אני קניתי שטיח שטוח לסלון ולח. ילדים, רק בשביל זמן החורף

אני שמה גרביונים, זה פחות מפריע לו מגרביים וגם הוא לא יכול להוריד.

אפשר גם לנסות גרביים או נעליים רכות עם בובה קטנה שמחוברת אצל חלק מהילדים שלי זה עבד..

אם לו לא אכפת- מה רע לך? 

אם יהיה לו קר- הוא כבר יבוא לבקש ממך משו... 

מין נעלי חורף רכות כאלה מבד? אצלנו הלך מעולה

קניתי לו "מוקסינים" - כמו גרב עם סולייה מעור. יותר קשה להוריד אותה מאשר גרב. (זה היה מזמן, אני קניתי בשילב באיזה 30-40 שקל) מאוד נוח.

אומנם נכון שצריך כמה שפחות לנעול נעליים מהר

כדי שהילד יחוש את הקרקע וכך תהיה לו יציבות טובה יותר,

אבל במקרה שצריך- אזי צריך

שטיח זה רעיון נחמד כשהוא שוהה בבית,

כשלא- אפשר לשלב את הנעליים בסל הצעצועים. וכך לאט לאט הוא ירצה לנעול אותן והן יתחבבו עליו..

אפשר גם לשים גרביים ומעל- מכנסיים שכוללים בלבישה שלהם גם את כף הרגל..

בהצלחה וחורף מבורך!

הרעיון של הנעליים בסל הצעצועים חמוד

אבל מה את עושה עם ילד בן שנתיים שכל הזמן מסיר את הנעליים שלו 

לא משנה איזה של שבת או יום חול פשוט לא מוכן נעליים 

לפחות ככה היה בחורף שעבר. נעלי בית שנקנו מעולם לא נוסו אפילו....

אנחנו גרים בקרוון, והרצפה קרה, והן יחפות, (היה שטיח, רק בסלון), ולא ראיתי שזה גרם להן להיות חולות או מצוננות יותר.

דווקא יחסית הן לא היו חולות הרבה, טפו טפו טפו.,

גרביים אבל אם אני לובשת לה גרביון אין לה בעיה!

ילדים שרק התחילו ללכת הם שוחקים מאד מהר את הגרב שהם לובשים (חורים רכבת וכו')

לכן ממליצה לך לקנות גרביון עבה במיוחד אם כעת מתחיל החורף ואצלכם קר!!!

משיח עכשיו- שטיח זה יעיל, אבל בתנאי שהוא מקיר לקיר ובכל הבית, כולל בחדר מדרגות (מקום הבילוי האהוב עליו, לטפס עד קומה 4 ולחפש איזו דלת של השכנים פתוחה..)

בנימינה- גרביונים נשמע לי משומה לא נוח..

צאדיקה- הרגליים שלו קפואות!ולא אכפת לו.. וכמו שאלעד אמר- הוא יצטנן לפני שיודה שקר לו.. |מגלגל עיניים וממלמל "גברים"|

לכל מי שהציעה גרביים עבות\מיוחדות- יש לו זוג נעלי-גרב והוא שונא אותם. מוריד אותן או צורח עד שמורידים לו.. (קניתי לו ב50 ש"ח..)

לעולם חסדו- באמת רעיון לשים לו את הנעליים בסלסלת צעצועים. (את הנעליים של אבא ואמא הוא אוהב לנעול..)

לגבי הרגליות- זה מחליק לו, הוא לא מצליח לעמוד עם זה יציב.. רק עם גרביים עם מונעי החלקה למטה..

החורף הזה.. מצחיק עד כמה אהבתי אותו פעם וכמה אין לי כוח אליו עכשיו..

גרביים שקניתי לקטנה שלי, שהן לא כ"כ גמישות וממש קשה לי להוריד ולשים אותן (ואם לי קשה, אז קל וחומר שלקטן שלך יהיה קשה ).

מה את אומרת?

קניתי לבת שלי, גם היא היתה מורידה גרביים וגם אני רציתי שתלך בלי נעליים.

הן עשויות מעור ,סוליה דקה ורכה ,מתאימות  על הרגל כמו כפפה ליד

והכי חשוב, היא לא יכלה להוריד לבד (;

מוכרים אותן בסביבות 80 ש"ח. אני קניתי במיש מיש אני חושבת..

מומלץ!

בהצלחה

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....