השאלה באמת מה הגובה והאיכות של המחיצה,אם אפשר לסדר מחיצה ראויה זה עניין טכני.

לדוגמא:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=41101

2. באמת זה באסה לבנות...

לא מדברים עליו במונחים של "מעאפן" ולא-יודע-מה.

ונתנו לבנות לרקוד. זה אפשרי בד"כ.

אפשר לפעמים גם לקצץ קצת מה"עזרת גברים".

סתם ראש קטן.

(שונא ראש קטן..!)

היא ב-כ-ו-ו-נ-ה חצי שקופה, "בשביל שהבנות ירגישו יותר מחוברות". |טיפה כועס|

כדי שבנות יכלו לראות/לא יוכלו לרקוד...

בס"ד

הן נהנות מי זה? זה עושה להן טוב? שיהנו!

זה לא אמור להזיז לבנים. ואם זה מפני הבושה - אז למה על יד חבריהם הבנים לא מפריע להם לרקוד באופן כזה או אחר אבל ליד הבנות זה כן מפריע? 

(זאת כמובן דעתי האישית בלבד)

של המתפללים...

ציטוט: "הן נהנות מי זה? זה עושה להן טוב? שיהנו!"

בנות לא אמורות לקנא בבנים ולחשוב למה אני לא בן,לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו ואנחנו לא אמורים לקנא אחד בשני,לא נראלי שבן שמתפלל ערבית למרות שהוא מת מעייפות חושב כל הזמן למה הוא לא בת ואז הוא היה פטור (ואם יש אז זה אותה בעיה רק הפוך מבנות)

אני לא מבין למה בנות צריכות לתצפת על בנים-תיהיו שמחות בשלכם!

בס"ד

אני לא חושב שהבנות שמתצפתות עושות את זה כי הן רוצות להיות כמו הבנים (בשביל זה יש בנות שלא עליינו רוקדות עם ספר תורה מאחורי המחיצה, שזאת בעיה גדולה שאחת הסיבות לה נובעת מנסיון של טשטוש ההבדל הקיים בין נשים לגברים), אלא כי לפעמים אין להם אפשרות לרקוד בעצמן או כל סיבה אחרת והצפייה בבנים זה מה שמשמח אותן.

הסיבה היחידה (לפחות שעלתה לי משיחה שהייתה לי בנושא עם משתמשת אחת בעקבות התגובה הזאת) שאפשר להתלונן על כך שבנות מתצפתות על הרוקדים זה שנפוץ יותר שיש בושה מפני המין השני וזה בהחלט הגיוני אבל זה לא משהו שבגללו אסור לבנות להסתכל על בנים או דבר שבגללו יש בעיה הלכתית או כל בעיה אחרת.

אבל כל עוד זה לא נובע מהסיבה של בישנות מהמין השני אלא מסיבות אחרות ומפריע לאדם שרוקד שבנות רואות אותו רוקד ולא מפריע לו שבנים אחרים (גם כאלה שלא רוקדים אלא עומדים בצד ומסתכלים) אז כנראה שיש פה בעיה אחרת שמפריע לאותו אדם ואז הבעיה היא אצלו. וד"ל.

עם העניין הראשון אני מסכים שזה לא בסדר שיש בתי כנסת עם מחיצה שלא באמת עוזרת,צריך לסדר את זה,

בעניין השני אני כן רואה בעייה,למה בת אמורה בכלל לתצפת עלי? לאו דווקא הלכתית... לעניות דעתי בת לא אמורה לתצפת על בנים...

הוא מסתכל על הבנות שרוקדות בעזרת נשים???? 

כל כך ריגשת אותי שאני מוכן להעניק לך כמה מזכויות היתר המגיעות לי כגבר....!!

רוצה להתחלף איתי מידי פעם בעזרות? ישבתי בבית כנסת היום, ורעדתי מפחד שיעלו אותי לתורה. (בית כנסת זר ומוזר)

אז לצאת החוצה זאת אפשרות... אבל הייתי מעדיף ללא ספק להסתתר מאחורי וילון...

מזיזים ספסלים וזה...וזה ממש כיף..מומלץ בחום!!(תרתי משמע...)

שלא יכולים להפסיק לבהות בעזרת נשים בתקווה לראות ואז מפילים את האשמה על הנשים.

אצלנו גם רוקדים עם ספר תורה

ובעקבות כעסים שהיו השנה על זה

הרב העביר שיעור למה הוא התיר

דיברנו על זה בשולחן שבת וראינו איך כל תירוץ לא ממש רלוונטי..

בבתי כנסת שאני מכיר משמחת תורה לא רוקדים(לא חכמה, יש מרכז, אחד חרדי, ועוד אחד בלי אנשים, ומאז אני משמח)

למרות שכששימחתי היה מקום שהבנות שירות של הגרעין (גם משנים קודמות) עשו עם הקבוצה שלי סיבוב(עם הפרדה גדולה בין הקבוצות, והקבוצה של הדוסים יחסית, ככה זה כשאתה בישיבה של דוסים ואתה צריך לשים תנאים)

ובאחד הבתי כנסת הם רקדו, באחרים חלק לא וחלק לא יודע.

אני יודע על אישה שבבית כנסת של אמריקאים התעצבנה שלא רוקדים הבנות אז התחילה מעגלים בעזרת נשים, ושנה אחרי הרב ביקש ממנה שלא כי זה בעייתי הלכתית.

(אצלך ביישוב רוקדים?)

כי כמו שבנות יכולות לראות בנים למרות המחיצה

בנים יכולים לראות בנות....

בכל מקרה אצלינו בנות רוקדות עם ספר תורה

זה התחיל שנה שעברה אז השנה כדי שלא נאלץ לסרב ברחנו לדודים שלי..

אבל אני אומרת לעצמי שעם יש כאלה שלא בסדר אני לא מתכוונת להיות זאת שהם יסתכלו עליה |לא מכשילה|

בס"ד

שאלה:

האם ריקוד של נשים עם ספר תורה אסור? האם נכון שישנם רבנים שהתירו זאת?

תשובה:
יש מנהג שנשים לא תגענה בספר תורה כאשר הן אינן טהורות. אולם הבעיה עמוקה יותר. מצד אחד נשים לומדות היום תורה ורוצות אף הן לשמוח בתורה. מאידך, הן מכירות רק צורה אחת של שמחה, כפי שמקובל אצל הגברים. אך באמת גם הגברים אינם חייבים לשמוח רק עם ספרי התורה- יש ישיבות וגם קהילות ספרדיות שבהן אין רוקדים כלל עם ספרי התורה.

אגב, ספרי התורה מכבידים על הרוקדים ויש מהם שנפסלים בגלל הריקודים. מדוע על הנשים לאמץ דווקא צורה זו שאין לה מקור? מדוע שלא תהיינה מקוריות ויצירתיות ותבענה את שמחת התורה במסגרת נפרדת שלהן עם דברי תורה שלהן ושמחה משלהן?

(מקור)

לגבי ראש ישיבת מעלה אדומים, את מתכוונת לרב נחום רבינוביץ (שאז ממש לא נראה לי שהרב מכיר, אבל הרבה יותר פשוט לי לברר את העניין) או לרב סבתו?

הרבנית ימימה אמרה שמותר בתנאים מסויימים.

למשל, בית כנסת שבו עזרת- הנשים בקומה גבוהה, או שיש מחיצה ששקופה מצד אחד ומהצד השני היא כמו מראה..!

הבעיה היא, שזה לא קיים בהרבה בתי- כנסת.  במיוחד לא בכאלה קטנים\ חסרי תקציב..

הרי המחיצה לא נועדה לכך שנשים לא יוכלו לראות גברים ולהפך לא? בסופו של דבר, הכל צנוע. עד כמה שהבנתי זה נועד רק כדי למנוע ערבוב...

למיטב זכרוני, שמעתי שהגר"מ פינשטיין אמר שמספיקה מחיצה בגובה מטר או משהו כזה.

המחיצה לא נועדה סתם להפרדה או שאני טועה?

אחרת, איזה בעיה יש כאן שצריך מחיצה? צניעות - לא (לא מדבר על ערבוב), קול באישה - לא...

רק עכשיו שמתי לב, וסליחה על ההתעלמות מהנושא.

http://www.kipa.co.il/jew/holidays/Simchat_Torah/2827.html

שימו לב שהוא מדבר על ריקוד עם ס"ת ולא על ריקוד באופן כללי מאחורי המחיצה (שהוא כמובן תלוי במחיצה, בנשים ובגברים).

ובצורה רצינית, עוסקות באמנות הרבה יותר, בזמן שרוב הבחורים די מוגבלים בעניין..(ישיבה, נורמות וכו)

אז להתלונן על ריקודים ... לא לעניין

איבוד שליטה במיידי, "הוללות פרועה מעבר למחיצה". |כותרת לעיתון הבוקר|

זכותך לרקוד בעזרת נשים, ואשריך שאת רוקדת לכבוד התורה. אין בזה שום בעיה, אלאל להיפך!

אני לא חושב שאת צריכה להתנצל על זה. אני הייתי שואל את הגברת, למה בעצם את לא רקדת מאחורי המחיצה? לא נאה לך להוריד מכבודך לכבוד התורה?

ולגמרי כיף ככה !!
 

אבל מאחורי המחיצה...

כי הרי ענין הצניעות גם נכתב בתורה הקדושה

והמחיצה היא לא רק קו...

ואם אותו הגבר נכנס לעזרת נשים וראה אותך או שעמד בין המחיצה לעזרת גברים או משהוא כזה זה באמת בעיה שלו שהסתכל...

אבל אם המחיצה בבית הכנסת לא מספיק מסתירה ובעצם רואים אשה רוקדת זה לא צנוע לכל הדעות...

אז אולי תבקשי שיגדילו את המחיצה שם או משהוא כזה ...

אבל בעצם אם רואים אותך רוקדת מה זה משנה אם יש מחיצה או לא ... ואם זה מאחוריה ...

ואני כבר רקדתי כמה פעמים בעזרת נשים ...

אבל בצורה כזו שהרגיש שעשיתי את הדבר הנכון בכל המשורים

ואף אחד לא מלמטה לא ראה אותי ..., או מהצד או איפה שזה לא היה

ברור שרוקדים!!!!!

אני לא מבינה מה הבעיה שבנות ירקדו עם ספר תורה אצלנו בישוב הרב בעצמו הביא לנו את הספר תורה ואני רקדתי איתו ומעוד הפריע לי שהרבה באו אלי בטענות למה רקדתי עם הספר תורה ושזה פמיניסטי וזה לא בסדר ומה אני חושבת לעצמי ואני רוצה להגיד שזה הדבר הכי לא פמיניסטי שעשיתי בחיים ואני ממש פמינסטית אבל הכי מעצבן אותי שבנים באים בטענות ולגבי לרקוד אצלנו בישוב זה ברור שהבנות רוקדות אין בכלל שאלה ממתי בנות לא רוקדות

בסייעתא דשמיא למען שמו באהבה

כמו שהרב אריאל כתב הספרדים למשל מקיפים בלי ס"ת אלא הם על הבמה
או כמו מנהג האר"י להקיף בס"ת אחד,והשאר על הבמה.-והשמחה לא פחות גדולה.

למה אי אפשר לרקוד היום בלי ס"ת? בחתונות ופורים וכאלה מסתדרים מצוין.

אם יש כאן רצון אמיתי לשמוח-אפשר בלי ספרים.
ואם יש כאן רצון אומלל לשיויון-צריך לעשות הרבה ש"ב בנושא..
כי כמו שאמרו כבר ד' יתברך ברא 2 מינים,כי צריך להיות 2 מינים,כשכל אחד יש את התפקיד שלו
והפן המיוחד שלו שהוא יודע לעשות הכי טוב,וחיקוי של המין השני זה פשוט חיוור ועלוב.

בס"ד

כי הרי מה יש לבנות לרקוד עם ספר תורה?

הן רוצות להרגיש כמו הבנים?

ועל זה כותב הגר"ד ליאור שליט"א: "בכל הדורות דבר זה לא היה קיים, ומי שמצווה בלימוד תורה הוא זה שגם שמח בשמחתה בשמחת תורה, כל הרצונות האלו נובעים מרצון לטשטש את השוני החיובי והתפקידים השונים שיש לנשים וגברים, ומחשבה מוטעית להשיג שויון מדומה. ההבדלים הם מהותיים, התפקידים שונים תוך כבוד והערכה הדדית, וכל שויון מעין זה יביא רק לאיבוד היחודיות ולחוסר כבוד. לכן בודאי שאין לעשות כך". עכ"ל.

כמו כן הרב ליאור תקיף מאוד בנושא זה והרב עונה לשאלה שנשאלה בנושא כך:

א. נודף מזה ריח של רפורמים.
ב. לא שייך לעשות פשרה על דבר כזה.
ג. בחג עצמו ודאי שצריך לעזוב. צריך לשקול האם צריך לעזוב את בית הכנסת הזה לתמיד.

ההנחה שלך בפשטות היא שהן רוצות להיות כמו הבנים.

גם אם זה נכון וגם אם זה לא נכון, השאלה מאיפה זה נובע.

אם קצת תנסה להיכנס לראש שלהן, תחשוב על זה שהן רואות את הבנים רוקדים סביב  ספר התורה והן רוקדות סתם.

הנקודה בשמחת תורה היא (למרבה ההפתעה) - שמחה עם התורה!

מה שיוצא בפועל הוא, שהבנים - שמחים עם התורה והבנות לא...

זה לא דומה לרקוד סתם כמו כל ריקוד במשך השנה לעומת לרקוד  עם ספר תורה.

לכן, מאוד הגיוני שהן ירצו גם לרקוד עם ספר תורה לאו דווקא בגלל רוח רפורמית אלא בגלל רצון להתחבר.

אין כאן בהכרח רצון לטשטוש השוני אלא כמו שהן היו חלק במעמד הר סיני, בנתינת התורה, הן גם רוצות להיות חלק בשמחה.

לגבי נדיפת הריח של הרפורמים, תגיד שיש נדיפת ריח של רפורמים (לפחות בזמנו) כשנשים יוצאות לשוק העבודה...

כל עוד הכל בתחום ההלכה וזה משמח את הנשים אז מה רע? ( אם אני זוכר נכון, זה כמו שהתירו לנשים לסמוך ידיהם על פר כי זה משמח אותם או משהו כזה)

בימינו, כשנשישם לומדות תורה, יש בהחלט מקום לשינוי. השאלה כמה שינוי, איך, וכדומה היא שאלה אבל להישאר לגמרי בהלכות שהיו לפני 200 שנה זה נוגד (להבנתי) את רוח התורה שבע"פ - שהיא למטרת שינוי ההלכה בהתאם לתקופות (כל עוד זה בתחום המותר).

ה 'בוודאי' של הגר"ד ליאור הוא ביחס לרצון להיות כמו בנים שנובע מרצון לטשטוש, לכן יש מקום לברר על הפסק שלו, במצב בו זה לא נובע מרצון לטשטוש אלא מרצון להזדהות עם שמחת התורה, עם החג? זה מצריך עיון חדש להבנתי. השאלה, איך תדע מה עומד מאחורי וזה כבר סיפור אחר. 

לגבי אותו אחד שאמר שהנשים לא ירקדו בעזרת נשים כי זה מפריע לו, לדעתי הוא צריך ללכת לבי"כ אחר. מה הוא עדיף על הנשים? למה שהוא ירקוד והן יפטפטו בצד? לדעתי שירקדו בו זמנית עם מחיצה. עד כמה שאני מבין (שיהיה ברור, אני לא פוסק ולא רב) ההלכה מתירה שמיעת קול נשים כשהקול מעורבב (לא קול בודד) ואתה לא רואה אותן ובמיוחד כשאתה מתעסק בלרקוד בעצמך ואתה לא מקשיב וגם אם אתה מקשיב, בגלל שהן שרות ביחד אתה לא יכול לזהות קול בודד ולכן אין בעיה גם אם אתה מכיר את הנשים השרות (כל עוד אתה לא רואה אותן).

לגבי מחיצה, אם זה בתחום ההלכה אז למה שהנשים לא יוכלו לראות לתוך בית הכנסת אם זה באמת מכניס אותם לתפילה של הציבור?

עד כמה שאני זוכר  הגר"מ פיינשטיין, התיר לעשות מחיצה בגובה של כמטר ואולי קצת יותר גבוהה (מחיצה מוצקה) ומשם זה לא חובה. תסתכלו בהלכה ובפוסקים לפני שמתחילים להעיף חומרות באוויר...

כשזה בהחלט יכול להיות מזוהה עם רפורמות פמיניסטיות, גם אם הן לא רוצות.

בס"ד

בלי קשר לכוונות טהורות וטובות או לא, במלחמה לא משנים. גם לא את השרוך של הנעל.

לא משנה מה הן חושבות, ברור שזה יזדהה עם אנשים אחרים שחושבים מחשבות אחרות.

וההסדרניקים הצדיקים והמתחשבים האלה.. טמבלים.

אני הייתי חוטף את הספר תורה ובורח.

אני מסכים שהמקרה שהבאת הוא התגלמות של הבעיה, אבל אני לא חושב שבגללה ונשים כמותה, אפשר לעשות הכללות על נשים אחרות שרוצות להרגיש חלק בתחום ההלכה ולא בגלל כל מיני רעיונות שכולנו שווים וכדומה.

*נקודה למחשבה, במקרה שהבאת לציטוט הבא:"לאחר שנקראה על ידי גבאי התפילה." אם זה לא היה קורה בגלל הגבאים - היא לא הייתה עולה.

הבעיה בגישה הזו היא שבעיקרון תורה שבע"פ היא בע"פ היא כדי שתהיה גמישה.

האם אתה חושב שהתורה שבע"פ נועדה לפסוק הלכה רק על דברים חדשים (כגון חשמל) ולשמר את הישן בלי לזוז ממנו? איך תסביר את זה שבית דין שגדול בחכמה ובמניין משנה פסיקות של ב"ד שקדם לו? בשביל מה? לכאורה שיתמודד רק עם הדברים החדשים...(לא מדבר על שגגת ב"ד שהורו לעשות איסור אלא על סייגים וכדומה).

אתן לך דוגמה מאוד מוכרת. קיצוש"ע שם שם, אומר בערך כך "צריך האדם להתרחק מאוד מאוד מן האשה".

בימינו, כדי לקיים את הפסק הזה, עליך להישאר נעול במקלט. האם גם תקרא לעובדה שאנשים יוצאים לרחוב שזו פרצה במה שהיה נהוג? שמעתי תשובה של רב שאמר כי ה"Normal" השתנה ולכן הפסיקה קיימת אבל בצורה שונה ממה שהיה נהוג בדורו. אתה וודאי מסכים שהתערות בחברה היא מאוד קשורה ל"משכילים" בזמנו וגם לרפורמים ובכל זאת אנחנו יוצאים לרחוב.

נניח תהיה פוסק ותבוא אליך מישהי שתגיד לך שהיא רוצה לקיים הכל תחת גדרי ההלכה והיא רוצה להרגיש את החג ולרקוד עם ספר תורה, תאסור עליה? בגלל מה? שלא יגלוש לדברים אחרים? היא רוצה תחת גדרי ההלכה! אם הקב"ה היה רוצה שלא תהיה אפשרות כזאת - שזה יהיה אסור, זה כנראה לא היה יכול להיות מותר לפי ההלכה והסיבה שזה לא היה במנהג אבותינו מאוד הגיונית! תקופות קדומות הנשים לא התקרבו לרמת השוויון שיש היום אז למה שמישהו משני הצדדים היה מעלה על דעתו שהנשים יתחילו פתע פתאום להיות פעילות "בציבור" ולא רק זאת אלא פעילות גם בצד ה"תורני" ריקוד עם ספר תורה שזה משהו רחוק מן המציאות להערכתי בזמנם...

ועל זה אתה בונה שמנהג אבותינו היה שנשים לא רקדו בחג עם ספר תורה...לא כ"כ ברור, צריך עיון ;)

(לסבר את אוזנך, סבתה רבה שלי עשתה צום כי היא רצתה שיביאו לה מלמד שיסביר לה מה היא מתפללת כל יום בתפילה...)

ולמוטיז, למה אתה מגדיר את זה כמלחמה? בגלל כמה רפורמים שהם בארץ* (לא מדבר על חו"ל) מיעוט זניח?

כתבת:"לא משנה מה הן חושבות, ברור שזה יזדהה עם אנשים אחרים שחושבים מחשבות אחרות." אז הן יסבלו בגללן? 

וד"א אם אני לא טועה, בהושעיה שאלו את הרב ועשו "הסדר" (  ;)  ) בו נשים יוכלו לעלות לתורה בצורה הלכתית.

אתה יכול למצוא שחז"ל התירו לנשים לסמוך ידיהם על הפרים שהקריבו כי זה שימח אותן (וכאן לא עולה צעקה של שינוי ממנהג אבות...)

ככלל, קשה לי לעשות מנהג אבות על דבר שלא היה תקף ורלוונתי לזמנם.

