שאלה לבנות שלובשות כיסוי ראש מלא.ותן טל

(וסליחה שאני פורץ לטריטוריה לא לי...זה פשוט נושא שמעניין אותי לשמוע ממי שכבר בתוכו...).

 

בהנחה שאת כזאת שלובשת כיסוי ראש מלא - האם את "מנצלת" את המקום שההלכה התירה לחשוף מהשיער (2X8 ס"מ רבוע) - או שאתן מכסות את כל השיער כולו ולא חושפות ממנו כלום?

 

ולגופה של השאלה - מעניין אותי אם אתן יכולות להסביר לי במקרה שאתן כבר מכסות את כל הראש רק מותירות את הסנטימטר/שניים הראשונים בלי כיסוי כמו שההלכה מתירה - האם זה באמת משמעותי כל כך בשבילכן? האם המעט שיער הזה שלא מכוסה מוסיף לכן משהו משמעותי בהרגשה החיצונית שלכן, שלא היה אם הכיסוי היה הרמטי?

 

תודה רבה מראש למי שתענה ושוב סליחה על הפלישה לפורום שאני (עדיין) לא שייך אליו.

עם כל ההבנהד.

ל"סקרנות" -

 

אני באמת חושב שבחור רווק-צעיר, טוב יותר שישאיר את השאלה לזמן שיתחתן בעז"ה.

 

אלא אם כן, זה ממש משמעותי לו כדי להחליט עם מי להתחתן.

אפשר להגיד.ותן טל

(לגבי השורה האחרונה שלך). מסובך משהו, אבל יש עניין לשאלה.

לי זה משמעותיעמית-טליה

משתדלת לקחת סניטימטר אחד ולא לעמוד ממש על הגבול של ההלכה שבמידה ויזוז עדיין זה יהיה בהלכה...

 

אולי מתישהו אוותר על זה לטובת רצון בעלי...

כרגע זה מאוד מאוד קשה לי...

אני..נוני שלי

משאירה מעט שיער, זה מראה שונה, וגם ככה קשה לי לכסות את השיער אז זה קצת קצת קצת מחזיק אותי...

אני משאירה טיפה מקדימהשובבית

אחרת אני נראית כמו חולת סרטן ל"ע, אז כן, זה מאוד משמעותי בשבילי.

זה מצחיק, אבל זה לא קשור ליראת שמים של הבחורהמבט קדימה

בס"ד

סליחה על הביטוי וייתכן שלא זו השאלה, אך חשוב לי לומר שמי שמכסה כבר מלא, לא משנה כמה משאירה, לא פה נמדדת יראת השמים. יתכן שזה י'הי'ה קשור, אך לרוב זה לא

דעתי בנושארחלקה

בהתחלה גם לי השירשור הזה הריח לא בריא, אבל מאחר וזה חשוב לך אענה

אני הולכת עם כיסוי מלא ב"ה, ומוציאה קצת קצת פוני מקדימה- הרבה פחות ממה שההלכה מתירה, כי אני לא רוצה לעמוד על הקצה ולמרות שלא זז לי בד"כ הכיסוי אני לא אקח סיכון כי חשוב לי לכסות מלא.

וכן, הקצת הזה משמעותי, זה נותן לי להרגיש שלא ריסקתי את השיער שלי לחלוטין אלא אני מרגישה אותו, מסדרת את הפוני לפעמים כשצריך ומרגישה קצת כמו לפני החתונה.

וזה גם מוסיף יופי לרוב.

וחוצמזה שיש בזה גם תיוג חברתי. יש לי חברה טובה שנשואה להר המורניק ומכסה הכל כולל הכל, ועכשיו היא רוצה להוריד טיפה- בגבולות ההלכה, אבל לא נעים לה כי זה מראה משו על הדוסיות שלך לכאורה, למרות שאין שום קשר מוחלט.

 

עוד שאלות?

אני מכסה מלא, בלי להשאיר.מתואמת
חושפת. אכן משמעותיהביצה שהתחפשה
זה מ א ד משנה את מראה הפנים.כתר הרימון
תודה רבה לכל מי שענתה.ותן טל

פשוט אני רואה הרבה פעמים בנות עם כיסוי ראש מלא (אני רואה גם כאלה עם חלקי, אבל ברור לי שלי זה לא יתאים) - שחושפות במידה שונה כפי שמותר על פי ההלכה, ורציתי להבין האם זה דבר שבאמת ממש ממש משמעותי בשביל האישה ונותן לה להרגיש יותר טוב עם עצמה ועל כן היא חושפת את המותר, או שהיא (אני לא אומר שבהכרח חשבתי ככה, רק בגדול, ואל תקפצו עלי... רק מחפשת כל הזמן "קולה" במסגרת ההלכה ה"דוסית", ולכן כשמותר לחשוף משהו, היא תחשוף...

 

אז חששתי שזה קשור למשהו כזה אבל מתגובות רבות כל כך שלכן אני מבין שזה לא קשור בכלל בכלל ושמח על כך - ואכן, ארצה שזאת שאצא איתה, תהיה כזאת שההלכה חשובה לה ותקפיד על כיסוי ראש מלא, ותחשוף לא בגלל שהיא מחפשת קולות, אלא רק בגלל שבאמת באמת הקטע הזה של מעט להוציא חשוב לה לנפש, לפחות להתחלה, ואזי כשכבר מותר, היא נעזרת בזה... (יצא לי קצת מבולבל, אבל מקווה שהבנתן...).

