אהלן!
אני וחברות שלי קיבלנו עונש לא לאכול שבוע ארוחות בוקר((מוזרים..
התווכחנו עם המנהלת ומישהו אמר לי שיש כזה חוק שאומר שאסור להעניש תלמידים באוכל.. ישהו אולי יודע איפה אפשר למצוא אותו?! דחוףףף!!!
אהלן!
אני וחברות שלי קיבלנו עונש לא לאכול שבוע ארוחות בוקר((מוזרים..
התווכחנו עם המנהלת ומישהו אמר לי שיש כזה חוק שאומר שאסור להעניש תלמידים באוכל.. ישהו אולי יודע איפה אפשר למצוא אותו?! דחוףףף!!!
זה ממש לא בסדר... ואסור לנו להיכנס ולאכול משם.. סתם על העיקרון לקטול את המנהלת.. יש חוק שקיים כזה??!! בבקשה!!
אפחד לא אמר שאסור לנו להוציא לכם מחוץ לחד"א! (וזה אכן מה שעשינו..
)
ויש לכם שולחן בחוץ עם לחם ושוקולד! מה רע?!
תעברו את השבוע הזה בגבורה, בטוחות!
ילדה אחת!!הצלול מוגזם.
לא לאכול - לא חוקי. אין סיכוי...
לאכול מחוץ לחדר אוכל - יכול להיות חוקי, אבל אני לא הייתי שותק. זה משפיל ופוגע.
שם משו..
ובהצלחה 
אם את צריכה שאני אוציא לך אוכל
בכיף, כמה שאת רוצה
עונש, לא?
התנהגו לא יפה - מקבלות עונש.
"משפיל ופוגע" |מגלגל עיניים|
זה יכול לפגוע.
עונש זה בשביל השכל, לא בשביל הרגש.
שיבינו שיש השלכות לכל דבר, ולא צריך לעשות
את זה בדרך הקשה. בטח לא על איחור של חמש
דקות. אפילו להשלים חלק מהשיעור על חשבון
הפסקה או אוכל זה אסור. פשוט אסור.
אפילו בצבא אין טרטורים ברמה מוגזמת.
להעניש בשביל לפגוע זה סתם אכזריות.
פרופורציות!
אם מערכת החינוך תתנהל ככה...
איחור לא מצדיק השפלה כזו של בנות, להשאיר אותן מחוץ לחדר האוכל? שחברות שלהן יצטרכו להוציא?
תגיד, מינימום כבוד יש לך?
מדובר במוסד חינוכי, יש להם דרכים רבות להעניש תלמידות. וזו לא דרך לגיטימית.
אם יש חדר אוכל, אין דבר כזה לא להכניס בנות ושאם הן רוצות לאכול שמישהו יוציא להן והן יאכלו בחוץ.
נו אז מה... יש עניין של "למען יראו וייראו".
אני מתחיל לחשוד שאתה סתם איזה שמאלני.
וסתם שאני אבין, איזה עונש לא משפיל אם כך?
לפי שיטת המנות, יורד אחרי זה ציון (אם יש 15% משהו כזה... תלוי בבית הספר)
הילדים היום מחונכים חבל"ז, מה אני אגיד לך.
אז נכון שאני לא יודעת ספציפית לגבי עונש כזה או אחר (כי לא לאפשר לאכול זה כבר משהו אחר), אבל לשלול כל ענישה זו גישה מוטעית.
אי אפשר לחנך בלי להיות גם נוקשים. צא מזה.
שיהיה ברור - אני לא מסכימה עם השיטה של פעם שזה רק נוקשות, אבל--
בלי זה אי אפשר לחנך.
צריך "שמאל דוחה וימין מקרבת"
גם אהבה וגם משמעת.
מערכת החינוך של 2013 היא הגישה שלי?
אני מכיר את מערכת החינוך מאוד מקרוב, ואני חושב שהיא מתנהלת בצורה מטומטמת.
היא המקור לבעיות שלנו, אך גם הפתרון. אני בעד שינוי, או מהפך יותר נכון...
לא שללתי כל ענישה, אם טרחת להגיב היית צריכה להמשיך לקרוא את השרשור.
אני לא תומך בעונשים משפילים, שגם פוגעים בתלמיד וגם לא משיגים שום תוצאה חוץ משנאת המורה.
ניתן להשיג תוצאה טובה, ללא שום השפלה. כמו שיטת המנות.
