט

בסוף פשוט עמדתי כזה במעבר

אז גם הוא עמד ודיברנו בינתיים

תכלס,זה גם קצת תלוי באורך של הנסיעה

בנסיעות קצרות אפשר לעמוד בכיף

בנסיעות ארוכות-יותר קשה

בקיצור,עוד לא גיבשתי דעה בנושא

עקרונית אני חושבת שמותר לשבת אחד ליד השני 

במיוחד שזו נסיעה ארוכה וזה לצורך היכרות למטרת חתונה

ובמיוחד אם נצא מנקודת הנחה שאני לא נרדמת בנסיעות;)

ברור שחשוב לשבת לא צמוד מדי ואם אפשר אפילו לשים איזה תיק קטן באמצע

וכמובן שזה גם קצת עניין של הרגשה

אם זה אחד הדייטים הראשונים ומרגיש לי מביך מדי לשבת ליד

אז הייתי פשוט מתיישבת במושב מקביל

בנסיעות בינערוניות יושבים (כי מסוכן לעמוד)

אם מרגישים בנוח אז במושב זוגי

אם לא, אז במושב האחורי עם רווח משב

או שהמעבר מפריד

לנסיעות ארוכות, בחיים לא תהיה את הפריווילגיה של מושב מפריד במושב האחרוי... ה-כ-ל תפוס באוטובוסים שיוצאים פעם ביובל....

מקסימום לשבת אחד מול השני במושבים מקבילים ליד המעבר - וגם זה רק אם התמזל מזלך והגעת בזמן בתחילת העלייה בתחנה הראשונה לאוטובוס - אחרת, רוב הסיכויים שתבלו את הנסיעה הארוכה או אחד מקדימה ואחת מאחורה, או שתיכם עומדים - ממש לא נוח 

נסיעה של שעה בערך.

זה לא היה ממש מוצלח,אבל לא באשמתנו.

פעם הבאה אני אחשוב פעמיים.

תלוי מה קורה מסביבנו..

וזה הרבה יותר נחמד מאשר לדפוק ת'גב והצוואר 

ואפשר לדבר הרבה יותר בשקט.

לק"י

דוסים וזה

לק"י

ליד גבר זר לא תמיד נוח לי לשבת, קל וחומר ליד מישהו שאני מכירה ויש לי עניין בקשר איתו (ממליצה להזהר ולשמור עוד יותר, דוקא בגלל הקשר).

או לעמוד או באלכנוס

בין עירוני בד"כ המושבים די רחבים אז לא היא ולא אני "רחבים" מידי אין שום בעיה לשבת אחד ליד השני

הסבר:באופן כללי באוטובוסים בין עירוניים שחסר מקום אני אתיישב ליד כל אדם

(גבר,אשה,דתי,חילוני וכו')חוץ מאשר בחורה דתייה/חרדיה.(ליד נשואה אתיישב)

זה מכיוון שאני מאמין שאם אבוא ואתיישב לידן אגרום להן חוסר נוחות גדול.

אותו ראש לגבי דייטים-בהתחלה עדיין מאמין שזה ייצור מצב לא נח

בהמשך,המושבים מספיק גדולים כדי להכיל את שנינו..

ליד רוקה- לא.

ליד נשואה- כן.

למה???

צריך הרבה יותר להזהר בדיני צניעות בכל הנוגע לנשים נשואות מאשר ברווקות...

שרווקה דתיה תרגיש חוסר נוחות..

אני לא מצפה מעצמי לתת לכולם מענה.לא על חשבון עמידה של שעה.

אבל במקרה של חוסר נוחות קיצוני,+זה שמדובר בבחורה,שעדיף שאני אעמוד מאשר שהיא,

לא אתיישב.

ואכן כמו שיעלי אמרה העניין לא נוגע כלל לנושא הלכתי של צניעות,אלא להרגשה.

איך זה שההרגשה שלנו מנוגדת להלכה.

למה אנחנו יותר נזהרים ברווקות מאשר בנשואות.

(תכל'ס ההלכה במקרה הזה תלויה במי אתה שואל- את הרב אלישיב זצ"ל (אסור בכל מקרה לשבת ליד בת) או את הרב פיינשטיין זצ"ל (מותר) אבל אף אחד לא עשה הפרדה בין נשואות לרוקות ובטח שלא להחמיר ברוקות מבנשואות..)

ההלכה (לפי רבותיי)-מותר לשבת ליד בת,גם נשואה וגם רווקה.

