כל פעם שמעלים לי בראש את אחד המילים, אנטיביוטיקה, אינפוזיה, דיפוזיה, אמבולנס, חולה, בית חולים. עולים לי בראש כל האסוציות הנוראיות.
אני מבקר בן-אדם בבית חולים, הוא כולו מחובר לאינפוזיה. לכל מקום שהוא הולך האינפוזיה צמודה אליו. הוא רוצה לרוץ, הוא מרותק לאינפוזיה, לטייל ברחוב - מרותק לאינפוזיה. מתפלל - מרותק לאינפוזיה. אם הוא מנתק את האינפוזיה - מת. כל החיים שלו תלויים באינפוזיה, כל מפגש עם חברים - האינפוזיה מצטרפת. הוא רוצה לשחק כדורגל - קצת קשה, אבל עם אינפוזיה.
אני פשוט מרחם על האדם הזה, שכל כך תלוי באינפוזיה, בעבר הוא היה אדם משוחרר כמו כל אחד מאיתנו. אבל פתאום הוא חייב את האינפוזיה.
מי שמחובר לאינפוזיה, שיהיה לו רפואה שלימה!
אבל האינפוזיה היותר גרועה.
הולכת עם האדם מהרגע שהוא מתעורר, במהלך כל התפילה הוא מצפצף, בארוחת בוקר הוא מחובר אליו. כשהוא רוצה לחטוף כמה דקות שיחה עם חבר, הוא מצפצץ. כשהוא יוצא ללמוד קצת - כל השיעור האינפוזיה איתו. כשהוא חוצה את הכביש - האינפוזיה איתו. קורא ספר - האינפוזיה איתו. מטייל ברחבי הארץ -עם אינפוזיה. מתבודד - עם אינפוזיה.
מילא האינפוזיה היה רק מלווה אותו, אבל זה גם גורם לאנשים להתרחק ממנו.
זה ממש לא האינפוזיה - זה הסמארטפון. הוא מזין ומפטם את האדם בכל שעות היממה
) מולי 
|תמים| 