אני רואה פה בחלק מהשרשורים קריאות אבל בסגנון
"הרגשת יתמות!"
"מה נעשה עכשיו?"
"אני לא מאמין!"
ואני מנסה להבין האם העובדה שאני אמנם מבין את האובדן,
אבל לא חש עצב או כאב,
האם זו בעיה בי?
או שאולי זה כמו בכל מקרה של מוות של אדם רחוק,
שהעצב מובן אבל מרוחק?
אני חושב שבניגוד לשרשור שננעל,
אצלי זה לא נובע מסיבות פוליטיות,
אז אולי זה כן דבר שאפשר לדון עליו...
מדובר בגאון תורני עצום שהוסיף המון לעולם, מותו מונע מהעולם לקבל עוד ממנו, זו סיבה מספיקה לכאב ועצב.
אבל זה לא משפיע לי על הרגש.
היום דיברתי עם חבר בישיבה שהיה מאזין לשיעורים שלו כל הזמן ובטלפון הוא נשמע בוכה ורק אני כזה מרגיש צער אבל לא יותר מזה... רק מי שבאמת קשור לרב יוסף עובדיה מבין את האובדן הגדול. הלוואי והייתי קולט את גודל האובדן 
שנכנסו אליה היום לעבודה זוג חילוני לגמרי עכ"פ לפי איך שהם נראו עם פרצוף תשעה באב והתחילו לומר כמה עצוב וקשה שהרב נפטר...
|שוב דמעות|
שלו
כמו הרב אלישיב גם שהם היו בפוליטיקה אבל עיקר ענינם זה היה לימוד התורה והידע בה.
בכל מקרה עצוב לראות שיהודים אחרים ורבים כל כך עצובים
לק"י
אצלי זה אולי פשוט לא נתפס והתעכל עדיין.
מלבד זאת, שאין לי קשר אישי עם הרב (בסופו של דבר, מי שהכי סובל ממותו זאת בטח המשפחה והאנשים הקרובים באמת).
ואני גם עסוקה בעוד דברים..
מרגישה פחות אשמה בזכותך...(אם יש סיבה להרגיש אשמה בכלל)
לא חושבת שזו "בעיה" במי שמרגיש ככה או אחרת, עניין של אופי ושל כמה הקשר לרב זצ"ל היה ישיר (מדברת ספציפית על הקשר לרב בעניין הזה, אבל נראה לי שגם בעוד מקרים ונושאים לצערי.)
מעבר לרב שלנו ולציבור שלנו יש מעגל רחב יותר שכולל בתוכו את כל היהדות התורנית ומייצג אותה במעגלים רחבים יותר וכו'. ושגם הפוסקים שלנו מסתמכים על פסיקותיו והדבר הקשה מביאים אליו וכו'. ובין הראשים הענקיים האלה היה הרב עובדיה. ובפרט בפרט לאחר הסתלקותם של הרב אליהו ור' אברום שפירא והרב אליישיב.. לא נשארו דוגמתו אולי חוץ מיבדל"ח הרב שטיינמן שליט"א. כך שהמון התנקז אליו. ומאחוריו. ועל כתפיו.
בלעדיו- יתמות.
מקווה שהובנתי. בכולופן אתה לא צריך להתבייש מהשאלה.
וגם לא רבותי.
זה בדיוק העניין -
לא היה לי שום קשר אליו,
גם לא לפסיקותיו או לדרכו ההלכתית.
מעולם לא הבנתי את השאיפה ליצור הלכה אחת,
ומעולם לא התחברתי לסגנון ולתוכן של דבריו.
הרבנים שלי לא הביאו אליו את כל השאלות שלהם,
ולא פנו אליו בהתייעצויות.
זה כמובן לא סותר את הכבוד או ההערכה,
אבל בכלל לא ברור לי שכל היהדות התורנית עמדה על כתפיו.
מכיוון שכך,
ברור לי שגדול תורה נפטר,
אבל אני לא מרגיש שזה משפיע עלי בשום צורה שהיא.
(בניגוד, למשל, לפטירת הרב אליהו).
כולם הלוויה אומרים שהוא היה אבא של כולם.
לא הרגשתי ואני לא מרגגיש כך.
גם בלווית הרב אליהו לא התחברתי לדיבורים האלו.
אפשר לכאוב על פטירה של רב גדול וחשוב,
אבל האם כל רב גדול שנפטר הוא אביהם של ישראל? (בפראפרזה על הספר הידוע...)