אני לא תומך ב"חוסך שבטו שונא בנו" כי זה לא יעזור, אבל זה לא אומר שאני בעד לוותר ולא לעשות כלום... אך הגעת למסקנה הזו?
ברור שלהשפיל זו לא דרך בכלל.
אבל למנוע ענישה גם לגמרי לא.
ואני כן מאמינה ב"חושך שבטו שונא בנו".
צריך להעניש.
כמובן שרק כשצריך, ולא מתוך איבוד שליטה חלילה, אבל מחנך (הורה/מורה..) לא יכול שלא להעניש על התנהגות רעה. בדרך כזו או אחרת.
Resisteבס"ד
לא מדובר על אב מכה, מדובר על זה שילד מתחצף או עושה משהו רע בהחלט יש מקום לתת לו פאץ' או סטירה...
בזה אני לא רואה בעיה.
ולא משנה את זה שאותו אב הוא אב מכה.
רוב האבות האלה יגידו שזה "לחינוך". ושהוא עצבן אותם...
כמובן שיש מקום לאלימות בחברה שלנו, ובבית? במקום שאמור להיות מוגן? רצוי!
גם אם ילד שיקר, גנב או שבר - זה לא מצדיק אף מכה. גם לא "סטירה" שהיא הרי בסך הכל סטירה.
תמיכה באלימות במשפחה, בהחלט השפל. תגובתך בהחלט עקפה את "שמאלנים למשרפות".
(תקני אותי אם היית צינית או משהו ולא הבנתי, יותר מאשמח לחזור בי! כי אני עדיין בהלם
)
אתה תסכים שצריך וחובה להכות. אם ילד עומד על סף תהום, או קרוב מאוד לאש גדולה.
אתה הרי מציל אותו. יש ערך גם להצלת נשמה של ילד, זה לא קשה להבין. הגבול דק, אני מסכים, אבל אפשר להעניש לפעמים.
אגב, לפעמים בגלל ציניות קשה להבין למה אתה מתכוון.. לא שציניות זה דבר רע לגמרי..
זה משפיל ומוריד את הביטחון של הילד וגורם לו לשנוא ת'צמו
ולהיות עם רגשי נחיתות ודימוי עצמי ריצפה והכי הכי זה ביזוי צלם אלוקים.
משום שהם לא נשמעים רציניים!
אלימות כלפי ילדים? איפה אתם חיים?!
אם ילד עומד על סף תהום, אני אכה אותו? כדי שהוא עוד יותר ירצה לקפוץ?
ממתי סטירה גורמת לילד להבין לא לעשות משהו? איך ניתן לחנך ילד לא לעשות משהו רע, תוך כדי מעשה מתועב?
אפשר להעניש, כמובן! לא אמרתי שלא...
אמרתי שאלימות, היא מחוץ לתחום. והייתי בטוח שזה מובן מאליו.
כתבתי המון דברים כאן שידעתי שלא יסכימו איתי, אבל עם זה? ואו. עד שלא ניקח אתכם לאיזה מקלט של נשים מוכות ותפגשו את הילדים, לא תקלטו?
אלימות משפילה, אלימות פוגעת. פיזית ונפשית. סטירה כזו גורמת לבעיות נפשיות, ותגרום לילד לפתח הפרעות חמורות.
לא רק שזו לא הדרך הנכונה, היא גם לא הדרך היעילה. אבל לא נורא, ההורים המכים את העונש שלהם מקבלים. השנאה של הילדים בהתחלה לא ברורה, הם חושבים "זה יעבור, הם יבינו כשהם יגדלו שזה לטובתם".
אבל כשהם יגדלו, הם ינתקו איתם קשר. ואז אותו אב ימות לבד, וכמו שאני מכיר את אותם גברים מכים - לא יבין אפילו מה הוא עשה לא בסדר.
"חמוד שלי
, אל תגיע בחשמל, אתה תמות טוב?
"
כן, יש פעמים שכדי להעיר מסכנה צריך סטירה.
[אתה הופך את הסטירה שאנחנו מדברים (או אני לפחות) עליה למכות, מכה קטנה שלא מכאיבה אפילו
היא לא פחות מעירה.. לא מדברים על ילדים מוכים ולא על שוטים וכמובן שאנחנו מדברים על כך שבמצב רגיל יש שיחה, פתיחות, גילוי הבנה, אהבה גדולה. וזה החינוך ללא ספק]
הנער הזה כתב לפני כמה זמן שהוא.. "לא מתעסק בשטויות כמו אבות ואימהות.."
קשה לי להאמין שחכמולוג כזה יכול להביע דעה על נושאי חינוך...
החינוך החילוני לא מצליח להשפיע לטובה על אף תלמיד, אף פעם!!
לכל היותר יש ילדים שהאופי הטוב מאד והמולד שלהם שומר עליהם במרחק מסויים מפראות מוחלטת.
אבל החינוך רק כושל וכושל.
ההצגה המטופשת של הלם מהאפשרות של סטירה לילד, ודיבורים על זה שיום אחד הילד ישנא את האבא...
יש כאן למישהו ספק בקשר ל.. באיזה מגזר מתנהלים יחסים תקינים יותר בין הורים וילדים.. ובמיוחד נשואים...? עומד, מאחוריו שום כלום וילדים שודדי ים - וממליץ פה על שיטות חינוך..
הדיבורים על ההלם הזה.. מצחיקים בקושי.
חוסך שבטו שונא בנו, מדהים איך אתה מתנגד מצד אחד לסטירה לילד - אך מצד שני.. כל כך תומך בה..
אני מכיר משפחות כל כך בריאות וכל כך מאושרות, עם ילדים שכל כך מכבדים את הוריהם, ו... הו הו חטפו פאצ'ים.
אותם שמדברים את הדיבורים אותם אתה דובר, מצליחים בחינוך מסיבה אחת אם בכלל, משום שה"חינוך" שלהם הוא היעדר החינוך.
מעניין איפה יש יותר מחונכים ועדינים וטובים ורגישים, אצל כל מיני חד הוריות מלאות ברעיונות חדשים על חינוך - או אצל... לדוגמא כרגע... משפחות חרדיות "שמרניות", שדוגלות בפאצ'ים..
ובכן, ילד חילוני קלאסי הוא... גנגסטר יחסית לחרדי המצוי. (ואני אומר חרדי כי במגזר הדת"ל יש הרבה יותר שמחוברים ל"שיטות חינוך" ו"זכויות הילד..".)
חוסך שבטו שונא בנו ודאי זה נכון אבל צריך לדעת איך ורוב גדולי הדור מורים היום שעיקר החינוך בימינו הוא בימין מקרבת.
מה כל הדיבורים האלה..?
יש כל מיני סוגים ודרכים לצער ילד כדי לגרום לו (כשזה בצורה הראויה כמובן) להבין מה טוב ומה רע..
ויש גם כל מיני סיטואציות.. חריפות יותר ופחות.. שדורשות עונשים חריפים יותר ופחות..
אז.. אפשר להבין למה אם העונש הוא פיזי אין לו בודאי מקום בחינוך?
דבר שני אני עדיין חושב שעיקר החינוך בימינו צריך להיות בימין מקרבת כי בסופו של דבר העונשים בגילאים מתקדמים לא נותנים שום דבר מלבד הרחקה ושנאה, לדוגמא יש ר"מ חמישית בישיבה שנותן להעתיק אגרת הרמב"ן והוא בכללי מעניש דיי הרבה וכולם שונאים אותו צוחקים עליו ולא נראה שהוא משפיע משהו בישיבה. לעומת זאת יש ר"מ שישית שלא מעניש כמעט בכלל רק נותן שיחות חיזוק ומאוד אוהבים אותו ונראה לי שהוא השפיע יותר.
וגם הרמב"ם כמדומני כותב שכשאב מכה את בנו צריך שלא באמת יהיה כועס ולא יעשה מליבו כלל אלא רק לטובת החינוך ומכיון שבימינו אני לא יודע אם יש אנשים כ"כ לא נגועים אישית אז אולי עדיף לא להכות כי הכאה ממקום אישי רק גורמת הרבה נזק והיא רעה
כמו ש(נא לא להתווכח על הדוגמא פשוט קפץ ומה שאני אומר מבוסס על מקורות שאני לא זוכר) בנקמה נקמה שבאה ממקום אישי פסולה וזה מה שמקלל יעקב את שמעון ולוי ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה ארור אפם שהם עשה מכעס ולא מקדושה ומצווה.
כמובן שאין צורך להתלהם אלא להסביר כי לא באתי להתווכח באתי להבין (להבדיל אלף אלפי הבדלות משירשורים אחרים
)
Resisteזה שהחינוך היום דפוק, לא אומר שהחינוך האלים טוב.