 

ועוד שאלה - במקרה שאני מקווה וארצה שאשתי תהיה עם כיסוי ראש מלא עד הסוף בלי הלחשוף את המעט שיער הזה כנ"ל- לא חובה כבר על ההתחלה אבל עם הזמן (אני מודע לכך שזה תהליך שקשה לנשים...) שתכסה הכל כולל הכל - זה נראה לכם הגיוני רצון כזה, הגם שעקרונית לפי ההלכה היבשה מותר לחשוף את ה16 סמ"ר, שאני רוצה שהכל יהיה מכוסה - נראה לכם הגיוני לרצות את זה מהאישה ואף לשדר לה את זה עם הזמן? (הייתה כאן אחת שכתבה שעם הזמן אולי תכסה לחלוטין בגלל רצון בעלה... על דבר כזה אני שואל, ושואל גם אותה בפרט - האם זה בסדר מבחינתך שהוא רוצה דבר כזה או שזה נתפס אצלך כשלילת חירות מוחלטת של האישה וכדומה...?)

תשאל את הפסימי...נקודה למחשבה
הוא בדק את זה ממש לעומק הלכתית..
כי ארוסתו רצתה להוציא פחות מאצבע שיער החוצה והיה לה מאוד קשה לראות את עצמה עם הכיסוי ראש בלי קמצוץ שיער בחוץ...
ומה הוא רוצה? (זה העיקר בשאלתי), ומה את מוכנהותן טל

לעשות בשבילו...זה עניין השאלה  - כלומר, האם הרצון "לגיטימי"? האם תבינו בחור שחפץ שאשתו תכסה בסוף הכל הכל?

 

(אבל באמת מעניין אותי גם מה הוא בדק הלכתית, מצד שני פאדיחה לשאול אותו על זה אז אם תוכלי לשמש מתווכת זה יהיה נייס )

באמת חשבת שתכתוב את זה כאן ואני לא אראה?פסימי ריאלי

אתה גזור לגמרי צוחק

 

בקצרה, יש בזה שלוש שיטות עיקריות:

 

1) הרב הבר ("את צנועים חכמה") סבור שמותר להוציא את מה שבולט בצדעיים רק בפני בעלה (והשאר נחשב לערווה גם עבורו לעניין קריאת שמע), ובפני אחרים גם זה אסור. מדובר בחידוש אישי שלו, וידוע שהוא מחמיר מאד בהלכות צניעות.

 

2) המשנה ברורה, חתם סופר, ועוד הרבה פוסקים סוברים שמותר להוציא בפני אחרים את מה שבולט בצדעיים והמעט שיוצא מהכיסוי מאחור. מקדימה אסור לגלות כלום.

 

3) הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו ופוסקים נוספים מתירים להוציא שער מקדימה. הנימוקים שלהם שונים, ומשתמע קצת מלשון ילקוט יוסף שמדובר במנהג הספרדים שלא בהכרח מועיל גם לאשכנזים. לגבי שיעור ההוצאה, הרב עובדיה והרב פיינשטיין מתירים עד שטח של טפח, שזהו רוחב של שתי אצבעות, והרב אליהו מתיר עד טפח באורך, כלומר עד שבעה סנטימטרים.

 

לאשכנזי לגיטימי בהחלט להחמיר בזה, לספרדי פחות. צריך להביא בחשבון שאשכנזים מקילים בפאות, אולי בגלל שלצד שני הם מחמירים בהוצאת שער מקדימה.

 

וכמובן - המצווה היא בעיקר של האשה, וההחלטה הסופית היא לגמרי שלה...

 

בהצלחה!

 

אם תרצה לדעת עוד, אני גם באישי...

נשמע שאתה מבולבל עם עצמך, ועד שתחליט, כדאיאחתעם_בטן
שלא תיכנס לזה בכלל, יש לך הרבה מצוות שקשורות לגברים שאתה יכולת להתבחבש עם עצמך איפה כדאי להחמיר וכמה.
זוהי מצווה של האישה, וכל עוד זה על פי ההלכה אני לא רואה סיבה להתעמק בסנטימר בחוץ או בפנים. יתירה מזאת, חבל שתכניס לך את זה לראש וזה יפריע לך בבחירת בת זוג ויהווה חלק בשיקול.
יש כל הרבה דברים חשובים ומשמעותיים שכדאי לשים עליהם את הדגש כשמתחתנים וכמגיעים ילדים, גם ככה קשה למצוא את האיזון בין רצונות, דיעות שונות ורמות דת של שני אנשים...


אמרה זאת שבעלה חזר בשאלה אחרי החתונה ואוכל ביום כיפור... 
זאת אותה שאלה של צורגי על החצאית הארוכה.רחלקה

יש צורך לכתוב את דעתי שוב?

ולראיהמאמע צאדיקה

אתה תראה נשים שכן מקפידות על חולצה סגורה לגמרי- בלי לסמוך על קולה של פחות מטפח- אבל הולכות עם קצת שיער מחוץ למטפחת

כלומר- זה לא בא מחסר צניעות או מזילזול בהלכה ח"ו, 

אלא מקבלה של קולה לגיטימית- שמאוד משמעותית לאישה 

 

 

כל זאת ועוד- תשאל את אשתך בעז"ה 

 

צניעות ונשיםבלי מקוריות

נושא לא פשוט.... ואני חושבת שנושא שבנים צריכים לגלות רגישות כלפיו, כי רובם לא מרגישים את זה כמו בנות. לדוגמא, גברים לרוב מסתובבים עם פתחים הרבה יותר סגורים מבנות- וזה לא חונק או מפריע להם. רוב הבנות (מכירה מעט שלא אכפת להן- אבל הן המיעוט!) מאוד רגישות בתחום הזה וזה מורכב מאוד. צריך לגלות המון רגישות וכבוד בנושא.

 

לעניין המטפחת- רבים אמרו את זה לפני- כיסוי ראש מלא זה מכוער! תמיד. זה מבגר ומזקין. יש סיבה שערביות נראות מכוערות, גם אם הן לא. צריך להראות קצת שיער להוסיף צבע וחיות. כמובן, שזו דעתי הנחרצת בלבד, ועל טעם אין על מה להתווכח (אני גם חושבת שמחשוף זה מכוער והמוני אלפי נשים מסתובבות עם מחשוף...). האם לך יש זכות לבקש מאשתך לשאוף לכיסוי ראש מלא?

 

האמת, שאני לא יודעת. אני חושבת שזה עניין אישי בין אופי בני הזוג. מה שכן, לא נראה לי לפני האירוסין. אולי אחרי, אפשר להעלות את הנקודה בעדינות. אני יודעת שאישית זה היה מפריע לי מאוד אם בעלי היה מעיר כזאת הערה. ולזכותו יאמר שהוא אף פעם לא יעשה את זה. הוא בכלל מאוד רגיש ומודע לכך שמלכתחילה מאוד קשה לי עם כיסוי ראש.

תמיד היה ברור לי שאכסה הכל מלבד הטפח המותר מקדימה כי זה ההלכה. אבל כשהתחלתי למדוד כיסויי ראש התחלתי לבכות ושנאתי לראות את עצמי כ"כ שונה במראה. בעלי גילה המון רגישות, ותמך בי בעדינות (נכנס איתי לחנויות מטפחות, התעניין בכל סוגי המטפחות- למרות שהוא אף פעם לא זוכר ומבדיל או מבין בסוגים- ועודד אותי לקנות סוגים שונים של מטפחות שרמזתי שאולי יהיו בסדר.) באופן כללי, הוא אף פעם לא מעיר לי על צניעות- גם אם הכיסוי ראש זז אחורה הרבה יותר מהמותר. (רק אם אני חושדת שאולי זה עומד ליפול ושואלת אותו אז הוא יענה לי אם זה אכן כך, או מבטיח להעיר לי אם זה עומד ליפול לבקשתי.) וזה אותו דבר לגבי אורך חצאית, או פתח או כל דבר אחר- הוא רק יגיד את דעתו אם אשאל. (יש לי סיפור מצחיק מזה- פעם נרדמתי באוטובוס והמטפחת כמעט נפלה כשקמתי אז מהר קשרתי אותה כדי שלא תפול, בלי לחשוב יותר מדי איך זה נראה. כשהגעתי הבייתה הוא אמר לי בעדינות- "זו קשירה חדשה?" אמרתי- "מה? לא, רק קשרתי מהר כשנרדמתי באוטובוס כדי שלא יפול. אין לי מושג איך זה נראה. זה נראה בסדר?!" (הופתעתי- כי הנחתי שאני נראית קצת מבולגנת) הוא נאנח לרווחה ואמר: "לא, זה נראה ממש נורא..." )

 

ולסיכום- יש בני זוג שיותר פתוחים בדברים האלה. אבל העיקר, העיקר, זה לגלות רגישות ולהבין שענייני בגדים וצניעות זה נקודה רגישה לבנות ולכבד אותן!

בלי להיכנס לנושא.ד.

להגיד "כיסוי ראש מלא זה מכוער" - זה טעמך האישי.

 

בעיני, למשל, זה יפה מאד. ראיתי גם נשים שחשות כך.

גם בעיני זה לא מכוער תמיד.. לדעתי זה מהמם ת.
האמת שלדעתי זה ממש יפהלשם שבו ואחלמה
הבהרהבלי מקוריות
עבר עריכה על ידי בלי מקוריות בתאריך י"ט בתשרי תשע"ד 07:40

באתי רק להגיד ש"כתר הרימון" אמרה אחרי בבירור: 

 

כמו שאומרים לאישה שהיא לעולם לא תבין את היצר של הגבר - 

כך הגבר לעולם לא יבין מהי התמודדות של צניעות בשביל אישה!!

 

והייתי מודעת לנחרצות שלי בהודעה, ולכן, עם קצת הומור הוספתי שברור לי שזה גם עניין של טעם אישי. מצד שני, כן היה חשוב לי להגיד את הדברים בבירור, כדי שתבינו עד כמה חזק הרגש שלי כלפי העניין. ולהבהיר מאוד כמה זה קשה לבנות ולא ברור בכלל, וכמה חשוב לגלות רגישות בעניין!

 

ועם כל הכבוד לכל הגברים שחושבים שזה יפה- מעולם לא התלבשתי כדי למצוא חן בעיני גברים, ורק בעיני עצמי... ;)

כיסוי ראש מלא= בלי טפח מקדימהבלי מקוריות

בהקשר הזה. אם לא היה ברור

חבל שעל כל דבר שקשה למישהו/י להקפידכתר הרימון

רואים את זה בתור "רק מחפש חורים וקולות".

אני לא חושבת שזו גישה בריאה בכלל. ובכלל, קצת ללמד זכות לא יזיק...

חוץ מזה שאם זו ה'שיטה' של הבחורה, אז אני מניחה שיהיה אפשר לראות את זה בסך הכללי של הבן אדם.

 

כמו שאומרים לאישה שהיא לעולם לא תבין את היצר של הגבר - 

כך הגבר לעולם לא יבין מהי התמודדות של צניעות בשביל אישה!!

 

אני חושבת שמאד חשוב שהגבר יקבל את אשתו כמו שהיא.

אם הוא רוצה לעלות מעלה, אז חשוב שהוא ימצא מישהי שגם לה יש את הרצון הזה, וגם לעודד לכך,

אבל לדרוש התקדמות מהשני, כאשר זו ההתמודדות שלו בלבד - לדעתי זו בעיה.

(כמו שאני לא יכולה לדרוש מבעלי שיקום בזמן מסוים לתפילה - אני אמנם יכולה לעודד אותו לכך, אבל בתכל'ס זו עבודת ה' שלו!)

אכן רציתי רק להבין.ותן טל

דווקא כדי לא לשפוט חלילה לא נכון, ודווקא בגלל שאני יודע שאני שונה מאוד מאישה, ולכן רציתי לשמוע מנשים ולאשר שזה מסיבות טובות ומשכנעות, וככה גם אני כלפי עצמי אהיה רגוע יותר ושלם עם זה...

 

 

^ מצטרףמשה
הרצון לגיטימי, אבל הנסיון הוא של האישהאלמונית 0

ולכן אני חושבת שאין לבעל זכות לדרוש בפועל אם לאישה קשה עם זה (הרי מי שעומדת בנסיון זו האישה, ולא הבעל).

אפשר לרצות ואולי לדבר על זה (אחרי החתונה, ואחרי שהאישה התרגלה קצת), אבל ההכרעה הסופית צריכה להיות של האישה (כל עוד היא הולכת לפי ההלכה)

 

אני דווקא מכסה את כל השיער, אבל זה באמת היה לי נסיון קשה במיוחד בהתחלה.

 

תוסיף לכל מה שאמרו כאןדינה ל.

שכיסוי ראש מקסימלי- ללא הוצאת שיער מקדימה כלל- מאוד מבגר את מראה האשה!

וחשיפה כלשהי שלו מייפה בהחלט ומשאירה לה "צלם" נשי טבעי של השיער שלה (ומכאן והלאה הדיון הופך לפסיכולוגי)

 

אני משווה את בין חברותיי הנשואות:

יש את אלו שחושפות, כל אחת לשיטתה,

ואלו שלא... האמת שכל פעם מבהיל לראות אותן בשבע ברכות. פתאום מתבגרות במראן נורא. ואז אני נוכחת לראות כמה יופי המעט שיער מקדימה מוסיף. אילולא זה חסרה המסגרת הטבעית של הפנים.

 

 

בשמחות~

סליחה אבל למה אתה שואל?מה אני ומה חיי
אל תיתפס לקטנותyaldaima

עושה רושם שאתה מבולבל ועושה עניין גדול מדברים שאין להם שום חשיבות

לחיי הנישואין העתידיים שלך.

זה לא פרמטר ליראת שמיים, וזה לא מה שיהפוך את חיי הנישואין והמשפחה למאושרים, טובים, תורניים וערכיים יותר.

כיסוי של כל השיער יהיה אסתטי ואפילו יפה לאישה עם פנים צרות וארוכות ועצמות לחיים גבוהות, ורצוי שלא תהיה שמנה. 

אישה עגלגלה עם פנים עגולות ורחבות תיראה עם כיסוי ראש מלא לגמרי כמו פטמה עם חיג'אב.

לי יש פנים מאוד עגולות ומלאות, איך שאני הולכת עכשיו (טפחיים מקדימה) הפנים שלי נראות כמו לפני החתונה , עם כיסוי ראש מלא מקדימה, אני נראית נורא ואיום, כמו סבתא ממחנה פליטים ג'בליה ולא כמו אישה צעירה ודיי נאה. התחלתי ככה ללכת אחרי החתונה, והמון נשים העירו לי שאני נראית רע ואיפה הילדה היפה שהייתי ושאני אוציא שיער מקדימה. וגם אני הרגשתי ככה ממש רע. לבעלי לא אכפת ואני רציתי את הכיסוי ראש המלא לגמרי בהתחלה, כשהוצאתי קצת שיער לא הזיז לו, הוא לא עושה עניין מקטנות.

מסקנה,

מאוד משמעותי לאישה, כיסוי ראש מלא לגמרי מכער משמעותית נשים עם מבנה פנים עגול.

ואתה לא יכול לגרום לאישה שאחרי החתונה מוציאה טפח, להתחיל אחרי כמה זמן ללכת עם כיסוי ראש מלא,

כי זה סתם יצער אותה ואין לזה שום משמעות לגבי יראת שמיים, אלא זה משהו חברתי יותר, נניח בעלה מישיבה X ,

שזו ישיבה דוסית יותר אז היא הולכת ככה כי זה מה שמקובל בקבוצה החברתית שלהם. 

זה יהיה סתם פוגע וילדותי וחבל לגרום למתחים עתידיים  בנישואים בגלל שטויות.

אישה שהולכת בגבולות ההלכה זה אמור להיות מספיק מכובד, ואין צורך לתת משמעות לדברים שוליים 

כמו סנטימטר בחוץ או בפנים.

אני ממליצה לך בחום לא לפסול בנות שאתה יוצא איתם בגלל זה שהן מתכננות להוציא טפח, כי כמו שאמרתי, זה שטויות

וגם לא לשאול את זה בדייט ראשון-שני, כי זה מאוד מפחיד ומרתיע. 

שתזכה בע"ה לאישה טובה, צנועה ואוהבת את ה' ואת הבריות.

כל ההתבחבשות הזו מיותרת.

בהצלחה.

 

זאת בדיוק הייתה מטרת השאלה שלי. והנחתן את דעתי.ותן טל

את מוזמנת לקרוא את ההודעה שלי שמתחילה בכותרת "תודה רבה לכל מי שענתה".

 

המטרה שלי בשאלה הייתה להבין מעט יותר את הנשים בקטע הזה, וכעת הסברתן לי יפה, והונחה דעתי.

 

עקרוני זה היה בשבילי רק אם הבחורה הייתה עושה דבר כזה בסוג של "להכעיס", אבל הבנתי עכשיו טוב טוב טוב שאין לזה שום קשר לזה, וכעת ככל הנראה זה לא יפריע לי (אלא אם כן הבחורה תגיד במפורש שהיא עושה דווקא ודברים דומים ואז זה לא יתאים...).

 

כל עוד זה בגבולות ההלכה ובגלל דברים שבאמת באמת חשובים לאישה, זה בסדר גמור וראוי. זה הכל.

 

תודה רבה שוב לכל מי שענתה!!!

אני חושבת שכל זוג צריך לשאול את הרב שלו בעניין הזהמשיח עכשיו!

אני ממש לא חושבת שזו החלטה רק של האישה.  הרי שניהם זה אחד...

 

אם מישהו שיצאתי איתו היה שואלggg

אותי בפגישות איזה כיסוי ראש אני מתכוונת ללבוש, הייתי מן הסתם מנפנפת אותו.

מקווה בשבילך שתמצא דברים יותר מהותיים ועמוקים לברר במפגשים ותשאיר את עניין הכיסוי ראש לאחרי החתונה.

למה לחשוב על זה בכלל?

