זוהי בדיוק טענתי..היופי גם מתחבב עליך בהמשך..

אבל מה לעשות שמעשית-החבר'ה פוסלים בנות באמת ערכיות כי הן לא יפות בתמונה..ומי שישמע-הם לא יפים במיוחד.

ממש חבל לפסול בגלל תמונה

תמונות לא לגמרי משקפות את המציאות

מכירה המון בנות יפות ולא פוטוגניות

וחוצמזה,כמו שאמרתם

אחרי שמתחברים לפנימיות

מתחילים לחבב גם את המראה החיצוני

העניין הוא שהיא לא מכוערת.היא נראית אחלה.אז ישר להסתכל על התמונה ולפסול כי היא לא יפה זה מעצבן ורדוד.לך תדע מה יש בפנים שאתה ישר פוסל?

וחז"ל כבר הזכירו את הנושא של חשיבות המראה החיצוני כמרכיב חשוב בבחירת שידוך ולכן גם קבעו שעל האשה להתקשט, ושאין אשה אלא ליופי, ושבנות ישראל היו אומרות ואסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, שמא תתגנה בעיניו,

ודי לנו אם נתבונן בפרשיות שאנו קוראים ונקרא בשבועות הבאים, בהם מוגדש יופיין החיצוני של אימותינו הקדושות, לעומת הגברים שלא זכו לשום התייחסות לגופם (למעט יעקב ועשיו, וגם זה רק בהקשר השיער של עשיו).

עם זאת, ברור שמי שנמשך ליופי חיצוני, עלול להשאר רווק ולהטביע עצמו בחיצוניות, וחז"ל עצם ביקרו זאת ופסקו "נחית דרגא ונסיב איתתא", בבחינת "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", ולכן באמת רוב הגברים הביינישי"ם בדורנו מצאו לעצמם דרך סלולה, דרך המלך, בה הדגש הוא לא כמה הבחורה יפה, אלא כמה היא נאה, וההבדל גדול מאוד.

אשה נאה (שהיא המרחיבה דעתו של אדם) היא בעלת חן וחסד, לעומת אשה יפה, שמתאימה לאופנה החיצונית, מה שקרוי היום חתיכה.

ואכן, להתסכל על תמונה ויישר לפסול מעיד עליו יותר מאשר עליה..

מה שבטוח שהחבר'ה החביבים האלה מחפשים מישי יפה..בלי קשר להגדרות שמסתתרות מאחור המילה.

ושוב יש לי חברות מקסימות עם אופי מדהים וכו וכו'...הם לא מכוערות.יש יפות יותר ויש פחות.אף אחת לא מכוערת או מוזנחת או לא יודעת מה..

אבל הם מחפשים יופי.ואם היא יפה בתמונה וחמודה אז יאללה אני אצא איתה.

זה מוזר.איזה מין ביניש אתה?זה מה שחשוב לך רק החיצוניות?תצא איתה קודם.

אם מישו היה יוצא עם מישי המון זמן האופי מקסים אבל החיצוניות מפריעה לו הייתי מבינה למה הוא מוריד אותה.אבל לפני שאתה מכיר?רק בגלל תמונה?

וואו בנים אתם חיים בסרט!!

זו קבוצה גדולה של ביינישים....חח שרוצים שישדכו להם מישי..חח כל אחד בא לחבר שלו לבקש ממנו..שיבקש מחבר שלו...וכולם עם אותה תגובה:יש לה פייסבוק?אני רוצה לראות תמונה...

מה אני אמורה לשדך להם בדיוק?

או לפנות ישירות לרב שלהם

ברור שיש להם בעיה, אבל אני מרגיש שה"האשמה" שלך פשטנית ולא מדוייקת.

הבחור לא נראה משו בכלל...והוא מוריד מישי בגלל יופי....

באמת שהחזקתי ממנו מישהו עם עם פנימיות משובחת.ולא הסתכלתי על החיצוניות שלו ואמרתי למה שחברה שלי תרצה אותו.בסוף הוא מוריד כי היא לא יפה בתמונה.זה רדוד.אתה אפילו לא מכיר אותה.קודם תצא איתה ואחר כך תראה.העניין הוא שהחבר'ה האלה שרוצים שאשדך להם מבקשים תמונה 

ואם אני לא רוצה לתת תמונה הם שואלים-למה בגלל שהיא מכוערת?