החינוך של היום הוא לא חינוך, זה שלא מרימים יד על תלמידים לא אומר שמחנכים אותם.
בתי הספר נהיו בתי חרושת לציונים, וגם זה בקושי...
באתי לכתוב "אפשר לחנך גם ללא אלימות", אבל יש כאן משהו לא הגיוני.
איך אפשר לחנך בעזרת אלימות? הרי עלינו לחנך "לא לאלימות".
אדם שמשתמש באלימות כלפי ילדיו, הוא ממש לא מחונך. ולא יודע דבר על חינוך.
זו אכזריות שבאמת לא נתפסת! כל אב נורמלי אמור להיות בלחץ כשהבן שלו נופל, אז הוא בעצמו יפגע בו?
חוץ מזה, כשאלימות מותרת - היא מותרת.
כלומר, אל תגיד "רק במקרים קיצוניים, וסטירה קלה" כי אין דבר כזה. כשאתה מרים יד, אתה מרים יד.
לא משנה למה ולא משנה מהי חוזקת המכה, ההשלכות הן חמורות והמעשה אף יותר.
הבית אמור להיות המקום המוגן של הילד, אבל בזכות גישות כמו שלכם יש שירים עם שורות בסגנון:
"במקום מסוכן שנקרא לו הבית"
"במקום די מגעיל שנקרא לו הבית"
"במקום די מפחיד שנקרא לו הבית"
וגם בדברים שאינם אלימות פיזית הדברים כך.
כל עוד העונש הוא בגדר לימוד לילד שמבהיר לו מה טוב ומה רע, ואיפה כדאי להיות, ויוצר אצלו חויה שלילית כלפי התנהגות רעה (דהיינו שמה שנשאר לו בראש זה: מי שרע-נענש), זה מצוין.
אלימות היא לא הדרך להבהיר מה טוב ומה רע - כי אלימות "רעה"
ממתי עונש הוא סטירה? אנחנו חיים בימי הביניים שלילד אין זכויות?
ניתן להעניש ילד ולחנך אותו, ואין שום צורך בשימוש באלימות.
למען השם, בחיים לא חשבתי שאצטרך להסביר למה אלימות במשפחה היא פסולה.
אלימות היא לא רעה.
לילד אין זכויות, אכן, הוא לא מתחרה עם הוריו על נקודות זכות, וממילא אין לו זכויות.
מי שדואג ל"זכויותיו" מהעולם שבחוץ הם בדיוק הוריו.
נכתב: "אלימות היא לא רעה.".- נו באמת, עם אמירות ומחשבות כאלו לאן נגיע???
כן, אלימות זה דבר רע. זה דבר נורא ואני חושבת שזה ברור לכולנו (לפחות אמור להיות ברור, אבל אמור זה שם של דג, שיהיה)
נכון, יש את עניין החינוך וברור שלעיתים יש לנהוג עם הילד במובן מסוים ביד קשה, אני אישית לא מאמינה שזה צריך להיות כרוך באלימות, אבל יש זמנים בהם הורה בתור מחנך בנו יאלץ להיות פחות מה"ידידותי למשתמש" שנצפה ממנו. ולמה? כי זה יוביל לחינוך של הבן שלו, יעזור לשמור על הבן שלו מסכנות וכו'.
אבל....אין מצב שבעולם שבכזו קלות אנשים ידברו כאן על שימוש במכות כנגד הלדים שלהם, תהיו קצת רציונליים- הם הבנים שלכם, למה לפתור במכות כל דבר??
אני מזועזעת ממה שקורה כאן, אנשים בפשטות רושמים דברים כמו- ' כן, יש דרכים להסביר לילד מה טוב ומה רע וכן נשמש גם במכה' או חינוך של ילד שחונך בין היתר ע"י סטירות טובה יותר מאחד שלא ורואים זאת בהתנהגותו'- זה לא נכון, פשוט לא נכון! איך יגדל ילד שרואה בבית שלו שפותרם בעיות באמצעות מכות?(אפילו קטנות ולא מכאיבות), מה הוא ילמד מזה? לאן הוא יגיע עם זה ? איזה חברה תיווצר כאן שכדי לפתו ר בעיות או שכדי ללמד לימוד נשתמש באיזה 'סטירונת'???
שימו לב שמרוב רצון להתנגד לצד השני לא נגזים בעצמנו ונאמר דברים בהם אפילו אנחנו לא מאמינים (כי כן. אני מקווה שחלק מהדברים שנאמרו כאן נכתבו מתוך להט הדיון והרצון להוכיח את ההפך ולא מתוך מחשבה עצמית אמיתית)
ברור שאלימות כלפי מחבל נצרכת וטוב שהיא נעשית. אבל אני חייבת להדגיש שני דברים, שציפיתי שמישהו כמוך יעלה עליהם לבד והם:
1. הילד שלך (או הבן של חבר שלך) הוא לא מחבל
2. - נכון. עצם זה שהמצב הקיים כעת בארצנו הקטנטנה מצריך חובת פגיעה במישהו זה בעייתי, לא תקין...
אין מה לעשות, אתה תאלץ להתמודד עם זה- אלימות ביסודה ובכללה היא משהו לא טוב, מצב לא תקין, דבר שלא צריך להיות קיים.
??
למה השימוש באלימות נראה לך כ"כ הגיוני ונצרך?
ולפני שאתה תוקף אותי בחזרה על זה, אני רוצה לראות את דעתך על התגובה הקודמת 
הילד אמנם לא מחבל, אבל ממחבל למדת שאלימות בעולמנו הלא מושלם - היא לא שלילית ביסודה.
אכן, הילד לא מחבל, ואני לא יורה בו, ולא "מרביץ" לו. אבל עונש פיזי במידה הראויה - הוא אחלה בשביל חינוך.
כי זאת אחת הדרכים.. כמו שהסביר אני77... לגרום לילד לזהות את המעשה הרע עם תוצאה לא נעימה.
וכשרוצים להרחיק ילד ממשהו בצורה חד משמעית, צריך לזהות לו אותו עם תוצאה לא נעימה.
התייחסת לנק' השניה שרשמתי, אני אחזור על זה- אלימות ביסודה היא ר-ע-ה!!
2. - נכון. עצם זה שהמצב הקיים כעת בארצנו הקטנטנה מצריך חובת פגיעה במישהו זה בעייתי, לא תקין...
אין מה לעשות, אתה תאלץ להתמודד עם זה- אלימות ביסודה ובכללה היא משהו לא טוב, מצב לא תקין, דבר שלא צריך להיות קיים.
ואתה יודע מה, קשה לי שאתה רושם שאלימות (אפילו ב"מידה הראויה" כדבריך) היא אחלה לחינוך
היא לא! ואם נצרכים להשתמש בה, זה במקרים קיצוניים בלבד, וגם אז...
שונה מהמשמעות שמוטי או אחרים מתכוונים אליה.
כתוב בתורה "חושך שבטו שונא בנו"
הכאה בשביל לחנך היא לא נכנסת תחת הגדרת אלימות, הכאה בשביל להכות זו אלימות.
היום בימנו ובזמננו הנאור כביכול אנחנו מתיפייפים, וכל ההגדרות הנכונות השתבשו.
כמו שמופיע בשיר תוכו רצוף אהבה
"חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׂךְ אֶת אַהֲבָתוֹ"
זה בא ביחד. לפחות ככה זה אמור להיות.
אני אישית לא תומכת בגישת חינוך של הכאה.
ולא נפגשתי עם אנשים שהכו רק בשביל חינוך.
אני מביאה קטע מתוך מאמר שכתב הרב נריה גוטל, ואני ממש ממליצה לקרוא את כל המאמר או אפילו לרפרף על רובו.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/neria1.htm
"להלן יוכח כי מחד, ההכאה כן הייתה חלק אינטגרלי ממערכת הענישה היהודית, מצד הורים ומצד מורים -
שלא כגישה האפולוגטית, ומאידך הכאה לא הייתה מעולם מטרה כשלעצמה - שלא כגישה הדוגמטית.
הגישה שלפנינו גורסת ומוכיחה בבהירות כי מקדמת דנא היה מקום להכאה מזה, וכי מאז ומעולם ההכאה לא הייתה מטרה לעצמה, אלא לכל היותר אמצעי, מזה.
ומאחר ולא היה זה אלא אמצעי, לכן מידת סבירות האפקטיביות שלה היא שגזרה דינה, לשבט או לחסד, לטב או למוטב.
ואף זאת, כמובן, רק כאשר נעשתה כדין, או לכל הפחות כאשר נעשתה במטרה 'נכונה';
שכן אם לא כך ובהתעללות גרידא מדובר, אזי מעולם לא הותרה ההכאה, ולעיתים אף נענשו עליה, גם בימים קדמונים."
