גם צ'רלי בממלכת השוקלד ובמעופפלית הזכוכית (נראלי ככה כותבים את זה)

כמה של מיכאל אנדה, אבל ברחו לי השמות...

פוליאנה

ג'ים ונהג הקטר.

היה עוד אחד עם צבה, ומאסטרו סקונדו מינוטו הורה (או משהו כזה. גם בזה לקח לי קצת מאמץ להיזכר..) אבל לא מצליחה להיזכר בשם שלו.

ג'ים וכנופיית השלושעשר

הנערים מרחוב פאל! (שכחתי את השם השני של הספר)

אני פשוט סוקר ארונות בבית..

קלה, אוה לוטה והשלישי (זה שאכל את הקוד המבושל...וקיבל הרעלה, בעצם זה היה בכלל מהשוקולד המורעל בארסן )

שנלחמו עם ביאנקה ושני האחרים...'ואלפי אלפי נשמות יעבור לעולם המתים' במלחמת הורד הלבן בורד האדום!!יוהוהוהוו!!!'

זאת אומרת ברור שזה הספר הזה... השאלה באיזו הוצאת ספרים?

הבלש בלוסקוויסטיקליטי....

ועוד מלא ספרים של אסטריד לינדגרן, לדעתי..

המה שמה והספוגית ממדיקן..

באנגליה

ג'ק השחור נראה לי, ו... הסנוניות והאמזונות.. ועוד כמה בסדרה

ואני חושב ש"מר שועל מהולל" גם הוא ממרגנית

חשבתי שזה שם של ספר. (זה כן? )

יאאא. איזה אושר!

אלפרד היצ׳קוק ושלושת הבלשים? נמ. לא זכור לי שהסדרה ההיא של מרגנית... אולי הוצאה פעמיים? 

(בלי קשר למרגנית, אפלרד היצ׳קוק ושלושת הבלשים תמיד מזכיר לי את אינדיאנה ג׳ונס הצעיר. בטח כי היו יחדיו על אותו מדף.) 

אולי זה הספר הבלשים הצעירים לא מצליחה להיזכר בשם..IמתוסכלI אולי זה שם אחר בכלל. בכל מקרה הסיפור הוא על שלושה אחים שההורים שלהם קנו בית חדש לחופשות, הבית עובר שיפוץ והם גרים בחצר ומגלים שמישהו עושה שימוש לא חוקי בבית. אולי זה בית המבריחים?

 יש להורים שלי את הספר, אבלאני מפדחת להתקשר ולברר...

אגב, את אינדיאנה גונס הצעיר גם לא קראתי...שווה?

היא סדרה של ״רוברט ארתור״. על כל פנים לא זכור לי שבחבורות הסודיות של אניד בלייטון הייתה שלישייה...

ואני לא חושבת שאני מכירה את מה שאת מתארת... יהיה מגניב לשמוע על עוד חבורת בלשים!  

וקוראים להם "שלושת הבלשים", לא "אלפרד היצ'קוק ושלושת הבלשים"...

מדהים איך לכל חבורה יש ריח אחר.

לא יודע להגדיר, אבל ריח אחר.

אני זוכרת שזה היה נחשב המון בספר...(חמישה ילדים? שאלה... כן ענה... אבא אומר שאנחנו המזל שלו)

מי זוכר איך קוראים לספר? אולי הבלשים הצעירים? כריכה בגווני כחול

(נכון שספר נהדר?)

טוב, חוץ מפוליאנה. אז מה את אומרת? שווה לשאול אותם (אם ישנם בכלל..) בספריה של הילדים? 

בית ספר לקסמים זכור לי רק כי התאכזבתי לגלות שהוא ספר סיפורים קצרים ולא כולו סיפור אחד. יכול להיות שהוא טוב, אבל אני לא זוכרת עליו פרט מעבר לעניין הסיפורים הקצרים.

הוא של מיכאל אנדה! 

ילדת הגבעות בנוי על האגדה המוחלפית (בן אנוש מוחלף בבן פיות) — לדעתי כדאי לקרוא.

טאק לנצח מדבר על הדילמה בחיי נצח, והוא נהדר. 

וכפר אשמדים הוא ספר אימה חמוד והזוי למדי. אני ממש אוהבת אותו.

סופר [אנטוני הורוביץ] ובשניהם היתרון של הסופים הוא שהוא לא צפוי

הסוף של עדשי השוקולד יותר הפי אנד [עד כמה שאפשר לקרא לזה הפי]

(את ״פוליאנה וג׳ימי״ כמדומני שכבר הוציאו בהוצאה אחרת)

לא זוכר ת'שם, הם מכנסים כינוסי עכברים וכו'..

נראה לי זה של מרגנית..

אחד הספרים האהובים עלי...

על מסדר אבירים סודי שמציל אנשים בתקופת המהפכה בצרפת.

כאן

האם אני זוכרת נכונה, שלצבה קראו קסיופאה?

וחישבתי כמה סדרות כאחד...

אגב, גם הספרים שאתה העלת, רבים מהם לא קראתי...Iמרגיש נבערI

למה שכתבתי בהודעות שלי...

אגב, "גן החצות של טום" הוא ספר מומלץ ביותר.

גם "בן איכרים" מומלץ מאוד.

שלושת המוסקטרים

מומו

העיג

דני מלך העולם

גיימס והאפרסק הענקי

אחיינ של קוסם

האריה המכשפה וארון הבגדים

הנסיך כספיאן

המסע בדורך השחר

כס הכסף

הסוס ונערו

הקרב האחרון

קיזי הילדה הצועניה

שתי פרשיות חייו הראשונות של לוקס קאשה

טירת ליר

חוות הקסמים

צ'רלי והשוקולדה

וזהו נראלי....

בס"ד

מטילדה, צ'רלי במלכת השוקולד וההמשך שלו (משהו בזכוכית), לא זוכרת כרגע עוד...

פעם קראו לו יותם הקסם, נראה לי.

מומלץ מאוד.

(ואל תקראו את גרסת התרגום הראשונה של זה, שנקראת "אי הילדים", כי היא עיוותה את המקור).

היא לא תרגמה!

היא כתבה את זה

זה שכתב את "אי בוד" הוא המתרגם ששינה את המקור (תסתכלי בהערות..)

לא לאחרונה, אבל אני די בטוחה במה שאני אומרת.

הספר, שנכתב בגרמנית בידי סופרת יהודייה, תורגם (נדמה לי בידי ימימה אבידר-טשרנוביץ) לעברית עם שינויים שיתאימו להיגיון, כמו שהיה נהוג לעשות באותה תקופה. בגרמנית הספר נקרא "אינסו-פו", שזה השם שהעניקו הילדים לאי שלהם, "אי הילדים". מהבחינה הזו אכן התרגום הראשון קרוב למקור יותר מהשני.

התרגום השני השאיר את הטקסט על כנו, בלי שינויים בשמות ובפרטים של העלילה, אך אכן שם הספר שונה מהמקור (ואין לי מושג למה).

[השינויים בתרגום: הסיפור המקורי מתרחש במדינות שלא קיימות בעצם, ומתאר מלחמה עולמית, שדי מקבילה בתיאורה למלחמת העולם השנייה. בתרגום הראשון שונו השמות הבדיוניים למדינות קיימות, כדי לעגן את העלילה במציאות, אף-על-פי שלא התרחשה באמת].

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים