במיוחד שתכננת למסור את הבגדים, אז מזל ששאלת, לא?

חלק מההכנה הנפשית שלי ללידה, זה לדעת מי עומד להצטרף למשפחה, ומכיון שהאופי, השם, ותווי הפנים לא ידועים ממש

אז לפחות מין העובר

(אבל אני לא מבינה גם את הלחץ סביב הסתרת המין מאחרים, אז אולי אני לא דוגמה)

שיש משהוא נחמד כשלא יודעים זה חלק מההפתעה

אבל אני בדיוק כמוכן ... לא מסוגלת לחכות וחייבת לדעת מה המין.

במיוחד אחרי שני בנים

בס"ד

בהתחלה בעלי רצה לדעת ואני לא- כי אמרתי שהעיקר הבריאות.. בסוף גם בעלי השתכנע ולא רצה לדעת..

וכל ה"סבתות המבינות" אמרו שזה בן- אז האמנו, וכבר היה לנו שם לבן, ותהינו באיזה שבת תצא הבר מצווה והכל, ואז בלידה- גילינו שזאת בת! בת?!? כן, בת!!

והיום יש לנו נסיכה מקסימה ומתוקה ברוך ה!!

האמת, לפעמים בטעות התפלק לי לקרוא לה בזכר=]=]

זה נחמד להיות עם הפתעה..

זה כ"כ קשה לא לדעת מה מן העובר!

קראתי פעם באיזשהו מקום שאם לא יודעים מה מן העובר זה מראה משהו על היולדת והלידה שלה עוברת יותר בקלות אני לא יודעת עד כמה זה נכון אני בכולופן לא הצלחתי להתאפק...

שתי הלידות הראשונות היו קלות ומהירות (ולא ידענו את המין), והשלישית, כשכן ידענו, הייתה קיסרי...

בהיריון השלישי התאפקתי בסקירת מערכות, אבל כבר לא באולטרסאונד שאחר-כך... טוב, היו לנו תאומים, ורציתי לראות איזה מין יגבר כעת בבית... (אני מודה שהתאכזבתי מעט מעט כשגיליתי שאלה שני בנים... אבל הם מתוקים!)

כעת אני לא יודעת אם אשאל או לא, אבל יש לי עוד זמן.

[דרך אגב, ההורים שלי לא ידעו את מין העובר אצל כל תשעת ההיריונות שלהם. חוץ מאחד - באולטרסאונד נכנסה טכנאית נוספת, ופלטה: "יו, איך רואים!" ואמא שלי הבינה, ורמזה לאבא שלי להתכונן לברית...]

אני סופרת שבועות ימים ודקות עד האולטראסאונד שבו יגלו לנו!!!

האמת, שאני גם לא מוצאת עניין לא לדעת, נראה לי מעולה שיש זמן לדעת מראש איזו מתנה מקבלים. זה מכין אותנו נפשית, זה הופך את העובר למשהו מוחשי יותר, קל יותר לדמיין ולהתחבר אליו, כיף יותר לדבר אתו, אני אוהבת ורוצה תמיד לדעת.

אבל זה באמת עניין אישי.....

בעיקרון איננו עושים אולטראסאונד רק ממש בחודש הראשון,

כדי לוודא שהכל בסדר ! כך שאף פעם לא ידענו !!(4 לידות)

ומבחינתי זה הפתעה נחמדה בצידה....

האחרונה הייתי בטוחה לפי כל הסימנים כבדות וכו' שזה בן ובסוף הייתה בת מתוקה... .

הריון רביעי עכשיו ב"ה ותמיד ביקשנו שלא יגידו לנו... (למרות שבשלושת ההריונות הקודמים, יכולנו לנחש ממה שהרופא אמר... ועכשיו כל המרוקאיות סביבנו מהמרות על משהו מסויים.... נראה עוד כמה ימים בע"ה אם הן אכן קלעו.... )

למרות שאני חושבת שבהריון הבא בע"ה כבר כן אבקש לדעת......

(זה בעצם אומר שאתם לא עושים אף בדיקה???)

חוץ מסוכר.

וגם שאר החב"דנקיות במשפחה שלי לא מבצעות אף בדיקה (חוץ מבדיקות דם ושתן וסוכר).

יש ספר הנהגות של חב"ד בשם "כוס ישועות" או משהו כזה. קראתי בו ש"מנהגינו שאינם עושים בדיקות," וציינו שם במפורש סקירה מאוחרת ועוד איזו בדיקה שאינני זוכרת את שמה.

רק בתוספת סקירה מאוחרת. לא עושה שקיפות וכל זה.

ואני ממש לא חבדניקית..

זוהי הוראה מהרבי!! כוון שיכול ועלול להוות סכנה הן לעובר והן לאישה!!

חוץ מזה אם אינני טועה סקירה מאוחרת זה בדיקה לראות אם יש מומים וכו',

וזאת אנו עושות עוד לפני החתונה הנקרא דור ישרים!!

הוא אמר לי שלא צריך לעשות כלום.

והאמת- אני בטוחה שהוא חסך לי הרבה עוגמת נפש....

הרבה מהציבור הדת"ל עושים דור ישרים (גם אני עשיתי..) אבל זה ממש לא בודק את הכל ואי אפשר להגיד שמי שעשה דור ישרים לא צריך סקירה.. זה בודק רק מחלות גנטיות מסויימות.

ובקשר לבדיקות- אמא שלי מספרת שכשהיא הלכה ללדת היתה היסטריה נוראית בבית החולים, מתברר שמישהי שלא עשתה (או כמעט לא עשתה..) בדיקות בהריון ילדה עובר פגום מכף רגל ועד ראש.. משהו יוצא דופן שפשוט התפתח ככה בלי שהאשה ידעה.. אז אני לא רב ולא פוסקת הלכה אבל לא הייתי כותבת שזה "מסוכן לעובר ולאישה" כי לדעות רבות (אני מאמינה שרוב הדעות..) יותר  מסוכן לא לעשות את הבדיקות.

אמרו להם שחו' יש לבן שלהם כך וכך מומים ולא היה ולא נברא נראה שיותר ממחצית...

וכמה התנגדו לעשות הפלה בגלל שהרופאים הטעו אותם ואמרו שיש לעובר מום "קשה, קשה"

ולבסוף יצא עובר בריא ושלם בגופו ובנפשו !!

וכמה חרדות על חרדות חוות אלא שהולכות (ועוד לפני כן ) לסקירה רק מזה הן יכולות לחלות.. אז 

  בבקשה....

סליחה אם פגעתי  במישהי מפה אני לא לכך הייתה כוונתי ושיהיה לכן שנה טובה וגמר חתימה טובה!!

מי עשתה בדיקה, איזה בדיקה ואצל איזה רופא מומחה שטען בוודאות למום קשה ובסוף לא היה כלום?

הרב בורשטיין (מכון פועה) אמר שאלה בעיקר שמועות ואף מקרה כזה לא הגיע אליו מעולם והוא לא שמע על זה
(אולי אמרו שיש סיכוי למום, אבל בוודאות ולא היה כלום? נשמע מונפץ...)

הבדיקות כיום עם סיכון אפסי ביותר. הקב"ה נתן לנו כלים אלה על מנת שנוכל לתקן את העולם ולהשתמש בהם. 
ישנם ניתוחים שניתן לעשות עוד כשהעובר בבטן וכדו'. 
מי שרוצה לעצום עיינים שתעצום ושיהיה לה בבריאות. 

אני מניחה שאם יש מישהי שיודעת שיהיו לה חרדות כאלה גדולות בבדיקות תקבל הוראה מפורשת מה לעשות, אבל לא כל מי שעושה את הבדיקות יש לה כאלה חששות וחרדות..

(ובלי להלעיז- שימי לב באיזה ציבורים בעולם יש הכי הרבה ילדים עם מומים... אלה שעושים בדיקות? או אלה שלא? )

ילדים בריאים ושלמים שכמה אולטראסאונדים הוכיחו שיש להם מומים נוראאים.

וליהפך:

אתן לך דוגמא, מגיסתי החבדניקית שכן עשתה אולטראסאונד, ולא הצליחו לראות גפיים כי העובר היה מקופל עם הגב. כמה פעמים אמרו לה שאין גפיים כלל!!! (לא שהסבירו לה שבגלל שהוא מקופל וכו, וכמובן שהבהילו אותה מאוד)

ב"ה ילדה ילד בריא ושלם.

וגם סיפרה לי חברה קרובה: שעשתה את כל הסקירות האפשריות והאולטראסאונדים והתוצאות היו תקינות לגמרי.

לצערינו היא ילדה בת עם מום נוראי בלב, שלא היה ניתן לטפל בה ונפטרה תוך כמה ימים ל"ע.

עדיין לא קולטים פה בארץ שמכשיר הוא רק מכשיר והוא בהחלט יכול לטעות ל-2 הצדדים.

ואת זה שוכחים לקחת בחשבון.

גם אם מחליטים שלא להפיל בשום אופן על סמך בדיקות אולטרסאונד -

עצם הידיעה שעובר אינו בר חיים - גוררת הכנה אחרת ללידתו.

הייתה לי חברה שלא עשתה שום בדיקת אולטרסאונד ( לא מדובר רק על סקירת מערכות וחלבון עוברי שיש הרבה שלא עושות אלא על אולטרסאונד רגיל וסטנדרטי) העובר שלה נולד ל"ע ללא מוח. לידה ראשונה.

לא ממליצה לאף אחת לחוות את מה שהיא חוותה לאחר הלידה. לעומת זאת היא פגשה בבית החולים אישה נוספת עם מקרה דומה ומצבה היה הרבה יותר מאושש . היא הכינה את עצמה נפשית כבר 7 חודשים לזה שלא מדובר בהריון שיצא ממנו ילד.

זה מעבר לדברים שאפשר לטפל בהם.

ממה שידוע לי עובר ללא מוח שאין ספק שלא יחיה, לא ממשיכים את ההיריון שלו, הלכתית, לא?

שמותר להפיל.

ללא מוח, ורבנים הורו לה להפיל. 

ולא שהיה לה קל או משהו. היא לקחה את ההפלה הזו קשה מאוד והיא בטראומה לא פשוטה ממנה.

שלא נדע.....

שחיכתה תשעה חודשים בהתרגשות לעובר שבעט בה.. ילד ראשון שיהפוך אותה לאמא...

שעברה לידה מייסרת וקשה וציפתה לחבוק בסיומה תינוק בידה..

ופתאום--

עובר שמעולם לא היו לו חיים.

תכפילי את הטראומה בעשרות מליונים.

הטראומה היתה יורדת בצורה בלתי מתוארת לו רק היא היתה יודעת שלא מדובר בילד בר חיים...

אפילו אם נלך לשיטה של משיח שלא להפיל ולא להאמין לבדיקות. אפילו הידיעה משנה הכל!

שלא נדע לעולם!!

זו טראומה איומה 

היום יש בדיקות מאוד מתקדמות שיכולות לזהות באופן ברור יותר האם יש מום. 
יש גם בדיקות של מי שפיר וכדו', במצבים מסויימים כדאי ומומלץ לעשות. 
יש אכן מומים שזה עניין של ססטיסטיקה, ואז מומלץ להתייעץ עם רב, כי לא הכל בידי הרופאים כמובן, אבל לפחות להגיע להשתדלות הזת.

והדוגמא של גיסתך נשמעת לי הזויה, סליחה שאני כ"כ קיצונית, כאשר עושים כמה אול' העובר זז, מסתובב, יש היום מכשירים מתקדמים של תלת מימד.. הסיפור הזה נשמע מלפני 20 שנה לפחות.. או שהיא לא היתה אצל רופאים טובים. 

ובוודאי שהרופאים לא יכולים לצפות להכל. אבל אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו. אף אחד לא מבטיח שאחרי הבדיקות הכל טוב, אבל יש דברים ספציפיים שאפשר לוודא וכדאי (סכרת הריון, תסמונת דאון, איברים חיצוניים ופנימיים וכדו'.)

(ואגב, כל עוד הדיון הזה "אנונימי" אני אעדיף לשמוע על הנתונים של מכון פועה בקשר לנתוני הבדיקות..)

אמרו לה שיש לה בבטן מפלצת. היא עד היום זוכרת את הביוטי שהרופא השתמש בו. בסוף נולדה לי אחות חמודה אם כי מעצבנת... בת 19

וחברה שלי. אמרו לה שיש לילדה שלה אוטיזם. ובסוף היא נולדה ובריאה שולמה והיא כבר בת כמעט שנה

ובתחילת דרכם.....

התוויות כמו אוטיזם וכדומה נאמרות תמיד בצירוף אחוזים ועל סמך השערות בלבד. שלא כמו מומים ממש.

אם את לא רוצה אזהרות משוגעות שיש ממצאים שמעלים חחש קל שאולי יהיה תסמונת או אוטיזם פשוט תלכי לרופא פרטי הוא בדרך כלל לא יורק כאלו שטויות לאוויר..

וכל זה את מדברת על סקירת מערכות. מה עם אולטרסאונד פשוט לראות שיש דופק וגדילה טובה ושאין מומים חמורים במיוחד??? (גם בו רואים את מין העובר )

אי אפשר לגלות אוטיזם לפני שהילד נולד.

(אפילו אחרי שהוא נולד לוקח זמן לאבחן, תלוי באיזה רמה. זה משהו תקשורתי התנהגותי, לא משהו מבני/כרומוזומלי/גנטי)

כי אולי ההודעות האלה יכולות להציל עוברים. 
כמו שחמניה כתבה- לעיתים יש ניתוחים שניתן לבצע מיד עם הלידה רק כאשר יודעים על המום. יש גם ניתוחים שעורכים לעובר עוד כשהוא בבטן. 
לעיתים הלידה צריכה להתרחש בבי"ח מסויים עם מומחים מסויימים, ומי שלא תעשה בדיקות-לא תדע, והעובר יכול להינזק מהעניין עד מוות ל"ע. 
וכבר שמעתי על מספר מקרים כאלה. 

טרם יצא לי לשמוע על מישהי שהפילה רק בגלל אולטרא סאונד,

מן הסתם היא עשתה עוד בדיקות

(ולא נכנס לזה, אבל לעולם לא תוכלי לשלול ב100% מומים, מהסיבה הפשוטה היא שלא את כל המומים אפשר לגלות ברחם ולא מכירים את הגנים/האינדיקציות לכל המחלות)

לגבי מצב הפוך,

ברור שהכל מה', וזה יכול לקרות,

אבל אם הצלת אפילו תינוק אחד, זה לא היה שווה את זה??

מנסיון מר!!!

יש בדיקות סקר, שאומרות לך שיש לך סיכוי של אחד ל... שלתינוק יש בעיה.

יש בדיקות חודרניות שבאמת עלולות לגרום להפלות ולסכן, כמו סיסי שליה ומי שפיר.  

אבל אולטרה סאונד לא מסוכן לכלום. והוא נותן מידע מאוד חשוב על התינוק. מעבר לכל מיני פגמים שח"ו צריך לחשוב על הפלות וכאלה, שלא נדע, אולטרה סאונד נותן מידע על מומים שאם יודעים עליהם בזמן אפשר להציל את החיים של העובר. לדוג', בת דודה שלי נולדה עם מום בלב. בגלל שידעו את זה מראש בזכות האו"ס, מיד אחרי הלידה לקחו אותה ונתנו לה טיפול מיוחד שהציל אותה... רק לחשוב מה היה קורה אם לא היו יודעים מזה ומגלים רק אחרי שח"ו נגרם נזק...

לכן גם ההנחיה של מכון פוע"ה זה לא לוותר בשום אופן על בדיקות או"ס, במיוחד סקירת מערכות.

שיהיה לכולנו בבריאות ובקלות...

וזאת בעיה שהרבה אנשים לא יודעים וחושבים שהם "מכוסים", ובעצם כדאי לעשות את הבדיקות בקופ"ח.

