שרוב הניקים שמגיבים באופן קבוע ומייעצים הם יחסית מהיותר מבוגרים של הפורום...

כל אחד יכול לפעמים לתת עיצה במקום.

דבר שני אני אישית באמת לא מגיב לשרשורים שאני לא מבין בהם

אם תגובה נראית לך מהפכנית, אתה יכול לשאול באישי כמה ניסיון יש לו..

בינינו, עד שאתה לא נשוי אתה לא באמת חווה קשר משמעותי,

אבל עדיין יש אנשים חכמים שעברו כל מיני דברים,

אז שווה להקשיב, ולקבל האמת ממי שאמרה...

אתה לא חייב להקשיב לכל תגובה של כל אחד,

ואפילו יכול להזהיר באישי את המתייעץ מפני אנשים חסרי ניסיון..

וכמובן מצטרף לקודמיי למעלה..

אני מתחרטת על כך שלא רשמתי לעצמי את כל מה שחשבתי לפני שהתחלתי לצאת.

כי זה סוג של לראות את הדברים מהצד, וכך הרבה יותר קל לשמור על קור רוח והיגיון בריא.

וגם לפני שהתחלתי לצאת, בנות לא היססו מלהתייעץ איתי.

לדעתי לא רע לשמוע גם מחסרי ניסיון.

אפשר להשתמש בשכל ובשיקול דעת שלי בכדי לשקול אם הדעה/העצה הזו נכונה לי או לא.

אנחנו לא ילדים קטנים, גם לא הצעירים מאוד שבינינו

אני חושבת שכל אחד עונה בשיקול דעת למה שמתאים שיענה לפי הניסיון שלו.

ולא כל השאלות דורשות ניסיון של קשר ארוך וגם מה שכן יש גם צעירים יחסית שעברו קשרים ארוכים..

אבל באמת פשוט תראה מה מתאים לך לקבל ומה לא.

אתה מתייעץ אז אתה לוקח מה שמתאים לך בסופו של דבר..

ב"הצלחה!!

קרה לי פעם שמשהי מהפורום שיש לה הרבה נסיון בתחום ייעצה לי משהו שאח"כ התברר שהוא יותר הזיק מאשר הועיל... צריך לקחת הכל בערבון מוגבל!!

וסומכים על אנשים פה ועל שיקול דעתם שלא כל דעה יקחו כתורה למשה מסיני, סה"כ יש פה מגוון רחב של דעות, ואדם בוחר להתייחס למה שהוא רואה לנכון..

אז הכל פה לשיעמום...מעניין דוסים ודוסיות משועממים מעבירים זמן..שום עצה לא רצינית..הכל בעירבון...

ממש ביטול תורה קרוב למושב לצים?! ממתי מותר להתכתב עם בנות/בנים סתם...שאין מטרה רצינית לעזור והכל בעירבון מוגבל??

אמרתי שאנשים לא צריכים להתייחס לכל תגובה כתורה מסיני, אלא חשוב הרבה לפני שהם מחליטים החלטה ע"פ דעה כזו או אחרת..

לעבור "קשרים רציניים", עם רגש כמו שאתה מתאר - ובסוף לא להתחתן - זו לא "מעלה"...  זה אילוץ דיעבדי..

שלא ייראה כאילו זה "יחוס", לצבור דברים כאלה..

כמובן, מה נעשה? לפעמים זה חלק מהחיים, מנסים ובודקים, ובסוף למישהו זה לא התאים.

אבל תמיד טוב לזכור - שלפנֵי, בעיקר בודקים האם יש היתכנות של קשר טוב אחרֵי.. זה גם אמיתי, וגם עוזר לשמור על איזון.

ולגבי ה"ייעוצים" בפורום - מצד אחד כולם יודעים שזו דעתו של הכותב/ת בלבד. לאידך, בהיות שתגובות אכן משפיעות - זה נכון שצריכים להיות זהירים בנחרצות של צורת התגובה אם לא לגמרי בטוחים.

דבר ראשון לא אמרתי שזאת מעלה...

דבר שני איפה נעלמה כל האמונה שכל מה שקורה לאדם זה לטובה..גם ניתוק קשר???

זה הכי לכתחילה בשבילו ע"מ להוביל אותו לנקודה הפנימית שלו(פתאום זה נעשה דיעבד??) אבל לרווקה בת שלושים יסבירו באמונה שלמה שזה כי ה' רוצה את התפיות שלה כרווקה- קיצור די עם הצביעות הזאת..

אכן - "קורה"..  אבל כשיכול להתגלגל מתוך כיוון מסוים של דיון הרגשה שזה דווקא "מעלה" מסויימת, גם אם אף אחד לא התכווין לכך לכתחילה, אז דווקא טוב "לסייג". כמו שהוא כתב בתחילה, יש הרבה ש"מתחילים" את דרך הבירורים שלהם (נקוה שימצאו מהר) ודברים כאלה עוזרים להם. מצילים מ"הסתבכויות". אני מכיר כאן כאלה שהגישה הזו עזרה להם לא להתסבך ולא להישבר מידי. אז אם אפשר לעזור אפילו בחלק מהמקרים - זה חשוב.

[אני לא מסכים עם האמירה על "התאהבות" שלי להתחתן שזה "תהליך שאנשים מסויימים צריכים לעבור".. יש בעולם גם דיעבדים - זה אחד מהם..]

ולא אמרתי על מישהו שהוא "פחות"..

ובכלל כדאי להפסיק להדביק פלומבות - "מתנשא", "מנותק".. זה לא זה ולא זה. בא דווקא מתוך הכרת המציאות, ומתוך הרגשת שותפות ואחווה למי שאפשר לעזור שאולי יינעו ממנו לפחות קצת דברים קשים ששוברים את הלב..

עדיף פשוט להביע את הדעה לגופו של ענין.

קודם כל - לא יפה לכתוב "די עם הצביעות הזאת".. דברי חכמים בנחת. מה גם זה רציני ואמיתי לגמרי. אולי לא הבנת את הכוונה.

דבר שני, לא טענתי שאמרת שזו מעלה. כיוון שהעלית את השאלה, רציתי לסייג כדי שלא "יתגלגלו" כל אחד להראות כמה הוא יותר "בעל נסיון" ובסוף זה עוד ייתפס כאיזה "יתרון"..

לגבי "לטובה". בוודאי שגם "ניתוק קשר" זה לטובה. היכן ראית בדברי אחרת?

להגיד "זה הכי לכתחילה בשבילו" - זה קצת מוגזם, אבל נכון שמכל בירור יכול להתברר לאדם יותר מה מתאים לו באמת (הרי כל אדם מיושב משתדל "לסנן" מראש את מה שסביר, כי מבין שזה לא "לכתחילה" להכיר סתם..).

מה שאני התייחסתי, היה לנושא של בניית היחס הרגשי העמוק. ובאמת בענין הזה - חשוב לשים לב שאין מטרה עצמית ב"קשר" אלא לצורך בירור לאפשרות חתונה. ואז באמת יכול לקרות מה שכתבת כעת - שמכל דבר כזה, כשכבר קורה, יצא בירור מה מתאים לו באמת. אבל יש בחירה בגישה לדברים הללו - ואנו רואים שלפעמים, מרוב הרצון "למצוא" כבר, אז קורה שמתייחסים ל"קשר" בשלב כזה כערך "בפני עצמו" קצת - וזה לא שייך לנקודה של ה"התבררות", אלא "יצר" כזה. וזה באמת לא בריא. 

ואני באתי לעודד את שימת הלב לכך שמדובר בבירור של היתכנות קשר מתוך-נישואין, כדי לסייג "התקשרות רגשית" בפני עצמה. לשמור על ישוב הדעת בבירור.

:

והאמת שאחת שב"ה כן באה מהצד המבוגר יותר, ושעברה חיים ב"ה,

אני חושבת שיש פה חברה חכמים, שמדברים(כותבים) באמת לעניין.

ניסיון זה לא הכל, ולעיתים גם להפך.

לפעמים הניסיון האישי דווקא משחד את הכותב,

ובמקום לראות את הסיטואציה שכתבו עליה הוא נזכר בחוויות האישיות שלו, וכותב מתוך המקום הזה.

אני חושבת שכשאדם כותב את דעתו, לא צריך להסתכל רק על הגיל או הניסיון שלו,

אלא בעיקר על התבונה אם ישנה בדברים.

מי שכותב בהיגיון,  ודבריו דברי טעם, אז הגיוני לקבל אותם גם אם הכותב צעיר, ולהפך.

אדם יכול להיות מבוגר, עם ניסיון חיים עשיר, אך לא בטוח שהמסקנות שהוא למד מהניסיונות הן נכונות.

(לא שראיתי כאלה כאן, אבל כם מכירה אנשים כאלה במציאות...)

בקיצור לדעתי ההתייחסות לדברים צריכה להיות עיניינית בהתאם לתוכן.

ברור כשאנשים שכולם יודעים שיש להם יותר ניסיון כותבים לזה יש לזה משקל אחר, 

אך בכללי כל הודעה על פי תוכנה.

ואני מרגישה טוב שיש פה בפורום

אנשים נבונים עם ניסיון

תמיד זה מרגיע לדעת שיש לך עם מי להתייעץ!

כן,אני עדיין צעירה (מעל 20 אם שאלתם...)

אז בדר"כ אני משתדלת להגיב רק על דברים שאני מבינה בהם

וכמו שאחרים כתבו,מכל אחד אפשר ללמוד

לפעמים יש גם דיונים קלילים\שאלות פשוטות

שעם טיפת היגיון בסיסי\יצירתיות אפשר לענות עליהם

ולפעמים יש שאלות בדיני נפשות (!!!)

אז צריך את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה

בכללי,תמיד טוב לחשוב פעמיים לפני שמגיבים

וגם לא להתלהב מכל עיצה שמישי בת 16 כתבה לך (הגזמתי קצת?)

יש אנשים שנשואים 20 שנה ולא יודעים איך להתנהג בחיי נישואים, זה אומר שדעתם תהיה טובה יותר מבחור או בחורה שקולים ורציניים בגילאי ה-20?

אז אולי תסביר לי מתי לאחרונה לקחת עצה מילד בן עשר??? או מתי בצה"ל רמטכ"ל לוקח עצות מחייל פשוט??

אני יכול להראות לך נערים ונערות בני 17-20 שיש להם הרבה יותר שכל מאנשים בני 40, ויש פה גם כמה כאלה בערוץ.

גדולים מעברנו מלמדים אותנו דרך ארץ: 

דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן (מסכת תענית, דף ז', ע"א)

ולמה ללכת רחוק- בפרשת השבוע האחרונה למדנו דרך ארץ מהקב"ה בכבודו ובעצמו:

במדרש רבה (בראשית ה, ח) שנינו: "בשעה שהיה משה כותב את התורה, כיון שהגיע לפסוק 'ויאמר אלקים נעשה אדם', אמר לפניו: רבון העולמים, מה אתה נותן פתחון פה למינים (שיאמרו שתי רשויות הן) אתמהא. אמר לו הקב"ה: כתוב! והרוצה לטעות יטעה. כתוב, שאם יבוא הגדול ויאמר מה אני צריך רשות מן הקטן ממני, אומרים לו: למוד מבוראך שהוא ברא את העליונים ואת התחתונים, כיון שבא לברוא את האדם נמלך במלאכי השרת".

השאיפה היא להידמות לבורא עולם במידותיו, לא?

אבל מי מקשיב להם בכלל?!?

מי שבן שנתיים ויומיים לא ככ מעניין...

אבל ואבל גדול!!! יש צעירים ממני פה שהם ממש תותחים ועוזרים ממש!!!

ויש מבוגרים..... שה׳ ירחם עליהם!!!

התכוונת להגיד על מה שכתבתי

שלדעתך,צריך לחשוב יותר מפעמיים לפני שמגיבים 

וגם להיזהר מעצות של אחרים

(לקח לי זמן לקלוט על מה הגבת)

מדי פעם עולות פה שאלות גדולות

ואחרי הכל,זאת החלטה של חיים שלמים

אז לא סתם קראתי לזה דיני נפשות

תחשבו על זה,בלחיצת מקלדת אפשר להשפיע על חיים של בנאדם!!

להשאיר את זה חסוי (לפחות בינתיים)

אופס,שרשרתי לא נכון

ואז בטוח תהיה מאושר..

סתאם..

ניראלי שהרוב  המוחלט של השרשוים פה מתאים לכל מי שבעיניין..

אולי בפורום צעירים מעל 20 יש חברה יותר גדולים.. לא יודע לא נכנסתי לשם אפעם..

בס"ד

אז שלום גם לך

רק לשם ההכרות כדי שתבין מאיזה מקום אני מדברת [אתה לא תבין כי אתה לא מכיר אותי אבל בערך... מבחינה טכנית].

קוראים לי ענבל אני שמיניסטית בת 17, היה לי חבר שנה וחצי [לא יודעת כמה פרט זה משמעותי אבל לא אכפת לי לכתוב אותו...] בצורה די רצינית [תגידו מה שתגידו, אני הייתי שם, לא אתם].

אז כמה דברים-

א. בנושאים קריטיים? אני אישית משתדלת שלא להגיב בנושאים כאלה ואם כן אז לציין שזה לענ"ד וללא ניסיון קודם. אני חושבת שלרובנו יש שכל לדעת על מה להגיב ועל מה לא.

ב. יש דברים שאפשר לומר גם בלי לעבור אותם...

יש פה לפעמים פריקות על ביטול אירוסין, אתה רוצה לומר לי שכולם כאן עברו ביטול אירוסין? אז מאיפה הביטחון לכתוב ולייעץ??

לא כולנו עברנו את אותן התמודדויות, ויש דברים שאני יודעת משיחות רבות עם חברות שיותר גדולות ממני...

לא תמיד חייבים לעבור בדיוק את אותה סיטואציה כדי לעודד או לייעץ או לעזור.

אז נכון, אין חכם כבעל ניסיון, אבל אין זה אומר שהאחרים טיפשים

כל אחד מדבר מהמקום שלו...

