ולתשובה המושכלת- אבולוציונית זה יעיל, כנראה.

אבל היום ב"ה הרגש נראה לי כמתנה מופלאה אם מצלחים להשתמש בה נכון. 

אומנם קל יותר להיות רובוט מהלך חסר בעיות, רק מבצע פקודות. 

אבל מצד שני - זה ככ לא אנושי. 

זה אחד הדברים הייחודים שלנו כבני אדם. שאנחנו גם מביעים רגשות. אנחנו אוהבים. צוחקים. עצובים. בוכים. 

רגש זה דבר כ"כ עוצמתי. 

זה דבר ענק. 

אבל יש משהו בדבריך.. הוא גם מסב כאב, ויכול לשגע אותנו לגמרי.

אז אולי מה הסוד? איזון. 

כן לתת לו מקום, אבל בשליטה. לא להיות רק שכלי וקר, אלא לשלב בין השנים. ליצור הרמוניה. 

אבל זה עבודה קשה. הרבה יותר קל (וכייף?) להגיד שעדיף בלעדיו. 

או אפילו לנסות לייצר עולם בלעדיו. 

אז סורי. אין לי פתרון. ואני הרבה פעמים מסכימה איתך. והלוואי ונצליח לאזן ולחיות איתו בשלום. ואולי, אולי אפילו להנות מימנו. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....