היא מעניינת מאוד, אין מצב שאני ככה מפסיקה.

[יומני הערפד..מכיר?]

אין בה יותר מדי תוכן "לא ראוי".

בעונות המתקדמות, יש יותר.

האמת היא, שכדאי לך לפרוש לא בגלל התוכן, אלא משום שהסדרה החליטה שהיא מתחרפנת מעונה לעונה.

כשתגיעי לסוף העונה הרביעית, תביני, ותתיאשי ממנה סופית. עם כל האהבה לקתרין

אני לא מפסיקה לראות אותה, זו סדרה מדהימהה!

מבחינה הלכתית, את לא אמורה לראות אותה. היא לא סדרה צנועה.

מבחינת ההורים, את לא אמורה.

את רוצה, והחלטת שאת צופה. את לא צריכה שום עזרה, כבר בחרת שאת ממשיכה לצפות בה.

כי חברות שלי בטוחות שלהורים שלי אין בעיה עם זה ואין לי ממש עם מי לדבר...

חוצמזה שאם יש לך רעיונות איך אפשר להגיד את זה להורים שלי...זה יעזור לי מאוד..

אני גם הייתי מכורה אליה,והיום עוד לא הגעתי לעונה השלישית מרוב שזה נהייה מוזר.

מספיק חברות שלי עושות את זהה^^

בגרות נפשית, השבעת סקרנות, שליטה עצמית ועוד מילים גבוהות...

יש סדרה טובה שהיא רוצה לראות, ולרוע מזלה יש לה רמה גבוהה ברימון!

אז... היא רואה את זה כמו גדולה, ולא צריך להכניס לפה איזה שהוא עומק או משו נפשי...

בואו נוציא ת'משמעות מהחיים כדי שנוכל לראות סרט מסכן בלי יסורי מצפון.

צריך לחפור עליו!

שתיתי כוס מים כי הרגשתי צמאון נפשי שלא יכלתי לספק...

אני רואה סרט כי זה משביע את הסקרנות שלי...

אם אני רואה סרט בלי שהורים שלי יודעים אז אין לי בגרות נפשית...

לא על כל דבר צריך לחפור!!!

=]

בואי נגיד שכשיש משו לא טוב אני מסתכלת על התיקרה..? אממ וזהו, המחשב שולט בי אין לי בררה! אני מכורה, אני יודעת אבל אין לי מה לעשות בנידון!

הם יודעים בערך..פעם הזמנתי חברות וראינו סרט, אמא שלי נכנסה באמצע ולא הסתרתי ממנה מה אנחנו עושות..הסברתי לה על הסרט והכל אבל היא ממש התאכזבה שהיא ראתה את זה..כמובן שליד החברות היא לא אמרה כלום אבל אחר כך הייתה לנו שיחה רצינית...

אז הם יודעים בערך, אני מעגלת פינות...

ראיתי 5 פרקים והפסקתי!! זה פשוט דוחה!! שוטה!!! חוסר צינעות משווע!!!

אני ממליצה לך שתפיסקי גם בגלל אמון בהורים שלך וגם שזה באמת אבל(!!!!!) באמת מזיק לך!!!! 

איך אפשר ליראות סדרה כזאת בכלל??

זה לא כזה נורא

לטעמי התכנים כן מזעזעים.

ברוח התורה? הם לגמרי לא.

אני לא צופה בסרטים ותוכניות וסדרות טלוויזיה בכלל, אא"כ אני בטוחה במליון אחוז שאין בהן דבר שנוגד את השקפת העולם שלי.

(אני עוד לא מצאתי כאלה.. המוצא מתבקש לפנות למס'...)

כי לצערנו התכנים כיום במדיה לא מתאימים לאוכלוסייה שומרת תורה ומצוות.

אם את רוצה להמשיך לצפות, אני לא אתחיל להתכסח איתך ולהסביר לך למה זה רע.

אני בטוחה שכשתחילטי שאת רוצה להפסיק, ומבינה למה זה רע את לא תצטרכי אותנו. זה יבוא ממך.

אל תגידי "זה גם לא יכולה וגם לא רוצה", כי זה רק לא רוצה. ותכל'ס? מבינה אותך.

למה שתתאמצי להפסיק משהו כשאת לא מעוניינת בזה בכלל?

תעשי מה שטוב לך.

אז בהצלחה. ו...

רק אל תשכחי להקשיב למצפון. אל תשתיקי אותו.

וכן "צבועה?", מתישהו את כבר תפסיקי להסתכל על התקרה בקטעים האלה.

ובלילה, כשכולם הולכים לישון אני מתפנה ל'עיסוקיי'...

וברור שכל יום אני ישנה ב3,4 לפנות בוקר...[אבל לשם שינוי זה לא משפיע על הלימודים שלי וזה המזל...כאילו, בלימודים אני כמעט 100 ובגלל זה הם לא חושדים בכלום..!]

את יודעת מה אני רוצה?

שההורים שלי סופסוף יבינו אותי וייתנו לי להחליט מה אני רוצה ומה לא!! ככל שפוקדים עלי יותר- ככה אני נסוגה ומתרחקת. אני רוצה לחיות איך שאני רוצה, לא איך שהם רוצים!!

בעיקר לא רוצה...

פשוט הדברים האילו לא מעניינים את ההורים שלי בכלל אז אין מצב שהם יבינו אותי! ואם אני יספר להם את זה, הם לא יכעסו [אולי אבא שלי..]- הם יתאכזבו . זה דבר מפחיד שההורים מתאכזבים ממך [ונשבעת לך, אמא שלי עוד תבכה..]..אז אני לא יודעת איך בדיוק להגיד לה שזה מה שאני עושה! היא תתחיל להאשים את כל העולם ואישתו בגלל ה'מצב שלי'- חברות, משפחה [המשפחה המורחבת שלנו חילונים, ואנחנו בקשר ממש טוב איתם], היא תאשים את עצמה..אני לא רוצה להקלע למצב הזה!

ויש לה גם את הקטעים שהיא אומרת לי- תעשי מה שאת רוצה, אני עשיתי את הבחירה שלי וכל בחירה והחלטה שתעשי- אנחנו איתך.[אבל היא לא מתכוונת לזה!], או שהם לא סגורים על עצמם או שמה..??

לא יודעת למה...אז שכל אחד פשוט ינסה להתאים מבין כל התגובות מה הכי קשור למה שהוא כתב

עיקרה של העצה, אינו מעשי אלא מחשבתי.

שבי עם עצמך מתישהו, לפחות חצי שעה, ותחשבי על זה. תחשבי האם זה נראה לך צביעות. תחשבי האם את מרגישה בסדר עם מה שאת עושה. תחשבי אם את מרגישה שזה מתאים לך, אם ההתנהגות הזאת היא בסדר מבחינתך. שהבירור יהיה כנה ועמוק, שבאמת תחדרי לתוך עצמך, בלי לכסות, ובלי להשתפן.

את ממש לא חייבת להחליט בפעם הראשונה שתחשבי על זה מה דעתך בעניין, את יכולה לחשוב על זה בעתים שונות (וגם את החצי שעה שהצעתי, את יכולה לא לחשוב רצוף אלא לחלק אם קשה לך), אולי גם כדאי לך לכתוב חלק ממה שתחשבי כדי לעזור לך לברר מה דעתך.

אחרי שתגיעי למסקנה מה את רוצה-תציבי את זה מול העיניים שלך-ותגידי לעצמך שזה מה שאת עושה. תהיי שלמה עם ההחלטה (תמיד אפשר גם לחשוב שוב על הדברים, אם פתאום שוב את מרגישה שאת לא שלמה עם ההחלטה). כשתהיי שלמה עם ההחלטה, אם עדיין יהיה קשה לך לבצע, אז תוכלי לבקש מאנשים עצות איך להיות חזקה ולעשות מה שהחלטת, ולא חסרות עצות.

באופן כללי זה דרך התמודדות מומלצת עם בעיות וספקות בחיים. וגם כשלא מרגישים כ"כ בעיות, מומלץ לפעמים להסתכל ולבדוק אם לא מפספסים כל מיני דברים...

בס"ד

צדיקה, ב"ה אני גם הרגשתי כמוך תקופה של כמה שנים, היום ב"ה אני נשואה, לצערי עדיין נאבקת לא לראות טלויזי'ה ולא להתחבר אלי'ה בשום צורה! וגם נאבקת בכל הדברים שראיתי בתקווה שבדרך כלשהי ימחקו מראשי. אהבתי טלויזי'ה, לא ראיתי דברים לא צנועים כי זה מעניין, ראיתי כי התמכרתי לסדרות, גם הן היו 'נקיות', אבל מהר מאוד המשכתי הלאה לסדרות רגילות שמלאות בתוכן פרוץ, בלשון המעטה. אגב, אפילו לא חסמו אותי. ראיתי כל מה שרציתי.

אני רק יכולה לומר לך שמה שרואים לא כ"כ מהר מוחקים מהראש. ומי שהי'ה מכור לדבר מסויים לפני שנים גם אם נגמל יאבק המון על הרצון לחזור.

אני גם רוצה לשאול אותך שאלה...

כשתזכי בקלות (בע"ה) להתחתן ותגלי שגם בעלך ראה סרטים, לצערי אצל גברים, לרב, עניין הצניעות הוא יותר בעייתי ברמות רציניות ולא אפרט. לא תחשבי על כך שהלוואי שלא הי'ה רואה את זה? לא היית רוצה שיצליח לעמוד מול היצר הזה גם אם הוא נורא חזק?

טיפ להמשך הדרך, כשנלחמים לא מצהירים על כוונות מול היצר, פשוט מתעסקים בדברים שמסיחים את הדעת.

כשאת רואה משהו ממש עצוב ולא תרצי להיות עצובה- מה תעשי?

תאמרי לעצמך 'אני לא עצובה! אני לא עצובה!'

או שפשוט תתחילי לחשוב על דברים אחרים, שלא קשורים לסיטואצי'ה. על אירוע מתקרב או כל דבר אחר...?

דניאלה .יע. רושמת לך פה דברים מדהימים! אל תתעלמי. 

שתדעי שמלחמות זה דבר תמידי.

תתחילי בתודה להורים שלך שמזכים אותך לגדול בנקיות שכזו. תקראי מה שרושמים בעולם קטן מאחור על ילדים שמתחננים שלא י'הי'ה להם אינטרנט בבית. את פשוט לא מבינה עד כמה זה ממכר.

תשתפי חברה 'דוסית' ותבקשי ממנה עצה. חברות זו מתנה, במיוחד כשהן בכיוון הנכון....

ו..סליחה על אורך המכתב....

דבר אחרון וחשוב לא פחות- מה זה את לא יכולה?!

את הרי משתפת כי את מרגישה שזה לא נכון!!

זה כבר מראה לך שיש לך לפחות נקודת כח התחלתית.

אל תדאגי את השאר הקב"ה יגלה לך...

יישר כח גדול!!

אבל, אני חושבת שאם אין לך בעיה לראות, תראי.

רק תאמרי להורים שלך.

איך?

דוגרי. "אני רואה סדרות."

זה מה שקרה לי... ראיתי סדרות וזה מהוויפי של השכן כי יש לנו אינטרנט רימון ואבא שלי גילה וביקש מהשכן לשנות סיסמה.

ביו הסדרות ראיתי את המרוץ למיליון ואכשהו ההורים שלי גילו וכשהם גילו אז הם כן הירשו לי...הם פשוט היתעצבנו שהסתרתי

ועדיין אני רוצה להמשיך לראות את הסדרה...מה אני יכולה לעשות? ככה אני! למה הם לא מקבלים אותי איך שאני? אני כבר לא ילדה קטנה שצריך לבחור בשבילה את הדרך!! זהו, גדלתי, שייתנו לי לעשות את הבחירה לחיים שלי

רוב הבעיות עם ההורים מתחילות מזה שאנחנו לא קולטים דבר אחד פשוט: ההורים שלנו מבוגרים יותר ובוגרים יותר ועם כל איך שזה נראה מעצבן, הם מבינים פי אלף יותר ממנו מה הדברים האלו גורמים, גם אם הם נראים פרימיטיבים שלא מבינים מה עובר עלינו. אנחנו בטוחים שאנחנו גדולים ועומדים ברשות עצמנו ויכולים להחליט לבד ולא צריכים את ההורים. אבל לי אישית, כמעט בכל מצב אני צריכה את עצת ההורים. אולי זה בגלל שאני קטנה ממך בכמה שנים טובות, אבל זה כ"כ נכון.

אני יודעת שיצאתי קצת מתנשאת (הדברים האלה נכונים גם בשבילי), אבל זה פשוט מה שאני מרגישה, שזה כפיות טובה ולא כפייה של ההורים.

מקווה שעזרתי....

ואם את מבינה שזה לא נכון אבל זה קשה לך,

תבקשי ממנה שתציק לך כשאת רואה אתזה,

"די, את יודעת שזה לא טוב!".

לי היתה תקופה ואחותי המתוקה עזרה (-:

רץ לפורום הקרוב ומחפש תגובה שתוריד לי את המצפון מהלב.

או לרב הקרוב

אבל רק אם הוא מגולח פנים ומנהל חשבון פייסבוק פעיל!

אני הייתי זאת שרואה את כל הסדרות ולא היה לי משנה,זה התחיל בסדרות רגילות יחסית ונגמר בסדרות שהרסו לי את החיים.עכשיו,בואי אני אספר לך מה יקרה אם לא תפסיקי לראות את זה,וכמובן מניסיון.יהיו לך מראות שפשוט לא יצאו לך מהמוח,את כל היום תחשבי על הדמויות,תפנטזי עליהן(עם החברות:איזה חתיך איזה זה)ובקיצור זה יתחיל בסדרה הזאת יומני הערפד(שגם אני ראיתי כמעט הכל והפסקתי לראות),ויסתיים בסדרות עם תכנים פי 10 מגעילים.ולצערי אני נכנסתי לזה וראיתי מלא מלא סרטים וסדרות וכבר לא הבנתי איך אני מזבלת לעצמי את המוח..קיצר,ספרי להורים,תפסיקי לראות את זה ותצילי את עצמך!אני יודעת שזה יפה,אם היית שומעת אותי ואת חברות שלי לפני שנה כל היום דיברנו על הסדרות האלה(במיוחד על יומני הערפד),היית מבינה שזה הופך אותך באמת ליצור.ודבר אחרון שיחזור על עצמו,תצילי את עצמך מזה.תצילי את עצמך מהתאווה המסוימת הזו.כי בסוף את תוכלי לגמור במקום לא טוב בכלל,ברוך ה' הוא מטהר אותי ולאט לאט אני שוכחת כל מה שראיתי,וראיתי הרבה.קיצר,אל תיכנסי לזה.תצאי מזה,וראיתי תגובה אחת שכתבת שזה לא כזה נורא,אני ואת יודעת שזה כזה-אבל כ ז ה נורא.אי אפשר להכחיש,יש בזה תכנים בהחלט לא ראויים.

עזבי שניה הלכה. זה הורס אותך באמת. לא משנה עכשיו יהודי לא יהודי,בתור בן אדם.

(אני לא מזלזלת בהלכה. אני רק שניה שמה את זה בצד.)

חברה שלי הראתה לי קטע של 17 שניות מתוך הסדרה הזו.זה קרה לפני שנתיים או שלוש. ועד היום.עד היום! אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש.

בת דודה  שלי הייתה גרה בחו"ל,והיא ממש לא היתה מחוברת ליהדות. היא היתה הולכת איך שבא לה,איפה שבא לה,רואה מה שבא ועם מי שבא לה. היא עד היום לא ממש מחוברת,אבל זה עד היום מפריעה לה,בתור בן אדם.לא כי ההורים שלה,לא כי המורה שלה ולא כי החברות שלה. פשוט זה הרס את עצמה. היא הייתה מכורה לזה  ברמה קשה,ועד שיום אחד היא ראתה את אחד הפרקים,ולרגע היא הסתכלה על הסדרה כמו שמבוגרים רואים וזה עשה לה בחילה.היא פתאום קלטה איזה שטחי זה.

אני יכולה לדבר על זה שעות,אבל תתחילי איתי שיחה.

נראלי שאת המסר הכללי הבנת.

לא רואה בכך בעיה...

ההורים לא חייבים תמיד לדעת הכל

וכל עוד את לא פוגעת בעצמך או באחרים אין שום מחוויבות שהם ידעו...

זה לא צנוע וטוב..

אבל אם את חושבת שבשבילך זה טוב ואת שלמה עם עצמך- לכי על זה

רוצה המלצה למכון גמילה?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....