(אני לא יודעת איפה אתה לומד, מה זרם הרבנים שלך, ואין לראות בדברי הבאים משו אישי...)
אני לא יודעת אם כל רב גדול- הוא אביהם של ישראל
אבל הרב עובדיה - היה גם היה
ראה את דמעת העשוקים, ומצא להם מנחם
כמה שאלות ממזרים הוא התיר
כמה מדוכות של עגונות הוא ישב (אחרי מלחמת יו"כ, אחרי הפיגוע במגדלי התאומים)
אם אתה לא מכיר את, ולא מכיר ב- תורה והלכה ופסיקה ושיטה של הרב עובדיה
אז משהוא מאוד מאוד בסיסי בתורה שלכם חסר
הרב עובדיה הוא המשך של שושלת פסיקה שהיא לא "הישיבות של מזרח אירופה" (שכובדם במקומם מונח, אבל הם לא כל עמ"י...) - הוא הביא לנו מסורת חשובה ביותר של פסיקה, שאלמליא הגאוות-יחידה שלו- היתה משתכחת מישראל
הרב היה גאון עצום בתורה- הכיר מקורות הלכתיים יותר מכל אחד אחר- כך שגם אילו אתה לא מסכים עם המסקנה של הפסיקה שלו- אתה יכול ללמוד ממה שהוא מביא בשיטות קודמיו בעד ונגד שיטות שונות בסוגיה פלונית
מי שלא פותח את הספרים של הרב עובדיה במהלך הבירור ההלכתי שלו- הלימוד שלו לוקה בחסר גדול מאוד..
אם אתה לא מבין את השאיפה ליצור האחדה של ההלכה-
הרי שיש שני דברים שאתה לא מבין-
לא מבין את נס קיבוץ גלויות שמתרחש מול עינינו הנדהמות ממש- פתאום בכל עיר, בכל משפחה!! - יש מגוון של מסורות הלכתיות- וצריך ליישב ביניהן- כדי שאנשים ידעו מה לעשות, שיהיה שלום בין היהודים.
ולא מבין את היסוד של ההלכה- שאמורה להיות אחת לכל ישראל- כשתצא הוראה מסנהדרין הגדולה
הרב היה מדור הרבנים הקודם לנו- בחיו הוא זכה וראה ולמד מרבנים מהדור הקודם-
תחשבו על זה שהרב עובדיה ראה את הרב קוק!!! (למשל)
תחשבו על זה שהוא היה תלמיד של הרב עזרא עטייה!
חשבו כמה שנים הוא היה דיין!
אישית אני לא שייכת לזרם ההלכתי שהרב מייצג, ולא ראיתי בו את הרב שלי (או הרב של הרבנים של הרב שלי..)
אבל התפיסה שלי את התורה ואת עמ"י היא לא מצומצמת ל"אנ"ש" הפרטי שלי
כאב לי היום, הרגשתי מבולבלת
לקח לי מאמצים להיות אמא שמחה בבית (ולא אמא בצער) - כי זה באמת התפקיד שלי בעבודת השם.
שהאו היה מרבני ארץ ישראל השלימה
אותי...
א. אני בהחלט מכיר את ומכיר ב- פסיקתו של הרב עובדיה.
לא באתי לצמצם אותה או להוריד אותה.
הסברתי כבר בהודעה הראשונה שאני בהחלט מכיר את ומכיר ב'- גדולתו של הרב,
אבל זו הכרה שכלית ללא השפעה רגשית.
לא באתי לרגע לומר שהוא לא היה גדול או דברים שכאלה.
ב. בודאי שבמהלך הלימוד פתחתי ספרים של הרב עובדיה,
אבל לא הלכתי לפי פסקיו.
את בטח יודעת שבלימוד עיון פותחים הרבה ספרים,
אבל זה לא אומר שאני מרגיש את השפעתו של הריטב"א על חיי.
ג. אני מכיר עוד גישות ביחס לאחדות ההלכה,
גישות שגם הן רואות עין בעין בשוב ה' ציון,
ובכל זאת סוברות שעל כל עדה ועדה להמשיך ולשמר את המסורת שבידיה.
בענייני ציבור לעומת זאת יש לשאוף לפסיקה מאוחדת יותר.
אגב (עם כל ה"להבדיל" הנדרשים),
בן גוריון הכיר מאוד בערכה של שיבת ציון, וכחלק מרצונו ליצור משהו מאחד,
ציווה על כל עובדי המדינה לעברת את שמותיהם ושמות משפחתם.
זה בודאי לא דבר שגרם לאחדות או יצר מציאות.
עוד אגב,
"עשה לך רב" זו אמירה שמכירה בכך שש דעות שונות ופסיקות שונות ועל כל אחד לעשות לו רב.
בית שמאי היו ונותרו בית שמאי עד אחרון ימיהם.
בעז"ה כשתקום סנהדרין,
מי יודע מה ואיך יהיה...
ד. הכרותו עם רבנים גדולים או הותק שלו כדיין לא משפיעים על הרגשתי.
הם גורמים לי להבין את גדולתו,
אבל לא משפיעים על הכאב או הצער.
ה. רואים שאנחנו לא מכירים.
התפיסה שלי לא מצומצמת לאנ"ש. ממש לא.
אני בהחלט יכול להבין את אלה שמתאבלים,
אבל כל השאלה היתה על עצמי.
אני לא אבל ולא עצוב (אני גם לא צוהל משמחה כמובן...).
ההכרה שלי בגדולתו אינה גורמת לי להרגיש כבן יתום או אפילו כתלמיד יתום.
האם זו בעיה?
המעבר בין הדברים שאנחנו מבינים- לדברים שאנחנו מרגישים- הוא מורכב לפעמים...
אני מכירה את ההרגשה של "יש משו שמאוד חשוב לי, ואני יודעת שיש חיסרון באי ההרגשה שלי- אבל אני לא מרגישה! כמה מתסכל!" - מהזדמנויות אחרות בחיים...
אם למישהוא אכפת ממך-
אז קצת אכפת לך ממנו
לרב עובדיה היה מאוד אכפת ממך- כן, אישית. הוא ראה אותך ואותי וכל יהודי ספציפי שיש לו שאלה- כשהוא חשב או כתב או פסק או פירסם וכולי
והיה לי אכפת מאוד מהתורה. וכל מי שאוהב את התורה- אוהב את מי שאוהב את התורה, ומלא צער על אובדן של תורה
למשל אילו היה ח"ו שריפה של ספרי תורה- אז הלב שלנו היה מלא צער.
אז כשיש לקיחה לגנזי מעלה של יהודי שהוא כולו תורה- ממש ספר תורה מהלך!- לא נהיה בצער?
כדי לעורר רגשות- צריך לעשות מעשים
לשמוע הספדים, לשמוע סיפורים על הרב,
(והנה בזכותך התחדש לי הדיוק- אחרי הפעולות נמשכות הלבבות, ולא הדעות. )
אפשר לצאת מזה לכיוון אחר-
מה היחס שלך\ שלנו לרבנים שלנו שאנחנו קרובים אליהם והם משפיעים ישירות על חיינו
- האם אתה אוהב את הר"מ שלך? האם אתה מלא הערכה לראש ישיבה שלך (או רק יודע שאתה מכיר בגדולתו)?
(אל תענה לי, זה נק' למחשבה)
האם אתה מעריך, מלא הערצה- לרבנים גדולי הדור- שאתה כן הולך לפי הפסיקה שלהם?
האם צריך להעריץ רבנים?
האם בכלל צריך להעריץ מישהו?
לא סתם "הערצה" הולכת פעמים רבות יחד עם "עיוורת".
יש משהו בהערצה שהוא מבטל לחלוטין את המעריץ אל מול המוערץ.
גם הערצה לרבנים היא פעמים רבות עיוורת.
נכון שצריכה להיות התבטלות ביחס לרב,
אבל אין זה אומר שהאדם צריך לוותר על חשיבתו האישית.
זה אומר שבאופן מושכל,
יהיו פעמים בהן הוא יוותר על דעתו מפני דעת רבו.
אסור שיהיה מצב בו לאדם אין דעה!
(אלא אם כן זה משהו שהוא לחלוטין לא מבין בו, ואז זה לא מגיע ממקום של התבטלות).
אבל זה באמת הדיון הצדדי.
בעיניי הדיון האמיתי (שאין לי בו תשובה לעצמי),
הוא האם פטירתו של גדול דור אכן אמורה לגרום לי כאב?
האם זה אכן חורבן בית מקדש?
או שאולי חובה על כל אחד להבין את האובדן,
אבל לא חובה לבכות, להתאבל ולכאוב?
אגב,
אני בהחלט מצטער על פטירתו,
אבל להצטער זה דבר שמגיע ממקום מאוד שכלי.
אם הרב עובדיה היה דמות שהשפיעה באופן כל שהו שאתה מודע אליו בחייך, טבעי שתרגיש עצוב.
וככל שזה פחות, כך גם העצב הוא פחות.
בסך הכל הצדיק הולך לגן עדן, לקבל שכר על 93 שנים של עבודת ה' ולימוד תורה בקנה מידה שקשה לתאר...
אין מה להיות עצוב "בשבילו" אפשר אולי לקנא בו.
לגבי הנותרים פה בעולם זה משהו אחר.
אני מצטערת על כל האנשים שנותרו ללא מנהיג, שרק הזכרת שמו מילאה אותם בגאווה יהודית,
אך ממש ממש לא מתחברת לביטויים הקשורים ליתמות, מהסיבה הפשוטה שהוא לא היה אבא שלי, אפילו לא רוחני.
לא יום שמח, ברור. ויש את העצב באוויר, אבל לא ברמה שהאנשים שהלכו לאורו חווים.
נזכור שמצד הצדיק כאמור יום הפטירה זה יום הילולא=חתונה שלו עם הקב"ה וכ' וכ'.
יום נעלה. ו..אמנם לא שמעתי על מישהו בכזה סדר גודל שעדיין בחיים, אך לא אלמן ישראל,
ומאמינה שהקב"ה יודע מה הוא עושה.
אין במה לסיים אלא שנזכה כבר לתחיית המתים.
שהבעיה בי (כך חשתי כשנפטרו גם הרב אליהו והרב אלישיב והרב לפקוביץ' וכו').
אם משתחררים מכל ההקשר של ארץ מוצא של עדה כזו או אחרת -
מדובר בדמות שהפרתה והעשירה ביותר את עולם ההלכה בדור האחרון!
שתרמה להפצתה, הנגשתה, הבררתה והרמת קרנה של שמירת ההלכה בדורנו!
שנסכה גאווה ובטחון למאות אלפי יהודים להחזיק בשמירת המצוות!
אם כל אלה קרובים ללבנו, לסדר יומנו -
לא יתכן שלא נרגיש יתומים במידה מסויימת.
נראה לי יותר נכון לחלק בין הרמה הפרטית- שבה נשאר לי הרב שלי לאוי"ט. ורק מקורביו ותלמידיו חשים יתמות כזו. לבין הרמה הכללית- רמת הדור, שבו נותרנו יתומים כולנו.
רב חשוב שנפטר, ולא סתם כך-
אלא גדול הדור,
שכבר לא נשארו עוד בסדר הגודל שלו...
כאשר צדיק אובד מן הארץ, זה מקביל לשריפת המקדש,
ביום שכזה גלה כבוד מישראל,
וניסתלקה שכינה מישראל,
וכאשר גדולי עולם,
נלקחים מאיתנו בזה אחר זה,
אז מרגישים תחושת יתמות-
כל אחד ברמה כלשהיא...
רבים בניו של מקום. וכל בן ובן אהוב ונחמד למעלה, כבן יחיד לאמו.
אהבה יתירה זוכה זה העושה נחת רוח למקום, ויותר כיוצא בו זה המאהיב שם שמיים על סובביו.
יתמות.
יתמות קשה באה לעולם.
זכה דורנו מה שלא זכו דורות על גבי דורות. מתנה יקרה ונפלאה נתנה לנו משמיים. 93 שנים של תורה גדולה, מפוארה, מכובדת.
מרן רבנו עובדיה יוסף היה בשבילנו הכל: האבא, האמא, הרב, היועץ, הפוסק, המנחם.
יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחווה דעת.
וכעת, אין אומר ואין דברים.
מי יורה דעה? מי יבין שמועה? אל מי נפנה, ומי יפשוט את ספקותנו? מי ישמע שוועת עניים, וצעקת הדל יושיע?
מי יתיר עגונה ואל מי תפנה האלמנה.
זכה מרן להקים עולה של תורה בארץ ישראל ובכל שאר המדינות, וזכינו אנו לינוק מזיז תורתו, לשתות בצמא את דבריו, ללמוד בעיון את חיבוריו ולנסות להבין את שמועתו וסברתו.
ולאחר שקיעת השמש, מאירים הכוכבים הקטנים. וכל לומד תורה יצטרף לחברו, וחברו לחברו, עד שיפיקו נוגה ויקרינו זיו התורה בכל העולם, ויבקשו להשלים במעט את האור הגדול שנקלח מאיתנו.
ח ו ת מ ת על כל מיה ומילה שלך (?) צורגי!!!!
אישית לא בכיתי, (גם בקושי אמרתי תהילים, נוראי בעיניי..)
אבל ברור לי שזו בעיה בי. (ככה אני, לוקח לי לפות כמה שנים לעכל שמשהו איננו)
אתחיל מיזה שבבית שלנו יש לפחות 2 תמונות של הרב עובדיה. אחת בגודל 50/70 ס״מ....
הכי הרבה ספרי קודש שיש לנו בבית של אדם אחד, זה של הרב עובדיה.
אני גדלתי עליו ועל פסיקותיו.
(לא סותר את הקשרים העמוקים שיש לנו כמשפחה ולי אישית עם רבנים אחרים)
כשאבי בי היה חולה, הוא ברך אותנו, כשאחי נפצע בלבנון, הוא ברך אותו (כמה פעמים)
כשגיסי היה חולה הוא ברך את אחותי. וברכותיו התקימו תודה לה׳!
אחיינים שלי בגיל שנתיים יודעים להגיד הרב עובגיה....
מתחפשים אליו...
בקיצור, הבנת בגדול.
לא סותר לרגע!!! את זה שיש לנו דעות משלנו. ושהרב האישי שלנו לא פוסק את כל הלכותיו כמו הרב עובדיה.
לא סותר לרגע את זה שהצבענו למפלגות שרצינו....
אנחנו לא ראש בקיר.
אבל!!!!!!!!!! והאבל הזה גדול מאוד!!! יש לנו אמונת חכמים!!
משהו ש מ א ו ד חסר לציבור הדתלי בפרט והחרדי והדתי בכלל.
הוא היה דעת תורה. נקודה, על זה אין חולק!!
לגבי רגשות.... ברוך ה׳ לא חוויתי יתמות אז אני לא יודעת איך מרגישים (ושגם לא ארגיש)
אבל יתמות לאומית בהחלט כן!!
הרב הקים יהדות המזרח מחדש!
הרב הנגיש את ההלכה בפרט והתורה בכלל לרבים!
הרב ק י ד ם את נושא מעמד האישה!!(ומי שלא יודעת זאת, כדאי שתדע!!)
הרב דאג למיקוואות להיבנות
הרב הלך מבית לבית בזמן היותו רב שכונה לשכנע נשים לטבול במקווה!!!!(אתה קולט מזה????????)
הרב דאג שלך על הצלחת יהיה אוכל כשר הרבה יותר בזול מימה שהוא היה פעם....
ואני ני עוד כזאת קטנה שבקושי מבינה במפעלו
ללא ספק. איבדנו דור שלם של גדולים!
כשהייתי בהלוויה והרכב עם המיטה עבר לידי, הרגשתי פתאום (בלי לחשוב על זה בכלל, רק רגש) שלקחו חלק ממני עם המיטה.
אפעם לא הרגשתי ככה (תאמת, גם לא חשבתי שארגיש)
לא יודעת איך לתרגם את ההלם
חתכת פריקה עשיתי פה. ועוד יותר אווטינג.... אבל הרב, שווה את הכל.
שנזכה כולנו להבין מי באמת היה הרב עובדיה זצוק"ל.
שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית מקדשנו....
שכל אחד יעשה יעשה חשבון נפש עם עצמו רק על המשפט הזה.... דיינו!!
כולל אני כמובן
אחכ אנחנו מתפלאים שבית המקדש לא נבנה...
אבל לא רק בגלל הסיבה הזאת.......
בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!
היי, למישהו יש הליכון מתקפל בבית?
אני רוצה לקנות וחושבת איזה.
רוצה גם משהו זול...
ראיתי את מה שפרסמו ברמי לוי, לא יודעת אם יהיה בירושלים ואם זה לא קטן מידי...
כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.
עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.
שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.
לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...
קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.
אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.
אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.
ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?
הוא לא מתקפל ולא זול.
מה רוצה לדעת?
בגודל נורמלי, שקל לאחסן
גודל, אורך, מחיר, משקל וכו
יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.
אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...
לק"י
אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭
וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
בעקבות הבחירות הממשמשות ובאות,
באופן (כמעט) חד פעמי נאפשר לכתוב בשרשור הזה דברים פוליטיים ואקטואליים!
כדי שלא נהפוך לבור שופכין, נשמור על כמה כללים פשוטים:
א. דברים טובים בלבד:
כל אחד יכול להגיד למי הוא מצביע ולמה לדעתו זו הרשימה הטובה ביותר.
ב. שפה נקייה:
ללא כינויי גנאי או קללות לאף פוליטיקאי או מועמד.
ג. בלי ויכוחים:
אתם חושבים שניק מסוים כתב שטויות?
מעולה! תשמרו זאת לעצמכם או לפורום או''ח.
ד. מוזמנים לכתוב את תחזית המנדטים המלאה שלכם. מי שיהיה הכי קרוב לאמת, יזכה בכבוד ויקר וניק ירוק למשך שבוע.
ליכוד:
25
ישר:
24
יחד:
12
הדמוקרטים:
10
בן גביר, הרשימה המשותפת:
8
שס, ליברמן, יהדות התורה:
7
סמוטריץ', רעם:
6
יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.
בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.
ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.
ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.
ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.
הימור שלי,
יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.
זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.
כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.
כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,
אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.
לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.
יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.
ויפרקו את הממשלה
ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות
כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר
כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית
זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+
אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.
מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.
כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.
אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...
לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות
כזאת שמביאה לעוד בחירות.
אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש
אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.
במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.
אז אייזנקוט יגיד לערבים.
תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו
ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.
אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה
אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.
מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת
נפשי תערוגתחזית מנדטים:
הליכוד 28
ישר 20
ביחד 14
ש"ס 9
הדמוקרטים 8
עוצמה 8
יהדות התורה 8
המשותפת 7
הציונות הדתית 7
רע"מ 6
ישראל ביתנו 5
גוש נתניהו: 60
סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.
וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.
תחזית:
הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5
ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.
אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.
פותרת את ההתלבטות...
אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.
סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.
1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי
2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה
3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.
4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.
5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.
6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.
7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.
8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.
מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.
מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.
כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:
אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.
חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.
ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.
בשבוע האחרון שבעה הרוגים.
תאונות תאונות תאונות ועוד תאונות.
מה שווה "אחדות" עם מצב של אדם לאדם זאב בכבישים?
דיכאון טוטאלי
מה?
במקום להתמקד במה שחשוב באמת.
פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)
טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר
עברת פס לבן?
חצית צומת ברמזור באדום?
נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?
נהגת על 140 בכביש של 80?
הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.
א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.
ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.
ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).
ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.
רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.
נו באמת...
אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.
אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.
ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.
ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?
מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש
ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר
יוּרד מהכביש
זה קורה כל יום כל הזמן
ומשטרה אַיִן
אם מגדל האור הזה מביא 5% מהחשמל של כל המדינה, למה לא בונים עוד 20 כאלו ויהיה מספיק חשמל
לכולם?
https://www.israelhayom.co.il/tech/tech-news/article/21651028
זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.
מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.
מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.
כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.
ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.
כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.
אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית
ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.
ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.
כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.
הגלובלית.
אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.
מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע
לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.
עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.
חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).
אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).
תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.
רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.
ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין
ממשלתיים
מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.
היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית
וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות
הבעיה שהחתול שומר על השמנת
רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.
אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.
לק"י
אני אצביע למי שהכי יציק לי.
יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).
היום הם התקשרו עוד פעמיים.
נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.
מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".
בכל זאת שגעו לי את השכל.
לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.
וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.
יש איך לחסום את המעיקים האלו?
ומשתתפת בעצבנותךיעל מהדרוםלק"י
נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.
כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...
על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.
זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.
וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.
זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.
ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.
לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר
מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…
ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.
אתמול התקשרו באמצע הלילה
לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...
וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦♀️
הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)
והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב
חחחחח
לק"י
יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.
ואז התגובות לא תמיד לעניין😅
"האם תרצו לתרום לנו?"
"לא"
"תודה על תרומתכם"
"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.
אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.
יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!
וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?
אולי נשלח את הai גם להצביע במקומינו וזהויעל מהדרוםואני בכלל שתקתי חחח
ישובים/מושבים/ערים בנגב המערבי
שיש בהם קהילה דתית גדולה של צעירים גם (24-30)
והכי חשוב שאין בהם הרבה כלבים
מי מכיר טיפה?
הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים
ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.
לק"י
זה לא שהוא מכיר אותו אישית...
ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.
לק"י
לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם
ולא על הולכי על ארבע….
ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.
כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.
לק"י
בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.
וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.
נפשי תערוגאחרונה
