זוהי בדיוק טענתי..היופי גם מתחבב עליך בהמשך..

אבל מה לעשות שמעשית-החבר'ה פוסלים בנות באמת ערכיות כי הן לא יפות בתמונה..ומי שישמע-הם לא יפים במיוחד.

ממש חבל לפסול בגלל תמונה

תמונות לא לגמרי משקפות את המציאות

מכירה המון בנות יפות ולא פוטוגניות

וחוצמזה,כמו שאמרתם

אחרי שמתחברים לפנימיות

מתחילים לחבב גם את המראה החיצוני

העניין הוא שהיא לא מכוערת.היא נראית אחלה.אז ישר להסתכל על התמונה ולפסול כי היא לא יפה זה מעצבן ורדוד.לך תדע מה יש בפנים שאתה ישר פוסל?

וחז"ל כבר הזכירו את הנושא של חשיבות המראה החיצוני כמרכיב חשוב בבחירת שידוך ולכן גם קבעו שעל האשה להתקשט, ושאין אשה אלא ליופי, ושבנות ישראל היו אומרות ואסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, שמא תתגנה בעיניו,

ודי לנו אם נתבונן בפרשיות שאנו קוראים ונקרא בשבועות הבאים, בהם מוגדש יופיין החיצוני של אימותינו הקדושות, לעומת הגברים שלא זכו לשום התייחסות לגופם (למעט יעקב ועשיו, וגם זה רק בהקשר השיער של עשיו).

עם זאת, ברור שמי שנמשך ליופי חיצוני, עלול להשאר רווק ולהטביע עצמו בחיצוניות, וחז"ל עצם ביקרו זאת ופסקו "נחית דרגא ונסיב איתתא", בבחינת "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", ולכן באמת רוב הגברים הביינישי"ם בדורנו מצאו לעצמם דרך סלולה, דרך המלך, בה הדגש הוא לא כמה הבחורה יפה, אלא כמה היא נאה, וההבדל גדול מאוד.

אשה נאה (שהיא המרחיבה דעתו של אדם) היא בעלת חן וחסד, לעומת אשה יפה, שמתאימה לאופנה החיצונית, מה שקרוי היום חתיכה.

ואכן, להתסכל על תמונה ויישר לפסול מעיד עליו יותר מאשר עליה..

מה שבטוח שהחבר'ה החביבים האלה מחפשים מישי יפה..בלי קשר להגדרות שמסתתרות מאחור המילה.

ושוב יש לי חברות מקסימות עם אופי מדהים וכו וכו'...הם לא מכוערות.יש יפות יותר ויש פחות.אף אחת לא מכוערת או מוזנחת או לא יודעת מה..

אבל הם מחפשים יופי.ואם היא יפה בתמונה וחמודה אז יאללה אני אצא איתה.

זה מוזר.איזה מין ביניש אתה?זה מה שחשוב לך רק החיצוניות?תצא איתה קודם.

אם מישו היה יוצא עם מישי המון זמן האופי מקסים אבל החיצוניות מפריעה לו הייתי מבינה למה הוא מוריד אותה.אבל לפני שאתה מכיר?רק בגלל תמונה?

וואו בנים אתם חיים בסרט!!

זו קבוצה גדולה של ביינישים....חח שרוצים שישדכו להם מישי..חח כל אחד בא לחבר שלו לבקש ממנו..שיבקש מחבר שלו...וכולם עם אותה תגובה:יש לה פייסבוק?אני רוצה לראות תמונה...

מה אני אמורה לשדך להם בדיוק?

או לפנות ישירות לרב שלהם

ברור שיש להם בעיה, אבל אני מרגיש שה"האשמה" שלך פשטנית ולא מדוייקת.

הבחור לא נראה משו בכלל...והוא מוריד מישי בגלל יופי....

באמת שהחזקתי ממנו מישהו עם עם פנימיות משובחת.ולא הסתכלתי על החיצוניות שלו ואמרתי למה שחברה שלי תרצה אותו.בסוף הוא מוריד כי היא לא יפה בתמונה.זה רדוד.אתה אפילו לא מכיר אותה.קודם תצא איתה ואחר כך תראה.העניין הוא שהחבר'ה האלה שרוצים שאשדך להם מבקשים תמונה 

ואם אני לא רוצה לתת תמונה הם שואלים-למה בגלל שהיא מכוערת?

ואז מחפשים בפייסבוק ופוסלים כי התגובה הראשונה היא לא וואוו...

ושוב מדובר בחבר'ה שאמורים להיות איכותיים והכל...זה ממש מוזר לי.

