חודש אלול עבר,עשרת ימי תשובה חלפו..ובאוויר יש הרגשה של עצבות.
אני מרגישה קצת בבאסה,כאילו כבר אי אפשר לחזור בתשובה..?![]()
חודש אלול עבר,עשרת ימי תשובה חלפו..ובאוויר יש הרגשה של עצבות.
אני מרגישה קצת בבאסה,כאילו כבר אי אפשר לחזור בתשובה..?![]()
יותר.
כל השנה אפשר!
הרב כותב באורות התשובה שהעולם כל הזמן בתשובה. תשובה היא התקדמות. העולם מתקדם. גם האדם.
כך שתכנית אנחנו כל החיים בתשובה לכל סוגיה.
תשובה נעימה לכולנו!!

תעיפי תמחשבות האלה לכל הרוחות![]()
ותתני ליצר הרע
בראש..
כי זה לא נכון.
היצר הרע מתוחכם.
הוא נותן לך הרגשה שזו האמת, אבל אלו סתם שיטות לגרום לך להרגיש רע.
תמיד אפשר לחזור בתשובה!!
נכון שבאלול הקב"ה מקשיב באופן מיוחד, אבל הוא תמיד פה. ות-מ-י-ד מחכה שנחזור אליו!
תאמיני בעצמך וביכולת להשתנות![]()
בהצלחה..
עד עכשיו עסקנו בתשובה רוחנית, לשוב אל אלוקינו לשעבד לו עוד ועוד כוחות ומעשים להגדיל את חילו בארץ, להתחזק ולהתגבר. עסקנו ביראת שמים, מלשון ראיה, כשראינו איך כל העולם מתנהל תחת שבטו, כשחזרנו לקבל עלינו את עול מלכותו.
עכשיו אנחנו עוסקים בלהוציא את הראיה הזו שקבלנו אל הפועל, עכשיו אנחנו הולכים ובונים הכל מחדש מתוך דבקות בה'. עכשיו התשובה היא תשובה מעשית, לעשות עוד ועוד טוב בעולם, להגדיל תורה, לחזק אמת וחסד, צדק ושלום בעולם.
עכשיו, אחרי שהמלך היה בשדה ואנו ליווינו אותו לארמון, אנחנו יוצאים לשדה לבדנו כדי לנהל את ממלכתו. אפשר להתיחס לזה כאל ריחוק ממנו, אבל זה לא נכון, להיפך, כרגע אנחנו חיילים שלו, בעת מילוי תפקידם. הוא כבר בונה לנו סוכות שנשב בצילם. בעתים כתיקונם, עם ישראל עוסק באיסוף הקציר שה' נתן לו כדי לחזק עוד את חילות ה', גם במישור הממוני, ואף עולים לביהמ"ק לברך אותו על כך. עד עכשיו אנחנו הלכנו אחריו, עכשיו מרוב שדבקנו בו, אנחנו רצים לפניו, ובכוחינו אנחנו מפנים לו את הדרך, וכובשים עבורו עוד ועוד יעדים, מנהלים עבורו את הכל, בעוד הוא מסוכך עלינו מפני הרעות.
יו"כ הוא נק' השיא, שבה, אנחנו החיילים שרצנו אחרי המלך, הגענו עד אליו ועמדנו לצידו, כמלאכים, ועכשיו אנחנו ממשיכים לרוץ, משאירים אותו בארמון מאחורינו, לא באמת עזבנו אותו, והוא לא באמת עזב אותנו להיפך, עכשיו לכל אחד מאתנו יש תעודה חדשה של חיל בצבא המלך ששרת בארמונו ונשלח למשימה למשך שנה.
ואגב, השבת היא הקדושה שבזמנים, יותר מכולם. רק צריך לחוש את זה. השבת היא יום של עבודת ה' גדולה מאוד, מידי שבוע יש כמין סיכום של מה שהיה בצבא המלך ומנוחה למענו ברצונו.
ענבלהרב אבינר שליט"א אמר (זה פורסם במעייני הישועה-'ישראלי' האחרון..) שצריך לעשות כל יום תשובה..וכן תשובה שבועית וכן חודשים ויום הכיפורים זו תשובה שנתית או אפי' יותר (אינני זוכר במדיוק מילה במילה ובלנד'ר אבדוק אם יעלו את העלון..)
אבל עלינו לדעת שזה לא העיקר.
מלכתחילה עלינו להתקרב ולשוב אל ה' כל- הזמן, אלא, שבמשך השנה אנו לפעמים נסחפים אל השגרה האפרורית, ושוכחים מזה.
וכמו שכתב בחורצ'יק- צריך אדם לשוב יום אחד לפני מותו, והרי- אנו לא צופי-עתידות...
ברור שביוה"כ, כששערי שמים פתוחים, וזה קל יותר, אבל- האם אנחנו מחפשים 'קולות'?
אין טעם לחכות עד יוה"כ בשביל לחזור בתשובה, לדעתי..
"בסוף הרי תמיד רוצים לחזור..."
בס"ד
תמיד אפשר וצריך לחזור בתשובה,
ותמיד עובד הכלל דל :"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח כפתחו של אולם"
אבל דווקא עכשיו זה עוד יותר!!
מסופר שהרבי הרייצ מחב"ד בצעירותו בא לאביו אחרי יום כיפור ושאל :"אז מה עכשיו?"
אביו הרבי הרש"ב ענה :"עכשיו צריך להתחיל תשובה"
כי למעשה בראש השנה ויום כיפור מתעלים לדרגה כזאת, שהמושלם של אתמול זה כבר לא מספיק עבור היום...
תשובה מהטוב לטוב יותר.
ויותר מיכך.
ידוע שלוח השנה היהודי הוא במבנה ספירלי, לכן יש רק עליות ולעולם לא ירידות..
עבודת ה' שונה בכל זמן, אך תמיד בתנועה של עוד ועוד התקרבות.
למשל ידוע שבחמש התפילות של יום כיפור, אנו נכנסים קרוב יותר ויותר אל ארמון המלך,
ונעילה עצמה זה כבר הכי הכי קרוב, עם המלך עצמו.
הרבי מילובוויטש מסביר שנעילה זה המקסימום שיהודי יכול היה לעלות איליו עד לאותו רגע,
ואז מה קורה?
הקב"ה נועל את היהודי איתו!
כל חודש אלול טיפסת ועלית במדרגות, כל עשרת ימי תשובה התקרבת,
כל התפילות של יום כיפור, הכל , וכעת ה' נועל אותך איתו, במקום הכי גבוהה שהגעת אליו,
שמיכאן בע"ה כבר לא תיפול.
כמובן כמו במשל מי שמאד רוצה יכול גם לברוח ממקום נעול,
אבל נעילה נותנת עצמה וכוח למקום שהגעצ אליו, שלא בקלות יתפספס.
והימים בין יום כיפור לסוכות על פי חסידות מלאי קדושה.
וסוכות זה עוד יותר, ואז יש את הושענא רבה שזה חיתום הדין, ואז ושמחת תורה זה עוד יותר,
וכן הלאה.
אז מתוקה, עכשיו הזמן להתחיל לעשות תשובה, במדרגתך החדשה שהגעת אליה...
בהצלחה!
זה אוןמר שקיבלת את מה שחשוב מהימים הנוראים, שהפנמת אותם ואולי אף יש בזה מעלה גדולה יותר שאת באה לחזור בתשובה למרות שיום הדין כבר עבר בגלל שאת באמת רוצה לחזור בתשובה! (למרות שבכל מקרה גם לדין עצמו זה יכול לעזור בגלל הושענא רבה וגם בגלל שכשנגזרה גזירה זה אמנם קשה יותר לבטלה אבל זה אפשרי).
בכל מקרה תמיד ניתן לחזור בתשובה.זה לא משהו ששייך רק לאלול וימים נוראים. ב"הצלחה.
רק בהושענא רבא נחתם הדין הסופי 
חוץ מזה שיש לי הרגשה כאילו ראש השנה היה מין שיא של חודש אלול ומאז אני מתדרדרת
וזה שיא העצוב כי אם נפלתי כבר בתחילת השנה למה שה' ירצה להמשיך לתת לי הזדמנות????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.