בואינגיד ...עדין בבניה הראשונית.

כדאי לחזק ביניהם

כמה שקשור אליך לתת לו הרגשה שאשתו היא לפני אמא ובתדודה 

שיתחזקו בלי איומים חיצוניים

אחרי שיתחסנו שיפתחו גם מולך ומול האמא מתוך זוגיות יציבה

ואולי אני טועה

סתם מתוך איך שזה נשמע

תוציאי את עצמך מכל התמונה לגמרי. את אל תדברי עם אף אחד על אף אחד. ומי שבא אלייך בתלונות תגידי לו אני לא בפנים. תסתדרו לבד. אני חברה של כולכם ולא נכנסת למריבות לשום צד. וכמובן עד כמה שניתן תשמרי על קשר אישי טוב עם כ"א. ותדברי עם כ"א על הכל חוץ מזה. יותר ממה שהיית רגילה.

פשוט נראה לי שחוץ מהדודה כולם חושדים בך שאת בצד השני ולכן מרוחקים ממך. אחרי שזה יחלחל, ויחלחל טוב, וגם הצד החיובי שאת כן חברה טובה של כ"א אישית ויסמכו עלייך יחלחל אז קודם כל גם בלי כלום זה כבר יעזור קצת להפשיר את הקרחים ובנוסף ייתכן שכבר יפנו אלייך בצורה טובה יותר לעזרה להפשיר את העניינים.

בלי קשר למה תעשי, הסיפור בכללי כואב מאוד

אל תשפטי ואל תהיי בשום צד מבחינת המריבה.

מבחינת קשרי ידידות- עם כולם. אם היא לא רוצה- לא בכח.

היא מפרשת את זה כאילו שאת איתם ושאת רוצה להתחבר אליה בשביל לשכנע אותה וכיוב'

פשוט תני לה את המקום שלה בנחת. היא לא רוצה ש'תפריעי' (במרכאות. מבחינתה) לה. סבבה. קבלי אותה ככה.

עצם נתינת המקום הזה כבר ירכך קצת את ההתנגדות.

אח"כ ה' יעזור שיעשו סולחה

אבל תקפידי לומר בצורה מפורשת שאת לא חלק מזה ולא נכנסת לזה.

גם לדודה וגם לכל מי שבא בטענות או בקשות שתבואי לצידו

תגידי- מצטערת, אני חברה שלך ואוהבת אותך אבל אני לא נכנסת לזה. לא עסק שלי.

תאמיני לי שהם יכבדו מאוד.

תשאלי גם בפורום נישואים טריים

לי זה נשמע הזוי לגמריי.

מצטערת, הכותבת היא לא בעלה של הגברת, וכל הכבוד לכולם ששומרים על כתיבה דיפלומטית וכ',

אבל משהו ממש מוזר ולא טוב קורה כאן.

לא שמעתי את הצד שלה, אבל צריך לקרות משהו ממש נורא כדי שאישה נורמאלית תמנע מבעלה להתקשר להוריו לפני יום כיפור.

בעצם... אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר שיגרום לתגובה כזאת.

מאוימת, לא מאוימת- זה ממש לא מצדיק כזה יחס, ובן הדוד שלך לא יכול להיות בכלא.

אם לרגע היית כותבת על בעל שחונק ככה את אשתו ולא מאפשר לה קשר עם המשפחה, והאשמה שיש לו כשמדבר, וכ', הרבה היו שואלים אם זה לא בעל אלים..

הדבר העצוב הוא שאני לא רואה באיזה דרך את יכולה לעזור,

ויותר מכך. אולי הכי טוב באמת להתרחק.

כי הרבה פעמים מי שמתערב בן בני זוג יוצא אשם.

הבעל והאישה אוהבים זה את זו וימצאו איך להסתדר, אך מי שהיה שם בתקופה הקשה,

וניסה לעזור מבלי שנתבקש לכך, יוצא ה"לא בסדר".

בעיני כל אלו שאומרים "הזוגיות שלהם כרגע בבניה"- זה עקום.

בניה שמבוססת על טרור, על חניקת בן הזוג ונסיון לגרום לו להתנתק ממשפחתו זאת בנייה עקומה.

במיוחד כשלא מדובר על שבתות אצלם, או שההורים רוצים לנהל את החיים של בני הזוג וכ',

אלא טלפון של חג שמח ועוד לפני יום כיפור!!

איזה בית נבנה כאן בדיוק??

בית שבנוי על דמעות של אימא שגידלה ילד ועכשיו הוא מתנער ממנה???

גם אם האימא הזאת פגעה אין לאשה שום זכות לנקום בה דרך הבן שלה.

זה לא אנושי.

אם היה מדובר רק בקשר איתך, נו, מיילא, את צעירה, אולי היא מקנאה בקשר בניכם.

על זה אפשר לומר - עכשיו הם בונים את ה"ביחד" שלהם, תני להם מרחב. הם יחזרו אלייך...

אבל מה שתיארת בקשר לאימא שלו הרתיח אותי לגמרי, וכאן אני עוצרת.

אבל  

לינוי, קשה לקחת אחריות על עצות ממקום וירטואלי שכזה,

אז תחשבי טוב טוב אם זאת עיצה טובה,

אבל אולי כדאי שתדברי עם בן דוד שלך ממש בקצרה, ותאמרי

וכדאי שיידבר עם הרב שלו.

הרב (במידה ויש לו רב) בטח כבר יפנה אותו לייעוץ זוגי. 

כמובן שאם את אומרת לו את זה אז בעדינות,

בלי לרמוז על שום דבר, רק לומר שלפעמים אדם אובייקטיבי וחכם עם ניסיון חיים,

יכול לתרום לזוגיות צעירה בבניה. 

בהצלחה, שנשמע בשורות טובות!!

אמנם כשאמרתי רב, הנחתי שיש לו אחד כזה.

אם לא- אז בשיא העדינות והכבוד להמליץ על ייעוץ זוגי ,

אפילו שילך לבד בפעם הראשונה.

שיספר הכל לגורם נייטרלי, וחכם שידע לעזור לו.

או לפחות לומר לו שזה לא נורמאלי מה שקורה כאן.

זה באמת כואב. וממש מבינה אותך!

לא תמיד קל להיות גיסה...

נראה לי שכדי לא להזיק את פשוט צריכה לתפוס מרחק. 

אולי לדבר עם אמא שלו ולעודד אותה להכיל את הכלה ולקחת אוויר לנשימה.

לעודד אותה שלא לכעוס עליה (למרות שתאכלס ממש מגיעה לה)

הקשר שלך איתה חשוב, אבל אבוד. 

הקשר שלך עם דוד שלך חשוב, 

הקשר שלו אמא שלו איתו חשוב מאוד

הקשר שלו עם אישתו הוא הכי חשוב, הוא קריטי, והוא במצב הכי קשה. 

שכבן זוג מתחרה בקשר עם ההורים זה מצב שבכוחו להביא לגרושין. 

לכן זה הדבר שצריך הכי לחשוב עליו. 

אנשים משתנים עם הזמן. אני מקווה שזה מה שיקרה כאן.

בכל מקרה תשימי לב טוב להבדיל בין מה שאת יכולה לעשות לבין מה שאת רוצה לעשות. 

כי זה נשמע שיכולת הפעולה שלך מוגבלת מאוד. 

רק במקום אחד יש לך יכולת פעולה משמעותית, בתפילה. 

כמיטב המסורת, המריבות הכי טובות הן בתוך המשפחה (גם אם הכי מוסתרות). 
תראי, זה לא יוצא דופן שיש מריבה משפחתית, שיש אנשים שפעם הסתדרו מעולה, והיום לא מסתדרים. 
ככה זה משפחות, ככה זה בני אדם, יש להם זמנים מעולים וטובים ויש זמנים בעייתיים ומציקים. 

אני לא יכול לענות ספציפית על המריבה, מקריאת התגובות, אני לא מרגיש שאני מבין מספיק את העניין.
מההתרשמות שלי, מדובר בעוד מריבה משפחתית שמתישהו התחילה ומתישהו גם תסתיים. 

מה אפשר להגיד על מריבות משפחתיות? שהצדדים שם לא בוגרים? שזה מסיבות מטומטמות? שאין שום הצדקה למריבה, במיוחד לא עכשיו? לא יודע, אבל ככה זה. ואני ממליץ לך לתפוס את המושב הנייטראלי, האוהב ומפרגן ששומר על קשר טוב עם כל הצדדים, ולא מתערב במריבה. גם אם את צריכה להבהיר להם שאת לא מתערבת במריבה, או פשוט להנהן לפריקה והאשמות הקבועות. תני לזמן ולדינמיקה המשפחתית  והזוגית לפתור את זה. 

אומנם זה לא שם אותך במקום נחמד, כמו שאמרת, הושמת באמצע. אבל התחושה שלך תהיה תלויה בעיקר במה שאת תעשי מכאן ואילך. אם תשחררי, תתני להם את המרווח שלהם, ותשמרי על האף שלך נקי מהעניינים שלהם. תמשיכי לחייך ולאהוב אותם, ותמצאי דברים טובים ונעימים לעשות, ואל תשקעי בעניין הזה. 
  
 

אדישות ביחס למריבה כן. אבל גם להדגיש גישה חיובית ואוהבת ביחס אליהם. וגישה חיובית וטובה ביחס לעצמך.
אומנם לפי הסיפור, יש שם כמה בעיות, אבל עם כל הכבוד, אלו לא הבעיות שלך.   

