זה הוא (סופר).

והוא מחבר מותחנים וספרי הרפתקאות מצליחים (זה ציטוט, לא דעה שלי..)

מה שכן הוא די עתיק...נולד ב-1922

את האמת אני אישית אף פעם לא שמעתי עליו כך שאסור לי לבטא דעה רק להביא מידע...

כותב ספרי מתח גאוניים למדי (לפעמים לוקח זמן להבין אותם עד הסוף..) הוא כותב סיפורים עם הגיון.

אבל לא כל הספרים שלו נקיים (ויצא לי לקרוא אחד שממש לא)

עד כמה שראיתי, הספרים שהוא כתב כאנגלי נקיים יותר באופן יחסי מאשר הספרים שהוא כתב כאמריקאי (רואים לפי הדמויות- הם אנגליות בחלקם ואמריקאיות בחלק אחר). 

יש לו גם הרבה אלימות ורצח בספרים (הגיוני, כי הוא כותב על מלחמות, מרגלים, סוכנים כפולים ודברים כאלה)

אני אישית אוהבת כמה מהספרים שלו (אם כי הפסקתי לקרוא חדשים מאז שנתקלתי בספר שלא נקי בכלל).

אם אני זוכרת נכון, הספר "תחנת זברה אינה עונה" נקי מבחינת צניעות (אין שם בנות בכלל).

היתה תקופה לא קצרה שהייתי בולע כל ספר שלו

שהייתי נתקל בו,

ונתקלתי בספר אחד בלבד שלו שהיה לא נקי

אם זכרוני אינו מטעני, זה 'רכבת המוות',

שעד כמה שאני יודע, השלימו אותו לאחר מותו.

יש לו ספרים ממש טובים.

המפורסמים שבהם הם 'הלילה הנצחי'

'תותחי נברון' 'תחנת זברה אינה עונה'

אבל רוב הספרים שלו טובים לדעתי חוץ מהאחרונים

כמו 'פרטיזנים' או 'נהר המוות'.

הוא היה מלח במלחה"ע השניה ויש לו

המון ספרים על אוניות וכדו'.

אני אישית אהבתי את 'דרומית ליאווה'

ו'הצונחים אל המוות' (אולי ידוע יותר כ'הנשרים פשטו עם שחר')

ובסוף 'סנטוריני' יש סיפור אמיתי -

'כך טובעה ביסמארק' - הטבעתה של אוניית הדגל של הצי הנאצי

במלחה"ע השניה.

אז - חפש ומצא בהנאה

רק לא רכבת המוות.

גם לי היתה תקופה של אליסטר מקליין בתיכון, אבל קראתי לא הרבה מאוד ספרים עד שהגעתי כנראה לספר שהזכרת (לא זוכרת את השם, אבל בעלילה היתה רכבת), והאמון שלי בסופר נשבר. טוב לשמוע שזו בעיה נקודתית. תודה!

זוכרת שאהבתי את הלילה הנצחי, ואת S.O.S סן-אנדריאס. הסגנון שלו ממה שזכור לי הוא בעיקרון מתח מותח, אבל עם תוספת הנאה של המון מידע ואווירה ממציאות זרה - כמו ב-S.O.S סן אנדריאס שמתרחש באוניה באזור איי שטלנד אאז"נ, הלילה הנצחי שמתרחש באזור גרינלנד, וכו'.

הספר שהתכוונתי אליו היה על קליפורניה עד כמה שאני זוכרת וזה היה חלק משם הספר אם אני לא טועה.

בכל מקרה,זה באמת היה נראה לקראת סוף ימיו,

ולכן אפשר לקרוא את הספרים הראשונים (באנגליה ובמלחמת העולם השניה) בשקט

ויש לו כמה ספרים נקיים לגמרי (אולי אפילו גם למי שקורא רק ספרים חרדים..), 

רק שאני כבר לא זוכרת (קראתי אותם לפני שנים)....

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.