רמטכ"ל למרות שעבודתו הפיזית היא קלה יחסית, אין לי בעייה שיקבל שכר גבוה.

ח"כ-כן, לדעתי אין שום הצדקה שח"כ שיש לו כמה חודשים בשנה חופש, הוצאות על חשבון המדינה, פלא' חינם, רכב, טיסות, ועוד, יקבל בנוסף שכר של 30.000+ לחודש- זה לא מצדיק את העבודה(או החוסר עבודה) שלו.

רופא(משפחה לצורך העניין) בכוונה לא הבאתי כדוגמא רופא בבי"ח כי שם העבודה קשה מאד, אבל רופא משפחה זה יחסית עבודה סבירה, אבל הם עושים עבודת קודש, והשכר שהם מקבלים (10 בחודש) קטן לדעתי..

הוא לעודד אנשים כשרוניים לרוץ לכנסת

כיוון שבד"כ האנשים האלו היו יכולים להרויח הרבה הרבה יותר

ואנחנו רוצים בכנסת אנשים כשרוניים לא שוטפי כלים

אדם שרכש השכלה וכלים מצפה להחזיר את ההשקעה הכספית שלו על לימודים וכו' ע"י שימוש בידע הזה ומגיע לו.

עצם הלמידה שלהם מתרצץ את זה.

ככה זה מעודד השכלה

איכות ההשכלה הידע והניסיון של האדם- היא שגורמת לעבודה שהוא עושה להיראות "קלה" 

האדם המלומד השקיע המון בלימודיו למקצוע והמון כסף ולימוד ושינון החומר וכו', 

אז ברור שכל הטרחה אמורה להשתלם ,על אף שעבודתו ניראת קלה בעיני אחרים.

הנחה ראשונה: קביעת גובה המשכורת לא יכולה להתבסס על נתונים יבשים שנקבעים על ידי פקידים ממשלתיים או מסחריים. 

דוגמא: דמיינו לדוגמא את ההשלכות, אילו הממשלה קבעה שכל טלר בבנק צריך לקבל משכורת של 18,000 בחודש, מה היה קורה? הבנקים היו צריכים לפטר טלרים רבים, משום שעלות הטלר יקרה מידי לבנק, ומעבר לפגיעה בטלרים, הרי הציבור היה ניזוק, משום שהתורים בבנק היו מתארכים בצורה דרמטית.

הרחבה: ככלל, זה לא טוב כאשר איזשהו גוף חיצוני קובע בצורה שרירותית מחירים, לרוב זה פוגע רבות בציבור. ישנם מקרים יוצאים מן הכלל, לרוב חוקי הגנה מבוססי רווחה כמו שכר מינימום, הפרשות חובה לפנסיה, ומחירים קבועים על מוצרי בסיס, שאומנם יש מחלוקות כלכליות רציניות אם זה עוזר או פוגע, אבל לכל הפחות, צריך להכיר בכך שהם יוצאים מן הכלל. (אישית, אני תומך בחלק מהם במצבים של כשל שוק, כמו המציאות העכשווית בישראל, אבל במצב תקין, הם לא אמורים להיות נצרכים).   

הנחה שניה: אז כיצד יש לקבוע את גובה המשכורת? בפשטות על ידי היצע וביקוש.
 
דוגמא: במידה ויש מהנדסים רבים שמתחרים על אותה משרה, ברור שהחברה יכולה להרשות לעצמה להציע להם משכורת נמוכה, ועדיין לקבל מהנדס איכותי. מאידך, במידה ויש יותר משרות מאשר מהנדסים, החברה תעלה את המשכורת בכדי למשוך אנשים לתחום. וכך, כאשר יש מחסור בעובדים יעלו את המשכורת, וכאשר השוק יהיה מוצף עובדים, יהיה אפשר להוריד את התנאים והמשכורות. (והדבר נכון כמובן לכל מוצר שצורכים ולא רק למשכורות). 

דיון: האם זה מוצדק לשלם לאדם משכיל משכורת גבוהה יותר? לא! אין קשר בין ההשכלה לגובה המשכורת. בתור מעסיק, זה לא בעיה שלי שהעובד למד הרבה, שאמא שלו גבוהה ושהוא מתקשה בשינון חומר. בתור מעסיק, אני רוצה את העובד האיכותי ביותר שאני יכול להשיג - תמורת המחיר הנמוך ביותר שאני יכול לשלם (בדיוק כמו כל צרכן שמחפש לקנות מחשב איכותי במחיר הזול ביותר). הרדיפה אחר איכות במחיר זול מביא להתייעלות החברה, דבר שמאפשר לה ליצור רווח, לשלם מיסים, להתחרות בשוק, להעסיק עובדים ולפרנס את המשפחות שלהם, להתרחב, וכמובן להתחרות בחברות אחרות - דבר שיתורגם במחירים זולים יותר, וחווית קניה נעימה יותר. 

מסקנה: קביעת משכורת שלא על בסיס היצע וביקוש, עלולה לפגוע בחברה, בעובדים, בצרכנים וכמובן בחברה עצמה. 

ביקורת: אבל זה לא צודק שאדם עבד קשה ולא מתוגמל בהתאם.

פתרון: לעבוד קשה בתחום שיש לו ביקוש בשוק, ולא ללכת אחר הלב לבד בבחירת המקצוע. 

למשל הדוגמא שהבאת -בנקים

יש אתה מנהלים הבכירים שמקבלים מעל לכל פורפורציה ואת העבודים הזוטרים ששמקבלים אותו שכר של מנקה רחובות

ידע וניסיון שווים כסף וצריך לתמחר אותם - זה שבמקומות מסויימים מתמחרים בצורה מושחתת זו באמת בעיה

מאריך מאד שכיון שפרנסה מן השמים, ואנחנו עושים רק השתדלות, צריך לחפש עבודה שמתאימה ללב, ולא עבודה שחושבים שירוויחו בה הרבה כסף, כי בל עבודה אפשר להרויח הרבה, ובכל עבודה אפשר לא להרוויח, ויוצאים ידי חובת ההשתדלות בכל עבודה שעפ"י דרך הטבע אפשר לפרנס בה משפחה, ואם הקב"ה רוצה לתת הרבה כסף, הוא ישלח ברכה במה שאתה עושה

מושיקו - לגבי הפערים בשכר בין עובדים זוטרים לעובדים בכירים, אני מסכים שהפערים הזויים, אבל הם לא צריכים הצדקה הגיונית. אני לא רואה כל בעיה בקיומם של פערים בין עשירים לעניים ובין עובדים בכירים לזוטרים.

בזווית הזו אני שואל שתי שאלות בלבד: 
1. מאיפה מגיעה המשכורת הגבוהה בצורה הזויה? במידה וזה מגיע מהבעלים או בעלי המניות של החברה - אז לא אכפת לי, זה הכסף שלהם ושיעשו איתו מה שהם רוצים. אם זה מגיע מהציבור, אז זה מעצבן אותי (למשל ממיסים או מצדקה לעמותות). 

2. האם העובדים הזוטרים מרוויחים משכורת סבירה ביחס למקובל באותה מדינה? ולפי רמת איכות חיים סבירה? במידה וכן, החברה יצאה ידי חובה מבחינתי. הם אולי לא צדיקים גדולים, אבל גם לא רשעים, הם בינוניים. ודווקא במציאות כזו, אני תומך בחוקי הרווחה, שיגבילו את כמות השעות החודשיות של משרה מליאה, תשלום על שעות נוספות, חופשות, הפרשות לפנסיה ופיצויים, וכו.. דברים שניתן להשוות בקלות לתנאי העובדים לפני מהפכת וועדי העובדים לפני מאה שנים בקירוב. (תפתחו ספר של דיקנס או סטיינבק לדוגמא ותראו ניצול עובדים בצורות מחרידות).

מופים - אני רוצה להציע הבנה אפשרית של חובת הלבבות ביחס לשני המושגים משכורת מחד ופרנסה מאידך. בעוד שגובה המשכורת זה דבר שנקבע אצל האדם (כמה הוא מקבל מהמעסיק), הפרנסה בפועל נקבעת אצל הקב"ה (האם יש לו מספיק כסף בפועל או שהוא לא מצליח לסיים את החודש, או שנופלים עליו הוצאות כבדות, האם יפוטר, וכו).

בנוסף, בדומה להשלמת החיסרון בתניא, גם חובת הלבבות מתבסס על החיסרון כמוטיב ליציאה לעבודה, לתיקון העולם וקידומו. וכפי שאמרת, מבין התחומים הנצרכים, האדם יכול לבחור את המקצוע שאליו הוא מתחבר. אבל הטענה הזו, לא מקדשת את כל המקצועות, אלא מתייחסת רק למקצועות שיש בהן צורך משום חיסרון העולם.

ואולם, אני מעדיף להתמקד בתורה עם דרך ארץ. באבחנה בין עיקר לטפל בעולם המודרני, בשעבוד לקב"ה ולא שעבוד לקריירה, לקידום ולהישגים. כל עוד האדם יודע מה מקומו ומשקלו של כל דבר, ופועל מתוך נפש בהמית ואלוקית, אז בסדר (או אידיאות לראי"ה).     

בנוסף, אישית אני חושב שכל זוג יכול להסתדר מבחינה כלכלית כל עוד יקבל החלטות נבונות, וידע לתקצב נכון את משק הבית ולחיות לפי רמת החיים שמתאימה להכנסה שלו. ויפה עושה עמותת פעמונים שמנסה להבהיר למשפחות את העיקרון הזה. 

שרירי החפירה שלי מנוונים (או שזו סתם השעה..)

מסכימה בכללי, אבל לא מסכימה עם הסוף.

בתור זוג שב"ה מצליחים להסתדר עם משכורת אחת (חצי באוניברסיטה) יש מינימום שצריך כדי באמת להצליח לחיות נכון לטווח ארוך.

שתי משכורות מינימום- לא יעזרו לך להגיע לבית משלך. בטח שלא לחסוך לשמחות עתידיות וליום סגריר..

אז נכון, ביוםיום עם תקצוב וחשיבה והכל- אפשר לא להגיע למינוס, אבל האם אפשר להגיע למצב של רוגע ורוחה? 

בשביל 3 שנים- זה סבבה.

בשביל כל החיים? זה מסוכן. 

עם הזמן ההוצאות גדלות- צריך שגם ההכנסות יגדלו עם הזמן. (או שיהיו מספיק גדולות מלכתחילה)

ואני מאמינה בהחלט שהקב"ה למעלה מחליט כמה לפתוח בשפע, אבל אם אנחנו לא נכין לו פה כלים- הוא ישאר שם...

(כלים- דרכים לקבל כסף לא בניסים ותכנון יעיל של הוצאות וחסכונות)

וזה שהוא למעלה נותן לי מיליון דולר- לא יעזור עד שלא יהיו לי כלים לקבל אותו (בעיקר כלים נפשיים..)

זה לא הוגן, אני בקושי כותב חצי עמוד, ודואג לצנזר ולמחוק, ועדיין מאשימים אותי, אולי אשחרר כל רסן, ואכתוב כמה שארצה? 

אני מסכים איתך. אומנם עליית ההוצאות אמורה להתלוות לעליית ההכנסות עם הזמן. למשל, לעבור למשכורת וחצי או שתי משכורות, או לחילופין כאשר הסטודנט מתחיל לעבוד במשרה מליאה בתחום, מתקדם בעבודה, צובר וותק וכו. 

עניין החשיבה לעתיד היא הרבה יותר קשה.
צבירת הון ראשוני לקניית דירה, היא קשה במיוחד, לצד חסכונות פנסיוניות (בתודות לחוק, הדאגה היא העיקר לעצמאיים, לפחות לגבי פנסיית בסיס) וחסכונות לילדים, וחסכונות כלליים לדברים צפויים ולא צפויים. והקושי הוא לא רק בהעדר הכנסות, אלא גם בהגדלת הוצאות בהעלאת רמת החיים. לדוגמא, קניית רכב ואחזקתו שעלולים לנגוס באחוז נכבד מתקציב הבית.  

כאנקדוטה - זו יכולה להיות הברכה של רווקים שמתחתנים בגיל מבוגר יותר. הם יכולים להתגורר בבית, לעבוד ולחסוך סכומים משמעותיים. מאידך, הם יכולים לסיים את הלימודים האקדמיים בשלב הזה, כדי שיוכלו לעבוד ולפרנס לאחר שיתחתנו. ובקיצור, הם יכולים להיות בני ובנות זוג מבוססים, ולהיכנס לנישואין בצורה בריאה הרבה יותר מבחינה פיננסית. (כמובן שההפרשות הפנסיוניות בגיל צעיר, מגדילות בצורה משמעותית את הקרן הפנסיוני בהמשך). 

אומנם, אין תחליף להחלטות תבוניות ושמירה על תקציב הבית ורמת חיים שמתאימה למצב הספציפי של האדם\זוג\משפחה (עם ראיה לעתיד כמו שאמרת). מאידך, לא יזיק קצת יצירתיות כלכלית שתבוא לידי ביטוי בחיפוש מקורות הכנסה נוספים.          