ואז מחפשים בפייסבוק ופוסלים כי התגובה הראשונה היא לא וואוו...

ושוב מדובר בחבר'ה שאמורים להיות איכותיים והכל...זה ממש מוזר לי.

את את ההשתדלות שלך עשית,

לא נראה להם איך שהיא נראית? זאת לא בעיה שלך.

נראה לך עוול שחברה שלך תצא עם בחור כזה- אני מבינה אותך!

אז אל תציעי להם, פשוט מאוד!

ו.. לא כולם כאלו- ממש לא!!

נשמע חבורה של שיעור א' שלא מבינים מה הם רוצים מהחיים שלהם..

הוא:נו יש לך מישי בשבילי

אני:כן מדהימה וצדיקה וחמודה וכו

הוא:יש לה פייסבוק?

אני:למה?

הוא:אני רוצה לראות תמונה...

ואז דיון למה אתה צריך תמונה וזה לפעמים סתם הורס וכו וכו ב

סוף אחרי הצצה בפיסבוק-"לא תודה"

למה?

כי היא לא יפה.

בסוגריים באלי להגיד לו-גם אתה לא.אז מה?

זה מזכיר לי את אחד המערכונים של אנדרדוס

עקרונית אני נגד

כי בעיני זה די שטחי

בתמונה-רואים רק חיצוניות

ובדייט-נפגשים עם האדם

עם כל מה שיש בו:גוף,נפש,רוח,נשמה וכו

אז זה הופך את המפגש ליותר אמיתי

לא הייתי רוצה שמישו יצא איתי 

רק בגלל שהוא התלהב מהחיצוניות שלי

ואני גם יכולה להעיד על עצמי שאם היו מראים לי תמונות-

זה היה גורם לי לפסול גם אנשים איכותיים שנפגשתי איתם

אתם מבינים שהוא לא היחיד??

כולם מבקשים תמונה ובערך כולם עם אותה תגובה.

אני לא חושבת שהסביבה החברתית שלי מכוערת או משו....

אבל זה נשמע שבחורים מחפשים את היופי במקום הראשון.

והשאר פתאום לא כזה חשוב.

הוא מספיק מכוער בשביל שניהם?

אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו שהוא לא יפה בעיני..

וכן, אם אראה אדם שלא יפה בעיניי- כנראה לא אסכים לצאת איתו..

ואני מדגישה בעיניי- כי יכול להיות שהוא לא דוגמן אבל בעיניי הוא הכי יפה שיש.

(ופעם חשבתי שזה לא חשוב.. אבל היום אני מבינה עד כמה זה כן! במיוחד אם רוצים לבנות בית בריא וטוב)

אם הוא רוצה רק מישהי עשירה, זכותו. רק יפיפיה, זכותו. 

כמו שאמרו, זה יותר אומר עליו מאשר עליה. 

מעבר לזה שממש חבל לפסול על תמונה, הרי יש הבדל גדול בין תמונה למציאות בדר"כ. 

אלעד - אהבתי מאוד את הדברים שכתבת. ובמיוחד את האיזון היפה שצריך לשאוף, לעבוד ולהקפיד עליו. וזה הזכיר לי את רב אברום שאמר להתמקד במידות טובות, יראת שמיים ומראה. ומה כמו השנים שחלפו בכדי ללמד שזהו גם הסדר הנכון. צריך להיזהר מאוד לא לנטות אחר הקיצוניות, מחד לא להתעלם ממציאת החן, ומאידך לא לרדוף אחר היופי. 

ואולם בהסבר אפשרי, רבים בודקים את המראה של בן או בת הזוג כ"מבחן ראשון", לפני שהם בודקים את המידות, הדתיות או השאיפות לחיים. הסדר הכרונולוגי של הבדיקה זה השינוי הראשון. ואחת הסיבות העיקריות לדעתי, זה משום שזהו המבחן הכי קל לביצוע. בעקבות האינטרנט והרשתות החברתיות, זה עניין של חצי דקה למצוא תמונה של המיועד או מיועדת. וברגע שזה נגיש ברשת, ומתרגלים למציאות, גם דורשים את זה מכאלו שאין להם פרופילים ברשת. והדבר דומה לסטודנט שעונה תחילה על השאלה הקלה במבחן, ורק אז עובר לשאלות הקשות. 

הסבר אחר הינו שזו יכולה להיות הקפיצה הראשונית של הנפש הבהמית. לפעמים צריך להרגיע את הדברים השטחיים, בכדי שאפשר יהיה להיכנס לעומקם ומהותם של דברים. כך למשל, כאשר עושים קניות, נמשכים תחילה למראה של הבגד, הרכב או הספה, ורק לאחר מכן, בודקים את התכונות של המוצר.  

אני מוכן לקבל את האשמת השטחיות בשני תנאים (רק שניים עלו בדעתי):
א. המראה חשוב יותר מהמידות, דתיות, ערכים ושאיפות. ("כי הוא חתיך הורס") 
ב. במידה ומחפשים בחור או בחורה יפים הרבה הרבה יותר מהסביר. (היא צריכה להיות מינימום דוגמנית)

ואולם, וכאן אני משנה כיוון. אדם שחשוב לו כל כך המראה, מוכיח על עצמו שאינו מבין את עניין הנישואין. זה כמו חייל לפני קרב שבוחר נשק לפי המראה, או סטודנט שבוחר תואר לפי צליל המקצוע. כן כן, זה חשוב, אבל בשביל נישואין, וחיים משותפים העטיפה לא תספיק, ומה שיש בפנים יקבע. 

2. תמונה או לא תמונה - כמות השרשורים והדיונים בנושא לא יודע גבול. 
ולכן אזכיר
א. יש אנשים שפועלים לפי אינטואיציה - ולכן מראה עוזר להם בלי קשר ליופי.
ב. יש אנשים שמציאת חן זה המבחן הראשון לפני כניסה לעומק ההיכרות. 
ג. יש אנשים שיופי ממש חשוב להם, ולכן עדיף שיפסלו תמונה מאשר אדם. 
ד. יש אנשים שאינם פוטוגניים, או שהתמונה מזוויעה. 
ה. יש אנשים שכל העיסוק הזה בתמונות גורם להם לרתיעה. 
ו. לא יודע, אבל אמרתי שאגיע עד לעשר. 
ז. יש אנשים שחשובים להם מאפייני מראה מסוימים.
ח. יש אנשים שמחפשים לראות שמדובר באדם עם נראות תקינה. 
ט. יש אנשים שרוצים לדעת שמדובר באדם אמיתי, ולא מתחזה, בעיקר ברשת. 
י'. זהו, יש עשרה קבין של יופי.    

אבל.. 
כאשר מתחילים לשמוע הצעות, ולצאת ולהיפגש, נכנסים לתקופה מאוד מבלבלת. קשה לדעת אם אנחנו באמת רוצים להתחתן, או שזה נובע משעמום, לחץ או חוסר משמעות. ואפילו אם אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להתחתן, אין לנו שמץ מה זה בכלל חיי נישואין, וסוכני הסוציאליזציה בדמות רבנים, אברכים, חברים וספרים, לא יכולים להבהיר לנו את זה, עד שנפנים את זה בעצמנו. פתאום אנחנו צריכים לענות על שאלות מורכבות וקשות כמו שאיפות בחיים, הגדרות דתיות, תכניות לחיים, ומה אנחנו מחפשים בבני\בנות הזוג השני

(אממממ שתהיה אישה, כן כן, ודתייה, כן כן, אה ודוסה נכון? ושתרצה ילדים, אה כל הדוסות רוצות ילדים? אה שתרצה שאני אלמד בישיבה עד לסיום ההסדר, אז מה אם זה עוד שנה? וכן וזה שתהיה נאה, אתה יודע, למצוא חן, זה חשוב, וכן, שתלמד איזה מקצוע.. ואיזה מקצוע אני אלמד? אה לא יודע, אולי הוראה, אולי עוד שנה בישיבה, חשבתי ללכת לאוניברסיטה, אבל אתה יודע זה מעורב וזה, אז צריך להתייעץ עם הרב, אבל זה לאח"כ, ואז  ----- נפגשים עם המציאות: מכון מה? הנסדת מה? כן כן זה נשמע מעניין, טוב זה לא חינוך, אבל אממ זה נשמע טוב, וההורים שלך גרושים, אמממ אוקי, אממ מה זה אומר? זה משפיע וכזה? מי הרב שלי? אממממ הר"מ בישיבה?)
ועוד אינסוף פרוטוקולים  בתרגום חופשי של חברים ומשודכים.

אז מה הפלא הגדול, שבאים לבחור או בחורה ומציעים להם הצעה, והם מתעקשים לראות תמונה. זה פחות מציק לי, אני מקווה שהם יוכלו לענות תשובות בוגרות ורציניות לעצמם בנושאים שבאמת חשובים, כי לא ייקח זמן רב, וזה יהפוך רלוונטי. ואסיים (עוד אשמע על האורך של זה) עם עצה שלי לשדכנים. למעט במקרים קיצוניים, תקבלו את הבקשות של המשודכים, אם הם רוצים לדעת פרט כזה או אחר, גם אם לדעתכם זה ממש לא חשוב, תשמרו על כנות ותעבדו ביושר מול המשודך ותספקו לו את כל המידע שהוא מבקש, בכדי להרגיע את רוחו ולהביאו לפגישה, שם כבר הכוחות האחרים יעשו את שלהם. 

​   

ונקודה יפה שברוך העלה-

לא תמיד התבוננות בתמונה היא שטחית, מראה חיצוני הוא ראי לאישיות.

גם אם התמונה היא בפוטו רצח והאדם נראה בה זוועה, עדיין אפשר לראות דרכה מעט מהאופי.

וההחלטה בעקבות ההסתכלות בתמונה יכולה להיות אינטואטיבית ועדיין נכונה.

ולכן, הלחץ הזה לראות לפני הפגישה ולהכריע על פי המראה, זה שיטחי מאוד בעייני.

סליחה

.

מחפשת מישהו שיהיה איתה ויעזור לה

אני מכירה רווק בן כמעט 40 שעוד מתעקש שהוא רוצה אישה יפה.

בעיני זה שילוב של מחסום פנימי, אולי פחד מחתונה, יחד עם קצת ערבוביה בסדרי עדיפויות ודמיונות.

אם רווק לא מוכן בכלל להיפגש בגלל זה או פוסל על זה הרבה, נראה שהסיבה היא פנימית יותר- מחסום כלשהו- וכדאי לו לעשות התבונננות רצינית ואפילו לקבל עזרה מקצועית בענין.

כמו שכתבו כאן, ברור שנדרשת מציאת חן, אבל מצד שני, עובדה היא שהבעיה הזו היא נחלתם של הרבה מאוד בחורים, וגם קצת בחורות. יש להם איזושהיא בחורה דמיונית בראש, שדמותה מושפעת מהעולם המטורף והחיצוני שאנחנו חיים בו (אף אחד, גם הדוס הכי אדוק, לא יכול שלא לראות שלטי חוצות שמרוחים על בנייני ענק).

כאשר בחור בא עם כזו דמיונית, אף אחת לעולם לא תתאים לו, כי אין כזו במציאות. (גם אלו שמרוחות על הבנינים לא נראות ככה ביומיום..). הוא כל הזמן משווה בין הדמיונית שלו לבחורה שמולו וברור שהדמיון עולה על כל מציאות, ולבחורה האומללה אין סיכוי.

אולי מה שאני אומרת זה חריף, אבל העובדה שהנושא הזה עולה כאן בערך בפעם החמישית בחודשים האחרונים, מעיד שזה נושא "חם", בעייתי. זו לא התלבטות קדושה ורוחנית הקשורה לענייני מציאת חן. זו התלבטות חיצונית ודמיונית, שגורמת לפגיעה בבחורות טובות ויפות ובעיקר- מונעת מבחורים למצוא את בחירת לבם.

אף אחד לא צריך להתחתן עם בחורה שמגעילה אותו. אבל לא להיפגש מלכתחילה? לא שייך ולא אמיתי.אי אפשר לקבוע מראש שלא תהיה מציאת חן. זה תרוץ בעלמא.

דוגרי- גם לבעלי היקר היתה בעיה כזו, אבל הוא היה אמיץ והודה בה, ואחרי הרבה מאמץ, הוא השתחרר מזה, והתחתנו. ואני לא המכוערת של הכיתה, וגם לא מיס ישראל. משהו אי שם באמצע. כך שכל מה שאני כותבת , כמו שאומרים "נכתב בדם".

קודם כל, נקודה למחשבה.