גם חוסך המון כסף כי רק האישה יכולה לעשות, גם נותן תוצאות נורמליות וגם את יכולה לבחור בכל מיני בדיקות (למשל X שביר שמאודדד חשוב בדור ישרים לא בודקים.)

דור ישרים בודק מחלות גנטיות.

לא כל המומים בעובר הם תוצאה של מחלה גנטית.

אין שום קשר בין השתיים!!!

יש הרבה דברים שאפשר להציל אם יודעים מראש על מומים ומטפלים בהם מהר. אפילו מום פשוט כמו ריפלוקס בדרכי השתן יכול להספיק לגרום לנזק לכליות לפני שתצליחו לעלות עליו - וידיעה מוקדמת (במיוחד שלא בודקים אחר כך כל תינוק שנולד) תביא למתן אנטיביוטיקה או טיפול ניתוחי פשוט והצלה של הכליות!!

וזו רק דוגמה קטנה יש כאלו בעיות מעיים ובעיות לבביות וספינה ביפידה שאפשר לטפל בהם ברחם/לילד בצורה המתאימה/להציל את החיים בסמוך ללידה לפני שיקרה נזק.

כל בדיקה שמהווה סכנה כמו מי שפיר - לא עושים במיוחד אם הדבר היחיד שהיא מיועדת לו הוא רק הפלה.

אבל אם אין שום נזק וסכנה לעובר ולאם - אולטרסאונד/סקירת מערכות שזה בעצם גם אולטרסאונד רק עם יותר סבלנות וזמן . למה לא לבדוק אם יש לעובר משהו שיסכן את חייו ולטפל בו בצורה המתאימה והנכונה.

מזכיר את הסיפור של ההוא שטבע - והיה לו ביטחון חזק בהשם שיציל אותו הגיעה סירה והוא לא עלה כי השם יציל אותו, הגיע גלגל הצלה והוא לא עלה וכו'..

כשהוא הגיע לשמיים הוא אמר "אבל היה לי ביטחון בהשם" אמרו לו שלחנו לך משמים סירה,שלחנו לך גלגל הצלה וכו' למה לא עלית?!?!

שלא תדעי עוד צער... איך את מרגישה עכשיו?

תודה על ההתעניינות..

עברה חצי שנה מאז 

בהתחלה התנתקתי מהעולם,

אח"כ שיקעתי את עצמי בעבודה כדי לא להתמודד

ועכשיו ב"ה מטפלת בעצמי

מודה לה' יום יום על השליחים ששלח לי: הרבנים, הרופאים והאנשים שתמכו

זה מה שמחזק אותי בשעות הקשות (ב"ה לא עברתי הפלה, אבל נפטרו אנשים שהיו מאד קרובים אליי)....

כל ההריון דיברנו כאילו זאת בת כי לשנינו היה ברור (אני מהסתכלות בא"ס, והוא מתוך רצון עז לבת בכורה וסתם תחושת בטן) ואכן נולדת פצפונת מתוקה!!

הקושי העיקרי הוא בזמן של הבדיקה לא לשאול.. 

מתהההה כבר לדעת מה זה... סקרנית!!!!

אני לא מתבחבשת על זה יותר מידי.

באה פעם ב.. לאולטראסאונד- ואז נכנסת, מבקשת לא להגיד ושוכחת מזה..

אם לא מדברים על זה הרבה ולא כל הזמן מתלבטים אם לדעת או לא, זה פשוט נשכח..

הרבה יותר כיף ללדת ויש הפתעה.

בכל הקושי של הלידה יש משו שאתה מסוקרן ממנו. וזה כיף.

הריון שני. עדיין לא באלי להפיץ בריש גלי.. סליחה.

בהריון הראשון ידענו אבל שמרנו בסוד מכולם עד הלידה, ועכשיו כבר סיפרנו לכולם.. יאללה למי יש כוח לשמור בסוד?!

מנסיון של 3 מתו חמש לידות.. אם לא היה לחוץ לבעלי לא הייתי שואלת גם בשנים האלו.

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..