על הכלה, נשמע שהבעייה אצלה עמוקה מאוד. ויכול להיות גם שבכלל אף אחד לא עשה לה שום דבר רע. ייתכן שיש לה חסמים מלקבל את כל הטוב של המשפחה שלך. אולי היא מרגישה רעה עם עצמה. היא כנראה גם בסוג של בירור עם עצמה. מרגישה לא במקום. א"א לדעת מה גורם לה לירידה הרוחנית.

במצב כזה, אם זה באמת ככה, אין הרבה מה לעשות. בפרט שהיא סימנה אותך. רק לשמור מרחק ולהתפלל המון. כי באמת צריך לקרוע את השמיים בתפילות על דברים כאלה. כלפיה צריך לשדר בין באופן ישיר בין מה שאת מדברת עם דודה שלך עליה רק הבנה הכלה ונתינת מקום. אל תקחו שום דבר אישית כי באמת לא נראה לי שיש לה משהו נגדכם. פשוט תתפללו באמת מעומק הלב ושהיא תדע שאתם שם כשהיא תצטרך.

על מה שהוספת עכשיו,

תסתכלי בעין טובה.

הוא לא צריך 'לפחד' הוא יכול לעשות את זה מתוך הבנה ונתינת מקום לאשתו, כן, גם על חשבון הקשר שלכם. זו הקרבה גדולה אבל משתלמת לו.

ולגבי האופי השונה- דווקא בגלל זה נראה לי שהם כן מתאימים ושלו יהיו את הכוחות לעמוד בזה ולעזור לה. וגם לה יהיה מה לתת לו.

אל תהיי בציפיות. אלא ברוגע. ובאמונה שמתישהו זה יבוא.

זה באמת מאוד כואב. וממש יפה שאת ככה בפנים בדאגה ורצון.
דווקא בגלל זה נראה לי שלתפילות שלך יהיה ערך גדול- שזה בא מכל הלב ולא נגד מישהו.

תלכי על זה. אפי' תלכי לקברי צדיקים מירון או בבא סאלי. תפילות אמיתיות מהלב לא שבות ריקם אף פעם.

מקסימום קצת זמן אבל הם מתמלאות. כפשוטו ממש.

שכולנו נתפלל ככה על בית המקדש ועל משיח בן דוד.

זה התפילות של הצדיקים שנענות. תפילות כאלה שבאות מהדור עצמו. ומהרבה מהדור עצמו. זה כלי אמיתי בשביל לזכות לאור הזה של המקדש והגאולה. אין לקב"ה סיבה לא להביא. רק שאנחנו נרצה מספיק עמוק באמת. 'שלשה מאסו.. ואינם נגאלים עד שיבקשו שלשתם מלכות שמיים דוד המלך וביהמ"ק'

אני לא שם בעצמי בכלל בכלל. אבל סתם.. תפילה זה דבר אמיתי מאוד.

לא ממש קשור לשרשור אבל התעורר בי. ובכללי מחזק על תפילה..

קודם כל הבהרה - את מעלה פה בעיה קשה וכאובה, ואני לא מתיימרת לדעת איך פותרים אותה, בוודאי לא על פי תיאור בפורום, שמטבעו לא יכול להקיף הכל. אני רוצה רק להציע זווית טיפה שונה, בתקווה שאת תדעי אם זה הכיוון או לא.

את מתארת את המשפחה של הכלה כ"אפאטית", ואילו את משפחת החתן כ"חמה". זו החוויה שלך, כחלק ממשפחת החתן.

מאוד סביר שבחוויה שלה זה נתפס הפוך לגמרי: המשפחה שלה נותנת מרחב, ואילו המשפחה שלו מעיקה, נכנסת לחיים, מתערבת וכן הלאה.

את מתארת מעורבות מאוד חזקה של הצד שלכם: "את השבת חתן שלהם למשל-אנחנו מימנו! בחתונה אני לא ישבתי דקה-ארגנתי הכל דאגתי שכולם מרוצים ומה לא עשינו!" מבחינתך זו עזרה נפלאה, והיית רוצה שכך תתנהג המשפחה שאת בע"ה תיכנסי אליה. לא רחוק בעיניי שהיא תתאר את זה כ"הם השתלטו לי על החתונה ועל שבת החתן, כל הזמן דאגו שהכל יהיה כמו שהם רוצים"

דודה שלך באה אליה לביה"ח? יכול להיות שמבחינתה היא נדחפה לה לחיים, ועוד במצב כל כך מביך שבו היא חסרת אונים ולא במיטבה, ורוצה רק את החבר לידה.

כמובן, הכוונות שלכם היו נהדרות, אבל בחוויה שלה זה נתפס אחרת. אם אני צודקת, הריחוק יכול להיות מאוד קשור לזה. לפעמים מייעצים לזוג צעיר להתרחק קצת מהורים שתלטנים כדי לאפשר לעצמם לבנות את המקום שלהם. אני חלילה לא אומרת שדודה שלך שתלטנית, אבל אם כך הכלה תופסת את זה, יכול להיות שזה מה שגרם לה להתרחק.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.