הובאה במשנת הסופר סימן יא (לא זוכר כרגע את הסעיף-קטן)

גם אם לא הושלם השם הנטפלות שבמקומן התקדשו ואסור למחוק למי שאוסר

וכמו שאם כתב יקו משם הויה שאסור למחוק הוא"ו

מקומם ולא מקומם כגון שכתב אלהנו שאז נו לא התקדשו מאחר וה י חסרה

וזה נקרא לא במקומם

אבל אם כתב אלהינו במקום אלהיך הרי ה נו במקומם מצד המילה עצמה

הקסת ודעימיה אוסרים למחוק

ובמשנת הסופר מביא אחרונים שמתירים ובראשם הבני יונה

ובשער הציון מביא בשם חתם סופר שהרוצה לסמוך עליו יכול, אולם עדיף להחמיר

ומה שדימיתי אלהינ ליהו רק לענין שכשם ששם אילו היה גומר את השם היה אסור למחוק את ה ו, גם עתה אסור,

כך גם אצלנו מאחר שלקסת וסייעתו אסור לו היה גומר את השם כך גם כאן אסור לשיטתם

שמותר למחוק אך נהגו לקלוף. 

אני לא מבין את המושג "במקומו מצד המילה עצמה"

שלא במקומו פירושו שהיה צריך להיות כתוב משהו אחד וכתוב שם משהו אחר. 

לצערי לא למדתי ע"פ קול יעקב אלא ע"פ משנת הסופר

כדאי שמי שבא לפסוק יבדוק מי עומד מולו, ושמא הוא נוהג אחרת ממה שאתה נוהג

בלי"נ אעיין במשנת הסופר, מעניין מה שאתה אומר.

אבל גם אם נניח שיש מחלוקת ויש אוסרים וכדו', במקרים כאלה הולכים אחרי מנהג סופרים. 

כאן המנהג פשוט הוא שקולפים את הנטפל, וכן הרב גרוס הורה לי במקרים דומים. 

אם זה המנהג - כך ההלכה.

כדאי רק לבדוק האם גם הרב שטרן פוסק כך להלכה.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..