אם זה דייט ראשון, אני לא חושב שזה נהוג עד לבית (ככה אני חושב). אם הבחור גר במקום מרוחק פצצות, למה כל פעם הוא צריך להגיע עד אליה? מילא פגישה ראשונה-שניה.

לגבי ״דברים בסיסיים״, אפשר יותר לפרט מהם, כי אין לי מושג למה התכוונת.

זה ממש תלוי באיכות הפגישות, ויותר מזה - בשלב...

בפגישות הראשונות אכן מקובל ונכון שהבחור יתקרב עד כמה שאפשר לאיזור מגוריה לפגישות - כלומר, שהבחורה היא זאת שבעיקר תקבע איפה הפגישה. כן. ואם הבחורה זקוקה שילוו אותה הבייתה - כמובן בהנחה שזה ריאלי (אם נפגשים בתל אביב והבחורה גרה בבאר שבע והבחור בנתניה, לדוגמא, בלתי אפשרי לצפות מהבחור ללוות את הבחורה עד באר שבע ולחזור לנתניה באותו לילה...יש גבול אומנם במקרה הזה ספציפית בחרתי דווקא מקום שיותר קרוב לבחור, אבל זה לא משנה, העיקרון משנה...).  - אז שהבחור ילווה אותה לשם.

בפגישות יותר מתקדמות הבחורה צריכה יותר ויותר להתחשב גם בבחור עד שיסגרו פחות או יותר על מקום באמצע...

רק צריך להבין שלא תמיד הבחור יודע אוטומטית שהיא ממש זקוקה לליווי הבייתה. בגדול מה שברור שידוע הוא ליווי לפחות לאוטובוס שיוביל אותה הביתה (כמובן אין מדובר במקרה בו הבחור אוסף את הבחורה באוטו ואז יוצאים, שאז ברור ומובן לכל אחד שהוא גם זה שמחזיר אותה, אלא אם סיכמו אחרת).

בגלל שהבחור לא תמיד מבין אוטומטית דבר כזה - אכן ראוי שהבחורה תרמוז על זה בדרך כלשהי. בהנחה שהבחור הבין את הרמיזה ולא מגיב בכלל, זה אכן מעיד כנראה משהו לא כל כך טוב...לפחות שיגיב משהו אפילו מתנצל...לא להגיב בכלל זה חשוד (כמובן בהנחה שהוא בטוח הבין את הרמז! כי אם יש סיכוי שלא הבין...).

ובגדול - צריכים לחוש את ה"דופק" של הקשר - האם הבחורה רואה שהבחור מתעלם מצרכים בסיסיים שלה כשברור לה שהוא יודע מהם? (לדוגמא - שכחה להביא סוודר ורואים בבירור שהיא קופאת מקור, ולבחור יש סוודר ולא מראה שום סימן שהוא עומד להביא לה/לא מציע להיכנס למקום חם - אזי יש מקום לחשוש שהבחור קצת בעייתי בתחום). הבחורה צריכה מצד אחד לזכור שבחורים הרבה פחות עם רגישות טבעית לצרכים של הצד השני, ומצד שני אכן לזכור שאם כבר הראו את הצורך שלהן והבחור בבירור יודע ממנו - אזי בהחלט מותר על פי זה לשפוט אותו.

ובחור ש"אין לו כוח" לדברים שהצד השני רוצה - אני לא חושב שהוא מתאים בכלל לנישואין. הרי בחור, הלו!!!אתה עומד להתחתן, כן? לחלוק את חייך לנצח עם מישהי...תתעורר!!!

ולגבי "כשזה מרצונו הוא יכול להיות אכפתי" - זה לא חוכמה. החוכמה היא כשזה בא מהצד השני, שהרגישות תישאר... כשהוא רוצה משהו אז מה החוכמה? זה כי זה נוח לו וזה מה שהוא רוצה...

אני אישית חושבת, שללוות את הבחורה ולהמתין איתה בתחנה זו מחווה יפה.

גם אם הדייט לא הולך משו אני מאוד אעריך בחור שילווה אותי לתחנה וימתין איתי עד שיגיע האוטובוס שלי.

לי אישית אין בעיה להיפגש באמצע, ואני חושבת שזה מה שראוי לעשות אם גרים בשני קצוות ארץ שונים.

אין כאן עיניין של צריך ולא צריך, זה עיניין סובייקטיבי נטו.

יש בחורה שלא אוהבת שמחכים איתה בתחנה עד שיגיע האוטובוס שלה ומנגד בחורה שתפסול כי הוא לא חיכה איתה.

ועוד משהו חשוב!

לבחורים ל-א רומזים, פשוט אומרים. הם ל-א מבינים רמזים, ואם הם מבינים אז בדר"כ הפוך ממה שניסית לרמוז.

בהצלחה

השאלה איפה את גרה ואיפה הוא גר...אם אתם גרים יחסית קרוב ואפשרי לו לחזור לבית שלו או למקום שהוא ישן בו  אז אפשרי..

בעניין הרמיזות כמו שאמרה עוגת גבינה הכי טוב להגיד לו י-ש-י-ר-ו-ת!!!

דברים בסיסיים כמו????

לדעתי..בהתחלה לפחות-כן צריך להפגש יותר קרוב אליה, אבל לא צריך ליווי עד הבית!!

יש מצבים שלפעמים ליווי זה קצת מעיק.. כמו לאטובוס, לפעמים מנסים להיות ג'נטלמנים -אז לא!! אם אני אומרת שזה בסדר ואני אלך לבד אז באמת אין צורך..יותר נעים ללכת לבד,לחשוב.. 

(וברור שתלוי איפה ומתי..שעות סבירות..)

נראה לי שכל מחווה של ליווי אם זה עד הבית או אפילו עד התחנה. זה משהו שנחמד לקבל. 

אם בחורה לא אוהבת את זה היא יכולה להגיד. 

היה לי יום אחד דיון עם חברה: 

לגבי בחור שהגיע עם אוטו לפגישה והוא אפילו לא חשב/ לא התכוון / לא היה לו במודעות שהוא צריך לפתוח לי את הדלת (והוא בחור מדהים וטוב לב) שאלתי את חברתי מה זה אומר?

היא אמרה לי "זה אומר שהוא בחור צדיק שלא רואה סרטים".

אז נכון, זה לא כתוב בתורה ולא בשום ספר חוקים. אבל ברור לי שאם הוא היה עושה את זה, זה היה קצת משמח אותי.

קיצר 

תיהיו ג'נטלמנים (ותעשו את זה עם טקט) זה רק יכול לקרב....  

איפה הג'נטלמנים של פעם?

פותחים את הדלת, פורסים שטיח אדום, מביאים מעיל, מזיזים את הכיסא בבית קפה.

איפה הם אותם הבחורים?!

<צ>

יש הבדל בין ללוות לבין לפתוח את הדלת לבין להזיז את הכיסא. לא צריך להגזים!!

כנראה שיש משמעות למחוות הקטנות האלו כל זמן שהן נעשות ממקום, אמיתי ומכבד ולא מאולץ. 

אז כל אחד שיעשה את זה בדרך שטובה ונוחה לו. 

אבל אני חושבת שזו דרך טובה לבחור לתת, ולבחורה לקבל. שזה המהות של קשר. 

גם בזה שאת מאפשרת לו לתת לך (וב"ה שאף אחד לא נכה ולא באמת זקוק לכך) זו גם נתינה.

וכל אחד יבחר את הדרכים שלו.

לפעמים אפשר לצאת עם בחור ומדברים בלי סוף. אבל כשמסתיימת הפגישה הוא הולך ואת הולכת והוא אפילו לא חשב ללוות, לשאול, משהו. 

ולפעמים יש פגישות שזכורות לי לטוב בזכות מעשים קטנים (ואנשים גדולים). 

הרגשתי מאוד מאוד לא בנוח. אני יכולה להסיט את הכסא בעצמי. (כנ"ל לגבי פתיחת דלת המכונית.) מה העניין שיעשו זאת במקומי? זה היה מאוד מלאכותי ומביך ואפילו מרגיז.

פעם התייעצתי עם רב לגבי קשר שהיה לי

ואמרתי לו תקשיב אני לא מרגישה בנוח לקבל ממנו.

