שאמר רב חשוב שמבין בחינוך להורים לפני כ20 שנה (חשוב לציין שהרב כנראה הבין שהרקע היה רגשי)

הוא אמר להם לתת לילד כל יום שקל

אני לא יודעת אם זה הועיל כי הם לא שמעו לו וכמובן הבעיה המשיכה

בכל אופן היום אותו ילד לשעבר לא ממשיך בזה

בחופש הגדול הקצבנו דמי כיס שבועיים כדי שהם יוכלו לקנות משהו.

בתום החופש הפסקנו אותם.

אנחנו משפחה גדולה וזה יוצא סכומים רציניים
ואנחנו כן נותנים ממתק קטן בבוקר, וכו'

הוא פשוט אכל ארטיק אחרי ארטיק טילון אחרי טילון

שוחחנו בצורה נעימה, הוא הודה על האמת מיד

הציע ש"העונש" שלו יהיה לא לצאת יומיים מהבית- (לא נראה לנו, לא מחפשים להעניש אלא שהוא יבין)

ילד בן 6 שלוקח כסף משל ההורים - הוא לא "גנב" אותו. הוא לקח אותו. 

יתכן שמבחינתו, זה "כסף של הבית".  גם אם יודע שצריך לבקש רשות, כמו על דברים נוספים בבית. האם הוא ניסה להסתיר שלקח? 

לעניות דעתי - דבר ראשון צריך להיזהר מההגדרה "גנב", גם בגיל בוגר יותר, וביחוד בפניו. שלא ייכנס לו בראש חלילה שהוא כך.

דבר שני, כמו שעשיתם: לשוחח בנחת. לשאול מניין לקחת את הכסף - וכמו שאמרת הוא "הודה".. זה לא שהוא הודה - אלא פשוט מסר את המידע. כנראה שיש לו מספיק יחס טוב איתכם, כדי שלא יחשוש. זה חשוב.

אחרי שהוא אומר, אפשר להתענין אם הארטיקים היו טעימים..  אח"כ להסביר, פשוט להסביר: 50 ש"ח בבת- אחת זה נקרא הרבה כסף (מניין שידע?..), ולאכול 6 ארטיקים ביחד, זה אולי טעים אבל לא בריא. גם עלול לגרום לכאב בטן.

ומכיוון שילד לא יכול לדעת כמה זה נקרא להוציא הרבה מידי, אז אצלנו בבית - אם רוצים כסף למשהו, שואלים את אבא ואמא, ולא לוקחים לבד, בלי רשות. בסדר?  ואפילו שאבא ואמא זה ההורים - ולא אנשים אחרים שמהם בטוח לא תיקח בלי רשות כי זה כמו גניבה חס ושלום - בכל זאת, גם בתוך הבית צריך לשאול את ההורים. הם יודעים על מה כדאי להוציא, ומתי הכסף פנוי לכל דבר, וכמה זה נקרא הרבה או מעט.

אז אם אתה רוצה משהו, מעבר למה שקונים ממילא - תגיד ונחשוב ביחד אם זה מתאים באותו הזמן. אנחנו משתדלים ביחד, גם שיהיה מה שהילדים אוהבים, וגם לא להתרגל סתם לבזבז הרבה כסף.

זהו לענ"ד.

לסכם ביחד מה שאמרנו, ולראות שהבין.

כבר זמן רב שאני עוקבת אחרי התגובות שלך ותמיד הם לעניין מתומצתות וברורות . למדתי גם אני בהשלכה לעינינים אחרים כיצד לנהוג. תודה.

על ילדה שגנבה מהוריה כמה שקלים לקנות ממתק.

להרגשתי, הילד יתחבר לסיפור, ותוכלו לפתוח אותו בצורה נעימה

נשלח בטעות

ראשית, לחבק חזק, להיות איתו הוא גם מרגיש אשם.

לא להרגיש רגשי אשמה, זה קורה גם במשפחות טובות.

לבדוק את עצמינו כהורים אם יכולנו להיות מודעים יותר לרצונות שלו.

לדבר על-כך שאם יש לו צורך הוא יבקש ואתם תתחשבו.

החשוב ביותר, ניתן ליצור בנק של  בחירה חופשית והילד ינצל אותו לפי רצונו  https://sites.google.com/site/winningparenting/101

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות