כמה אפשר? מנסים לגמול אותו כבר 5 חודשיםאנונימי (פותח)

הוא בן שנתיים וחצי.

בהתחלה היה נראה שהגמילה הולכת יפה ומתקדמת ואחרי שבועיים בערך התחילה הנסיגה.

העניין הוא שהגמילה התחילה מיוזמתו לגמרי. ממש היה נראה שהוא בשל. הוא הלך לבד לשירותים והתלהב מזה. והיינו בטוחים שזה אומר שזה מתאים להתחיל גמילה..

 

כבר עברו כמה חודשים והוא פשוט מפספס כל הזמן. 

בד"כ קטנים, אבל לפעמים גם צרכים גדולים.

 

אנחנו לא רוצים להחזיר טיטול.

נראה לנו חבל בגיל הזה

ושגם כך נצטרך לגמול אותו במוקדם או במאוחר

וגם נראה שהוא מבין כשהוא עושה במכנסיים, ולפעמים הוא מחייך, לפעמים הוא יגיד "עושים רק בשירותים" "זה לא יפה לעשות במכנסיים".

זה נראה לפעמים שהוא עושה את זה בכוונה.

 

ניסינו להתעלם וזה לא עזר.

ניסינו לקחת אותו מיוזמתנו ולא עמדנו בקצב. הוא פשוט עשה בכוונה בדיוק אחרי שהלך לשירותים.

ניסינו להגיד לו שזה לא יפה שצריך לעשות רק בשירותים. גם לא נראה שזה משפיע עליו.

 

נשמח לעצות....

גמילה היא תהליך מאוד-מאוד ארוךיוקטנה

נוטים לחשוב שמרגע שהילד מבין את הרעיון של שירותים - זהו - נגמרה הגמילה.

אבל האמת שזה תהליך מאוד מאוד ארוך. של חודשים! עם עליות, וירידות, בבוקר, ובלילה.

יש כאלה שזה יותר ארוך אצלהם, ויש כאלה עם יותר ירידות (ולא לשכוח שזה גם יותר עליות ). יש כאלה שיותר קשה להם - אולי הם יותר רגישים. גם בינינו, המבוגרים, כל אחד מתמודד בדרך שונה עם אתגרים כאלה ואחרים.

בוודאי שבסופו של דבר הוא יסיים לעבור את התהליך שלו, וזה ייגמר. נשיקה מקווה שעבורכם זה יעבור יותר בקלות...

לעשות בדיוק הפוך..~א.ל

להתייחס לרגשותיו, לעודד, להוסיף חום, ולא להטיח ביקורות..

לא ליצור אצלו איזשהי בעיה רגשית, בעקבות הטענה שזה לא יפה, ואולי הוא לא בסדר

גמילה זה תהליך שיכול לקחת זמן רב. והוא דורש סבלנות.. כאלה הם ילדים ב"ה.

ככל שמקבלים את העניין בהבנה יותר, ולכן מתייחסים ביחס המתאים לילד הדברים הולכים בפשטות יותר..

בהצלחה!

לזרום איתו - מתישהו ימאס לו להיות רטובl666

ואם זה קשה לך או מעצבן אז להחזיר טיטול ולנסות עוד פעם אחרי פסח    

לא מדוייק. מנסיוננו צריך התערבות עדינהחליל הרועים
כי אצל בת אחת שלנו זה נמשך עד ממש מאוחר למרות שהיא לא אהבה להיות רטובה (לילה)
אני לא חושבת שכדאי להחזיר את הטיטולמשיח עכשיו!

זה עלול לבלבל אותו מאד

 

אם את אומרת שהוא עושה בכוונה, אז לדעתי כדאי לבדוק מאיפה זה נובע ולהוסיף בצומי.

 

ובכלל , בגמילה צריך מלא סבלנות. הילד הבכור שלנו גמול כבר מפסח, ועדיין הוא מפספס מידי פעם והוא גם בן שנתיים וחצי. שמנו לב שהוא מפספס בזמנים שאנחנו פחות מייחדים לו תשומת לב, כמו לפני ארוחת הערב (שיש את לחץ המקלחות והארוחה) או כשנמצאים אצל אורחים... וגם בהתחלה כשהוא רק נכנס לחיידר , הוא היה מפספס כמעט כל יום ועכשיו ברוך ה' זה "רק" פעם בשבוע.

 

אגב, הוא הבכור? כי הרב שלנו אמר שלבכור צריך להתייחס אחרת. שיש בכור ויש שאר הילדים (ממש כך). שצריך לתת עודף תשומת לב לגדול ולכבד אותו יותר.

 

 

קרה גם עם אחת מבנותיאנונימי (פותח)

לא היתה לי מספיק סבלנות אז למרות שעברו איזה 4-3 חודשים של עליות וירידות, החזרתי לה את הטיטול.

וירדתי מהעניין לכמה חודשים ואז כשהייתה בת 3 אחרי שילדתי את ביתי הקטנה היא אמרה שרק לתינוקות יש

טיטול והיא כבר גדולה. והיא הורידה לעצמה את הטיטול. (אני קצת נלחצתי כי הייתי ממש אחרי לידה ולהתחיל לנקות פיספוסים לא התאים לי.) אבל ברגע שהיא החליטה, זהו. היא הייתה יבשה לגמרי אחרי יומיים. גם בלילה.

נראה לי שאז כבר הבנו איזה כח רצון ענק יש לה אבל- הוא צריך להתחיל מהחלטה שלה, לא שלי.

כל ילד מתאים לו משהו אחר, קצב אחר וזמן אחר.

תודה על התגובות!אנונימי (פותח)

הוא מקבל המון המון צומי. זה ילד מתוק ומקסים שאנחנו חולים עליו ומנשנשים אותו כל היום.

אנחנו מנסים להבין אם יש מה שניתן לעשות שלא עשינו.

לפי התגובות פה, ניתן להבין שזה כביכול נורמלי ופשוט צריך סבלנות?

ואגב הוא לא הבכור. 

 

תודה בכל מקרה ואם יש למישהו עוד תובנות נשמח לשמוע.

גמר חתימה טובה!

אולי...אור היוםאחרונה

לנסות להרגיש אם הוא מוכן או לא (אם הוא עושה בדיוק אחרי השירותים- לאו דווקא בכוונה- אולי הוא לא מוכן).

 

אתם תמיד יכולים לנסות להחזיר את הטיטול ולראות איך הוא מקבל את זה- אולי תראו שהוא אכן לא מוכן וטוב לו לחזור לטיטול (זה מה שהבת שלי ביקשה כמתנה ליומולדת 3... גמלתי אותה בטרם עת בגלל שהיא התחילה ללכת לגן).

ואולי הוא דווקא יחליט שהוא לא רוצה טיטול, ויכול לעשות בשירותים.

 

אפשר גם לקנות/להקריא לו ספרים- סיר הסירים, לא רוצה טיטול (ספר חמוד שקנינו) וכו'.

אפשר גם לצ'פר אותו בחצי קובית שוקולד כשהוא עושה קטנים, ובמשחק קטן בשקל כשהוא עושה גדולים.

אפשר גם לבדוק אולי הוא מעדיף דווקא לעשות בסיר/באסלה.

ואפשר גם להזכיר לו שעושים בשירותים בלי לומר שזה לא יפה (אולי לכן הוא מפספס בכוונה, ואולי לא). פשוט להזכיר, לנקות ולעבור הלאה.

 

בהצלחה!

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך