ישבתי היום בבית קפה כששלשה שולחנות מאחורי שתי בנות מצחקקות בגיל העשרה, חופרות. אני לא מאלה שקוראים לבנות "חופרות" באופן קבוע, אבל כאן זה התבקש. אז הן התקשקשו להן מאחורי, בקולי קולות, מאבחנות בצורה "עניינית וסובייקטיבית" את המורים בתיכון בו הן לומדות. תוך כדי, קיבלה אחת הבנות שיחה מאמא: "הלו, אמא? מה את בטיול? לא ידעתי! איפה את עכשיו? בנימינה? מה זה המקום הזה? איפה זה בכלל? זה בישראל?"

איזו בורות..