כשאנשים מגיעים לישיבה/הסדר, הם לא נהפכים לצדיקים וקדושים בד"כ (מהניסיון הקצר שיש לי).

לכן, אם הם היו בחברה/הורים/תיכון ולו הפנימו להם את עדיפות האופי על היופי, אז כנראה שהרבה פעמים ההשקפה הזו נשארת.

לכן, לא צריך להתפלא איך יש ביינישים שמעדיפים יופי על אופי (או לפחות כתנאי ראשוני), אלא איך הגענו למצב שמערכת החינוך לא מחדירה ערכים נכונים וחינוך נכון לזוגיות נכונה או משהו כזה נניח בכיתה י"ב.

לסבר את אוזניכם, יופי איננו ה"בעיה" היחידה של חלק מהבנים. אמא שלי סיפרה לי שהייתה אצלהם באוניברסיטה מישהי גאונה שהיו לה ציונים מפוצצים והיא הייתה מספיק חכמה כדי להבין שאם היא רוצה שמישהו יתחתן איתה היא צריכה לשאול שאלות די לא חכמות, כי, כנראה, יש גם בנים שמפחדים להתחתן עם מישהי שהיא יותר גאונה מהם.

אישית, ב"ה חונכתי טוב, ואני לא שולל גאונות אלא להפך, ולא שולל מישהי שתראה בסדר - נורמאלי (סה"כ אני מאוד נוטה להסכים עם האמירה שזה לא הוגן ש"אדרוש" את מלכת היופי כשאני לא... (תרתי משמע לא - בתור בן...)) (בן פחות יפה ובן לא מלכה למתקשים   )

וקצת דבר תורה לסיום, אם אני לא טועה, נאמר על יצחק שהוא לקח את רבקה לאוהל ורק אח"כ - ויאהבה, ובכך אני מצטרף לאלה שלא מחזיקים ב"אהבה ממבט ראשון"...

שיהיה בהצלחה לכולנו בעניין

שיעור א'.

נ.בּ.

בן ;)

הנושא האמיתי כאן הוא לא היופי (למרות שהבחורים יתעקשו שזו הבעיה) של הבנות, הבעיה היא הסיטואציה שבה נפגשים. שיטת הדייטים מאוד לא ידידותית למשתמשים (בדומה לראיונות ומרכזי הערכה בקבלה לעבודה), המפגש הוא לא טבעי ונינוח, יש לחץ לפני הפגישה וגם בתוכה ואחריה.

גם שני בני זוג שבסיטואציה טבעית יותר יש סיכוי טוב שהיו מוצאים חן אחד בעיני השניה ולהיפך, בשיטת ה"דייטים" יתכן שלא יצלחו את הפגישה הראשונה. ההיחשפות האמיתית לבן זוג שממול, לאופי שלו לחן שבו וליופי "הטבעי" שבו כמעט לא אפשרית, אלא אם הוא טיפוס ממש "זורם".

היות ואלו הם פני הדברים  לענ"ד לא בהכרח עוזר לבוא לפגישה ולפי זה להחליט היות ולא מצליחים לפגוש את האופי והיופי הטבעי. בנוסף  גם להיפגש אפילו פגישה אחת שבסופה לא רוצים להמשיך זה כבר לא נעים ומשאיר תסכול  בנפש .

כלומר הדרישה ליופי "דוגמני" כאן, היא פשוט דרישה ל "חיים קלים". שלא יהיה קשה בפגישה. שהיופי  החיצוני ה"דוגמני" של הבחורה  שאותו קל לפגוש יעשה את המלאכה, היות ואת האופי והיופי ה"טבעי"  קשה לפגוש בשיטת הדייטים.

(כך לפחות אני רואה את זה בהסתכלות לאחור ממרחק של 10 שנות נישואין).

אם הבן\הבת מכוערת בצורה קיצונית..אז זה קצת הגיוני כי קשה להתחתן עם מישו כזה,וצריך גם לאהוב דרך היופי...

אבל זה פשוט לא טוב לחפש את מלכת היופי\האביר החתיך!!!!

פסילה על יופי בינוני זה טיפשות...וחוץ מזה שככל ממכירים ואוהבים.אז לומדים לאהוב את היופי של השני...(פשוט הוא כבר יראה יפה בעיניך.והיא תראה יפה בעיניך...)  