אם היא תתאים לך מבחינה רוחנית סביר ביותר שתחשבו אותו דבר גם מהבחינה הזאת.

שאלה:ותן טל

ואם מישהו היה שואל אותך בפגישות האם את מתכוונת לעשן אי פעם, האם היית מכורה לסיגריות או אולי עדיין והוא רק לא יודע מזה כי את לא מביאה את החבילות לפגישה - אם מישהו היה שואל אתך שאלה כזאת, גם היית מנפנפת אותו כי הוא שואל שאלות לא מהותיות?

 

ומהן שאלות מהותיות? נגיד - האם את רואה את השולחן שבת שלך עם דברי תורה ושירי שבת או מריבות ובלאגנים וילדים ישנים על הספה - זה שאלות מהותיות?

 

או שמא שאלה כללית ומאוד מעורפלת - האם את מרגישה ברמה רוחנית גבוהה? ואם התשובה היא כן - לך תדע עכשיו בשביל כל אחת מהי רמה רוחנית גבוהה. אולי רמה אחת המוכות בדירוג שלך, נחשבת לרמה אחת הגבוהות בדירוג שלה מהי רמה רוחנית?

 

לכן אני, במחילה, לא חושב כמוך. אין פסול בכך שבחור יחשוב מראש מה היה רוצה באשתו, יברור לעצמו את הדברים בקריטיים שהוא יודע שלא יסתדר אחרת, ואז, כן, שישאל את הבחורה בשלב מסויים, או אם ניתן אפילו בבירורים, ובכל מקרה בעדינות וברגישות - האם היא חושבת שאלו דברים שהיא שואפת ורוצה, או שהיא לא מכוונת אליהם. 

הרי ממה נפשך (וסליחה שאני בייניש) - אם הבחורה תנפנף אותו בגלל זה, מסקנה שהיא לא הזיווג שלו, והזיווג שלו באמת - אם הבחור כנה עם עצמו, אז הבחורה שנועדה לו, אפילו תהיה היחידה שכן תענה לו תשובה על השאלה ותגיד כן - לא צריך יותר מזה. איתה הוא יתחתן. ואת תתחתני עם אחד שלא שואל את השאלות האלו. לגיטימי. אבל לא לגיטימי לשלול מראש אפשרות של שאילת שאלות כאלו בטענה שהן לא רלוונטיות ולא מהותיות מספיק - זה שאלות ספציפיות שבהחלט חשובות לבחור מסויים לצורך ידיעה מה המצב הרוחני והמעשי בצניעות אליו שואפת האישה בבוא העת.

 

יש דברים שרואים מייד - כגון אחת שהולכת כל הזמן עם חצאיות ארוכות, אין עניין לשאול אותה האם בעתיד תלך עם ארוך - כי הסבירות והשכל הישר אומר שכן. וכנ"ל בחורה שכל הזמן הולכת ר-ק עם חצאיות קצרות שרק מגרדות את הברך - די הזוי לשאול אותה אם בעתיד תלך עם חצאיות מטאטא - אלא אם כן הבחור רואה שהבחורה כן בטיפוס וכן בשאיפה עקרונית לכך ואז יש מקום לשאלה.

 

השאלות נועדו בעיקר למצבים בהם יש חוסר בהירות והבחור שעומד מולך לא יכול בדיוק לדעת האם בעתיד תרצי או לא תרצי כיסוי ראש מלא. ולו זה קריטי, כן. הוא לא ילך עם אישתו בלי כיסוי ראש מלא (במקרה הזה ספציפי אני מדבר על כיסוי ראש מלא או חלקי, ולא כמו בשאלה הראשית שלי...) - ולכן חשוב לו לסגור את הפינה הזאת לפני ההחלטה הגורלית, ואין לו דרך לדעת את זה מלבד לשאול.

 

שכן תתפלאי, גם בחורות שלכאורה נחשבות במצב רוחני גבוה, גם אם הבחור חושב שהיא ברמה שלו וכמו שאמרת בשורה האחרנה "סביר ביותר שתחשבו אותו הדבר גם מהבחינה הזאת" - זהו, שלא. המציאות מוכיחה שלעיתים קרובות יש פער בין מה ש"סביר", לבין המציאות בפועל, גם אם חשבת ש"Cרור שהיא תלך עם כיסוי ראש מלא", פתאום אחרי האירוסים היא אומרת לך שאין סיכוי ושהיא תלך עם חצי וכו'... והיו מקרים מעולם.

 

קיצור - אני סבור שיש מקום לשאלה כזאת, כשהיא נאמרת נכון, כנ"ל. את סוברת שלא. סבבה. לכן יש סוגים שונים בעולם של אנשים, וכל אחד בסופושל דבר מוצא את האחת והיחידה שה' הועיד לו מששת ימי בראשית, והיא תהיה גם זאת ש"תענה" לשאלות ולבקשות אם יהיו לו...

 

ערב טוב!

וואי, הסברת את המורכבות הזאת בצורה כ"כ בהירה!רחלקה


ועוד משהו -כתר הרימון

יש נשים שממש קשה להם שיש להם "פס" שנוגע במצח.

פשוט לא נוח להם בכלל, מציק וכו'.

ויש כאלה שלהפךבת 30

אם המטפחת לא על המצח היא מחליקה תוך דקות ואז נחשף יותר מדי שער, וזה גם מציק לקשור מחדש כל הזמן.

המסקנה שלי מהשירשור:חליל הרועים
בנות אוהבות לדבר על עצמן
שאלה לי לפותח השרשורggg

א. לא התכוונתי חלילה להעליב או משהו כזה, פשוט נראה לי שלפני החתונה צריך להתמקד בדברים היותר מהותיים בעיני,

מזל שגם אישי חשב כמוני...

ב. השאלה- אם היית פוגש מישהי ומתלהב ממנה מאוד. ואחרי שכבר נקשרתם אומרת לך שהיא לא רוצה כיסוי ראש בדיוק בצורה שאתה רוצה,

האם היית נפרד ממנה לשלום? האם על זה יקום ויפול דבר?

