בכ"ז, צריך להוציא את היכולות הקרביות איפשהוא, לא?

אם הבעיה לא משפיעה על חיי היומיום בכלל,

וידועה האהבה שלי למקצוע החינוך (- אמרת שעשית שירות בגן ילדים)

לא רואה כל בעיה.

אין ספק שזו הצעה מיוחדת, אבל אני מאמינה שלא הייתי פוסלת. למה, מי אני שאפסול על כזה דבר?!

העיקר שיהיה קרבי באופי ויוכל לשטוף כלים/ רצפה מבלי לקטר.. 

עשה שירות לאומי-אחלה.

בחינוך, ועוד אוהב את התחום-אצלי זה נקודות זכות לבחור

בהצלחה רבה ועשה חיל

אני בעצמי לא שירתתי ולא כ"כ אכפת לי אם הבחור עשה צבא או לא,אז אולי זה לא כ"כ שייך שאני עונה.

לגבי הגן ילדים זה הייתי חושבת שיש לו רגש ואהבה לילדים.קיצר מה שבטוח לא הייתי פוסלת בגלל סיבה כזאת.

אני מדבר על עצמי.

תודה

הבחירה של בחור כזה רק מוכיחה שחשוב לו באמת לתת במקום שמתאים לו

אפילו כשזה במקום שירות בלתי שגרתי (ע"ע גן ילדים)

זה בחור שהולך עם הרצונות\שאיפות שלו עד הסוף

בלי לסגת בגלל הערות\ציניות\חוסר פירגון של הסביבה

(הרי עצם השאלה מוכיחה שהשירות הזה לא נחשב כמקובל במיוחד אצל בנים)

סבלנות וגישה טובה לילדים זה חשוב למשפחה  לא פחות מיכולת ניווט וסיבולת

עד כאן הניתוח הפסיכולוגי

בדרך כלל אני מודיע למדוייטת עוד לפני הפגישה הראשונה, מי שזה מפריע לה שלא תצא איתי ולא תוציא ממני ועלי כוחות נפש מיותרים, אני מכיר את האיכויות שלי גם אם הם לא באו במדי חאקי ואם מישהי רואה לנכון לפסול אותי על כזה דבר- זבש"ה.

זה שהולך עם מה שטוב לו ומחפש איפה יכול להיות לו הכי טוב זה מעולה- כשטוב לך אתה נותן הכי טוב!!

וזה לא סיסמא זה מה שהחיים הוכיחו לי..

וכן אם זה מה שבא בחשבון מבחנתו אז שיהיה לו הצלחה רבה!

ולא, ממש לא אפסול על דבר כזה- זה נקודת זכות.

קיצר שהיה ב"הצלחה רבה תמשיך לעשות טוב ומי ששלך זה בטוח לא יפריע לה;)

במיוחד קצת לאור דבריה של יעלי_א  :

הטבע בעולם, הוא שהגבר הוא הכוח המוביל, החזק, המנהיג בבית - זה הטבע ואף אחד לא טוען שאחרת, זה מה שבדרך כלל...

השאלה היא אם את כבת - לא מרגישה אולי שזה שהבן עושה שירות לאומי ולא צבא קרבי (פשוט כי לא יכול, אבל גם לא ג'וב בהתנדבות, בגלל סיבה אישית) - מוריד קצת מה"גבריות" שלו, גורם לו להיות קצת פחות "מנהיג" בעינייך? (למען הסר ספק - אני לא חושב כך, רק רוצה לראות מה הבנות כאן חושבות...אני לא מכיר אישית מספיק בנות כדי להכיר קשת דעות בעניין...).

ועוד יותר- כאשר מדובר במקצוע שרובו המוחלט המוחלט הוא נשי - גן ילדים - זה לא גורם לך באיזה שהוא מקום לתפוס את הבחור כאחד שיוכל פחות להוביל ו"לכבוש", אם אתן מבינות למה אני מתכוון...

תודה רבה!!!

אני חייב להגיד שהתגובות עד עכשיו ממש שימחו אותי, באמת תודה למי שהגיבה בינתיים...

ולהחליט ע"פ התרשמות כוללת.

אין ספק שמי שעשה קרבי נחשב כגבר, אבל זה לא סותר מצבים אחרים- יש מספיק גבריות בעולם בשביל כולכם.

רק תרצו להיות המובילים וזה שלכם..

יעלי, שמכירה גם 2-3 בחורים שבורחים מגבריותם.

לק"י

אז מה?!

הם יותר שווים ממך שעשית שירות לאומי (מבחינת הרוח הקרבית)??

מלבד זאת, שלא בחרת לעשות ש"ל כי אתה "לא קרבי" או משו, אלא כי זאת הייתה האפשרות הטובה בשבילך.

יכולת לבחור לא לעשות ש"ל בכלל.

וכשאני חושבת על עצמי, זה ממש לא חשוב לי מה עשה הבחור- צבא/ ש"ל, קרבי/ לא..

חשוב לי מה עומד מאחורי הבחירה שלו.

והבחירה שלך לתרום בתחום שטוב לך ואתה אוהב- היא בחירה מתוך שיקול דעת ומחשבה אני מניחה.

מלבד זאת, שבעיני אהבה לילדים מעידה דברים טובים על האדם, ועוזרת כשהופכים להורים בעז"ה.

המון המון הצלחה

בעה"י

יש בנות שמחפשות את הגבר-גבר, ויש שמחפשות אחד עדין ורגיש.  [למרות שזה לא בהכרח סותר.]

מציעה לך להיות שלם עם הבחירה שלך, מבחינתך-אתה עושה כל מה שאתה יכול כדי לתרום. והבחורה שלך-תאהב אותך כמו שאתה, אל תדאג

לק"י

אין מילואים!

אין אשה שנשארת לבד בבית ודואגת..

אני בטוחה שיש נשים שזה ישמח אותן מאוד

בס"ד

אני חושבת שלי זה כן קצת היה מפריע...

כי כמו שאמרת גם בתגובה הפותחת וגם בתגובה השנייה- זה נשי.

אני כן רוצה גבר שגם ירגיש לי גבר...

לא שיש לי בעיה שתהיה לו גישה לילדים, יש לי אח שהוא מדהים עם ילדים, אבל גננת זה קצת יותר מדי בשבילי...

לא חושבת שאצליח להכיל את זה...

לא חושבת שאפסול על זה ישר (למרות שיש מצב) אבל בהחלט אסתייג מאוד...

לא מתאים לי לחיות עם גבר בעל תכונות שדרושות לגננת (ואני מניחה שכולן פה יסכימו איתי שיש תכונות מסוימות שדרושות לגננת... תכונות שלרוב לגבר פחות אמור להיות אותן).

אז...

לי אישית לא הייתי חושבת שמתאים..

ב"ה יש בנות שלא חושבות כמוני

ב"הצלחה!

מקווה שהבהרתי את עצמי כי נראה לי הסתבכתי קצת...

שלום לך...אני אישית קראתי את מה שכתבתי ואמרתי לעצמי סוף סוף שמישו שואל את השאלה הזאת

בתור בן-כל הכבוד אחי שגם שהיה לך פטור בחרת כן להתנדב ולעשות שירות לאומי{ולא משנה איפה ומה}

אין שום הבדל בין גובניק שעשה 8 עד 5 יומיות לבינך...ולהיפך אתה כמו שנראה באת ברוח אחרת ברוח 

התנדבותית נטו לתת מעצמך-אשריך ואל תשים על אף אח\ת כי הם לא שווים את זה

יש לא מעט חבר'ה שמקבלים פטורים על נפשי{ולא רק בריאותי} ומחליטים לעשות ש"ל

ראה את זה כזכות ולא כמשו שלילי-הרבה בהצלחה

{אישית-אם היתי חוזר אחורה בזמן ברור שלא היתי הולך לצבא...רק ש"ל...}

לא נראה לי העברת תכנים ושעת סיפור אלא יותר עזרה טכנית ועוד עיניים שמשגיחות, אז די לסטיגמות

בס"ד

זה לא קשור לסטיגמות וסייגתי את דבריי ואמרתי שלא אפסול על מקצוע כנראה.

בס"ד

אז חוזרת בי

אסכים לבדוק..

כמובן לאור כל דבריי..

עדיין לא מתאים לי גבר עם תכונות נשיות ואם אלה שהוא כזה כנראה שזה לא ילך...

אבל לא אפסול על שירות לאומי בגן ילדים.

וברצינות, מכירה כמה גננים והם אנשים מקסימים. לא פחות ואפילו יותר ממורים.

מה קרה למקצוע המכובד של מלמד תינוקות של בית רבן?

לדעתי המקצוע ממש לא נשי!

(דווקא סייע לגננת פחות מרשים בעיני כי זו עבודה טכנית בסביבה של נשים בלבד מה שמעמיד בהרבה ניסיונות).

כמובן שכל אחת חושבת אחרת. והעובדה שנתנו פתור מהצבא מעלה חשש של פגם גופני או נפשי.

א. לימוד תורה זה שירות צבאי בעיני.

ב. גם אם הוא לא היה בוחר לעשות שירות זה לא היה מפריע לי.

ג. לעבוד עם ילדים? נקודת זכות!

לא הבנתי למה בחור שלא עשה צבא יכול להתפס כ"לא גברי"..

"זה לא גורם לך באיזה שהוא מקום לתפוס את הבחור כאחד שיוכל פחות להוביל ו"לכבוש", אם אתן מבינות למה אני מתכוון..."-

אז מה זה חינוך ילדים אם לא להוביל??

אי אי אי...

היא מן הסתם המיועדת. מי שלא- אכלה אותה.

מה שאני מנסה לאמר זה שזה סקר על אדם ספציפי ועל כן התשובה היחידה שאני לפחות יכולה להנפיק,זה שמי שלא תתלהב מהרעיון, כנראה לא זכתה בך. 

מה לגבי ההצעה עצמה? מממ... שוב, כל מקרה לגופו.

מי שתפסול אותך על כזה דבר, רק מוסיפה עוד נתונים ברורים לתהליך. נתון ברור שהיא, לא שלך. זה עוד משהו, לא?

ורגיש ויודע להשתובב!! זה מעיד בעיניי על תכונות מאוד יפות+הרצון לתרום,עם כל הסטיגמה הנלווית לכך. אני לא רואה מה הבעייה להיפגש עם בחור כזה.

בס"ד

חוץ מהקטע הג'ובניק...

לא אכפת לי ג'ובניק...

או אחד שלא עשה צבא.

בכלל לא מכירים את הבנאדם, ואם יש לו סיבות טובות (כגון פטור רפואי)

והוא בחר ללכת ללמוד תורה, ולשלב תרומה כבן שירות, לדעתי אין סיבה לפסול.

ושירות בגן ילדים- זה בהחלט מפתיע, בשניה הראשונה, אבל דווקא יותר מעניין לשמוע את הסיבות...

להיפך. אעריך מאוד את ההחלטה כן לצאת ולתרום,ולא להישאר במקום הנוח שלו..

בעיני מעיד על הרבה אומץ ואכפתיות.

לגבי התפקיד- ייתכן שהייתי מרימה גבה או שתיים,אבל אם זה מה שטוב לך ואתה מרגיש  שאתה תורם בו-בכיף!

מה שכן- מבחינת המקום בחיים,אני חושבת שאולי היה לי מוזר לצאת עם מישהו שעכשיו בשירות לאומי,לוידעת,קצת מוזר לי..

במידה כמובן שאכן הבעייה הרפואית שלו לא משפיעה עליו/על חיי הזוגיות.. משמעותי!!

אם היא לא אחת מורעלת שמתה שבעלה יחתום קבע ויהיה באחת הסיירות

מה זה משנה אם עשית שירות או לא

עצם זה שאתה עושה ש"ל מראה על משהו מיוחד בך

שלא רק שיש לך פטור(בשונה מהבנות) - אתה גם הולך ומתנדב נטו ולא כי כולם עושים

אלא כי לך חשוב להתנדב

בס"ד

זה גם עניין של אופי מסוים שצריך כדי ללכת להתנדב בגן ילדים..

כולכם התיחסתם רק לעניין התרומה למדינה כביכול.

יש עוד שיקולים מלבד זה

הרגעתן מעט את החששות שלי...

אוהב ילדים זה יתרון גדול בעיני

כל הכבוד

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.