 

הריבית על החסכון הפנסיוני לרוב נמוכה מעלויות הריבית על המשכנתא בסכום זהה לזה הנחסך.

לא בטוח שמבחינה כלכלית משתלם לחסוך לפנסיה בגיל צעיר, יכול להיות שעדיף יותר להשקיע את הכסף הזה בלהיות עבד משכנתא פחות שנים (וכפועל יוצא - להוריד משמעותית את סכומי הריבית המשולמים עליה, שהם יותר פועל יוצא של מס' השנים מאשר של הסכום הנלווה).

אבל הסיבה שבעטייה מכריחים אנשים לחסוך לפנסיה היא פוליטית, ולא כלכלית.

בהשוואת ריביות אתה כמובן צודק. 
אם היה מדובר במינוס בבנק לצד חיסכון - הייתי מסכים שיש לחסל את המינוס קודם.

אולם אני תומך בחיוב הפנסיה מסיבות מערכתיות. לפני החלת החוק, מרבית האנשים לא צברו פנסיה כלל, והכסף העודף (לפחות בנטו) הלך לעובר ושב והתנדף.

בשבוע שעבר הלמ"ס פרסם ש-54% מבני 65 ומעלה הם ללא הסדר פנסיה ונתמכים על ידי שירותי הרווחה (מבלי לדון בהשלכות בשל הזדקנות האוכלוסייה הישראלית). ואני מוכן לשער שחלק גדול במיוחד מאלו שיש להם הסדרי פנסיה, מבוססים על פנסיה תקציבית ולא אמיתית (ולזה אפשר להוסיף את משבר הפנסיות וההלאמה). 

אומנם אפשר לדגול בחינוך הציבור לחסכון עתידי, אבל יוכיחו העצמאיים שזה לא ממש עובד, במיוחד בחציון המשכורות הנמוכות, שלמרות הטבות המס, צריכים את הכסף ביומיום, ולא מוכנים לוותר על 16% מהמשכורת. 

 אני מרגיש חופשי להתעלם מהשלכות המדיניות הפיסקלית\מוניטרית על השוק, בחיוב מעסיקים בתשלומי פנסיה של עובדיהם. וכל עוד גורמים ליברנטאניים לא ייכנסו לשרשור, ארגיש עצמי בר מזל.   

*היתרון שעליו דיברתי בהפרשה פנסיונית בגיל צעיר היא לא בגובה הריבית, אלא בריבית המצטברת לאורך הרבה מאוד זמן. סכומי הכסף שמכניסים לפנסיה עד גיל 30, יזכו לריבית דריבית של 40 שנה. 
 

(מה זה בכלל???) 

אני חולקת על מה שכתבת לעיל- הייתרון הכלכלי של רווקים זקנים= מקימי משפחות לאחר הבשלה כלכלית מלאה

מצד זה שהקמת משפחה- צריכה אובייקטיבית (ביולוגית) אנשים צעירים (אם אתה חייב לעשות הערכה כלכלית של שווי פוריות צעירה לאומת שווי פוריות בוגרת- אפשר... אני בטוחה שיש נתונים "כמה עולה לעשות ילד") 

(אני לא מצליחה לתפור את הרעיון לכדי מהלך מחשבתי שלם... תבין לבד... ) 

את מכירה לא מעט גורמים שכאלו (רק לא התואר הזה)
 
לגבי רווקים מבוגרים - אני לא מדבר מצד המהות של רווקות מאוחרת - שזה נושא ערכי\דתי\חברתי (וראית שלא הבאתי את משלי, סוטה או רמב"ם, או שום מקור מהאזור ההוא של הארץ). כוונתי הייתה להצביע על נקודה טובה שיכולה לצאת מהמציאות הזו, נקודה שיש לעודד ולעורר אליה מודעות. במיוחד שאני מגדיר 'רווקות מאוחרת' לאחר סיום המסגרות הדתיות (ישיבה\מדרשה\ש"ל\צבא). 

את הדיון המהותי, אני משאיר לכל מקום, חוץ מהשרשור הזה.

שישנו אינטרס כלכלי בגידול אוכלוסין, שמיושם פחות בנישואין בגילאים מאוחרים יותר (ולכן משפחות קטנות יותר)? (יש אינטרס כזה?)

למרות שאני חוזר ומדגיש שלא דיברתי על פערים של שנים, כוונתי הייתה שכל צעיר\ה משנות העשרים המוקדמות בחייו יעשה טוב אם יתחיל להתבסס כלכלית.
בחור שיחסוך כמה משכורות לפני הנישואין או בחורה שתתחיל לימודים אקדמיים מוקדם יהיו במקום הרבה יותר טוב. (וכנ"ל צעירים שיפרישו לפנסיה בשנים האלו).

תיאורטית: בחור ובחורה שיחסכו שנתיים משכורת לפני הנישואין יוכלו לשים את הסכום הראשוני על דירה כשיתחתנו. 

בהתחשב בעובדה שהיא ביקשה במפורש שננסה להבין לבד רעיון שהיא לא כתבה במדויק.

לשתות נס קפה... צר לי... 

ריבו- תודה, זה אכן מה שהתכוונתי. מאידך- אין לי ידע או כלים או עניין לנתח ולנמק את הנושא- 

כיצד ילודה בגיל יחסית צעיר (20 ולא 30) היא חיסכון כלכלי, או שילוב ראוי של תהליכים כלכליים בעסק הצומח שנקרא משפחה. 

למה מברכים הטוב והמיטיב שנולד בן? 

כי יהיה ממנו תועלת כלכלית

למה מברכים שהחיינו כשנולדת בת? 

כי שמחים בה. 

(חוץ מזה שהמשכנתא כמובן זולה יותר)

מה שאתה אומר על אנשים שלא חוסכים זה נכון, אבל המצב לא משתנה, והמצב המעוות בו אנשים לווים מקנות הפנסיה שלהם את הכסף שלהם, יוכיח.

במצב הקיים: משכנתא ארוכה יותר ופנסיה גדולה יותר מאשר משכנתא קצרה יותר ופנסיה קטנה יותר- למרות החיסכון מריביות. 

כי בסופו של יום, אנשים מגיעים לגיל 65-70 ואין להם כסף או הכנסות. 

בתחומי רווחת העובדים, מונופולים, קרטלים ועוד.

אם מדובר בדבר שיכול לעשות רק מי שהוא בעל ההשכלה הרלוונטית, אז סביר לתת שכר גבוה לבעל ההשכלה הרלוונטית,

מה האפשרות האחרת? להעסיק מישהו שלא יודע את העבודה?

אם מדובר בעבודה שלא רלוונטי אליה ההשכלה המדוברת, אז אני אישית הייתי מעדיף לשלם פחות למישהו שיעשה את העבודה באותה רמה אך בלי השכלה.

הבעיה היא שתואר אקדמי נהיה תנאי גם לקבלת עבודות שבכלל לא מצריכות את הידע הזה.

שיטה מעניינת של הדרת חרדים, אגב.

אנחנו לא קונים מוצר או שירות אלא אם כן אנחנו חושבים שאנחנו צריכים אותו.

חשיבות הצורך (בעינינו) וכמות הכסף שיש לנו הם הגורמים היחידים לבניית "סדר עדיפות" המתאים לנו.

לפי סדר עדיפות זה אנחנו קונים בפועל. (יש שירותים/מוצרים חליפיים ביניהם אנחנו בוחרים ואין זה מקום להרחבה)

המוכר שירות או מוצר מבצע שיקול הפוך וינסה למקסם את רווחיו.

ולכן התשובה לשאלה היא 'המחיר נקבע בשוק החופשי'. לדוגמה: ישנו זמר שרבים רוצים אותו - הוא ידרוש מחיר גבוה

עד שאם ידרוש יותר לא יזמינו אותו. ללא קשר למספר השנים שלמד לשיר.

הסיבה שמעדיפים פרופ' מנוסה לניתוח למשל היא בהחלט בגלל השכלתו אבל עוד יותר בגלל כשרונותיו

גם הוא יקח את המכסימום שיסכימו לשלם לו (לפעמים יש פיקוח ממשלתי).

קיצורו של דבר - בסיס המסחר הוא השוק החופשי (התערבויות רגולטוריות צריכות להיות מינמליות)

שקיימת בטהרתה אולי רק באינטרנט, ובתחומים רבים נעדרת לחלוטין.

אם אנו זקוקים שהמנקה שלנו יהיה לכל הפחות דוקטורנט לפיזיקה גרעינית,

כמובן שמוצדק לשלם לו יותר!

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.