לדעתי האישית זה פשוט חבל.

אגב, גם אישי מסתייג מחלק מהדברים שאני לובשת. גם אני לא מסכימה עם כל דבר שהוא עושה. אז מה? אלה חיי נישואין,

מקבלים ואוהבים את השני למרות השוני. מה גם שאנשים משתנים כל הזמן במהלך החיים.

אם הדבר ממש מהותי בשבילך לבניית הבית תבדוק את זה. השאלה כמה זה באמת משמעותי.

 

הוא הסביר את עצמו היטב בהמשך השרשור...אדם כל שהוא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578882#6390990

הנקודה שהעסיקה אותו זה היחס להלכה. ולכן, הוא רצה לבדוק האם כיסוי ראש כזה משקף יחס בעייתי להלכה.

(מהתשובות שהוא קיבל הוא הסיק שלא).

בלי לקרוא תגובות קודמותאקונהמטטה

א"א לומר על מישהי שמגלה שיער מקדימה = כיסוי ראש מלא.

זה לא מלא.

היא מכסה. אבל לא את הכל.

תגובה נכונה אולי טכנית, אבל לא קשורה עניינית.ניל"ס

אני מסכימה שטכנית אפשר להגיד שגילוי חתיכת שיער מקדימה הוא חלקי- גם אם החלק הזה הוא 1/1000 משטח הפנים של הראש- הוא עדיין חלק משלם.

אבל עניינית לדיון הזה מה הטעם בתגובה הזו? כל עוד זה מותר הלכתית, למה זה משנה פה? כשאומרים "כיסוי מלא" מדברים על הגבול ההלכתי, וכיום לצערנו זה בא ביחס ל"כיסוי חלקי" (שבכלל לא נידון פה...).

 

פותח הדיון שאל- האם חלקת הראש הזו באמת משנה לנו, הנשים?

תשובתי- כן. (יש נשים שמכסות הכל לפי פסיקה של הרב שלהן, ויש כאלה שזה יותר יפה/נוח להן ככה. לי אישית זה משמעותי ולא רואה את עצמי מוותרת על זה.)

ברור שמי שמכסה הכל יש לה יותר יראת שמייםסוף סוף!

אין  פה שאלה בכלל.

 

לי ברור גם שזה פחות יפה, ומי ששומרת את היופי שלה לבעלה יש לה יותר יראת שמיים.

שתי התגובות האחרונות נראות לי קצת הזויות!בלי מקוריות

הייתי מדייקת ש"ברור שמי שמכסה הכל חושבת שזה מראה שיש לה יותר יראת שמיים"

 

וממש לא מבינה את הקטע להראות מכוערת בעיני כולם. גם ממש לא מסכימה אם זה. זה שאני דתייה ורצינית מחייב, לענ"ד, דווקא להראות יותר מתוקתקת ויפה. כן, לדעתי זה קידוש ה'! (במיוחד כמישהי שגרה בגרעין תורני- אני לא רוצה לעשות רושם שזה שאני דתייה מחייב שאני מכוערת!)

זה ממש לא ברור.ככה.

התגובה שלך מעוררת כעס ממש

בעניין השארת "2 אצבעות" בקדמת הכיסוי..אלירז

זה אכן משמעותי לחלק גדול מן הנשים,
כאלה שיש להן שטח מצח גדול, או להיפך - שטח מצח קטן,
ליצירת סימטריה - שמתפרשת כ"יופי"במוח האנושי.

 

אני אישית - משתדלת לכסות את כל השיער ללא יוצא מן הכלל.

אני מרגישה על עצמיזהר הרקיע
שמאז החתונה השיער שלי באמת מיועד ושייך רק לבעלי
ואני ממש לא רוצה לשתף אותו עם העולם בחוץ.
זה מרגיש לי כמו לחשוף מקומות מוצנעים בגוף.

לטעמי זה פי מאה יותר יפה מלהשאיר בחוץ שיער.
גם כשאני רואה בנות שמשאירות וזה נראה שזה יפה להן-
בעיני זה לא.

אני יודעת שלהשאיר מעט מקדימה זה מותר הלכתית!

ואני גם מבינה שזה נסיון למי שמרגישה מכוערת בלי להוציא..

איני שופטת אף אחת!

אני פשוט באמת לא אוהבת שיער גלוי- לא חיצונית ולא רעיונית.

"סוף סוף", היה לי ממש קשה לראות את התגובה שלךדביבונת

היא פוגעת בהמון נשים שעושות מאמץ לשים כיסוי ראש. למרות שזה לא נוח, למרות שזה מבגר ונראה שונה. הזלזול הזה והאמירה שהוצאת מעט שיער מעידה על פחות יראת שמיים ממש לא במקום. ולדעתי היא ממש לא נכונה.

אדם צריך לפסוק לפי רבו, ולכן כשאשה מקבלת על עצמה פסיקה שלפיה מותר לה להשאיר כמות שיער מסויימת לא מכוסה, זה מה שהיא צריכה לעשות, לא יותר מזה!

להוסיף לא בהכרח הופך את הדבר למהודר ויראי יותר. לפי ההנחה הזו גם להסתובב עם רעלה צנוע יותר, וכן הלאה.

בנוסף, מטרת כיסוי הראש מבחינה הלכתית היא לא לשמור את היופי לבעל, זה עוד טעם שהוסיפו, אבל.

אם ככה זה היה, אז אולי היה עדיף לכסות את הפנים. אצל מרבית האנשים הפנים יפים בהרבה מהשיער.

סליחה אם הגבתי בחריפות, היה לי ממש קשה לראות את זה. בתור אחת ששונאת את כיסוי הראש שלה, ושמה אותו במאמץ ניכר.

אני אפרטסוף סוף!

חשבתי שאני ברורה, אבל כנראה שלא...

 

דבר ראשון סליחה ממנה שנפגעה.

