מה התגובות מצידם שזה יוביל??

להורים שלי מאוד חשוב הקטע של אמון, עדיף שאני אספר להם מאשר שהם יגלו את זה ממקום אחר..

הם יכולים לכעוס, להתעצבן, להאשים את כל העולם [חברות, משפחה, את עצמם..]...

אני לא יודעת מה לעשות! קשה לי לחיות בשקר!!

אני ממליצה לך לדבר איתם.. תעשי את זה, העובדה שאת חוזרת  אל הנושא הזה

מראה עד כמה זה מפריע לך..אחרי הכל מדובר כאן גם ביושר פנימי- של אדם עם עצמו..

אין טעם לעשות דברים מאחורי הגב, את מדברת בצורה כל כך בוגרת ואני יכולה להבין את דברייך,

תשבי איתם, ברוגע, בנחת, נסי לפתוח את הדברים בעדינות ואת יודעת מה, אולי בתחלה זה יהיה קשה,

כן, אסור לנו לחיות באשליות ולהאמין שהכל יעבור חלק..אבל בסופו של דבר

הם יעריכו אותך על הצעד הזה וגם את את עצמך...

כן, זה קשה. מאוד. אבל בהחלט שווה את המאמץ ואת  הקושי הריגעי,

בהצלחה מתוקה!!!!

אני מאמינה בך, באמת..

אחרי שאני אדבר איתם... מה הם אמורים לעשות? להגי לי- סבבה, רוצה לראות? תראי! נפתח לך תאינטרנט ותראי מה שבא לך..!

הם לא יגידו ככה..הם ינסו לשכנע אותי כמה זה לא טוב והורס תנשמה וככה וככה...

עוד שאלה- מה עדיף- לדבר או לכתוב?

עדי, תודה!! את מדהימה

ההורים יכולים לתת לך כלים לצאת מזה,ולא חלילה להתדרדר ולהתמכר לבזבוז זמן שתוך כדי מזרים לך מסרים שנוגדים אותך ואת מהותך,שאינם מקדשים שם ה' בעולם אלא יוצרים מציאות מנוונת במקרה המועט מאד ובדר"כ פשוט מקדמים עיוות.את כל זה את צורכת באופן שהוא יותר מהיר וישיר מזריקה של מחט לוריד,תוך כדי הכנסת מסרים ע"י נגיעה ברגש עם מוזיקה וסצנות מבוימות היטב.

אני מכיר את העולם הזה ואומר הכל כבעל תשובה,את לא רוצה להיות שם ואת לא רוצה להתמכר לדברים האלו.

מעבר לכך חשוב מאד שלא לשבור את האמון בינך לבין הוריך.

בהצלחה !,שה' יאיר ויצליח דרכך לעובדו בלבב שלם ולעשות את הטוב והישר.

אני לא רוצה שהם יעזרו לי לא לראות.. אני רוצה שהם פשוט יניחו לי לנפשי.. שלא יגידו לי מה לעשות או לא לעשות..אני כבר מספיק גדולה בשביל לקבל את ההחלטות האילו...

איך להגיד להם את זה..זו השאלה..להגיד להם את זה בדרך שהם לא ינסו להחרים לי דברים או לאסור עלי דברים..אלא שהם פשוט יבינו שזו מי שאני אם הם רוצים- או לא..

נמצאת בסיטואציה דומה לשלך ואין לי שמץ של מושג מה לעשות..

זו באמת מי שאת????|חסר טאקט|

הייתה לי פעם התמודדות דומה כשהתלבטתי עם להמשיך לראות איזשהיא סידרה

ובסוף הייתה שאלה אחת שעזרה לי להחליט(תתכונני קצת הזוי)

הייתי נותנת לילדים שלי לראות את זה?  

