והלא למדנו שהאוכל עפר ביו"כ פטור
א"כ פשוט שגם שניצלים שדינם כקרש וא"א ללעוסם
יהיה פטור. ואין לחלק
אך עדיין יקשה לכ"ת האם אכילת העפר פטור מפני שאין בה טעם
ואין בה ערך קלורי. משא"כ באכילת שניצל קרש שספוג ממיטב השמנים
א"כ יתחייב על השמן
אולם יש לדחות שהלא פטור על שמן "דאזוקי מזיק ליה"
ואולי יש ליישב שמה שכתבה הגמרא זה רק בשמן זית שהוא מזיק
שהלא מגיע הוא מן הטבע
אבל וודאי שמן של הישיבה שמגיע מנפט מזוקק כאן הגמ' הייתה חוזרת בה
אולם עדיין יש לדון האם שמן נחשב לאכילה ביו"כ שהרי אוכל הוא את שהשניצל
והשמן מגיע ממילא, א"כ אין כאן דין שתייה ולכן י"ל דפטור
ועוד שהרי האוכל שניצלים שרופים וודאי בטלה דעתו אצל כל אדם
א"כ אינו נחשב אדם. מה גם שביו"כ הרינו כמלאכים א"כ כיצד אסור לאכול?
לכן ניתן לומר שהאוכל שניצלים מהישיבה ביו"כ פטור מכרת
ולא עוד אלא שחייב ללכת להשתלת שיניים בדחיפות במקום האלו שנשארו על השניצל
ואם אכל גם צ'ונט הריהו מהדר בעונ"ש שחל ביו"כ ועל כך וודאי אין לחייב.
ועיין עוד בספרי הק' מלוס אנג'לס שכתבתי עוד צדדים לפטור
כט"ס

))))