 

אין ספק שמי שקשה לה, ואני ביניהן, ומתגברת על זה כי ככה ההלכה אומרת - יש לה יותר יראת שמיים, ממי שלא עושה בגלל שקשה לה.

 

אין מה להפגע.

 

לכל אחת ואחד יש מקומות שהוא לא מושלם. זאת לא סיבה להגיד שהלא-מושלם הוא כן מושלם.

 

אנחנו לא מוסיפות או מוסיפים על ההלכה, ולכ ן כל הדיבור על רעלה וכו' הוא לא רלוונטי. אנחנו הולכים בקו ישר עם ההלכה - לא מחמירים ולא מורידים.

 

זה שרב מתיר זה לא אומר שזה המצב האידאלי. כל אחד ואחת והניסיון שלו ואנחנו לא שופטים אף אחד וזה לא עניין שלי מה השכנה לובשת או עושה.

 

אבל כשמדברים על דיוך זה כן צריך לעניין.

 

אם זה מקל על שאר הבנות אני יכולה לפרט לכם רשימה ארוכה מאד של דברים שבהם אני לא מושלמת, כי נראה לי שקשה לכן לקבל את זה שיש דברים שבהן אתן לא מושלמות...

 

ואחרי כל זה אני חוזרת על דבריי - אין מה להשוות בין כיסוי ראש מלא, לכיסוי ראש שרואים שתי אצבעות, שאם רואים שתי אצבעות ברור שהוא לא מלא.

 

כל טוב ושנזכה ליראת שמיים אמיתית, בצניעות ובשאר התחומים.

 

 

 

 

אם כבר את הולכת לפי ההלכהבת 30

בלי החמרות ובלי כלום, אז מבחינה הלכתית מותר שיראו קצת מקדימה או מאחורה. ומי שהולכת ככה הולכת בתחום ההלכתי המותר לגמרי.

אני מסכימה שיש משהו במראה של אישה שמכסה את הכל שמשדר משהו אחר. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה, אבל עוד הרבה לפני שהתחתנתי ראיתי שנשים שמכסות הכל הכל יש להן מין אור בפנים. אולי אור של צניעות, אולי של משהו אחר.

אבל בטח שזה לא מכוער לכסות הכל.

שוב, אלו תחושות אישיות, וברור שזה גם ענין של טעם.

אבל ח"ו לומר שמי שמוציאה קצת חסרה ביראת שמיים. נראה לי שזה בכלל לא קשור ליראת שמיים, ולו בגלל שזה מותר לפי ההלכה.

 

גילוי נאות- אני מכסה הכל...אבל זה בעיקר בגלל התחושה שתיארתי קודם...

ממש לא מסכימה איתךככה.

זה ממש לא מעיד על יראת שמים.

ודאי שאף אחת לא מושלמת, אבל מי שמשאירה שתי אצבעות מגולות, בהחלט לא מתפשרת ואומרת לעצמה כל בוקר "אני עושה פחות ממה שאני באמת צריכה לעשות".

אם לא היינו מושלמות בזה, היינו שואפות לכסות כל שערה, אבל זה פשוט לא ככה. ההשוואה בין דברים אחרים היא לא נכונה. בשאר דברים, גם אם את לא מושלמת בהם, את לפחות שואפת להם.

אבל כאן,אין אפילו שאיפה כזו. מבחינתי לפחות, אני יודעת שאני מכסה הכל, עם כל הקושי שבזה. וכן, השארת שתי אצבעות, שהן לגמרי בגדר ההלכה, עושה את שלה.

אשמח הסבר למשפט שכתבת:ניל"ס

"זה שרב מתיר זה לא אומר שזה המצב האידאלי."

 

????

 

אם רב אומר שמותר, כנראה שזה מותר הלכתית. אלא אם יש לך מידע אחר מאותם רבנים גדולים שמתירים את הדבר הזה....

 

וכל השאר אני מסכימה עם מי שמעליי.

הרב מלמד מביא דעות של רבנים שעדיף לכסות מלאאלמונית 0אחרונה

והשארת טפח זה לא המצב האידיאלי, למרות שזה מותר. (אגב, זה שמשהו מותר לא מחייב שעדיף לעשות אותו)

אני מצרפת "פניני הלכה",ליקוטים ג',ו,י"ז:

שימי לב למה שמודגש

יז – מהו שיעור כיסוי הראש

ההלכה מפרק ו - הלכות צניעות.‏ קישור ישיר להלכה.

בהלכות הקודמות הזכרנו את דברי התלמוד במסכת כתובות (עב, א), שמדין תורה אסור לאשה לצאת וראשה פרוע, כלומר מספיק ששיערה יהיה אסוף בסל קטן או במפה מחוררת, כדי שיהיה מותר לה לצאת כך לרחוב. אולם קבעו חכמים הלכה, שכיסוי הראש חייב לכסות ממש את שערות ראשה, ואין די בכך ששיערה יהיה אסוף.

אלא שכידוע בדרך כלל, לא כל השיער נכנס ממש אל מתחת למטפחת או הכובע, ועל פי רוב קצת מהשיער נראה הן מצד הפנים והן מאחור, והשאלה האם הדבר מותר על פי הדין.

ואמנם יש לציין שמשמע מהזוהר שעל האשה להקפיד שלא יתגלו שערות משערות ראשה, וכתב על זה בעל ה'מגן-אברהם' (עה, ב) שכך ראוי לנהוג. אולם על פי דעת הפוסקים אין ההלכה כן, וברור שלא כל השערות צריכות להיות מכוסות. וכן כתב הרשב"א, שהיה אחד מגדולי הראשונים, בחידושיו למסכת ברכות (כד, א), שהשיער שבדרך כלל אינו נכנס אל מתחת למטפחת אין בו איסור. ויש שפרשו שאף כוונת הזוהר כך, שאותן השערות שצריכות להיות מכוסות, אסור שתראה מהן אפילו שערה אחת.