חשבתי על זה וניסיתי להיות כמה שיותר אמיתית עם עצמי

הרי באיזשהוא מקום כולנו (או לפחות הבלח"ים שבינונו)

מקווים לראות את ילדהם כגרסה משופרת שלהם

ובאופן כללי של מה שהיינו רוצים להיות, : טובים יותר, חברותיים יותר, צדיקים יותר (כל אחד והשיפורים שהוא היה מכניס)

אחרי שעשיתי את הבירור הזה והגעתי למסקנה שהייתי מעדיפה שצדיקים המתוקים שלי לא יראו את זה

עשיתי סוויץ' קטן וחשבתי שבעצם מה שרעל בשבילם הוא רעל בשבילי באותה מידה

ושבעצם אני מאמינה שה' נותן לנו הזדמנות להתחדש בכל זמן ולהיות שונים

אז למה שאני לא ינסה ללמוד קצת מהילדים שלי ולהיות מי שאני באמת יהודיה שרוצה שלהיות טובה וקרובה לה'

. למחשבה

וכל הכבוד למי שהצליח להחזיק מעמד ולקרוא תגובה של יותר מ2 שורות|מוחא כפיים|

הורים!

תכבדו אותם תעריכו!!

לא כל אחד זוכה לזה (אני אומרת ממקום קשה)

להורים יש נסיון והם יודעם הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים שהם יודעים

ומההתחלה תחשבי אם הם אוהבים את מה שאת עושה ושמחים מזה

כי לא כל אחד זוכה במצות כיבוד הורים...

תגידי מה שאת מרגישה.. שאת אוהבת לראות את זה

שטוב לך עם זה אבל את לא רוצה לשקר להם וכו'

אם זה מה שאת מרגישה כמובן

בסופו של דבר הם ההורים שלך ורוצים בטובתך

לא תמיד הם יודעים מה נכון בשבילך אבל הם עדיין ההורים שלך

בהצלה

זה בסך הכול יומני הערפד. זו סדרת טלויזיה וזה לא כאילו תגידי להם שאת הופכת לחילוניה. את יכולה להגיד להם שאת רואה את זה בלי לדאוג כי זה לא חטא. נכון שאנשים שפחדו שהילדים שלהם יהפכו לחילונים יותר מדי לא נתנו לילדים שלהם לראות אבל לא כתוב בשום מקום שזה אסור. ההורים שלי גם רואים תוכניות שהם לא הכי צנועות ואבא שלי רב קהילה. קשה לי להאמין שזה עושה אותו פחות דתי

יש שם כמה קטעים פחות טובים אבל אני לא חושבת שצריך לפסול את כל הסדרה בגלל זה..

כמו בהרבה אחרים, היא לשבת עם עצמך ולחשוב על זה. לפחות חצי שעה.

אני שעות חושבת על זה!

הפיתרון ודאי ישנו. חפשי אותו.

תחפשי מה שורשי הבעיה. מה הטעויות שעומדות ביסודה. (כל בעיה מתחילה מהבנה לא נכונה כלשהי)

לא רק לחשוב על הבעיה עצמה.

לרוב הם ינסו להבין אותך וינסו להסביר לך מה טוב ומה לא טוב

יש דברים שהם יתנו לך את הבחירה להחליט, הם כמובן לא יעשו

זאת ממקום שהם שלמים עם זה אלא מהמקום שהם יודעים שאת 

הבת האהובה שלהם בתהליך גדילה, בתהליך הכרות עצמית, בתהליך

של גיל שנקרא גיל ההתבגרות [שהוא גיל מקסים יסוד עולם ]

לדעתי הם ישמחו בכך שאת משתפת אותם, והם ישמחו עוד יותר

אם תספרי את כל החששות שלך להם, ותגידי להם שתשמחי

אם יבינו את הצד שלך עכשיו ואת הקושי שלך ובאמת לדבר איתם מתוך

כבוד שיתן לך את כח הבחירה בידיים!!

הלוואי ויסתדר וילך הכל בקלות באהבה!

אני מקווה לאזור אומץ כמה שיותר מהר ודבר איתם..

תודה על הכל!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....