גם להכניס למאסר זאת אלימות, ובלי העונשים האלה העולם היה בוקה ומבולקה. (תודה זיכית אותי להשתמש במילים האלה, מזמן לא יצא לי)
אז כמובן, כשאני אומר אלימות אני מתכוון לעונש פיזי, לאלימות יש צליל שלילי.
וכמובן שאני לא מתכוון להרביץ להרביץ, אבל לתת מכה כדי לחנך זה מצויין.
) והוצאה להורג.מוטיזוהיתה גם עיר מקלט... סוג של...
זה בעבריינים פשוטים שפשוט אין להם מאיפה לשלם את הכסף שהם חייבים, והם גנבו קצת ממישהו כדי שיהיה משהו להביא הביתה.
ואגב, בתורה השתמשו בעונש מוות נגד עבריינים כבדים.

הזכרת לי את זה עם הביטוי שלך ל-עולם חסר סדר...
בכל אופן, אני חושבת שקיימת בינינו איזושהי הסכמה (איפושהו...)- לעיתים יש צורך בעונש ואפילו עונש פיזי, אך עדיין צורם לי הדרך בה אתה מתייחס למכה, כאילו זה טבעי והגיוני שכאשר הילד פעל לא נכון, כך צריך להגיב למעשיו...אני לא חושבת שזה נכון לפעול ככה. (שימוש במכה זה דבר שלילי גם כאשר הוא נצרך כדי לחנך או משהו בסגנון)
אני מאמינה כי אתה לא באמת מאמין בזה בדרך הזו וזה נשמע כך רק מפני הרצון להבהיר את הדעה שלך עד הסוף (אני מקווה לפחות...)
רק עניין אחד, גם לעונש פיזי יש צליל שצורם, אני לא מרגישה שיש הבדל בין ההגדרות, כי עונש פיזי יכול רק להשמע יותר "עדין" כביכול וניתן (ונצרך) לשימוש. אך בפועל, אני חושבת שיש להתייחס אליו בדיוק באותה החומרה בה אנו מתייחסים לאלימות כי בסופו של דבר מדובר כאן באותם המעשים השליליים.
הלוואי שנגיע לעולם מתוקן בו לא נצטרך לדון בכלל בעניינים מסוג זה!!
הכוונה היא להתעללות או למכות של זעם וכדומה.המושג לא נכון לכאן.
בנוסף,חינוך בצורה כזו לא סותר את זכויותיו של הילד,זה כמו לומר שאסור להורים להחליט שלילד שלהם לא יהיה אייפון,או לא לקנות לא צעצוע כזה או אחר.מי מגדיר מה טובתו ? שהרי ברור שלדעת הוריו זו טובותו.
אז שוב בלי להכנס לדיון העקרוני של האם זה מותר או מוצדק,זה לא קשור לזכויות הילד שנקבעים באופן שרירותי,ובטח לא אלימות במשפחה כאשר מדובר על אקט חינוכי מתון וכואב פחות אפילו מהתקלות שגרתית של אנשים בחפצים.
שנא' "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".
ממילא-אין רע אלא ריחוק מתורה.
מכיון שכך, כל עוד האלימות לא סותרת את התורה-היא לא דבר רע.
כל עוד אתה פועל על פי החוקים אתה מבהיר לילד שלעבור על החוקים זה לא טוב.
הבעיה היא שאתה מאמין שהחוק היחיד בעולם הוא-חיה ותן לחיות. (א"כ אפילו אתה מודה שבחברה לפעמים צריך לקבוע חוקים נוספים כדי שהעולם יהיה נעים יותר, והראיה שאתה בעד שוויון, שהוא דבר שכבר יוצא מגבולות-"חיה ותן לחיות", כי יש פה דרישות.)
חוק שהיתה בו אמת לו היית בורא את עצמך. אבל מכיון שאתה נברא, יש לך מחויבות למקור שלך, בדיוק כפי שיש לך מחויבות לעצמך.
אם תלמד הלכה תראה שיש גבולות ברורים ובהירים, והכל מסתדר יפה מאוד גם מבחינה הגיונית ומוסרית.
בלי להכנס לעניין העקרוני של האם כדאי או מותר,ילד שקיבל סטירה מהוריו בצורה שקולה ולא מתוך התפרצות זעם לא חושב שהבית שלו מפחיד,כמו כן ההשוואה לאלימות בדבר החינוך לאי אלימות לא שייכת כי לא מדובר באותו סדר גודל ובאותה מטרה(שהמטרה של אלימות היא שלילית,כפיית אחרים למרות שלא לרצונם,או הזקת אחרים).זה בא ממקום אחר,כפי שאלימות לצורך הגנה עצמית או מניעת עוולה מותרת,כך גם אם יש צורך אחר שמצדיק את זה.
האם באמת מותר או לא והאם זה מצדיק או לא,לא נכנסתי,אלא שאני חושב שההשוואה לא משחקת תפקיד וזו לא הסיבה
כלל.אלא בכך שהשוואה והיחס לא נכונים.ולגבי מה שאמרת,ההבדל הוא בין שמים וארץ
המקור של הדברים יכול להפוך התייחסות לדברים בין רע לטוב כפשוטו,אדם שרוצה להזיק לחברו ונוהג באלימות,עושה רע.
אדם שרוצה להציל את חברו מרוצח ומשתמש ב"אלימות",עושה טוב.
מימלא בודאי שמקור הדברים משנה,ואולי הייתי צריך לדייק,במילה "מקור" התכוונתי ליסוד של מהות המעשה.
אם לא התנהגתם כמו שצריך
ךפחות תודו בזה!
כמו שכתוב:מודה ועוזב ירוחם
לחבר שלי היה מקרה די דומה, הוא התקשר למשרד החינוך והם השעו את המורה שעשה זאת.
בהצלחה![]()
מוטיזחשבתי שאצלנו יצירתיים...(אע"פ שעם אוכל כמו באולפנא העונש הזה יכול להיות ברכה...)
בכל אופן,... הגיוני שיהיה חוק כזה (מי אוסר על אוכל???) אבל גם אם לא, אתן יכולות
לפנות אל ההורים שיעשו עם זה משהו. כי גם אם הקטע הזה לא אסור חוקית, הוא בהחלט מעליב ובעיקר מטומטם ולא מעשי...
חוץ מזה, מה לעזאזל עשיתן שקיבלתן עונש כזה?? הא?! שיחקתם מלחמת אוכל על הבוקר???? 
ילדה אחת!!באמת הסיבה???
מה עובר על אנשים? ![]()
![]()
אבל זה על דברים ממש קיצוניים
(בתיאוריה
) אבל לא על איחור! מה זה הדבר הזה!!
נווו באמת, מה זה שיטות ההענשה הללו.???
זה אוכל!! הלוו בני אדם זקוקים לזה כדי לחיות..
נישמע ממש מוזר!![]()
זה הכל..
לא רק שלא הייתי מקשיבה, הייתי שמה פס מול העיניים שלהם, אולי אוכלת גם ליד המשרד. [בתור תלמידה]
אבל כיום אני אומרת.. ללכת ולומר למנהל/ת בצורה בוגרת ובטוחה שזה עונש בעייתי ולא אחראי
ואם לא ישנו לכן ת'עונש למשהו נורמלי אתן תפנו למשרד החינוך, למפקחת וכ' וכ'
תוך שניה הכל יסתדר 
אותם אנשים שאומרים שאם מדי פעם ילד מקבל סטירה הוא לא ימות מזה, אומרים גם שלהכריח בנות לאכול מחוץ לחדר אוכל זה עונש לא ראוי, ויש להן את הזכות ללכת להורים, למשרד החינוך (למה לא למשרד המשפטים ולבג"ץ?) ולערער על זה.
לא נשמע הזוי?
בתור מישהי שגדלה עם סטירות, אני יכולה להגיד שבי, אישית, זה פגע מאוד. היום שיש לי ילדים משלי, אני מאוד מאוד מאוד משתדלת לגדל אותם אחרת. עם גבולות. עם כללים. עם אכיפה - אבל בלי מכות. לרוב זה שלילת זכויות למיניהם (דמי כיס, מחשב, ממתקים וכדו'). אני עד היום, תודות לעברי המפוקפק, צריכה לעבוד מאוד מאוד מאוד קשה לא להנחית איזו מכה. לא תמיד אני מצליחה, אבל כשאני לא מצליחה אני מבהירה גם לילד שצורה כזאת (ורק כזאת!) של ענישה זה לא בסדר.
