אם זה גרם לך לעשות את המצווה,יש לזה ערך גדול. אם שם המצפון שלך נמצא.

אבל זה לא שלם. זה ברור.

זו התשובה הטבעית הרוחנית, כמבואר בתחילת אורות התשובה.

אם המצפון שלך מתעורר, זה רק אומר שיש לך מצפון בריא ושאת

באמת רוצה לעשות טוב. 

צריך לשמוח על זה! 

מי שחוטא לא צריך להמשיך לחטוא. להיפך. יש עניין שיתקן ויתחזק.

אם חוסר עשיית המצווה יביא אותך לעשות אותה בפעם אחרת יכול להיות שזה שווה את זה.

ו... כותבים לשמה לא לשמא..

ולי זה כן משנה, אבל לא משנה...

לפעמים צריך לגרום לנפש שלנו לרצות ע"י הפעלת הגוף בניגוד לרצוננו על מנת שהחיצוני ישפיע על הפנימי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....