יכול שזה רק נראה גרוע כ"כ מהצד שלך

ולמה את חושבת שאת מאומצת???!!!תראי גם אצלי בבית אמא שלי מפנקת את אחי בצורה מוגזמת לדעתי

ושאולי היא היא כעסת עליי הרבה , אבל אני רואה זאת רק מבחינת המבט שלי, בסה"כ בסוף היום צריך להבין שהיא עושה את הדברים לחינוכי ולטובתי, ויש לקחת דברים בפורפורציה נכונה

ולחשוב על הצד שלה בעיניין ,

לא יודעת למה אני חושבת את זה!!!

אבל אני לא רק חושבת,אני מרגישה את זה!!!!!

ודיברתי על זה עם חברה שלי והיא אמרה לי:שלכל אחד יש את השלב שהוא חושב שהוא מאומץ,אז אמרתי לה זה לא שלב שלי,זה אמיתי!!!!!

וגם זה לא שאני יכולה לגשת אליה ולשאול:תגידי אמא אני מאומצת?!

וזה רק אמא שלי זה לא בדיוק אבא שלי..

יגיב

את לא דומה לאחים שלך?

בהצלחה

אני שולחת אלייך כוחות של חיזוקים ותחשבי חיובי הלוואי ויכולתי לעזור

שהם מאמצים אותו ברגע שהוא מספיק גדול, מבין ובוגר.

חוץ מזה יש אלבומי תמונות..

וגם- אני בטוחה שאמא שלך אוהבת אותך, אין מצב שלא.

תנסי לחשוב למה היא לא מרשה..למה היא כועסת וצועקת עליך כל הזמן...

יכול להיות שהיא מבקשת ממך דברים ואת לא עושה, או אנערף מה...

אבל סה"כ כל אמא אוהבת את הילדים שלה, יכול להיות שיש לה התקפי מצב רוח והיא מוציאה את זה עליך, 

אבל היא אוהבת אותך!!

באמחת אם היית מאומצת היו אומרי9ם לך........

וחוץ מיזה גם אם יש לה רגשי נחיתות זה ממש מייאש שיש את זה לא צריך לייאש אותה יותר.  לדעתי כדאי ללך לדבר עם אבא/ אמא. אל תשמרי בלב זה הכי גרוע

אוקייי אז דבר ראשון תודה רבה רבה לכל אלו שענו....

דבר שני מזה-רגשי נחיתות??

דבר שלישי-מזה אומר ללכת לדבר איתם??

אנשים נזהרים יותר בכבודם של אנשים זרים.

את יכולה להיות רגועה, כל עוד אמא שלך צועקת עלייך-כנראה שהיא יודעת שאת הבת שלה.

כתבת שאמא שלך שונאת אותך. מבחינתך זאת נק' הפתיחה שלה.

ומה נק'  הפתיחה שלך? כשהיא מבקשת משו את נענית? ובשמחה?

אין מריבה בלי 2 צדדים!
תעשי את את ההשתדלות המירבית שלך וה' יעזור

ותתפללי על זה!!

בהצלחה

תאמת,אני מודה....

לא כל פעם שהיא מבקשת ממני לעשות משהוא אני עונה בשמחה כי....

{1}אני מרגישה שהיחס שלה כלפי הוא לא פייר,אז למה שאני יעשה משהוא בשבילה?!

{2}היא מבקשת ומצפה ממני מדי הרבה...

{3}למה שאני יעשה לה משהוא אם היא שונאת אותי ואני לא באמת הבת שלה?!

*זה טבעם של אנשים...לא כל משמבקשים אנשים אחרים נענים בשמחה....

תחשבי כאילו היא ואת ביחס הכי טוב...

כשהיא מבקשת משו תעשי ממש בשמחה.

ואחרי איזה פעמיים-שלוש בטוח שהיא תתחיל לשנות את היחס שלה

חוצמזה- כיבוד הורים זה לא בחירה- מתי שבא לי אני עושה וכשלא אז לא.... ואם אני לא טועה- גם ילד מאומץ חייב בכבוד הוריו המאמצים משום שהם גידלו אותו...

עוד משו- אם את מנסה להתנער מאחריות ("זה טבעם ש אנשים") אז למה שאמא שלך לא תעשה אותו דבר? היא יכולה להגיד שזה טבעם של הורים להתעצבן על ילדיהם שלא מכבדים אותם..

אבל ממש בהצלחה!

תתפללי על זה!

את דומה אולי להורים? לאחים? למישהו מהמשפחה...?

חשבת על זה פעם...? על הדמיום שיש בד"כ בן בני משפחה... גם חיצוני וגם פנימי לפעמים...

בהצלחה!!!

מקווה שזה יעזור לך...

תבדקי אם יש באלבומים תמונות מאחרי הלידה טריות.

אם לא- סימן שאת מאומצת.

אם כן- סימן שההורים הביולוגיים הביאו אותך עוד בחדר הלידה.

....

את יכולה להרגע, את לא כזו, אע"פ שגם אני בגילך חשבתי כך, כמו כולם, בעצם...

דברי עם חברותיך, ויהא רק טוב תמיד 

תודה רבה לכל עלו שאנו!!!

ולא אני לא בדיוק דומה לאפאחד מהמשפחה שלי!!!!לא בפנימיות ולא בחיצוניות!!!

ויש לי תמונות משנולדתי!!אבל כשדברתי עם חברה שלי על זה היא אמרה לי:יש פוטושופ בימינו!!!!וה הפחיד אותי עוד יותר!!!!!

זה לא דבר כזה חשוב התמונות ולי לא נראה שאת מאומצת, גם אני לא הכי דומה לכל המשפחה שלי, כלום עם שיער כהה ואני עם בהיר, כולם עם עיניים כהות ואני בהירה.. ואני בטוחה שאני לא מאומצת..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....