ולמה הוא לא עשה צבא? בגלל בעיות רפואיות? אידיאולוגיה?

לפי דעתי זה לא אמור להפריע לך, אבל תבררי אם זה עם עצמך.

ולמה באמת הוא לא עשה צבא?

לגבי הצבא אם ממש מפריע לך צ ררי למה הוא לא עשה.
יכול להיות סיבל רפואית והצבא לא מקל על אנשים שרוצים להתנדב...(לא מנסיון אישי, אבל נסיון של חברים...)

אני עוד לא יודעת למה הוא לא עשה צבא.

נראה לי שאת זה אפשר לברר רק איתו, לא?

איך בודקים מידות של בנ"א?

אולי זה באמת לא בדיוק מי שחלמת...אבל תנסי..

שיהיה בהצלחה אמיתית

פער בגיל - זה בסדר גמור.

צבא - יש הרבה בחורים טובים שלא עשו צבא.

דמיונות וחלומות - יכולים להיות מציאותיים, אבל לא חייבים לדקדק בהם..

אחזור על מה שכבר כתבו כאן: העיקר הם המידות. אפשר להתפלל על זה שה' יכוון אותך כרצונו.

עם חששות קלים אני חושבת להתקדם בעניין אבל-

אני לא יודעת מה עכשיו, איך מבררים? מה צריך/רצוי לברר?

|פעם ראשונה. חוששת. מרוגשת...|

או במילים אחרות- מה התהליך?

איך מבררים?

עם זה ששידך אם זה רלוונטי, או שתקבלי ממנו טלפונים של חברים/ר"מ של הבחור ותבררי איתם.

תחשבי מהם התכונות החשובות לך בבחור,

נק' שקריטיות לך עוד לפני הפגישה איתו (שאם הן לא מתאימות- חסכת פגישה).

והדרך לברר את אותם הנקודות:

מציעה לך לבקש קודם שיספרו לך על הבחור בכללי.

ככה תוכלי לראות מה אומרים דבר ראשון- כנראה תכונה בולטת, מה אח"כ וכו'..

שאלות שעוזרות לבירור טוב-

למה זה היה נראה לך מתאים? (שאלה לשדכן)

מה הוא מחפש? גם מעיד על הבחור..

אחרי השאלות האלה את יכולה לברר ספיציפית על התכונות שחשובות לך.

כך לא תקבלי רק תשובות כמו: הוא שמח? כן! הוא רגיש? וודאי! אלא קצת יותר פירוט.

ובקשר לשרות הצבאי- זה זמן טוב לברר את הנק' למה הוא לא שירת בצבא. אם ידעו לענות לך..

קחי הכל בנחת בהצלחה!

עושה קצת סדר בראש.

אשמח לקבל עוד עצות.

בעקרון הציעו לאחד ההורים שלי. אם זה מתאים להציע לי.

בדרך כלל הבחורה עצמה מבררת או ההורים?

בדרך כלל למי מציעים קודם?

לק"י

לפעמים מציעים דרך ההורים, ולפעמים ישר לילד.

ולגבי הבירורים- תעשי מה שנוח לך: מתאים לך לברר בעצמך- מעולה.

את צריכה עזרה בזה- אפשר לבקש מההורים או ממישהו אחר לברר בשבילך (אחרי שתגידי לו מה חשוב לך לדעת) או להדריך אותך בעניין הבירורים.

ולגבי הצבא- את יכולה לשאול את מי שהציע, למה הבחור לא עשה צבא.

המון הצלחה

קצת לשבת עם עצמך ולחשוב באמת מה את מחפשת מה קריטי ומה פחות מבחינת המידות והתכונות שלו ומבחינת המחשבות שלך לעתיד המשותף. קצת להכניס את החלומות לכלים ולהיות יותר סגורה על עצמך. לא כדאי לך להתבזבז סתם על כל הצעה שמציעים כי למרות שהוא לא כמו שרציתי בזה ולא בזה ולא בזה- סוף סוף אולי זה זה.. לא צריך מסננת ברמה של נפת קמח בהכשר הבד"ץ אבל כן באופן כללי שתדעי מי לא מתאים. הפתיחות טובה מאוד והלוואי על כולם ככה. אבל אם זו סתם פתיחות ראשונית מנחיתה מגובה החלומות על ירח המציאות אז בד"כ אח"כ את עלולה לא להבין למה את יוצאת עם אנשים שבכלל בכלל לא מתאימים לך רק כי מישהו חשב שיש קשר כלשהו על פי דמיונו.

סתם הקצנתי. אבל ביקשת עצות אז כתבתי מה שהרגשתי מקריאת השרשור

בהצלחה רבה ממש ממש!! ושתזכי להקים בניין עדי עד של אהבה ושל תורה!! בקרוב!

לק"י

כדאי לברר טוב, ואז להחליט.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?