תקשיב.

אם מגיעים מנקודת מבט אמונית, שמי שקובע מי צדיק ומי לא זה לא איזה כותב מאמרים, אלא הת"ח האמיתיים.

אם מבינים שהגאון מוילנא שהיה גאון עצום, גם במדע, אמר שהוא יכול לרדת לדעתם של הראשונים, אבל לא יותר מזה[כלומר להבין בצורה מוחלטת את מה שהם כותבים] אז ברור שאיזה אדם קטנטן שכותב על דוד המלך העצום כמה שטויות, אין מה להקשיב לו כלל.

אם מבינים שמי שכתב את התהילים, לא יכול להיות איזה מלך מרושע. שחצן וגאוותן ח"ו, פשוט לא קוראים שטויות כאלה!!!

בס"ד

ואפילו לא צריך נימוק מודגם,המאמר מתחיל במרמה בין אם התכוון לכך ובין אם לא(שהרי כך או כך,זהו פני המאמר),ובעניין זה נתפס כמרעיף שבחים על דוד המלך ע"ה (אומנם מלווים בעוקצנות,שפחות ניכרת על גבי ההוד והגודל שהוא נותן לה,כך לפחות זה התיישב בעיני,ואין לך אלא את מה שנתפס בעיני הקורא כמפתח להבנת השפעותיו של המאמר) ומושך את הקורא בקריאה ובעניין, ובמהלך הדברים הולך ומחריף את טונו עד הגעה להשתוללות אגרסיבית ואלימה וביזוי דוד המלך ע"ה,זהו מאמר שאינו מכוון לאמת ואין לו אלא את המגמה שהוא רצה להעביר.

אם לא כך,ואם הייתה כוונתו לשטוח טענות בצורה עניינית סביר שהוא פשוט וקל היה ניגש למלאכת ההבל הזו ומתחיל לשטוח את הטיעונים הללו מלכתחילה ומביע את רגשותיו שמובעים היטב בהמשך,משום אינני מכיר אדם שיכול להחזיק דחיה כביכול באופן שאיננו מאולץ ומכוון מראש ,אלא שהוא השתמש בכל זאת בהטעיה בין אם כיוון לכך ובין אם לא כדי למשוך את הקוראים ולנסות לשנות את דעתם ע"י סגנון שעליו למרבה האירוניה דוד המלך ע"ה בעצמו חשף כלפי אנשים שכביכול באים להאדיר את שם ה' כנגד תורת ה' ולא באים אלא במזימה כזו מלכתחילה,לקרב את לב השומעים שאכפת להם מה',והם לא באו להתווכח (ונפש האדם היא כזו שנוטה לברוח ממריבות כמה שאפשר) אלא אדרבא הם בעדם ובסופו של דבר לנווט את כל מה שאמרו כנגד תורת ה' עצמה.

זהו סגנון שנקרא "אשר האמירוך למזימה".המאמר עושה דבר דומה בין במכוון ובין לאו,הוא מרכך את המנגנון הפסיכולוגי של הקורא באיצטלה של אוביקטיביות ואף שבחים יחסיים לדוד המלך וכשהקורא לא מוכן לכך,הוא מתחיל להריץ טיעונים מבזים בצורה רצחנית שלא היה להם צל של דבר בתחילת המאמר.עוד לא ראיתי מאמר של "קווים לדמותו" שהיה כל כך אלים ומבזה.והרגישות לאמת לא נותנת לדעתי אפשרות לדברים לשבת בכפיפה אחת,עצם הבחירה של שם המאמר הוא דבר המרמה את לב הקוראים.

האם ניתן ללמוד משהו ממקור שמשדר כ"כ הרבה חוסר אמינות,עירפול וחוסר הוגנות ? בשביל מה הוא היה צריך לזה אם הוא חושב שדבריו אמת ? למה הדברים לא מבוררים לגמרי מלכתחילה,כל הסגנון הזה מזכיר בעיני חד סגנון מסיונרי של כתות נוצריות.וגם אם לא כוון לכך,זוהי הצורה של המאמר בין אם רצה כך ובין אם לאו,וכיוון שבא לבזות אדם גדול ע"י חוסר הבנה יסודית בתנ"ך אין לנו אלא לחשוד,ולא לתרץ זאת כסגנון ספרותי שלא שם לב למגמות הפסיכולוגיות שהוא יוצר.

כל זה כדי שתבין במה מדובר.האמת החשופה היא,שחוזקו של המאמר הוא באריכות המופרזת שלו,שהרי הטענות היו ברורות כבר לאחר כמה שורות,מכיון שכל שאר המאמר זו חזרה על אותן טענות בתחפושות שונות,לענות לכל שורה ושורה נעשית מלאכה קשה וטרחנית שכנראה לאדם ממוצע אין אותו זמן פנוי שהיה לכותב לכתוב את ההבלים הללו.

למרבה האירוניה,בסוף המאמר צויין שכל מה שנכתב לא היה אלא "דיון" ! והדבר מוזכר ממש בדרך אגב,כיאלו וזה דבר ברור ומובן מאליו.אך אני הקטן עוד מעולם לא נתקלתי ב"דיון" שבו נשמעת אך ורק טענה אחת,שיטתית,עזה,לא מאוזנת ולא שקולה וכזאת שמחופשת בכל מיני תחפושות, לאורך 10 דפי מאמר שלמים.

בכל דבר ודבר יש לימוד שניתן לעשות,יש מה ללמוד ויש תשובות,בחרתי נושא אקראי ומסתבר שמאמר שהצטיין בהבאת ציטוטים רבים כחול הים לא טרח להביא את הרקע לדברים ומידע הכרחי שיבאר את הסוגיה,חוסר אובייקטיביות ומגמתיות שניכרת כבר מעצם המהפך הזה בין דברי הפתיחה ובין המשך המאמר.ואם לא מכיר בדברי חז"ל,הרי שהוא בכלל לומד תנ"ך אחר שאת משמעותיו בדה מליבו שלו,ואין לנו קשר אליו.כמו לנסות לקרוא ספר בהנדסת מחשבים ללא ידע מתאים.

ובכל מקרה,דוגמא כאשר דוד המלך הרג בשמואל ב'  את אותם מאובים,חז"ל מלמדים אותנו את הרקע לדבר,ואביא את את פירוש רש"י למקום:"לפי שהרגו את אביו ואת אמו ואחיו, שנאמר (שמואל-א כב ד) : וינחם את פני מלך מואב, ולא מצינו שיצאו משם : (רש"י)".

במקום שהכותב יבקר את המואבים שרצחו את הוריו הוא בחר להתעלם,או שמא לא ידע על כך(ואם לא ידע מה לנו ולהקשיב למאמר כזה שלוקה בבורות ?),ובכל זאת הכפיש את דוד המלך ע"ה ורצה להשוואות אותו לדברי זוועה,במקום לבקר את העם המואבי שפגמיו הקשים ואולי עוד נושאים נוספים שבגינם ציוותה התורה שלא יבוא מאובי בקהל השם וכן בכלל זה גם לברר את הזהות הלא מוסרית של העמים האליליים שהיו עסוקים באותה תקופה בהקרבת ילדיהם לעבודות הזרות שעבדו להם

(כולל מנהגים כמו "מנהג התופת" שבו היו עובדי עבודה זרה מתופפים בתופים חזקים כדי שהוריהם של הילדים שנשחטים או נשרפים לעבודה הזרה לא יכמרו עליהם וינסו להצילם.מכאן המושג "כאב תופת".או קוברים את בנותיהם בחיים כדי לרצות את העבודה הזרה שלהם ?!,וכל מיני עיוותים אחרים).

הכותב בחר להתעלם מכל הרובד הזה בדבר זהותם של המואבים והעמים סביב (או שלא ידע,וזה גם דבר גרוע) ולבזות את דוד המלך ע"ה,וזו דוגמא אקראית בלבד.

אז מה ניתן לומר ? לא להתרגש מדברים מגמתיים ולא ענייניים שהפחד הגדול ביותר שלהם הוא מהאובייקטיביות עצמה ובירור האמת בכללותה,וחלילה לא ארצה לטעון לשוא,יכול להיות שהדברים נכתוב מבורות,אך זה עוד יותר גרוע.

וכן לא התייחסתי למיני טוענות שמשובצות בטיט במהלך הטקסט שהכותב פשוט בדה מליבו באין מפריע.

אני בכלל מציע להזהר מאמרים אגרסיביים,עזי פנים,מגמתיים,שחוזקם באריכותם המופרזת שהקורא מאבד בהם את ידיו ואת רגליו.למרבה האירוניה הכותב הביע במאמר הזה חוצפה וביטויים אגרסיביים שלא היו עולים על דעתו של דוד המלך ע"ה לעולם,אלא שדוד המלך היה צריך להלחם מול הרשע (וכולנו מכירים את מאמר חז"ל שדוד המלך ע"ה היה מתעדן כתולעת בלימוד התורה אך יוצא למלחמה כגיבור בבואו להלחם),שהרי אני מאמין שהכותב לא חש לכך שהוציאו את אייכמן ימ"ש להורג ? בתוקפה ההיא היו הרבה אנשים במוסריות של אייכמנים אלא שהדבר זוכה להתעלמות או שלא נודע.

לצורך העניין אתייחס לרובד מסויים שממנו המאמר בחר להתעלם,אם היו בוחרים להקריב ח"ו ח"ו ילדים בתקופה הזו ולחדש את המוסריות הפגומה שהייתה בעמים סביב שהייתה בתקופתו של דוד המלך ע"ה באופן ישיר שהכותב היה נפגע ממנה או מודע לה ח"ו,אני מניח שהוא היה גונז את המאמר הבזוי הזה בהבנה שסוף סוף את העולם שדוד המלך ע"ה נלחם בו,הוא כלל לא מכיר.ולמען האמת אין בזה צורך,אילו המאמר היה מנסה לגלות את האמת מאחורי חצאי הציטוטים שהוא מפזר במקום להתנדב להשלים לנו אותם ו"לספר לנו" מה באמת קרה במילים שלו הוא היה מגלה זאת לבד,מכיון שהדברים מאד ברורים.

בס"ד

הבנתי לבד את המגמה הזו של הכותב...הרבה כותבים בתחום הזה משתמשים בניסוחים שלו בשביל לשכנע...

מה שהיה לי קשה זה חלק מההיבטים שהוא הביא שנראים כלפי חוץ יותר חזקים מהתשובות של חז"ל לכך (למשל עם בני שאול,חז"ל אומרים שמוטב היה שיהרגו בצורה כזו כדי שיהיה קידוש ה',זאת למרות שהם עצמם לא חטאו לגבעונים,).דוגמאות נוספות לכך הם התרפים שהכותב דיבר עליהם,הרצח של שמעי בן גרא ויואב בן צרויה,והסיפור עם נבל הכרמלי ושדה מפיבשת (שאת זה גם חז"ל מבקרים ואומרים שבשעה שדוד חילק את שדה מפיבשת,יצאה בת קול ואמרה שרחבעם וירבעם יתחלקו במלוכה).

לגבי מה שאמרת על המואבים,אם הכותב היה מתייחס למדרש שהבאת, הוא רק היה משתמש בו בשביל להמשיך את הקו שלו,שדוד הורג עם רב מהמואבים על מעשה פרטי (ויכול להיות שלא בהכרח קרה כי זה מדרש ומדרשים באים ללמד אותנו מוסר ולא תמיד הם קרו באמת-אבל המסר שלהם נכון).הדעה השניה הייתה באמת נראית נכונה אם באמת היה ביסוס לדברים האלו,לא רק כי זה לא כתוב במפורש בתנ"ך:שלמה המלך בנו של דוד המלך בנה במה לאלהי מואב בירושלים (ידוע ששלמה המלך לא באמת האמין בע"ז,אלא העלה עליו הכתוב שעשה כך כי לא מיחה בנשותיו הנכריות,אך אם מעשי האומה המואבית היו כ"כ לא מוסריים מן הסתם שלמה המלך לא היה מתיר לנשותיו להביא את המנהגים הפסולים הללו לבירתו).

מכיון שהדברים ארוכים מדי מה שגם מוציא אותם מהשדה הענייני לענ"ד שהרי זה מאמר שמביע דעה,ועוד כזו מעוותת.לא יתכן להתייחס לכל דבר ודבר דרך האינטרנט ולכן העצה הטובה בעיני היא שקושיות ספציפיות שיש לך תשאל את רבך,או תשאל בשו"ת אם זה לא מתאפשר.

מכיון שהבאת את כלל המאמר,התייחסתי לאמינות והאובייקטיביות שלו באופן כללי כך כדי להדגיש באופן כללי שלא צריך להתרגש מכל טענה שמובאת כיאלו והיא נעשתה ע"י בירור מעמיק ולמדני ובאה מתוך יסוד אובייקטיבי,אך שאלות ממוקדות שיש לך הן פשוטות יותר להתייחסות כי לא צריך להתייחס למאמר שלם ולכן תנסה לשאול.

ב.כפי שאמרתי הוא לא התייחס לזהות הלא מוסרית של העמים הללו,וכן מעשה פרטי יכול להיות ביטוי ליסוד כלל לאומי לענ"ד,מה גם שזהות הנרצחים היא גם פרמטר.ובכל אופן גם על זה אתה יכול לשאול ולהחכים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

הלכו לפי הגיה הישראלית שמגשמת ומעוות כל דבר קדוש..

לא מבינים מהי קדושה ועד כמה ה תפס מקם בחיי דוד המלך וכל דבר שעשה ה היה לפי רצון ה' וגם מה שכתוב שהוא כביכול עשה לפעמים זה יותר משל מאשר מה שקרה במציאות

אמנם אני לא מתכוון לענות לכל אחת מהקושיות שלו, כי לפי דעתי אין צורך, רק אכתוב על הנושא באופן כללי.

מדובר באדם כופר שחושב שכמו שהראשונים יכולו לתת פרשנויות 'משלהם' למקרא כך גם הוא יכול לפרש את המקרא בצורה ההגיונית שנראת לו.

אדם כופר זה אינו מאמין שתורתנו היא תורת חיים שנתנה לנו מידי ה' והועברה אלינו בלי שום שינוי או עיוות אפילו בתגי אותיות!

אדם כופר זה לא מאמין בהמצאות האלוקים והתקשרותו עם בני אדם ע"י נבואה, רוח הקודש והשגחה פרטית המכוונת את המציאות ואת חכמי ישראל אל האמת והיושר.

נקודת ההנחה שממנה יוצא כל המאמר הזה היא שהתנ"ך נכתב ע"י סופר מוצלח מאד, אשר ברבות הימים עבר עריכות, שינויים וסילופים.

מנקודת מבט כזו ספר זה וכל הנאמר בו לא בהכרח התרחש במציאות.

מנקודת מבט זו ספר זה אינו מחייב אותנו ולא נוגע כלל לחיינו.

על כן גם פרשנותו על המקרא נובעת מכללים וכלים ספרותיים גרידא, כאשר זו טעות מיוסדה מכיוון שהתנ"ך לא נכתב כספר היסטוריה או כיצירה ספרותית, העובדות והסיפורים המובאים בו מסתירים מאחוריהם עומקים ורבדים לאין שיעור כפי שיוכל לראות מי שיתבונן בתורה בצורה האמיתית ע"י הכללים שנמסרו לנו מאלוקים דרך משה ושאר הנביאים במסורת שלא זזה ימין ושמאל עד ימינו אנו. 

בנוסף לאמור לעיל פרשנותו של הכותב לסיפורי המקרא מוטת, מסתמכת על פרשנויות שניתנות לוויכוח, מתעלמת מעובדות ומפסוקים מפורשים אחרים ואף במקרים מסוימים נוגדת לחלוטין את לשון הפסוקים.

 אתן כמה דוגמאות, אבל קודם אקדים שבעקבות הטענות הראשונות והעקרוניות שנתתי ויכוח זה הוא ויכוח שרק, וגם אם יהיו טענות שלי הקטן אין איך לענות עליהם, אין זה מערער את היסודות העקרוניים שהזכרתי למעלה, את הדוגמאות אני נותן רק על מנת לשבר את האוזן וליישב על הלב את העובדה שאדם זה מדבר דברי הבל ושקר המונעים מאינטרסים ודעות כוזבות ומחופים בדמגוגיה וסדר פסיכולוגי גאוני (כמו שכבר הזכירו כמה תגובות מעלי).

א. הכותב טוען שדוד באמת רצה במותו וברעתו של שאול אך רצה שאחרים ייעשו זאת במקומו ורצה לחפות בכך על שנאתו ולהציג את עצמו בעיני העם כשוחר שלום.

דברים אלו סותרים פסוקים מפורשים אחרים! 1. בספר שמואל א' פ' כד מסופר שדוד התחבא במערה עם אנשיו מפני שאול ושאול המלך נכנס למערה לבדו כדי לעשות את צרכיו, אנשי דוד מפצירים בדוד שילך ויכה את שאול, דוד היה יכול לעשות זאת ואף אחד לא היה יודע, הוא גם סירב להניח לאנשיו לעשות זאת, והסתכן בסכסוך עם אנשיו כשהוא מונע מהם להרוג את מבקש נפשם, במקום זאת הוא חותך את כנף מעילו של שאול כדי להראות לו אח"כ שהיה בידו להורגו אבל הוא לא עשה זאת ולהתחנן לשאול שיעזוב אותו לנפשו.

אם אכן דוד רק רצה למלוך לא היה שום הסבר הגיוני לכך שהוא נמנע מלהרוג את שאול ואף הסתכסך עם אנשיו בשביל זה.

הוכחה שניה לדבר מופיעה בפרק כו בו מסופר שדוד מתגנב לבדו עם אבישי בן צרויה למחנה שאול בלילה בזמן ששאול רודף אחרי דוד במדבר זיף. דוד ואבישי עוברים את כל המחנה הנתון בתרדמת ומגיעים עד לשאול הישן, אבישי מבקש מדוד להרוג את שאול,לכאורה אין שום סיבה שהייתה אמורה למנוע מדוד להסכים: א. אבישי ביקש שהוא יעשה זאת, כך שדוד לא 'ילכלך את ידיו' ב. לא היה שם איש מלבדם שהיה רואה את המעשה, אפילו אנשיו של דוד לא נכחו במקום!

אם כן מדוע דוד לא הכה את שאול שנוא נפשו?   

אולי ירצה לטעון הכותב שאחד ממעריציו של דוד 'השתיל' בתנ"ך פסוקים שלא היו ולא נבראו?...

ב. הכותב טוען שדוד רצה להרוג את נבל הכרמלי ללא עוול בכפו והוא רומז בדבריו שכנראה כך באמת עשה, שהלוא אם כן איך נבל מת בדיוק עשרה ימים אחרי כן באופן מסתורי כל כך?!

הטוען טענה זאת יצטרך להתמודד עם מה שכתוב במפורש בפרק כה פסוק לח : "ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל וימת"

אם אכן דוד היה אדם רשע ונצלן ולנבל לא מגיע למות, מדוע כותב הפסוק במפורש שה' הרג אותו, ואל הטענה שדוד הרג אותו במסווה אין צורך בכלל להתייחס לאור פסוק זה.

אולי גם פסוק זה 'הושתל' ע"י מעריציו של דוד? אם כן, מי מחליט מה הושתל ומה מקורי, עכשיו יכול לקום כל ליצן ולהחליט מה נכון ומה שקר מה נתן בנבואה ומה הוסף ע"י אנטרסנטים לאורך הדורות? הרי אין לדבר סוף!

 ג. הכותב טוען כי גם לעת זקנתו לא זנח דוד את תאוותיו ומביא לכך כראיה את סיפור אבישג השונמית, טענה זאת של הכותב מגוחכת ביותר מעצם הסתירה שיש בה מינה וביה מהפסוק שהכותב עצמו הביא לטענתו, בתוך הפסוק עצמו כתוב "ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה" (מלכים פ' א פסוק ד')

האם הכותב המלומד מתקשה בהבנת הפסוקים או שמא מוציא הוא את מחשבותיו ותאוותיו שלו החוצה ע"י הכתמת צדיקי וגדולי עולם?

ד. הכותב טוען כי כחלק מרודנותו ורשעתו של דוד הוא גם השתלט על אדמותיו של ארונה היבוסי בניגוד לרצונו.

מי שרק יסתכל בפסוקים מיד יראה כמה שטענה זאת שקרית ומסולפת. בשמואל א' פרק כד פסוקים יח-כה מתואר במפורש כיצד דוד מבקש לקנות את גורן ארונה היבוסי כדי להקריב שם קרבנות בציווי נביא ה', ארונה מפציר במלך שייקח את זה ממנו בחינם ועוד הוא רוצה לתת לו בחינם גם קורבנות, אך דוד מסרב וקונה את הגורן ואת הקרבנות מאת ארונה במחיר מלא.

כאשר מתבוננים בפסוקים אי אפשר כלל להגיע למסקנות מעוותות אלו, אלה אם כן מציבים מטרה מראש להחפיש את דוד, ואז אפשר להגיע לסילופים נוראיים!

אני חושב שדי בראיות אלו על מנת לחשוף את פרצופו האמיתי והכוזב של כותב המאמר, 

כל אחד יבין מזה לבד לא להתפתות לשמוע לכזבים של ליצני הדור הכופרים בתורת אמת.

עלינו לדבוק בחכמי האמת אשר הורו לנו את דבר ה' ללכת לאורם ולדבוק בדרכם.

נ.ב.

אני ממליץ לכל אחד לקחת תנ"ך ליד ולהתחיל ללמוד ולהתרשם מאבותינו גדולי אומתנו שלאורם אנו הולכים, לא ייתכן שכל כופר יצליח לערער את אמונתנו ע"י ניצול בורותינו!

 "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק ויוסף לקח" 

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.