ומצד שני - שימו לב. שללו כאן לכמה בנות את הזכות...למה? לחיים? לחופש? לא! לאכילה בתוך חדר האוכל. ואותו תרבות של "זכויות הילד" שירדתם עליו זועק מתוך התגובות שלכם - תפנו למשרד החינוך! תפנו להורים! והדבר הכי עצוב זה שאם תפנו, בטח גם יגבו אתכן. ההורים יגיעו רותחים מזעם ויגידו למנהלת שככה לא מתנהגים. ואז מה? ואז שוב למדנו שלמעשים אין תוצאות, כי תמיד אפשר לפנות לאיזה גוף שיגבה. אם ילד שלי היה מגיע הביתה ואומר שהכריחו אותו לאכול מחוץ לחדר האוכל כי הוא לא עלה משם בזמן, הייתי אולי משתתפת בצערו, אבל גם מודיעה לו שאני מגבה את המנהלת עד הסוף, ושהיא, ורק היא, מחליטה מה התוצאות של המעשים שנעשים בבית ספרה!!
גם אני קיבלתי הרבה מכות בשיטה בילדותי,
ואני בכל זאת חושב שאם מדי פעם הוא יקבל סטירה לא יקרה כלום, ואותו דבר אם יאמרו לו לא לאכול בחדר אוכל.
בהתחלה הייתי נותן מכות לילדים, מכה ראשונה חלשה - כמו לטיפה, רק כדי להזכיר לו שיש כזה דבר, ואם הוא ממשיך אז מכה כואבת.
עם השנים נהיה מצב שאני נותן מכה אולי פעם בחצי שנה, וגם זה בקושי.
המכות נמצאות בידיעה, הם יודעים שיש מצב כזה, אבל למעשה זה לא קורה כי יש משמעת בריאה.
אני חושב שכך הכי טוב
ורק דבר אחד - אסור בתכלית האיסור לתת מכות כשעצבניים, במצב כזה אני אומר לילד "תדע לך שמגיע לך עכשיו סטירה, אבל אני כועס מדי ואני לא יכול לתת לך אותה", ובד"כ משפט כזה זה עונש מאד גדול לילד, וזה מספיק!
גם אני קיבלתי הרבה מכות בשיטה בילדותי,
ואני בכל זאת חושב שאם מדי פעם הוא יקבל סטירה לא יקרה כלום, ואותו דבר אם יאמרו לו לא לאכול בחדר אוכל.
בהתחלה הייתי נותן מכות לילדים, מכה ראשונה חלשה - כמו לטיפה, רק כדי להזכיר לו שיש כזה דבר, ואם הוא ממשיך אז מכה כואבת.
עם השנים נהיה מצב שאני נותן מכה אולי פעם בחצי שנה, וגם זה בקושי.
המכות נמצאות בידיעה, הם יודעים שיש מצב כזה, אבל למעשה זה לא קורה כי יש משמעת בריאה.
אני חושב שכך הכי טוב
ורק דבר אחד - אסור בתכלית האיסור לתת מכות כשעצבניים, במצב כזה אני אומר לילד "תדע לך שמגיע לך עכשיו סטירה, אבל אני כועס מדי ואני לא יכול לתת לך אותה", ובד"כ משפט כזה זה עונש מאד גדול לילד, וזה מספיק!
shirat123אל תהיי בטוחהה!!
בכל זאת כשמענישים אצלינו זה עד הססופפ.. לא יוותרו!
לא לכבוד שלהם!
ו.. הם לא באמת כאלו מסכנות!
אנחנו מביאות להם אוכל והכל טוב!
כשתראו מה קורה בארוחות תבינו למה עונש כזה
הצוות יוצא מדעתו עד שאנחנו מועילות לעלות, כי הצלצול לא פוול מעניין אותנו..
הבנתם?
חושבים שיעזור להם, אבל-- לאא!
אני באמת לא מסכימה עם העונש הזה והתעצבנתי בטירוף!! ![]()
אבל אין על האולפנה שלנו!!!
הכי שווה בארץ!!
תודי שאת מסכימה איתי 
חוץ מזה שהעונש הזה הוא בלתי-פרופורציונלי,
האוכל הוא ש-ל-כ-ן.
לאשמה.
נשמע מוקרץ וטיפשי.
מוקרץ וטיפשי!!
כמו שכתבה "ילדה אחת", הם עושות בלגן בחדר האוכל, אז השעו אותן ממנו... מה כל כך טפשי?
יואו, צחוקים
גם היום היא רצתה להעיף אותי מהחדר אוכל
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.