הכ"א שלך מוזר, את בן או בת?

את האמת אין לי מושג זה בא פתאום.

הקב"ה?

למה הקב"ה מפחיד אותך?

פחד מעונש? 

אבל לא זה הפחד שקשה לי איתו,

קשה לי אם האימה הבלתי נתפסת מהשגעון

זה קורה לי הרבה שדווקא כשאני חושב על משהוא פתאום קופץ לי ההפך הגמור.

כתוב במחזור תפילת יום הכיפורים- כי לא במות המת יחפוץ כי אם בשובנו אליו

זה לא במילים המדויקות.. אבל שים לב כמה ד' חפץ בנו אוהבים ושמחים ומקיימים ת'מצוות מאהבה יראה ושמחה!

זה היה רק הגפרור עכשיו הפחד הוא מלופ המחשבות הזה של הפחד מאובדן שפיות

והשלכותיו של קושי פסיכולוגי,

בעצם אני מפחד ממה שיקרה במקרה שאשתגע..

אנשים לא משתגעים בגלל מקרים נקודתיים ובגלל מחשבות שעברו

להם בראש פה ושם. 

אין מה להיות לחוץ מכל מחשבה.

אתה בעיקר מלחיץ את עצמך...

על העניין של הכפירה לא נראה לי שכדאי שאייעץ לך,

אבל בכל הקשור לקושי הנפשי - לך לטיפול.

אם קשה לך, ואתה עוד מפחד להשתגע (לא מאבדים את השפיות כל כך מהר) תמיד אפשר לקבל עזרה

מפחד שאזדקק לטיפול

בס"ד

אולי להתחזק באמונה יותר יעזור?

מהיום שאני זוכר את עצמי אני בטיפול, ואני די שפוי. (תלוי את מי שואלים )

אנשים לא הולכים לטיפול רק כשהם חיים על כדורים, הוזים או משוגעים.

טיפול רגשי נועד לעזור למטופל, יש גם טיפול זוגי - כל זוג שהולך הוא במשבר?

יש כאלה שהולכים כי זה פשוט טוב ועוזר.

אם אתה חווה קשיים, למה לא לקבל עזרה?

(אני מדבר על קשיים, בלי שום קשר לאמונה! אם הבעיה שלך היא ערעור באמונה וכו', זה משהו אחר)

נשמע.

לדעתי אתה חייב לשבת על איזה קפה, תה ועוגיות ולהרגע ממש!

חשוב כמה העולם יפה, כמה טעים לך.. כמה נחמד.. תניח לשרירי הראש ואל תנסה

להלחם במחשבות, רק להרפות ולהתיחס לדברים שאתה עושה עכשיו.

תודה לכולכם

זה באמת הלחצות וסתם ואפשר לדאוג לזה בכוחות עצמך בע"ה.

במקרים אחרים כבר פונים הלאה אבל באמת יש לי הרגשה שאתה 

יותר מלחיץ ת'צמך כמון שאושר אמר

 אין טעם להתפעל מהם או להלחם בהם. להיות רגועים ולא להלחץ.. לא ליחס להן חשיבות והן יעברו

כי אן מיחסים להם יותר מידי מחשבות ותשומת לב, זה סתם מכניס לפרנויות שאין להן סיבה בכלל.

וכל מה שגורם לך להרגיש כך, זה לא עבודת ד' וזה יצר הרע לגמרי

עכשיו פשוט תתחיל לברר.

ותעשה חלוקה בין מחשבות כפירה לכפירה.

הרהורים של היצר הם דבר מוכר. לא צריך

להיות מופתע, פשוט לדעת להגיב נכון.

מה מקשה עליך את האמונה ומה עומד בבסיס הכפירה?

בשכל אני יודע באופן ברור ובלי פשרות,

הבעיה היא שבלב זה לא נכנס.

יצא שכל פעם שאמרתי בתפילה יקוק קפצה לי תמונה של אותו האיש ימ"ש לא משנה כמה ניסיתי לגרשה.

אחרי שנלחמתי בה חג שלם בחג שני בערב התחלתי לפחד שאני משתגע 

ואז נכנסתי לפחדים מטורפים שלא חוויתי עוד מעולם,

וזה מה שמפחיד אותי הפחד שאני משתגע,

והשלכות השגעון - טיפול פסיכולוגי,צבא,חתונה,ילדים,עבודה וכו'

עצות מעשיות מניסיון.

להמנע מסרטים ששיכים לאותו איש ימ"ש או לאנשים שמאמינים בו אם יוצא לך לראות

ללמוד אמונה בשכל.. לשאול שאלות בישיבה וללמוד על כך וללמוד כוזרי.

לחשוב כל הזמן אין עוד מלבדו ולהעמיד בדימיון את הפס' הזה בראש.

כשהאיש עולה לך לראש תדמיין שאתה מצייר עליו איקסים. מבטל אותו.

להפתלל ולהאמין בטוהר והאמונה שלך שטמונה בפנים.

לקרוא תהילים ותיקון הכללי.

צריך לקחת דברים בנחת.

אני לא זוכר מי אמר, אבל כדי לנצח הרהורים אסור

להילחם בהם. אתה לא יכול לשכוח מהם כשאתה

מתעקש לזכור אותם.

תניח לזה, יום יומיים, סביר להניח שיהיה בסדר. וגם

אם לא, יעבור זמן ותחזור למוטב.

בעניין הכנסת דברים ללב:

לא מספיקה הידיעה. לימוד אינו לידיעה גרידא, הלימוד

הוא להעמקה. החזרה, השינון מכניסים את הידיעה ללב.

הרמב"ם אומר בהלכות תשובה שצריך ווידוי. ע"פ הרמב"ם

התשובה היא בראש, בהחלטה. הרצון הוא העיקר. תיקון

הקלקול הוא עוד לא חלק מתשובה. בסופו של תהליך הרצון

צריך להגיע לרמה כזאת שתרצה לתקן את הקלקול, אבל

לפי הרמב"ם הרצון הוא התשובה.

אז למה הרמב"ם מחייב ווידוי דברים בפה? כי כשהאדם

מדבר, הבושה מתגברת והיא מרחיקה אותו מהעבירה.

הדיבור מחזק את הלב. גם חזרה על דברים שאתה יודע

עושה רושם.

לא סתם הרמח"ל הורה ללמוד את מסילת ישרים שוב ושוב

ושוב. הלב צריך שירגילו אותו.

תרגיל אותו.

הרבה פעמים במהלך החיים אדם יכול לחשוב שיש בו פגם שלאחרים אין והוא גם פוחד לספר (וכך גם אף אחד לא יודע שיש לאחרים),פעמים רבות זה יכול להיות דבר רגיל.

אם זה נראה חריג (אני מדבר באופן כללי) אז כדאי להתייעץ אבל אני לא יודע אם מה שאמרת חריג ולא ניתן לייעץ מרחוק,אך רק תדע שלפעמים אדם חושב שהוא יחיד בדבר מסויים וזה כלל לא נכון.

איך יודעים ? תתייעץ עם רבך שבודאי כבר שאלו אותו בחורים אחרים על כך במהלך השנים ואולי יודע אם זה דבר רגיל או לא.

מצאתי כמה תשובות בעניין,אבל הם ניתנו לשואלים,וצריך לראות גם את השאלה ואם זה רלוונטי בדיוק

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=45029

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=13031

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=19010

http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=75044

מנסיון שלי עברתי כמה כאלה  תקופות בחיים שלי פשוט אל תיתן לעצמך להיות לבד כל פעם שאתה רק מתחיל לחשוב על זה פשוט ישר תצא אם חבר ,תיצחק או משהו בטלפון או אם המשפחה אל תיתן לעצמך להיות לבד ולהיכנס למחשבות זה ממש עוזר....

שבוע טוב ,חתימה טובה,והמון בהצלחה!!!!!!!!!!!!

קודם-אל תלחץ.

אל תנסה להבין הכל בבית אחת.

מה שבטוח ה' זה לא אחד שיושב בשמיים ומחכה לתת לך על הראש. שכח מזה.

בישיבה לומדים לאט לאט להכיר את מי שחשבנו שהכרנו כל השנים,הקב"ה.

אבל זה קורה לאט לאט. הכל יהיה בסדר בע"ה.

בהצלוחע אחי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....