אז הרב אמר לי "את כנראה לו מבינה מה זה המהות של אישה - המהות של אישה זה לקבל"

הבנתי שבעצם כשאני מאפשרת לעצמי לקבל בשמחה ולהרגיש בנוח אני כבר עושה משהו לקידום הקשר.   

ליווי לאוטובוס/לתפוס טרמפ-רצוי מאוד ומתבקש הן מבחינת הנימוס והן מבחינת הביטחון האישי. הבייתה? קודם נגיע לשלב "טרם הצעה" כדי להרגיש בנוח עם זה. לא לפתוח לנו את הדלת-אנחנו לא מסרט של שנות ה-80.

אבל כמו שאת רואה

הדעות שונות בקשר לזה

כך שאל תצפי שהוא יעשה את זה

בעיקר משום שהוא לא מעוניין לגרום לך למבוכה

אם מישהו היה פותח לי את הדלת במכונית הייתי מסבירה לו בעדינות- שב"ה אני לא נכה....

לא צריך להיסחף...

וגם יש הבדל רב בין ללוות הביתה לבין לפתוח את הדלת

אפשר ללוות לתחנה אבל לא צריך לחכות איתה.

ואם הדייט הלך לא משו-אז אין קטע כי ממילא הם היו רוצים לסיים את הדייט...

לא ככ מובן לי.

איזה צרכים? רפואיים? או רצוניים?

אם הוא לא מלווה את הבחורה לדרכה או שלא ידע דרך תמימות או שלא ממש אכפת לו מאותה בחורה (ואת זה אפשר לדעת לגבי אם יסכים לאשר להמשיך לפגישות נוספות)

2. אפשרי מצד ההתחשבות. תלוי אם הבחורה גרה רחוק (או מבצעת תשלום על נסיעות שחייבים לדחות על הסף)

3. אם הבחור אינו מתחשב בצרכיה, חשוב לקחת זאת כסימן אזהרה שהבחור די אגואיסט ואנוכי.

4. כשזה בא מרצונו? נשמע שהבחור בעל אינטרסנט לא קטן...

לעשות רושם זה קל... השאלה האם הוא חי עם הרושם הזה...

אני כבר בגיל שהבת שלי יוצאת.אז בתור אמא אני חושבת שראוי ללות בת אם נפגשים במקום שבו מסוכןלבת להסתובב לבד למשל באזור העיר העתיקה ואם השעה מאוחרת יש בזה לקיחת אחריות לביטחונה של הבת ומשהוא שמרמז עך תכונותיו החיוביות של הבחור.

השעות מוקדמות או באיזור סואן אין צורך ללות את הבחורה אלא אם כן זה מקובל ,או שהבחורה רוצה.

בכלל עדיף שהבחור ישאל את הבחורה אם היא תסתדר להגיע לבד ,או צריכה לווי.,בן כזה חשב גנטלמן.

במיוחד אם השעה שעת לילה מאוחרת. מה השאלה?

בחורים שונים יהיו רגילים לנורמות שונות.

באופן כללי גברים לא מבינים רמזים, אם משהו מפריע לך לפי דעתי את צריכה לפתוח את זה עם הבחור ולדבר איתו על זה. אם באמת אכפת לו ממך, הוא יבין אותך.

הוא רוצה להתחתן מתישהו? אם הוא רוצה להתחתן הוא צריך להשקיע!

אם הוא לא ישקיע שלא יפגש! חבל על הזמן של שניהם.

אם הוא בעל מידות טובות הוא צריך לתת כבוד- כלומר לכבד את מה שהיא צריכה ולנסות להתחשב בזה.

אם זה מפריע לו- שיעשה הפסקה, יעשה חושבים מה טוב לו עכשיו ומה מתאים לו.

אם הוא מגיע למסקנה שבשביל אישה, בשביל לבנות בית הוא משקיע ועושה את כל מה שצריך ונדרש בשביל זה-

שזה אומר להיות אנושי וללוות אותה כשצריך , ולהשקיע , ובדברים בסיסיים להגיד -יש לי כח! שיצא.

אני חושבת שמידות טובות ואכפתיות  רואים דווקא בדברים הקטנים האלה.. ולא בדברים הגדולים שקל לעשות.

מה יהיה אחרי זה בנישואין כשפתאום לא יתחשק לו?

בהצלחה!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?