השבת הבאתי לפעולת חב"ב בסניפינו החביב
בוגרת של האולפנה שלי
וכל הפעולה ישבתי והסתכלתי עליה בתסכול
למה??
כי היא בן אדם גדול!
בדרך כלל שראיתי אנשים מיוחדים שבאמת עשו שינוי הם היו אנשים מבוגרים
אז חשבתי 'נו טוב-אני אעבוד קשה ואולי מתי שהוא גם אני אצליח'
אבל לראות מישהי שגדולה ממני ב-3 שנים וכל כך מיוחדת ומשפיעה,
זה היה סוג של משבר...
כמובן שמיד התחלתי לעשות לעצמי תירוצים שאולי פשוט לא נולדתי כזאת
אבל אז נזכרתי משפט שאומר שבפונטציאל של כל יהודי להיות משה רבינו
ואז אמרתי 'נו טוב מאוחר מידי אני כבר די גדולה ואני לא כזאת וגם לא אהיה'
אבל אז רבי עקיבא נכנס לי למחשבות וסתר את זה
קיצר לאחר הרבה מחשבות הגעתי למסקנה שאסור לי לתת לעצמי תירוצים
ואני צריכה להתחיל אבל אני לא יודעת!!!!לכן אני שואלת אותכם:
איך הופכים לאנשים גדולים??איך מחוללים שינוי?