ההרגשה-לא נעים לשבת ליד רווקה-עלול ליצור הרגשה לא נעימה לאו דווקא בהקשר של חשש מיצירת מגע,אלא

מהרגשה כאילו מודבר בנקיטת יוזמה או ברצון לקרבה,מה שלא יעלה על דעת נשואה.

(מה גם שאחרי זה הרווקה תרוץ לפורום ותודיע שמישהו התיישב לידה אבל לא היה לו אומץ להתחיל,

שהבחור המסכן בסה"כ חיפש מזור לרגליו הדואבות...)

לא עניין של החמרה הלכתית,אלא של הרגשה טובה ונוחה.

אם זה קו שאין בו הרבה נוסעים אז אפשר להתרווח בשני ספספלים נפרדים..

בעייתי משהו... אולי בשני צדדים מקבילים...

ואם כבר, אז אנקדוטה - כשאבא שלי פעם ראשונה נסע עם אמא שלי באוטובוס, נסיעה ארוכה (3 שעות +) והם עוד לא ידעו שהם יהיו אבא ואמא שלי ואפילו לא שיהיו נשואים, סתם בת שירות ובחור ישיבה שבמקרה לימד חוג תנ"ך בבית הספר שבו שירתה - אז כשהם נסעו באוטובוס הזה, הוא ישב מושב אחד לפניה, עם חבר שלו לידו, ובמשך רוב הנסיעה סובב את הראש אחורה ודיבר איתה.

השמועות אומרות שהראש שלו נתפס רציני אחרי הנסיעה הזאת אולי זה עובר בתורשה ובגלל זה אני מת כל הזמן שיעשו לי מסאז' ???

באופן אינטנסיבי,

זכיתי שמי לא יישב לידי,

נראה לי מוזר שעל כל אדם זר לא יפריע לי אם זה בן או בת,

ודווקא במקרה הזה זה יפריע....

לכן- כנראה שליד.

מספרים על הרב מרדכי אליהו זצ"ל כשהיה עולה לאוטובוס בנסיעה עירונית והיה מתיישב במושב שיש לידו מושב נוסף ריק, היה מתפלל במשך כל הנסיעה שלא תתיישב לידו אישה. פעם אחת עלה והתיישב כנ"ל, והתחיל להתפלל. לפתע בתחנה הבאה הוא מרגיש שמתיישבת לידו מישהי. הוא מסיב את מבטו ושוקע עמוק בלימוד בעיניים עצומות להסיח דעתו מהעניין.

לפתע הוא מרגיש את יד האישה על כתפו, "הגענו". הוא פוקח את עיניו ורואה שזאת הייתה אשתו...

שנזכה לצדיקות ברמה של הרב אליהו זכר צדיק לברכה!!!

הוא נסע באוטובוס, וקם לאישה בהיריון.

ואז האישה אומרת לו: אבא, אתה לא צריך לקום.

ואז הוא גילה במי מדובר.

(אבל כן שם לב שהיא בהיריון וצריך לקום בשבילה.)

סוף הסיפור:

הוא התעקש שהיא תשב, כי היא בהיריון.

אה, וקרה סיפור דומה עם אח שלי

ששאל את אשתו: למי אמרת עכשיו שלום?

היא: לאחותך

אחח. יש כאלה אנשים צדיקים בעולם...

כי זלזול לא ממש מקובל כאן...

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95.html

אני שמעתי על הרב אוירבאך, אבל בלי הקטע של התפילה, שאני לא יודעת אם זה בכלל נכון על הרב אליהו...

משהו אמר שיש בעיה? 

טוב, מה אני מברברת. תשאלי את אבא שלך, או את הרב שלך.

ולא ישב אחד ליד השני

(ועוד התנהגויות.)

זה צרם כמו לא-יודעת-מה...

אין שום בעיה לשבת ליד מישהי ולהימנע ממגע, גם בסיבובים. אולי עדיף להימנע אם אפשר, לא נראה לי שיש בעיה אם מדובר במדויטת או שסתם המקומות הפנויים היחידים הם ליד נשים.

לגבי החשש של מגע מכוון, זה תלוי כמובן ברמת הקשר בין הבחור והבחורה. אין בזה כללים, ותלוי מאד מבחינה ריאלית אם קיים חשש ממשי שיגיעו לזה.

להידבק כל הנסיעה לחלון או למעבר זה עשוי לתת הרגשה לא נוחה לשנינו ואז איבדנו את המטרה.

אולי ברכבת אפשר (לא עפים הצידה בסיבובים והמושבים די מרווחים).

אם יקרה כזה מצב בכלל.

או במושב מקביל.

לפי מורי ורבי אין בעיה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?