ההרגשה ש"את צריכה אותו" - איך, כמה ולמה - זה החלטה שלך - אבל בגדול בגדול,זה מה שגבר צריך בשביל להרגיש שהוא ה"מנהיג" בקשר. ההרגשה שמישהו זקוק לו, שמישהו צריך אותו ושהוא זה שעכשיו "יעזור" לו...

את יכולה לקחת את זה לכיוונים שונים, נתתי פה משהו מאוד מאוד כללי...

ותודה לפותחת השירשור על השאלה ה מ ע ו ל ה !!

במיוחד כאלו שנכנסות בגלל שכתוב 'לגברים בלבד'... ;)

לתת לו מקום ש"ירגיש גבר".

אם זה באמת חשוב לו הוא ינסה להגיע לזה

ואני מניח שאם תנסי תשימי לב מה הוא מנסה לעשות

ואז פשוט לסגת אחורה ולתת לו לקחת "את מקומו"

וכדי להרגיש גבר הוא רוצה להרגיש שהאשה שלו נאהבת, 

זאת אומרת, שהיא מרגישה שהוא אוהב אותה,

שהיא רוצה באהבה שלו

שהיא אפילו מישתוקקת לאהבה שלו

ככל שגבר ירגיש שיותר את הרצון של האשה באהבה שלו, הוא ירגיש יותר גבר

זה ה-שלב שבו הוא מתחיל לפרוח..

לענ"ד..

וע' בספה"ק "גברים ממאדים ונשים מנגה" על 6 התכונות הMUST אצל הגבר.

וממילא להראות שאת שמחה בו, ואת לא מואסת בקשר. 

ממש חשוב! בנות, כשהבחור מתקשר - לענות את ה'הלו' בהתלהבות!!

ואם אני מזה מותשת באותו רגע?

זה ישמע מאולץ כזה

יכול להיות שעדיף להיות אמיתיים..

אבל כשאפשר, לעשות השתדלות. אתן לא יודעות איך זה יכול לעשות טוב לקשר.

לא ציפיתי שתענו לי תשובות כל כך יעילות!

אני מאמינה שאצל כל גבר זה אחרת, אבל פחות או יותר הבנתי את הכיוון!

לשדר שאפשר לסמוך עליו.

ושאת שמחה שאפשר לסמוך עליו.

אולי עוד, אבל זה מה שעולה לי.

או שבשיעור א' זה כבר לא חדירה?

תתני לו לשלם עליך כשצריך. תסמכי עליו! שירגיש שהוא עושה טוב ויעיל.

וגם לשתף אותו ביום יום שלך.(זה מה שעלה לי בנתיים)

זה לבד יעשה את העבודה.

בתור בחורה אסרטיבית, ממש מזדהה עם השאלה הזו

הנצי"ב ב"העמק דבר", בראשית א' א':
 
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
בתחילת הבריאה עלה על רצונו יתברך,
להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע.
והנה כל המשפיעים מכונים "שמים",
וה"ארץ" מורה על המושפע, שהוא בטבעו רץ לקבל ההשפעה.
ומי שדעתו יפה, ימצא ברמז הכל..."

הקב״ה בבריאתו את העולם, הטביע במציאות ״מערכות זוגיות״ של משפיע ומושפע, ובכולן המשפיע נמצא בעליונות מסויימת.
בין איש לאשה - האיש הוא המשפיע והאשה היא המושפעת.
בין קודשא בריך הוא לעם ישראל.
בין שמיים לארץ (גשם).
בין אמא לתינוקה שיונק.
ועוד ועוד... 
כל אלו שנכתבו לעיל ראשונים, הם המשפיע, 
ואלו האחרונים צריכים לשמש כלי לקבלת השפע.

הבעיה מתחילה ברגע שהפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק...

ובעצם כל אשת אברך, אבל זה כבר דיון לפורום אחר

(הקושיא שלי על מי שלוקח רחוק את "משפיע" ו"מושפע" כמובן.)

אני זוכר שלפני כמה שנים, שבת, שלושת השבועות, החזן עולה לקרוא את ההפטרה

ומגיע לפסוק:

"הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב') 

אני זוכר את עצמי יושב וחושב על הפסוק

מה?

זכרתי לך חסד?

איזה חסד בדיוק?

עמ"י הולכים במדבר, אחרי הקב"ה

יש להם ברירה בכלל?

פתחתי את המפרשים, והם בכלל דיברו על החסד שהקב"ה עשה עם עמ"י מה שלא מובן על פי הפשט

במשך תקופה די ארוכה הפסוק ישב לי בראש.

אחרי תקופה יצאתי לאיזה מקום שאני לכאורה מכיר מצויין

אבל אופס, כנראה הזיכרון בגד בי

והלכתי לאיבוד, ואיתי גם ההיא.

סיפרתי לה שאני מכיר ואופס, אני פשוט עומד שומם

תכלס, מביך!

כבר ציפתי שירדו עליי, שאני אשמע ממנה ממנה איזה עקצה או קיטור

אבל לא

היא הלכה איתי, הביעה ביטחון וסמכה עליי

הרגשתי מצויין!

למחרת, ישבתי וחשבתי קצת על הפגישה ופתאום נפל לי האסימון

זכרתי לך חסד נעורייך,

אהבת כלולותייך

לכתך אחרי במדבר לא זרועה!

כן, אנחנו הגברים צריכים להרגיש שבוטחים בנו.

שסומכים עלינו!

ועכשיו כמה עצות פרקטיות: (רלוונטי גם לחיי הנישואים)

1. לתת לו לבחור, גם אם הוא רוצה שאת תבחרי (במקרים מיוחדים כמו בבמיחרת מקום והוא לא מכיר את האיזור, ניתן להשתמש בסעיף 2)

2. במקרה והוא בחר לא לטעמך, לא לבטל את דעתו, אבל לעלות דעה אחרת ולנסות להתייעץ למשוך לדעה השניה, בלי להוריד מהלגטמציה של הדעה הראשונה

3. להשתף אותו בהתלבטויות שלך (הכלליות) ולתת לו להביע את דעתו, ואם אפשר להתחשב כמה שיותר בדעתו (לא חייבים להחליט את מה שהוא אמר, אם יש לך החלטה טובה, תשארי איתה, אבל שהוא ירגיש שהוא ודעתו חשובים)

4. לתת לו הרגשה שהוא חלק משמעותי בחייך

5. לתת לו הרגשה של את בוטחת בו, גם אם לך לכאורה המצב נראה לא מובן בעליל, תני לו לפתור את זה לבד (אלא אם כן הוא יבקש ערה במפורש)

6. קבלי אותו ותערכי אותו למרות החסרונות שיש בו, אל תמהרי לנסות לשנות אותו (אחרי שהוא ירכוש את ביטחונך לא יהיה אכפת לו להשתנות בד"כ)

7. "משכני אחריך נרוצה"- תני לו להוביל את הקשר (ושוב, נרוצה מבחינת הליכה בביטחון מלא אחריו)

8. גברים מנסים להיות הגיבור שמציל את הסיטואציה, תני לו הרגשה שהוא שאת לא תסתדרי בלעדיו

9. אין מה שמשמח גבר כמו לראות שהאישה שלו מאושרת. תהיי מאושרת בזכותו (וכדאי להגיד לו את זה)

10. תשמחי בו (זה כבר ישודר החוצה)

11. כדאי לפעמים לתת לו מעט את הספייס, גברים לא אוהבים להרגיש חנוקים.

12. תני לו לנהל את החיים שלו לבד. הוא יודע לעשות את זה.

13. תכבדי את הרצון שלו לפרטיות (אל תנסי לשאוב מידע בכוח)

14. תקשיבי לסיפורי הגבורה שלו (כן, גם לפעמים זה נשמע לך כמו גאווה)

15. תעצימי את האגו שלו, פרנגי לו על דברים שהוא עושה (כמה טוב הוא עושה אותם וכו')

זה בנתיים מה שעולה לי לראש

כמובן שהעצות האלה זה לא עבודה של היום למחר

זה שינוי איטי שעושים

ורובם רלוונטים יותר לאחרי חיי הנישואין

אני מקווה שזה עזר

לטובת שלום הבית בעמ"י בעז"ה 

לק"י

רק שיש דברים שנכונים גם לגבי הבנות- גברים, שימו לב..

לא זוכר מי..

שהבעיה של הבנות בדור שלנו זה שהם גבוהות מידי וחכמות מידי..

כמו שבן בדרך כלל לא יכים שהמיועדת תהיה גבוהה ממנו באופן משמעותי,

ככה יהיה לו קשה לפחות בהתחלה אם הבת תהיה מידי דומיננטית.

בס"ד

באמת בעיה קשה..

חכמות מידי...

אולי הבעיה שהבנים לא מספיק חכמים?

בואו לא ננסה להפוך כל דבר טוב או נייטרלי לשלילי, רק כי זו תכונה שמדברים עליה לרגע בהקשר של בנות...

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?