מה דעתכם???
קידוש מהסרטים
ע"פ השקפת הציבור החרדי, כל מערכת המדיה (מחשב, טלויזיה, אינטרנט וכד') הינה מתועבת ומשוקצת ויש להרחיקה מכלל הציבור הטהור, בכדי שמערכת המדיה לא "תקלקל" את ציבור הילדים הרכים והטהורים... ולכן התעסוקה של ילדי הציבור צריכה להיות במשחקים עם חבריהם, לימוד חוויתי ושלל פעיליות ואטרקציות המתאימות לאופי הציבור.
לשם העסקת ילדי הציבור החרדי ע"מ שלא ישתעממו ויגיעו למחוזות לא רצויים, שידועה האמרה הידועה ש "הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא" (תלמוד בבלי כתובות, נ', ע"ב). ולכן בכדי לספק לציבור עוד אופציות להעסקה נוצרה תופעת ה"סרטים החרדיים", שעיקרה הם סרטים 'כשרים' המצולמים ומוצגים ע"י יהודים יראי שמיים ותוכנם חינוכי ויאה.
לדוג'- עקרונות שעליהם נוצר הסרט: אין הצגת נשים בסרטים, אין אלימות מילולית ופיזית בסרטים אלו, סרטים אלו יכולים להתאפיין כמובן בהומור ובצחוק אך חלילה לא הומור שחור או לא מתאים.
רוב הסרטים הם סרטים תיעודיים ומציאותיים היכולים להתרחש בפועל (כמובן, עם זאת יש לסרט עלילה, גיבורים, הומור וכיוצא בזה), משום לא לחשוף את הילדים למציאות דמיונית, בדיונית וכוזבת העלולה (ע"פ השקפת הציבור) לפגוע בעולמו הרוחני של הילד הרך והתמים ובן התורה.
תוכן הסרט מבוסס בדרך כלל על אורח חייהם של יהודים מיוחדים (הרפתקנים, רבנים, אנשים משפיעים וחשובים, או אפילו סתם אנשים רגילים) הנקלעים לסיטואציות בלתי שגרתיות ומפתיעות היוצרות עלילה, פעולה, דרמה ומתח).
כל עולם הסרט מבוסס על שמירת המצוות, השגחה פרטית ומסירות הנפש ה'גורמת' לכל העלילה להתרחש.
חברות הוצאת סרטים המובילות במשק החרדי, המבוקשים והנצפים ביותר הם:
חברת 'גרובייס הפקות' שיוסדה ע"י האברכים יהודה ואברהם גרובייס (כיום היא מנוהלת ע"י יהודה בלבד) שהוציאה לאור, "תחזיקו חזק", כ-80 סרטים ביניהם סרטי צדיקים, סרטי פעולה ומתח בארץ ובחו"ל, סרטים לילדים קטנים ועוד כהנה וכהנה סוגי סרטים.
קיימת גם עוד חברה המובילה יותר בהפקת סרטים לציבור החרדי שהיא חברת "האחים כהן וחצי"..
חברת "פרי עץ הדעת" שמנהליה הם יהודים המשתייכים לחסידות חב"ד הוציאה ג"כ מס' סרטים באופי וברוח היהדות וחסידות חב"ד כגון סדרת "חבורת הגאולה" ועוד כמה סרטים בסגנון ובצביון זה.
ישנם עוד מס' אנשים פרטים בעלי ציוד קטן יותר, אך הם ג"כ עוסקים בתעשיית הסרטים כגון הרב עודד דוד ('חבורת מצוות'), דוד החקיין ועוד...
לסיום, אביא מס' דוגמאות של עלילות של סרטים הקיימים הממחישים וממחיזים את כל מה שנאמר:
עיבוד סרטי צדיקים, חברת ההפקה הוסיפה לסרטים סגנון ודיבור עכשווי, הוסיפה כל מיני פאנצ'ים והוספות לסרטים ועוד עיבודים מפרי הדמיון.
סרטים אלו בנויים בדוגמת ספרים ידועים של הציבור שעברו עריכה ועיבוד כגון סדרת הספרים "כה עשו חכמינו"(יוכבד זקס), "חכמינו לימינו" (אורי אורבך), העוסקים בסיפורים מהגמרא המעובדים
ומוצגים בשפה היומיומית הפשוטה עם הוספות פרטים כיד הדמיון הטובה ואף ממוחו הקודח של הסופר.
מטרת התעשייה הגדולה הזאת של הספרים והסרטים בעיקר היא לספק גם תעסוקה חינוכית ומעניינת, מותחת ומרתקת באיחוד עם מסרים חינוכיים ואי סטיית מתקן ההלכה הקדושה.
וכאן, צצה השאלה הגדול והמהותית ביותר, לפני שכתבה זו תהפוך לעוד כתבת מידע מן השורה... האם יתכן שהציבור החרדי מצא אלטרנטיבות ראויות לבעיית השעמום והחשיפה למדיה, ופשוט מזער מאוד את התופעה וגרם לכך שכלל הציבור יחשף למדיה איכותית וטובה ע"פ ההלכה והתורה הקדושה.
ואילו... אנו הציבור הדתי לאומי נשארנו בלא כלום, ואף... חלק נכבש מהציבור צופה בסרטים חילוניים וגויים, ואין על כך פוצה פה ומצפצף???
אז, כמובן, נרגיע את הרוחות, לא באתי להמציא את הגלגל ולסוגיה זו יש מס' פתרונות "כשרים" לעניין. אביא מס' פתרונות המצויים בציבורנו ואיש הישר בעיניו יעשה..
פתרון ראשון הוא כמובן לא לצפות כלל בסרטים בעלי צביון חילוני ולא ראוי להימצא במחוזותינו, והוא כמובן הפתרון האידיאלי ביותר.
אבל... שמנו לב שגם הציבור החרדי לא יכול להתנגד כך למדיה ההולכת ונחשפת במהירות האור,(לא נכנס כאן לסוגיה המורכבת יותר "האם אנו כאן בעולם בכדי לעצור את התפתחות המדיה או בכדי להיות חלק ממנה?").
הציבור החרדי מצא פתרון יצירתי ומעניין ואנו יכולים לשים לב שתופעה זו נכנסה חזק מאוד גם בציבור שלנו, הדתי-לאומי.
כל "הקולנוע היהודי" למינהו כדוגמת 'תורת החיים', 'ערוץ מאיר', 'ערוץ שבע-תוכניות לילדים', 'מעלה', 'אספקלריא' ועוד שלל תעשיות סרטים בעלי אופי חינוכי ודתי הנמצאים במחוזותינו אנו. שמטרתם לספק לציבור הדתי שלל סרטים מקצועיים ואיכותיים, מעניינים ומרתקים בד בבד עם תוכן חינוכי ומוסרי, הקפדה כל פרטי ההלכה וכל הדברים שמניתי לעיל.
פתרון שני הוא צפייה בסרטים חרדיים המוצגים והנמצאים כבר במחוזותינו, אומנם אין כלל השוואה בין הסרטים ה"רגילים" ובין הסרטים הדתיים והחרדיים, אך די לנו בכך כי מוטב כך מאשר גרוע פי כמה וכמה.
ומה עם "לגייר" סרטים רגילים?!", נשאלת השאלה ע"פ אחרים. כלל הציבור אינו רוצה להסתייג לחלוטין מן הסרטים המצויים ומציע את אופציית "הגיור" (כל בי"ד לגופו, חלקם גיורי ש"ס וחלקם גיורי הרב דרוקמן J...). נכון, יש אופציה נוספת והיא לצנזר ולערוך סרטים קיימים או לחילופין לבדוק אילו סרטים כן כשרים ובלי פגע ולצפות בהם בשלווה ובנחת. לא אציין את דעתי בעניין רק אביא שיש צדדים לכאן ולכאן מרחק שמיים וארץ בציבור הדתי, וכאן ג"כ אומר שאיש הישר בעיניו יעשה, כל אדם בישראל ילך ע"פ הדרך החינוכית והיהודית שהוא מנחיל לעצמו. בין אם יסתייג לגמרי מהתופעה, בין אם ינסה למצוא כמה וכמה שפחות גיורים.. או לצד השני, האדם המקל ימצא גיורים לסרטים מכל הבא ליד עם תירוצים מעין "יש שם רק קטע אחד", "חבר שלי ראה ואמר שזה בסדר" (איך הוא ראה את הסרט לפני שהוא ידע?... זו כבר שאלה!), "אשתי צנזרה לי"(ולאישה מותר??) ועוד מכל הבא ליד. כמו שאומרים שמי שיחפש את זה, ימצא את זה בכל מקום.
הציבור בדתי לאומי רחב מאוד וכמובן אפשר למצוא בו את כל השיטות, כמו שזה קיים גם בדברים אחרים בהלכה...
נתנחם שאנו יהודים יראי שמיים ומנסים כמה וכמה שפחות להגיע לדברים אינם ראויים ושאינם רצויים ע"י ה' יתברך. ויהי רצון, שכל יהודי יגיע למסקנה נכונה ואמיתית ע"פ רצון ה' ויהי רצון שלא נבוש, לא נכלם ולא נכשל לעולם ועד...
) ולכן אני שוב אומרת- זאת דעתי האישית!! לא מתיימרת לפסוק פה הלכה ולא כלום. זה מה שאני אישית חושבת..
