בס"ד
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"
"ויקח אברם את שרי אשתו...ואת הנפש אשר עשו בחרן"
פרשתנו פרשת לך לך מספר על נדודי אברהם אבינו. בפרשה אנו רואים את המורכבות שהיתה לאברהם בחייו. היה לו סכסוכים משפחתיים על רקע דתי עם אביו[ועם כל תושבי העולם אז!] וסכסוך קרקעות עם אחיינו – לוט. אברהם עבר המון דירות בחייו, השתתף במלחמת העולם הראשונה[כן, לפני שלנו..], וכמעט והסתבך עם פרעה מלך מצריים
[שרצה את שרי אשתו
].
בתור השוואה להשפעה העצומה של אברהם על דורו, אפשר להעמיד את נח. נח גם עמד במקום של אברהם, אך לא הצליח לסחוף אחריו נשמות להאמין ולעבוד את ה', אלא התכנס לתיבה. אנו רוצים להתבונן במעשיו של אברהם. לראות איך הצליח לעשות נפשות למען ה'.
ע"פ המתרחש בתורה, אנו רואים שעיקר עבודתו של אברהם הייתה במישור האישי. הדוגמא אישית של אברהם הייתה מעל ומעבר, וכל מי שראה אותו – הרגיש צורך להבין את המניעים של האדם הגדול שעומד מולו. המניע כמובן היה הרצון להתקרב לה'..וכך התאספו סביבו עוד ועוד מאמינים..
בקיצור, הוא לא היה "הדוס המעצבן"
ואיזה פלא, הוא הצליח! המונים המונים האמינו בזכותו בה' ועבדו אותו.
המסר שלנו הוא חשוב וגם בסיסי ביותר:
לא מעט פעמים אנו מרגישים צורך "לעשות נפשות". ללכת להניח תפילין למישהו
, או ללמד איזה חילוני תורה..
אבל אנחנו לא מרגישים את העיקר. העיקר זה הדוגמא אישית. העיקר זה העבודה שלנו. ותאמינו או לא – לפעמים זה משפיע פי כמה. כשחילוני רואה את המוסר לחימה של חייל דתי בצבא, למרות שההוא לא מושך אותו לבית הכנסת עם כיפת כותל – הוא מקבל הרבה יותר. העיקר שנעשה בשביל ה'. השאר – מסתדר יופי..
השבוע נפטר הרב עובדיה יוסף זצ"ל. רבים אומרים שגדלותו של הרב היתה ב"כח דהיתירא עדיפא" וזה נכון מאוד . אבל היה אצלו עוד משהו, הפשטות.
הרב היה במשך שנים רבות. עשרות שנים, הולך מבית כנסת לחברו. ידע להגיע לפשוטי העם. גם לאלה הכי נמוכים בחברה, וע"י זה לקרב אותם ליהדות. בדיוק כמו אברהם אבינו..
מי שמע מהלוויה, דובר שם המון על להשלים את החוסר. בואו נקבל על עצמינו קבלות טובות..שיקרבו אותנו לה'
ושיהיו הדברים לעילוי נשמתו...
שנזכה לחיות כאברהם אבינו שקרב נפשות לאביו שבשמיים!!
שבת שלום
