לא ניראלי שבשיר מתכוונים לשבת ולמחוא כפיים..

 את יכולה לעמוד אם באלך..[<צ>\<ר>]

ו..זה לא מחיאת כפיים בקטע של שמחה שירים וריקודים! ממש לא. 

יותר בעניין של 'המתקת הדינים'. הבנת? להיות רציניים רגע ו..למחוא כפיים.

מה שרבינו אומר עלזה בליקוטי מוהר"ן. שתוך כדי תפילה צריך למחוא כפיים כי יש בכוחה של מחיאת כף לבטל גזירות ממש!!

כאילו מה-נגיד שעושים מורלים ומוחאים כפיים - אז זה מבטל גזירות?!

מחיתי כפיים איזה רבע שעה רצוףף!!! עקפתי ת'רב מיכי יוספי אפילו!! ראיתם מ'זה?!  לו'ידעת איך זה קרה..

לבדיחה הזאת יש מקור?

על ידי ריקוד ומחיאת כפיים יתמתקו הדינים???

וסליחה על הקווניקיות...

סתם למחוא כפיים לא עובד (וכן, אני יודע שזה סותר את התפיסה הברסלבית) . זה צריך לבא ממקום אמיתי של התרגשות ושבירה (אם אני לא טועה זו ה'צעקה' של הרב שג"ר, אבל אני לא בטוח שהבנתי את זה עד הסוף..)

מצטערת שזה לא מה שרציתם לשמוע..כנראה זה לא המקום לכתוב אתזה.

ותשובה ל- י"ל:  המקור ל'בדיחה המצחיקה' הזאת הוא ליקוטי מוהר"ן סימן מ"ד, אם אתה כ"כ מתעניין...

זה שחלקנו לא מתחברים לזה לא אומר שזה לא חשוב לכתוב- בטח לא למטרות חשובות.

ואני באמת חושב שלא היה יפה להתייחס לזה בתור בדיחה- בטח לא בלי הבהרה.

סתם, באמת אני ימשיך לכתוב.. עד שאני יצליח לברסלב אותכם קצת!  

בס"ד

אבל היא גם חיבסית בנוסף לכל

סתם. כן, אני ברסלבית!! זכיתי.. 

וכן- אולי אני גם קצת חיבסית...

למרות שאני לא מסכים איתם בכלום..

והניק של זה נ נח..אז..

מה זה חיבסית?

התחלתי את השיר "על ידי ניגונים" כ"כ הרבה פעמים, בלי קשר גם הגעתי לתובנה חדשה שכשאתה מתחיל למחוא כפיים אז בצורה בלתי מוסברת עוד אנשים מחוחים איתך כפיים....

אבל אני יגיד לך את האמת עשיתי את זה כי נהנתי ולא בגלל מה שכתבת, וגם לא בגלל שיש איזה עניין בזה

(וכולם הסתכלו עליי במבטים מוזרים ולא הבינו איך אני עושה את זה)

תהיו בטוחים שעשיתם משו שם למעלה!! מעלה ענקיית! רציינייי.. אשרייכם, ה' שמח בכם! (וגם באלה שלא, כן? בכולנו הוא שמח.)

נראה לי..

לרפואת הרב,

מי שיכול שיפיץ!!

תודה צדיקים!

שבת שלום ובשורות טובות!

ואני ממליץ למנהלים למחוק..

אני אמנם לא שייך לברסלב או משו אבל יש עומק מאחורי הדברים האלה(קבלה), ובמקרה השבת ראיתי את זה בליקוטי מוהר"ן, ומי שמבזה את הדברים שכתבה מבזה בעצם את הר"ן.

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם וְכוּ'
א. כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּינִים עַל יִשְׂרָאֵל
עַל יְדֵי רִקּוּדִים וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף
נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִין

ו. וְזֶה בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
כִּי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ
כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב
הוּא מְרַקֵּד וּמַכֶּה כַּף אֶל כַּף
וְכַמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים: 'וְהַאי רוּחָא נָשִׁב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעָא וּבְשִׁית פִּרְקִין דְּשׁוֹקִין'
וְהִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וּבְחִינַת רִקּוּדִין
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו"
הַיְנוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב
בָּאִים הָרִקּוּדִין
הַיְנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ כַּנַּ"ל
נִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה"
וְנִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם"
'זֶה עֲבוֹדַת אֱלִילִים' .
וּכְשֶׁנִּתְעַלֶּה הָרַגְלִין עַל יְדֵי הָרִקּוּדִין
בְּחִינַת נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו
וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה
עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים
כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
וּכְשֶׁנִּתְעַבֵּר הָעֲבוֹדָה זָרָה
נִתְעַבֵּר הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁכִין חֲסָדִים
וְאָז הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי חֲסִידָיו
הַיְנוּ בִּבְחִינַת חֲסָדִים
הַיְנוּ בְּחִינַת "חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים"
'הַנֶּאֱמָנִים' דַּיְקָא, כִּי נִתְבַּטְּלוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת
וְגַם זֶה בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף
כִּי עַל. יְדֵי הָרוּחַ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק"
'דּוֹפֵק' זֶה בְּחִינַת רוּחַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים
וְסָמִיךְ לֵהּ: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר"
זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּדַיִם
הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף
וְאָז נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת
וְזֶה בְּחִינַת: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"
נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק
הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ שֶׁבַּלֵּב
נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם
הַיְנוּ בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף
וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה וְהַכְּפִירוֹת
וְנִתְרַבֶּה הָאֱמוּנָה
וְאָז נִתְקַיֵּם: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"
שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה
כי המינות היא בחינת נטיו רגלי
כמ"ש "כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי"
שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל שֶׁהִשִּׁיאוֹ לִבּוֹ לְמִינוּת, כַּמְבאָר שָׁם
וְ"רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"
מוֹרֶה עַל אֱמוּנָה
וְאָז נִתְקַיֵּם "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"
ז. וְהַתּוֹרָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן
כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה נִגְלֶה וְנִסְתָּר
נִגְלֶה הוּא בְּחִינַת יָדַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר"
'מִן הַחוֹר'
הַיְנוּ חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, שֶׁהוּא בְּנִגְלֶה
וְנִסְתָּר הֵם בְּחִינוֹת רַגְלַיִן
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ" 'מַה יָרֵךְ בַּסֵּתֶר' וְכוּ'
וּכְלָלִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרֵאת לֵב
שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּ"בֵּית" וּמְסַיֶּמֶת בֶּ"לָמֶד"
שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ
דְּנָשִׁיב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין וְשִׁית פִּרְקִין דְּרַגְלַיִן
הַיְנוּ בְּנִגְלֶה וּבְנִסְתָּר
ח. וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, וְהָמָן
בְּחִינוֹת פּוּרִים
בְּחִינַת גּוֹרָל שֶׁהִפִּיל הָמָן
בְּחִינַת עמֶר שְׂעוֹרִים
כִּי הָמָן בְּחִינַת הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
כְּמַאֲמַר. חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים
וּבִשְׁבִיל זֶה הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל
בַּחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ משֶׁה
כִּי משֶׁה הוּא מְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה
וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר
כְּדֵי לְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבַּפְּעוֹר
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל
כי משֶׁה גִּימַטְרִיָּא חֲרוֹן אַף
כִּי הוּא מְבַטֵּל חֲרוֹן אַף שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה
כִּי הוּא קִבֵּל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן כַּנַּ"ל
שֶׁעַל יְדֵיהֶם נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן הִפִּיל פּוּר בַּיֶּרַח שֶׁמֵּת בּוֹ משֶׁה
כִּי חָשַׁב כִּי כְּבָר מֵת משֶׁה הַמְבַטֵּל כּחַ הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
וְאֵין עוֹד מִי שֶׁיּוּכַל לְבַטֵּל כּחַ הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
אֲבָל מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר הָיָה לָהֶם כּחַ לְבַטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל הָמָן
וּבִשְׁבִיל זֶה בִּימֵיהֶם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ"
'קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר'
וזה 'קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ'
קִיְּמוּ, זֶה בְּחִינַת רַגְלַיִן
וְקִבְּלוּ, זֶה בְּחִינַת יָדַיִן
וְהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
מרדכי מר דרור
דְּרוֹר, לְשׁוֹן חֵרוּת
זֶה בְּחִינַת יָדַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר" כַּנַּ"ל
וְאֶסְתֵּר הוּא בְּחִינַת שׁוֹקַיִן
מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר כַּנַּ"ל
וְזֶה לְשׁוֹן פּוּרִים
הַיְנוּ בִּיטּוּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי"
וְעַל יְדֵי. הֶאָרַת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר
הַיְנוּ בְּחִינַת הַיָּדַיִן וְרַגְלַיִן
נִתְבַּטְּלוּ הַכְּפִירוֹת וְנִתְרַבָּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל יְדֵיהֶם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי אמֵן אֶת הֲדַסָּה"
וּבָהּ כְּתִיב: "כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ"
כִּי שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה
וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הָרוּחַ כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת 'אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ נֶאֶמְרָה'
הַיְנוּ בְּחִינַת "לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו"
כִּי עִקַּר הָעַכּוּ"ם תָּלוּי בָּהּ
שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלַיִן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת"
וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל יָדָהּ
וְעַל כֵּן דַּיְקָא 'אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ נֶאֶמְרָה'
אַף שֶׁבֶּאֱמֶת תִּקּוּן הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים הוּא גַּם כֵּן עַל יְדֵי מָרְדֳּכַי כַּנַּ"ל
רַק מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים תְּלוּיָה בָּהּ
וְעַל כֵּן עַל יָדָהּ עִקַּר הַתִּקּוּן
וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַמְּגִלָּה עַל שֵׁם אֶסְתֵּר
וְהַיְנוּ דְּדַיְקָא 'אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ נֶאֶמְרָה'
כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב
וְעַל יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם
רַק הָעִקָּר תְּלוּיָה בָּרַגְלַיִם, בְּחִינַת אֶסְתֵּר
וְזֶה בְּחִינוֹת עמֶר שְׂעוֹרִים
עמֶר זֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי
עַיִן מר
מָר דְּרוֹר
דְּרוֹר לְשׁוֹן חֵרוּת
הַיְנוּ בְּחִינַת חָרוּת עַל הַלֻּחֹת
[כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת]
שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה
שֶׁהוּא בְּחִינַת "עַיִן בְּעַיִן"
שְׂעוֹרִים זֶה בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:"כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא"
שֶׁהוּא לְשׁוֹן רוּחַ
וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁבָּא. הָמָן לְמָרְדֳּכַי
מְצָאוֹ עוֹסֵק בְּעמֶר שְׂעוֹרִים
אָמַר לָהֶם: עמֶר שְׂעוֹרִים דִּידְכוּ אָתֵי וְנִצַּח אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, כַּמְבאָר בַּמִּדְרָשׁ
כִּי עַל יְדֵי עמֶר שְׂעוֹרִים
שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן
שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין
נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים
שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן בְּחִינַת גֵּאוּת כַּנַּ"ל
וּבִשְׁבִיל זֶה צִוָּה הָמָן לַעֲשׂוֹת עֵץ גָּבהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה
כִּי רָצָה לְבַטֵּל כּחַ שֶׁל חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁל סְפִירַת הָעמֶר
שֶׁהוּא הַכּחַ שֶׁל מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר

סתם.

ולכל המיס'נגדים-  רוצים לצחוק עוד יותר??! בואו לרבינו קבלו ת'בדיחה של החיים שלכם >>> מכל עשרות (מאות?) אנשים שיושבים שם ליד הציון של רבינו, אין נראלי מישו אחד שלא מוחא כפיים..! וכמובן יש תחרות סמויה מי מוחא יותר חזק והכי הרבה זמן... כולם כמעט מוחאים כפיים, אפשר לשמוע אתזה מרחוק אפילו, בדרך לציון.. ולא, הם לא עושים מורלים לאפחד- אם חשבתם..הם עושים אתזה 'סתם' כי רבינו אמר שזה ממתיק ת'דינים.. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....