הכי חשוב האופי ולא היופי.כי מתחתנים עם האופי.ולא עם הפנים של הבן זוג...

כן כדאי לנסות להפגיש, לפחות שידברו בטלפון.
אני אישית לא יוצא עם מישהי שאני חושב ש'תפורה' עלי כי היא לא יפה בעיני בצורה קיצונית.(אני עדין לא שלם עם זה,אבל זו הצעה ישנה שעלתה כי הכרתי את הבחורה בעבודה, ככה שאני יכול 'להתבשל' עם עצמי בלי לערב אף אחד.)

מצד שני, אני יכול לומר מניסיון שלפעמים דיעה בעקבות מראה משתנה אחרי שיחה והכירות קלה. אישית- עבדתי עם נוער, קבוצה של בנים ובנות. לפני שדיברתי איתם ראיתי אותם מהצד ,ושמתי לב לדברים חיצוניים (מראה,גובה, סגנון,נורמות..) כמובן שכבן אדם שמתי לב גם מי היה חמוד/יפה/פוץ/מכוער בעיני. לא משהו מורכב, סתם התרשמות חיצונית ראשונית. היתה שם מישהי שנראתה מכוערת ומפונקת. כזאת שאמרתי לעצמי-איתה לא יהיה לי קל לעבוד. אחרי שיחה של 5 דקות המחשבה הזאת השתנתה ואחרי עוד כמה ימים היא הפכה לזאת שהכי אהבתי מהקבוצה שלהם.

 

כמובן שזה אינדבדואלי.

לצד מידות טובות (כלומר האופי) גם למראה חיצוני יש חלק בסיפור.

אם אין משיכה אז איך ניתן לבנות קשר זוגי עם אותו בן אדם?

בוודאי שאופי יותר חשוב מיופי. היופי של הבן אדם משתנה לפי אופיו. כלומר, אדם יכול להיות יפה חיצונית אבל ברגע שמכירים אותו והאופי שלו ממש גרוע, הוא נהפך ל"מכוער". וכך גם להיפך.

כבר בגמרא כתוב שאסור לאדם לישא אישה מבלי שיראנה- והטעם זה אהבת ישראל!!

יופי זה חשוב, חשוב מאד אפילו.

לא יופי אובייקטיבי, אלא בעיני בן הזוג.

(בעיקר בעיני הגבר, כי יש הרבה בנות שלא באמת אכפת להן מחיצוניות מלכתחילה, וגם הרבה כאלה שעם הזמן מתרגלות)

אישה כצורך בסיסי מאד שלה צריכה להרגיש יפה בעיני בעלה, ואם הבעל לא חושב שהיא יפה היא תרגיש את זה,

וזאת עגמת נפש גדולה מאד.

לגבי זה שבעלך לא רוצה להכיר לחברו את הבחורה- זה תלוי.

זה שבעיני בעלך היא מכוערת לא אומר שהיא תהייה מכוערת בעיני חברו,

אלא אם כן הוא ממש מכיר טוב את הטעם שלו. (אבל אי אפשר לדעת...)

מכירה מישהי מכוערת ברמות, (וסליחה על הביטוי, אבל היא באמת מכוערת. אישיות מקסימה אך מכוערת)

אבל בעלה חושב שהיא האישה הכי יפה בעולם!!

אמנם היא התחתנה רק בגיל 36, והטעם שלו באמת מאד ייחודי, אך הם נשואים באושר אמיתי, 

ולא הוא לא סגר עינים על החיצוניות, אלא באמת חושב שהיא יפה.

הבנות הגדולות שלהם יפות ממש- דומות לאחותו.

כשנולדה הקטנה והייתה דומה לאימא הוא זרח מאושר ואמר בגאווה :"סוף סוף אחת יפיפייה כמו אשתי".

אז כולם מסביב הבליעו חיוך, אבל בעיניו אשתו מהממת.

על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולא לרחם על מי שנראת לכן "מכוערת" ,

עוד יבוא האדם שכולנו נהייה קופות בעיניו לעומתה..

ובטח לא לסנן על דבר כזה כשרוצים להציע למישהו- 

כי אף פעם אין לדעת מה ימצא חן בעיני זה שמציעים לו.

בהצלחה לכולן.

(אגב בנות ישראל נאות, העניות (אין עני אלא בדעת) מנוולתן -מומלץ ללמוד על זה) 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?