נמאס לי.
אבל ממש נמאס לי.
אני פשוט בנאדם מתוסבך.
(כן, אני יודעת שהרבה ממי שקרא את זה עכשיו רוצה להגיב: כולנו, חמודה,כולנו מתוסבכים.)
קראתי היום משפט שאומר: אנשים שאינם מבינים את שתיקתך, לא יבינו גם את מילותיך.
וזה כ"כ נכון.
כ"כ כ"כ נכון.
מניסיון אישי.
אוףף, עכשיו אני גם חופרת.
החיים עשו לי בית ספר, מכירים ת'משפט הזה? יופי, אז המורים בבית ספר הזה שלי היו ממש ממש קשוחים.
ולא, זה לא סתם עוד בעיות של גיל ההתבגרות, אלא אם גיל 5 נקרא גיל ההתבגרות.
ז"א, חלק מהבעיות הם כן בעיות של גיל ההתבגרות,אבל זה רק תוספת, שיהיה עוד יותר מסובך ומעניין.
עזבו, לא תבינו, וגם אין לי כוח להסביר.
תודה לכל מי שהחזיק מעמד עד הסוף. או לא בדיוק הסוף. לא משנה.
בהצלחה!!
