כמה אפשר? מנסים לגמול אותו כבר 5 חודשיםאנונימי (פותח)

הוא בן שנתיים וחצי.

בהתחלה היה נראה שהגמילה הולכת יפה ומתקדמת ואחרי שבועיים בערך התחילה הנסיגה.

העניין הוא שהגמילה התחילה מיוזמתו לגמרי. ממש היה נראה שהוא בשל. הוא הלך לבד לשירותים והתלהב מזה. והיינו בטוחים שזה אומר שזה מתאים להתחיל גמילה..

 

כבר עברו כמה חודשים והוא פשוט מפספס כל הזמן. 

בד"כ קטנים, אבל לפעמים גם צרכים גדולים.

 

אנחנו לא רוצים להחזיר טיטול.

נראה לנו חבל בגיל הזה

ושגם כך נצטרך לגמול אותו במוקדם או במאוחר

וגם נראה שהוא מבין כשהוא עושה במכנסיים, ולפעמים הוא מחייך, לפעמים הוא יגיד "עושים רק בשירותים" "זה לא יפה לעשות במכנסיים".

זה נראה לפעמים שהוא עושה את זה בכוונה.

 

ניסינו להתעלם וזה לא עזר.

ניסינו לקחת אותו מיוזמתנו ולא עמדנו בקצב. הוא פשוט עשה בכוונה בדיוק אחרי שהלך לשירותים.

ניסינו להגיד לו שזה לא יפה שצריך לעשות רק בשירותים. גם לא נראה שזה משפיע עליו.

 

נשמח לעצות....

גמילה היא תהליך מאוד-מאוד ארוךיוקטנה
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

לעשות בדיוק הפוך..~א.ל

להתייחס לרגשותיו, לעודד, להוסיף חום, ולא להטיח ביקורות..

לא ליצור אצלו איזשהי בעיה רגשית, בעקבות הטענה שזה לא יפה, ואולי הוא לא בסדר

גמילה זה תהליך שיכול לקחת זמן רב. והוא דורש סבלנות.. כאלה הם ילדים ב"ה.

ככל שמקבלים את העניין בהבנה יותר, ולכן מתייחסים ביחס המתאים לילד הדברים הולכים בפשטות יותר..

בהצלחה!

לזרום איתו - מתישהו ימאס לו להיות רטובl666

ואם זה קשה לך או מעצבן אז להחזיר טיטול ולנסות עוד פעם אחרי פסח    

לא מדוייק. מנסיוננו צריך התערבות עדינהחליל הרועים
כי אצל בת אחת שלנו זה נמשך עד ממש מאוחר למרות שהיא לא אהבה להיות רטובה (לילה)
אני לא חושבת שכדאי להחזיר את הטיטולמשיח עכשיו!

זה עלול לבלבל אותו מאד

 

אם את אומרת שהוא עושה בכוונה, אז לדעתי כדאי לבדוק מאיפה זה נובע ולהוסיף בצומי.

 

ובכלל , בגמילה צריך מלא סבלנות. הילד הבכור שלנו גמול כבר מפסח, ועדיין הוא מפספס מידי פעם והוא גם בן שנתיים וחצי. שמנו לב שהוא מפספס בזמנים שאנחנו פחות מייחדים לו תשומת לב, כמו לפני ארוחת הערב (שיש את לחץ המקלחות והארוחה) או כשנמצאים אצל אורחים... וגם בהתחלה כשהוא רק נכנס לחיידר , הוא היה מפספס כמעט כל יום ועכשיו ברוך ה' זה "רק" פעם בשבוע.

 

אגב, הוא הבכור? כי הרב שלנו אמר שלבכור צריך להתייחס אחרת. שיש בכור ויש שאר הילדים (ממש כך). שצריך לתת עודף תשומת לב לגדול ולכבד אותו יותר.

 

 

קרה גם עם אחת מבנותיאנונימי (פותח)

לא היתה לי מספיק סבלנות אז למרות שעברו איזה 4-3 חודשים של עליות וירידות, החזרתי לה את הטיטול.

וירדתי מהעניין לכמה חודשים ואז כשהייתה בת 3 אחרי שילדתי את ביתי הקטנה היא אמרה שרק לתינוקות יש

טיטול והיא כבר גדולה. והיא הורידה לעצמה את הטיטול. (אני קצת נלחצתי כי הייתי ממש אחרי לידה ולהתחיל לנקות פיספוסים לא התאים לי.) אבל ברגע שהיא החליטה, זהו. היא הייתה יבשה לגמרי אחרי יומיים. גם בלילה.

נראה לי שאז כבר הבנו איזה כח רצון ענק יש לה אבל- הוא צריך להתחיל מהחלטה שלה, לא שלי.

כל ילד מתאים לו משהו אחר, קצב אחר וזמן אחר.

תודה על התגובות!אנונימי (פותח)

הוא מקבל המון המון צומי. זה ילד מתוק ומקסים שאנחנו חולים עליו ומנשנשים אותו כל היום.

אנחנו מנסים להבין אם יש מה שניתן לעשות שלא עשינו.

לפי התגובות פה, ניתן להבין שזה כביכול נורמלי ופשוט צריך סבלנות?

ואגב הוא לא הבכור. 

 

תודה בכל מקרה ואם יש למישהו עוד תובנות נשמח לשמוע.

גמר חתימה טובה!

אולי...אור היוםאחרונה

לנסות להרגיש אם הוא מוכן או לא (אם הוא עושה בדיוק אחרי השירותים- לאו דווקא בכוונה- אולי הוא לא מוכן).

 

אתם תמיד יכולים לנסות להחזיר את הטיטול ולראות איך הוא מקבל את זה- אולי תראו שהוא אכן לא מוכן וטוב לו לחזור לטיטול (זה מה שהבת שלי ביקשה כמתנה ליומולדת 3... גמלתי אותה בטרם עת בגלל שהיא התחילה ללכת לגן).

ואולי הוא דווקא יחליט שהוא לא רוצה טיטול, ויכול לעשות בשירותים.

 

אפשר גם לקנות/להקריא לו ספרים- סיר הסירים, לא רוצה טיטול (ספר חמוד שקנינו) וכו'.

אפשר גם לצ'פר אותו בחצי קובית שוקולד כשהוא עושה קטנים, ובמשחק קטן בשקל כשהוא עושה גדולים.

אפשר גם לבדוק אולי הוא מעדיף דווקא לעשות בסיר/באסלה.

ואפשר גם להזכיר לו שעושים בשירותים בלי לומר שזה לא יפה (אולי לכן הוא מפספס בכוונה, ואולי לא). פשוט להזכיר, לנקות ולעבור הלאה.

 

בהצלחה!

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...