האם תגיד עוד דור שזה שיש הרבה מקומות/חזנים שבמודים דרבנן הש"ץ אומר את מודים בשקט זה מנהג (שנהגו שלא להגיד בקול) או נובע מחוסר ידיעה? (הרי חזרת הש"ץ תוכנה עד כמה שידוע לי בגלל אילו שלא ידעו...)

וצריך עיון <(^_^)>

לא בה לפסוק ולשנות אלא אני רוצה להגיד שצריך לא להיות מקובעים לשינויים שחלים בדור בתקופות השונות.

הראי"ה זצ"ל כתב באורות התשובה למה הוא מחבר עוד ספר על תשובה - כי הדור שונה... (נכון, לא ביססתי את זה אבל הוא אומר "ואל צדקת האור המגולה לא יביט" (מצטט מהזיכרון אז אל תתפוס אותי) עיין שם.

א.לא ברור לי מה כוונתך בעניין גמישות התורה שבע"פ.

ב.אני לא שמעתי טענה כזאת,מי אמר שהפרוש לפיו להתרחק מנשים מאד מאד הוא איסור לצאת לרחוק ?,זה נראה בעיני כדבר שלא משתמע כלל מהכתוב.ואנא הבא את דברי הרב כדי לראותם בדיוק.

ג.אני לא יכול להעלות את זה על הדעת,אם נשים היו רוצות לרקוד עם ספר תורה גם לפני מאת ואלפי שנים הן היו שואלות רב שהיה מורה להן כפי ההלכה ולא כפי הנורמה באומות,באופן בלעדי ונקי.אני לא מקבל את ההנחה שמשווה באופן אוטומטי וגורף בין מעמד הנשים באומות למעמד הנשים בחברה היהודית (אף בכזו שנניח שלא הייתה שלמה),בגולה.

ואני כלל לא נכנס לסוגיה של ריקוד עם ספר תורה אלא רק לטענה שמנסה להסביר למה זה לא השתרש כמנהג (שאגב אפשר להגיד את זה לכל דבר קיים,למה דווקא לטעון שמתקבל על הדעת שנשים רוצות לנהוג במנהג זה ?)

א. כוונתי היא שהיום נראת מגמה בה נשים רוצות להיות מעורות בחברה בכל המובנים החל מעבודה וכלה בלימוד תורה. 

לכן אני חושב שיש מקום לפסוק בהתאם לשוני הזה.

ב. שולחן ערוך אבן העזר כא א:" צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשה כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין."

איך אתה יכול ללכת בשוק לפי זה היום? אדם שגר בתל אביב, איך הוא יכול ללכת ברחוב בלי ללכת כל שניה אחרי אשה אחרת?

ג. לא כ"כ הבנתי מהיכן הסקת את זה. לא דיברתי על הנורמה באומות אלא על הנורמה אצלנו. אתה רואה שקמות מדרשות וסטודנטיות בכל נושא באוניברסיטה החל מפיסול וכלה בפיזיקה גרעינית.

למה לא הגיוני שנשים לא העלו על הדעת בזמן דוד המלך על האופציה שילכו לצבא? זה היה דבר ברור שהן לא, וזהו! זה לא עלה על דעתן לבטח וגם אם היו כאלה ואני מסופק בזה, הן הרגישו בודדות בנושא ולכן אפילו לא שאלו אף אחד לא לדבר על מערך מיוחד שהיה צריך להיות בשבילן. היום שיש תקשורת המצב בהחלט שונה...

לגבי המשפט האחרון, ("ואני כלל לא נכנס לסוגיה של ריקוד עם ספר תורה אלא רק לטענה שמנסה להסביר למה זה לא השתרש כמנהג (שאגב אפשר להגיד את זה לכל דבר קיים,למה דווקא לטעון שמתקבל על הדעת שנשים רוצות לנהוג במנהג זה ?)") כי זה המציאות! שנשים אומרות שהן רוצות לרקוד עם ספר תורה! לא אמרתי שהן רוצות להחיל מנהג כלשהו אלא שהן רוצות להיות חלק ולא לפטפט כל זמן הריקודים של הבנים אלא לשמוח עם התורה. (ומזה אתה למד, שלהסתכל על הבנים רוקדים שעה וחצי ויותר לא עושה להן את השמחה עם התורה אותה הן רוצות...)

מצפיה בשמחה של מצווה ומהכבוד לספרי התורה. ומי שמעדיפה רוקדת בנפרד מאחורי המחיצה. ובא לציון גואל.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...