למעשה, ישנן שתי שיטות עיקריות בהלכה זו. לדעת ה'משנה-ברורה' (עה, יד) ועוד פוסקים, יש להקפיד לכסות את כל השערות, אולם אותן השערות שגם אם האשה תשתדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, כמו למשל מעט שיער שבעורף ובצדעיים, שיער זה אין חובה לכסותו.

אבל לעומת זאת מהר"ם אלשקר בתשובותיו (ל"ה) סובר, שעוד מתקופת המשנה ישנו מנהג שהנשים מגלות מעט משערן, ואם כן אין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח או שבצדעיים, משום שכך הוא מנהג הנשים הכשרות ברוב הגלויות שתחת הישמעאלים. ואין לאסור זאת משום שכבר מצינו שבכמה וכמה דברים הקילו חכמים כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.

וכן פסק גם הרב פיינשטיין, שמותר שקצת מהשערות שמעל המצח יראו, והגדר לזה הוא, שעד טפח מרובע משערות ראשה מותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השיער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח, וניתן למדוד את חצי הטפח על ידי שיעור של רוחב שתי אצבעות, שרוחבן כארבעה סנטימטר. במילים אחרות, מאחר שעד טפח משערה מותר שיהיה גלוי, מותר לאשה שכיסוי ראשה יגיע עד פחות מארבעה סנטימטר מקצה השיער שעל המצח. שהרי חצי טפח כפול שני טפחים, שזהו בערך שיעור רוחב המצח, שווה טפח שלם. והוסיף הרב פיינשטיין, שאף שמלכתחילה ראוי להחמיר ולכסות את כל השערות, מכל מקום גם לתלמיד חכם וירא שמיים אין להימנע מלשאת אשה שהיא בעלת מידות טובות ומדקדקת במצוות, אף אם היא מעוניינת לגלות מעט שיער שמעל המצח, ובתנאי שלא תגלה יותר משיעור של רוחב שתי אצבעות (אג"מ אה"ע א, נח).

אם כבר מדברים על הלכה...הקולה טובה

אז מעיקר הדין צריך רק לכסות את רוב השיער (כלומר שיהיה יותר מכוסה מלא מכוסה), ודעה אחרת אומרת- לגלות עד טפח.

כיום, כשרוב הנשים מכסות יותר מרוב שיער זה כבר בעיה של מנהג המקום. (אם כי אין באמת הרבה מקומות שכולן מכסות הכל)

 

גם מי שהולכת עם טפח מאחורה- עדיין הולכת לפי ההלכה ולא עוברת על ההלכה! 

אני בדקתי את הנשוא לפני החתונה, ובספר "שיח נחום" של הרב נחום רבינוביץ' יש הסבר מאד טוב על השתלשלות ההלכה. (אם כי כאמירה לרבים- הוא אומר שעדיף לגלות עד 2 אצבעות, אבל גם מי שלא- לא עוברת על ההלכה.)

 

 

ואת לא יכולה לקבוע יראת שמיים לפי דברים כאלו.

לא אומר כלום כלום כלום.

 

אני יכולה להעיד על עצמי שקשה לי מאד מאד עם הכיסוי ראש.

ועצם זה שאני מכסה את רוב השיער שלי ומשאירה רק טפח בחוץ- זה כבר קשה לי מאד מאד.

ועצם זה שהייתי צריכה להסתפר בשביל זה- זה קשה לי מאד.

והסיבה היחידה שאני מכסה- זה בגלל שככה ההלכה.

יראת שמיים לא קשורה לכמה אנחנו מחמירים, אלא למה שהאדם מול עצמו ומול בוראו.

(לפעמים מחמירים בגלל לחץ חברתי או נוחות ולא בגלל יראת שמיים אמיתית..)

מסכימה איתך מאד. בכל מילהמשיח עכשיו!
וואו כמה תגובות...סוף סוף!

האמת היא שכתבתי כרגע תגובה ארוכה שעונה לכל אחת לעצם העניין.

 

אבל לא נראה לי שמעניין אתכן לשמוע.

 

אין לי שום עניין לכפות את דעתי ואין לי שום עניין לפגוע יותר ממה שבנות כאן נפגעו.

 

אז סליחה למי שנפגעה.

 

כל אחת שתעשה מה שהיא מבינה.  זה לא ענייני ובטח שלא מפריע לי שנשים הולכות בלי כיסוי או חלקי או מה שלא יהיה.

 

כל טוב ובשורות טובות!

אני דווקא אשמח לשמוע מה יש לך לומרככה.

ואיך קבעת שיש לנו פחות יר"ש.. בלי ציניות. באמת אשמח לשמוע

גם אני אשמח לשמוע...דביבונת

לא הצלחתי להבין איך פסיקה של רב היא לא הלכה. לפי מה שאת כותבת ההלכה היא לכסות את הכל, זה פשוט לא ככה, יש ריבוי דעות הלכתיות... והכל אידיאלי ובסדר.
זה לא שאני חושבת שיש לי מה להשתפר בנושא, מבחינתי כיסוי ראש שלא מכסה הכל [הווי אומר, שתי אצבעות בחוץ] הוא לגמרי בסדר, מושלם וטוב. אין לי בעיה לקבל את היותי אנושית ולא מושלמת, אבל בנושא הזה אני באמת לא מבינה איפה הבעיה.

אני באמת אשמח להבין יותר את דעתך, ועל מה היא נשענת.

 

בעיני מה שהקולה הטובה כתבהבת 30

זה בדיוק יראת שמיים, אפילו שרואים לה קצת שיער...

לעשות משהו אפילו שקשה, רק כי זו ההלכה, יש בזה מעלה גדולה במובן מסוים, יותר מלעשות משהו בכיף ובחיבור להלכה.

כמובן ששואפים להבין ולהתחבר להלכה, אבל אם לא- זה דבר גדול לעשות בכל זאת. זה ממש קבלת עול מצוות.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעשאחרונה

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1אחרונה

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך