למה תמיד הכל קורה רק לי?!?!אנוכי![=
אהלן!אני בת 16.לפני כשנה הודיעו לי שנכנסתי להדרכה!!וואח זאת הייתה התרגשות לרגע!ואז אמרו לי לאיזה סניף אמרו את נכנסת לסניף עולים שיש בעיר ולכיתות ה'.את האמת התבאסתי מאוד!!כי כל החברות הטובות!מהשבט הן נכנסו לסניף הרגיל. בכיתי המון ממש המון!!על זה דאני בסניף עולים הרגשתי שאני סוג ב' פשוט ככה.עד שהתרגלתי לסניף,לצוות,לחניכים,לשבט שלי,לשכונה ובקיצור להכל לקח קצת זמן בערך שלושה חודשיים.ואז פתאום בחודש אדר החניכות לא התחילו לבוא מ8 באו 4 שזו ירידה משמעותית ממש ואז ירד ל3 ול2 וגם לאחת ובסוף לא באה אף אחת!למרות בכל שבת ובכל פעולה התקשרתי וניסיתי להביא אותן הלכתי לשכונה הלכתי לבית ספר ניסיתי לעשות הכל ממש הכל.והנה הגיע לג' בעומר בסניף בד''כ חניכים מתלהבים מלבוא ללג בעומר בסניף רק לי לא היו חניכות ''כאילו''הראתי לכולם שלא ממש אכפת לי שהן לא פה והן הפסידו אבל בתכלס ממש הפריע הרגשתי מן צביטה בלב למרות כל מה שאני עושה כדי שהן יבואו לסניף וזה הן לא באות.הרגשתי אכזבה עצומה גם מעצמי וגם מהן.אבל אמרתי לעצמי ''אין שום יאוש בעולם כלל'' ובאמת שצריך להיות אם זה בראבק!ניסיתי להביא אותן כרגיל הלכתי לשכונה הלכתי לבתים הלכתי לבתי הספר התקשרתי שלחתי הודעות ומה לא?!אבל פשוט אין כלום כאילו לא עשיתי כלום כל התקופה הזו..והקומונרית במקום לעזור למרות שביקשתי כלום היא לא עושה רק לאיים..הגיע החופש ואלללה בלאגן חופש בסניף פול פעילויות שוות מסע מה לא בקיצור?!גם אז ניסיתי להביא אותן.אבל כלום פשוט כלום.והנה הגיע שבועיים אחרי החופש ובקומונרית אמרה לי שמעי אם הן לא באות תוך חודש את יוצאת מהדרכה.אמרתי לעצמי ולה טוב!!אבל בתכלס ידעתי לעצמי דאין סיכוי שהן יבואו עכשיו ועוד בחופש?!אבל הזכרתי לעצמי מה רבי נחמן אומר..וזהו נגרמה התקופה שלי של להביא אותן והייתה לי שיחה עם הקומונרית ודיברנו ואיך שהגענו למקום שאנו אמורות להפרד היא אומרת לי ''שמעי זה לא אני זאת את אני חושבת שאת לא מתאימה להדרכה ואני חושבת שכרגע עדיף שתצאי מהדרכה'' ואז עפתי לה מהפרצוף לא יכלתי להסתכל עליה ולהקשיב לה עוד פשוט הרגשתי סכין בגב ובלב !! ועבר חודש והנה הפעולת פרידה שלה..לא הייתה מאושרת ממני בפעולה הזו!!שסופסוף הבןאדם הזה הולך ...
ועכשיו אני מחכה לראות מה יהיה איתי?מה לעשות בהמשך.להשאר בסניף?לעבור לסניף אחר למרות שזה ממש קשה לי!!כי התרגלתי התאהבתי בסניף ובחניכים שם ילדים כלכך מתוקים ומקסימים..


ווואו זאת הייתה פריקה!!!מחילה אם חפרתי!!!פשוט הייתי חייבת לכתוב את זה איפשהו!
לילה טוב!ומחילה על האורך!
לא חפרת בכלל...רק אלוקים

ילדים לא יודעים להעריך את ההשקעה שנותנים בהם, בדיוק כמו שילד לא אומר תודה לאמא שלו על זה שהיא מכינה לו אוכל...

 

לפי דעתי - פחות תשקיעי בפעילויות עם מסר וכו.. לפחות בינתיים אלא תעשי כל מיני דברים שימשכו בחזרה את החניכות (משחקים שטויות וזה.., זה סה"כ כיתה ה'..).

 

אממ.. ותעדכני אותנו בבשורות טובות בעז"ה

ערב טוב

וואי וואי בהצלחה צבי-ליזציה

אני ממש מעריך את ההשתדלות שלך ממה שאני קורא, שתדעי. עבדת ממש קשה ואם תצליחי להבין את זה את גם תשמחי ממש . אני בטוח שגם קיבלת מהתקופה הזו הרבה ועכשיו את הרבהי ותר טובה ממה שהיית קודם.

תודה לשניכם!אבל היא הוציאה מהדרכה ולא רוצה שאחזוראנוכי![=
להדרכה.ולקומונרית החדשה אין מה לעשות בנידון.הקומונרית החדשה ממש רוצה שאני אכנס להדרכה אבל אין לה קבוצה בשבילי...
יש מלא מה לתרום גם בלי הדרכהצבי-ליזציהאחרונה
ויכול להיות שיש סניף אחר באזור גם. אני חושב שכדאי לך לחפש התנדבות או משהו כזה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך