ב"ה
אני נורא מתפלא מאנשים שמסוגלים להפוך כל דבר לדבר שלילי, וכדי לחסוך מהציבור היקר אינני חוזר על דברי הבלע של מאן דהוא (ודי לחכימא ברמיזא). יש מי שהוא כאן בפורום שבשיטתיות הופך כל דבר לשלילי כולל חתימותיהם של החברים האחרים.
אבל מאוד מענין אותי לראות איך הוא יפרש את הסיפור הבא:
עגונה הגיע ל"נודע ביהודה", תלמיד חכם מפורסם מתקופת הבעש"ט ותלונה בפיה שבעלה עזב אותה והיא נשארה הגונה.
הנודע ביהודה זימן את הבעל לדין והפציר בו לתת גט פיתורין לאישתו ע"מ לשחררה מעגונתה.
הבעל סירב בכל מיני טענות שונות ומשונות ואז ה"נודע ביהודה" פתח לפניו את מסכת קידושין וקרא האישה קונה את עצמה בשתי דרכים בגט או במיתת הבעל. הבעל הסרבן הבין את הרמז ומיד נתן גט לאישתו.
מי שהוא מדמיין במוחו ש"הנודע ביהודה" התכוון לרגע לרצוח את האיש???? כל בר דעת מבין שכל כוונתו הייתה לשכנע את הבעל ותו לא.
ומסיימים בטוב: ה"נודע ביהודה" כמו כמעט כל חכמי דורו פחד מהתפחות החסידות ומהשיטה החדשה של הבעש"ט, בשער של ספרו כתב ישרים דרכי ה' צדיקים ילחכו בם וחסידים יכשלו בם. נכדו הדפיס שוב את ספר סבו ומכיוון שהחסידים כבר הוכיחו את נאמנותם לתורה ולמצוות רשם את הפסוק המדוייק שבתהילים ללא השינוי שעשה סבו הדגול. "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם". והבעש"ט בא אליו בתלונה, סבך הפך את כל הרשעים לחסידים ואתה מה עשית? הפכתה את כל החסידים לרשעים !!
