גם צ'רלי בממלכת השוקלד ובמעופפלית הזכוכית (נראלי ככה כותבים את זה)

כמה של מיכאל אנדה, אבל ברחו לי השמות...

פוליאנה

ג'ים ונהג הקטר.

היה עוד אחד עם צבה, ומאסטרו סקונדו מינוטו הורה (או משהו כזה. גם בזה לקח לי קצת מאמץ להיזכר..) אבל לא מצליחה להיזכר בשם שלו.

ג'ים וכנופיית השלושעשר

הנערים מרחוב פאל! (שכחתי את השם השני של הספר)

אני פשוט סוקר ארונות בבית..

קלה, אוה לוטה והשלישי (זה שאכל את הקוד המבושל...וקיבל הרעלה, בעצם זה היה בכלל מהשוקולד המורעל בארסן )

שנלחמו עם ביאנקה ושני האחרים...'ואלפי אלפי נשמות יעבור לעולם המתים' במלחמת הורד הלבן בורד האדום!!יוהוהוהוו!!!'

זאת אומרת ברור שזה הספר הזה... השאלה באיזו הוצאת ספרים?

הבלש בלוסקוויסטיקליטי....

ועוד מלא ספרים של אסטריד לינדגרן, לדעתי..

המה שמה והספוגית ממדיקן..

באנגליה

ג'ק השחור נראה לי, ו... הסנוניות והאמזונות.. ועוד כמה בסדרה

ואני חושב ש"מר שועל מהולל" גם הוא ממרגנית

חשבתי שזה שם של ספר. (זה כן? )

יאאא. איזה אושר!

אלפרד היצ׳קוק ושלושת הבלשים? נמ. לא זכור לי שהסדרה ההיא של מרגנית... אולי הוצאה פעמיים? 

(בלי קשר למרגנית, אפלרד היצ׳קוק ושלושת הבלשים תמיד מזכיר לי את אינדיאנה ג׳ונס הצעיר. בטח כי היו יחדיו על אותו מדף.) 

אולי זה הספר הבלשים הצעירים לא מצליחה להיזכר בשם..IמתוסכלI אולי זה שם אחר בכלל. בכל מקרה הסיפור הוא על שלושה אחים שההורים שלהם קנו בית חדש לחופשות, הבית עובר שיפוץ והם גרים בחצר ומגלים שמישהו עושה שימוש לא חוקי בבית. אולי זה בית המבריחים?

 יש להורים שלי את הספר, אבלאני מפדחת להתקשר ולברר...

אגב, את אינדיאנה גונס הצעיר גם לא קראתי...שווה?

היא סדרה של ״רוברט ארתור״. על כל פנים לא זכור לי שבחבורות הסודיות של אניד בלייטון הייתה שלישייה...

ואני לא חושבת שאני מכירה את מה שאת מתארת... יהיה מגניב לשמוע על עוד חבורת בלשים!  

וקוראים להם "שלושת הבלשים", לא "אלפרד היצ'קוק ושלושת הבלשים"...

מדהים איך לכל חבורה יש ריח אחר.

לא יודע להגדיר, אבל ריח אחר.

אני זוכרת שזה היה נחשב המון בספר...(חמישה ילדים? שאלה... כן ענה... אבא אומר שאנחנו המזל שלו)

מי זוכר איך קוראים לספר? אולי הבלשים הצעירים? כריכה בגווני כחול

(נכון שספר נהדר?)

טוב, חוץ מפוליאנה. אז מה את אומרת? שווה לשאול אותם (אם ישנם בכלל..) בספריה של הילדים? 

בית ספר לקסמים זכור לי רק כי התאכזבתי לגלות שהוא ספר סיפורים קצרים ולא כולו סיפור אחד. יכול להיות שהוא טוב, אבל אני לא זוכרת עליו פרט מעבר לעניין הסיפורים הקצרים.

הוא של מיכאל אנדה! 

ילדת הגבעות בנוי על האגדה המוחלפית (בן אנוש מוחלף בבן פיות) — לדעתי כדאי לקרוא.

טאק לנצח מדבר על הדילמה בחיי נצח, והוא נהדר. 

וכפר אשמדים הוא ספר אימה חמוד והזוי למדי. אני ממש אוהבת אותו.

סופר [אנטוני הורוביץ] ובשניהם היתרון של הסופים הוא שהוא לא צפוי

הסוף של עדשי השוקולד יותר הפי אנד [עד כמה שאפשר לקרא לזה הפי]

(את ״פוליאנה וג׳ימי״ כמדומני שכבר הוציאו בהוצאה אחרת)

לא זוכר ת'שם, הם מכנסים כינוסי עכברים וכו'..

נראה לי זה של מרגנית..

אחד הספרים האהובים עלי...

על מסדר אבירים סודי שמציל אנשים בתקופת המהפכה בצרפת.

כאן

האם אני זוכרת נכונה, שלצבה קראו קסיופאה?

וחישבתי כמה סדרות כאחד...

אגב, גם הספרים שאתה העלת, רבים מהם לא קראתי...Iמרגיש נבערI

למה שכתבתי בהודעות שלי...

אגב, "גן החצות של טום" הוא ספר מומלץ ביותר.

גם "בן איכרים" מומלץ מאוד.

שלושת המוסקטרים

מומו

העיג

דני מלך העולם

גיימס והאפרסק הענקי

אחיינ של קוסם

האריה המכשפה וארון הבגדים

הנסיך כספיאן

המסע בדורך השחר

כס הכסף

הסוס ונערו

הקרב האחרון

קיזי הילדה הצועניה

שתי פרשיות חייו הראשונות של לוקס קאשה

טירת ליר

חוות הקסמים

צ'רלי והשוקולדה

וזהו נראלי....

בס"ד

מטילדה, צ'רלי במלכת השוקולד וההמשך שלו (משהו בזכוכית), לא זוכרת כרגע עוד...

פעם קראו לו יותם הקסם, נראה לי.

מומלץ מאוד.

(ואל תקראו את גרסת התרגום הראשונה של זה, שנקראת "אי הילדים", כי היא עיוותה את המקור).

היא לא תרגמה!

היא כתבה את זה

זה שכתב את "אי בוד" הוא המתרגם ששינה את המקור (תסתכלי בהערות..)

לא לאחרונה, אבל אני די בטוחה במה שאני אומרת.

הספר, שנכתב בגרמנית בידי סופרת יהודייה, תורגם (נדמה לי בידי ימימה אבידר-טשרנוביץ) לעברית עם שינויים שיתאימו להיגיון, כמו שהיה נהוג לעשות באותה תקופה. בגרמנית הספר נקרא "אינסו-פו", שזה השם שהעניקו הילדים לאי שלהם, "אי הילדים". מהבחינה הזו אכן התרגום הראשון קרוב למקור יותר מהשני.

התרגום השני השאיר את הטקסט על כנו, בלי שינויים בשמות ובפרטים של העלילה, אך אכן שם הספר שונה מהמקור (ואין לי מושג למה).

[השינויים בתרגום: הסיפור המקורי מתרחש במדינות שלא קיימות בעצם, ומתאר מלחמה עולמית, שדי מקבילה בתיאורה למלחמת העולם השנייה. בתרגום הראשון שונו השמות הבדיוניים למדינות קיימות, כדי לעגן את העלילה במציאות, אף-על-פי שלא התרחשה באמת].

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.