אין בדבריי משום אמירה שצריך להגיב על הכל, ממש לא.

אני לא מגיבה על הכל ואני יודעת את מקומי...

אבל בהחלט יש פה דברים שאיני רואה סיבה לא להגיב עליהם.

מה גם שיש התמודדויות מסוימות שכן, גם אני עברתי...

למרות שלא יצאתי לדייטים וכו', גם חבר מעביר אותך התמודדויות מסוימות שהרבה פעמים דומות להתמודדויות שעוברים פה.

פעם פתחתי פה שרשור ושאלתי מה באמת הדעה בעניין [הייתי בת 15.5 או 16...] ונתקלתי בהתנגדות נחרצת לתגובותיי וכיבדתי.

לא הגבתי במשך שנה בערך..

עד שלא מזמן מישהי שאלה אותי למה אני לא מגיבה פה וכו' ואמרתי לה שבגלל השרשור ההוא, אז היא אמרה לי שלדעתה עכשיו אני יכולה...

אז קיבלתי את טיעון הגיל למרות שהיה לי מאוד קשה...

עכשיו אני לא כל כך מקבלת...

תבונה גם לי יש

שכל גם לי יש

לב גם לי יש.

אז נכון, עדיין לא סיימתי תיכון, עדיין לא התחלתי את החיים כביכול [לא מסכימה עם האמירה אבל נניח], ובכל זאת יש דברים שגם אני יכולה לתרום.

מכל מלמדיי השכלתי

[אני חושבת שיש המשך ומתלמידיי יותר מכולם, דווקא מאלה שוואלה, לא עברו את אותה התמודדות, והם קטנים ממני, דווקא מהם אפשר ללמוד לפעמים].

אגב, לפעמים השכל הישר, וההיגיון הטהור הוא זה שעוזר ומחזק...

אולי דווקא כי לא עברתי בדיוק את אותן התמודדויות אני יכולה לחזק יותר?

כי אני לא נגועה...

[מסתייגת מדבריי כמובן... א. אני כן נגועה בהרבה וב. יש פעמים שאני לא מחזקת יותר...].

בקיצור, לא רואה משמעות לגיל, רואה משמעות לאופי.

ולדעתי להתייחס לגיל זה קצת... לא יודעת אם לומר פוגע אבל מאוד מזלזל.

אני מכירה בנות שהן יותר גדולות ממני ואני בחיים לא הייתי מחתנת אותן בזמן הקרוב וגם לא הייתי בטוחל מצליחה להתחבר אליהן ויש בנות יותר קטנות ממני שאני אומרת שוואלה, אם לא הייתי מכירה אותן לא יודעת איפה הייתי היום.

אני מבינה את העמדה שלך, אבל תבין גם את שלי, אני נמצאת בשלב שהוא לא בדיוק השלב של בני גילי...

אז אני נתונה בסוג של שני עולמות..

לא, אני לא יוצאת לדייטים עדיין, אבל למדתי על זה הרבה בזמנו כשהיה לי חבר ואני ממשיכה ללמוד כי אני כבר סקרנית וזה כבר טבוע בי...

ורק להדגיש את אחת הנקודות שאמרתי-

באמת באמת תחשוב שגם אתה לא עברת פה את כל ההתמודדויות...

ותכלס, אף אחד פה לא עבר את אותה התמודדות של השני כי אנחנו אנשים שונים ואנחנו מקבלים דברים בצורה שונה...

עד שלא תהיה במקומי לא תבין את ההתמודדות שלי וכנל ההפך.

ברור שיש עניין לניסיון אבל אם רק מי שחווה התמודדות מסוימת היה יכול להגיב אז השרשורים פה היו בעלי שתי תגובות בלחץ...

וואו, חפרתי.

מקווה שתצליח לקרוא ומקווה שהובנתי

אם יש שאלות אז בכיף .

נ.ב. מי אמר לך שאנחנו לא מגיבים עם הרבה ענווה?

אני חושבת הרבה לפני שאני מגיבה על משהו והרבה פעמים גם לא מגיבה...

שיש צעירים שהם לא פחות חכמים ממבוגרים ושהגיל לא קובע..

יישר כח ענבל!

בס"ד

לא רק בגילאים צעירים

אני בד"כ לא מגיב בשירשורים שאין לי יד ורגל בהם.

נראה שהדברים שאתה אומר אמיתיים לא רק ללנ"ו אלא לכל תחום שהוא.

יישר כח על ההארה.

כמה שנים ותגלה חידוש מעניין:

שיש בני 18 שיש לך הרבה מאוד מה ללמוד מהם (כן, גם בענייני שידוכין)

ויש בני 40 שאתה ממש לא רוצה ללמוד מהם (בכל עניין שהוא)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?