את את ההשתדלות שלך עשית,

לא נראה להם איך שהיא נראית? זאת לא בעיה שלך.

נראה לך עוול שחברה שלך תצא עם בחור כזה- אני מבינה אותך!

אז אל תציעי להם, פשוט מאוד!

ו.. לא כולם כאלו- ממש לא!!

נשמע חבורה של שיעור א' שלא מבינים מה הם רוצים מהחיים שלהם..

הוא:נו יש לך מישי בשבילי

אני:כן מדהימה וצדיקה וחמודה וכו

הוא:יש לה פייסבוק?

אני:למה?

הוא:אני רוצה לראות תמונה...

ואז דיון למה אתה צריך תמונה וזה לפעמים סתם הורס וכו וכו ב

סוף אחרי הצצה בפיסבוק-"לא תודה"

למה?

כי היא לא יפה.

בסוגריים באלי להגיד לו-גם אתה לא.אז מה?

זה מזכיר לי את אחד המערכונים של אנדרדוס

עקרונית אני נגד

כי בעיני זה די שטחי

בתמונה-רואים רק חיצוניות

ובדייט-נפגשים עם האדם

עם כל מה שיש בו:גוף,נפש,רוח,נשמה וכו

אז זה הופך את המפגש ליותר אמיתי

לא הייתי רוצה שמישו יצא איתי 

רק בגלל שהוא התלהב מהחיצוניות שלי

ואני גם יכולה להעיד על עצמי שאם היו מראים לי תמונות-

זה היה גורם לי לפסול גם אנשים איכותיים שנפגשתי איתם

אתם מבינים שהוא לא היחיד??

כולם מבקשים תמונה ובערך כולם עם אותה תגובה.

אני לא חושבת שהסביבה החברתית שלי מכוערת או משו....

אבל זה נשמע שבחורים מחפשים את היופי במקום הראשון.

והשאר פתאום לא כזה חשוב.

הוא מספיק מכוער בשביל שניהם?

אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהו שהוא לא יפה בעיני..

וכן, אם אראה אדם שלא יפה בעיניי- כנראה לא אסכים לצאת איתו..

ואני מדגישה בעיניי- כי יכול להיות שהוא לא דוגמן אבל בעיניי הוא הכי יפה שיש.

(ופעם חשבתי שזה לא חשוב.. אבל היום אני מבינה עד כמה זה כן! במיוחד אם רוצים לבנות בית בריא וטוב)

אם הוא רוצה רק מישהי עשירה, זכותו. רק יפיפיה, זכותו. 

כמו שאמרו, זה יותר אומר עליו מאשר עליה. 

מעבר לזה שממש חבל לפסול על תמונה, הרי יש הבדל גדול בין תמונה למציאות בדר"כ. 

אלעד - אהבתי מאוד את הדברים שכתבת. ובמיוחד את האיזון היפה שצריך לשאוף, לעבוד ולהקפיד עליו. וזה הזכיר לי את רב אברום שאמר להתמקד במידות טובות, יראת שמיים ומראה. ומה כמו השנים שחלפו בכדי ללמד שזהו גם הסדר הנכון. צריך להיזהר מאוד לא לנטות אחר הקיצוניות, מחד לא להתעלם ממציאת החן, ומאידך לא לרדוף אחר היופי. 

ואולם בהסבר אפשרי, רבים בודקים את המראה של בן או בת הזוג כ"מבחן ראשון", לפני שהם בודקים את המידות, הדתיות או השאיפות לחיים. הסדר הכרונולוגי של הבדיקה זה השינוי הראשון. ואחת הסיבות העיקריות לדעתי, זה משום שזהו המבחן הכי קל לביצוע. בעקבות האינטרנט והרשתות החברתיות, זה עניין של חצי דקה למצוא תמונה של המיועד או מיועדת. וברגע שזה נגיש ברשת, ומתרגלים למציאות, גם דורשים את זה מכאלו שאין להם פרופילים ברשת. והדבר דומה לסטודנט שעונה תחילה על השאלה הקלה במבחן, ורק אז עובר לשאלות הקשות. 

הסבר אחר הינו שזו יכולה להיות הקפיצה הראשונית של הנפש הבהמית. לפעמים צריך להרגיע את הדברים השטחיים, בכדי שאפשר יהיה להיכנס לעומקם ומהותם של דברים. כך למשל, כאשר עושים קניות, נמשכים תחילה למראה של הבגד, הרכב או הספה, ורק לאחר מכן, בודקים את התכונות של המוצר.  

אני מוכן לקבל את האשמת השטחיות בשני תנאים (רק שניים עלו בדעתי):
א. המראה חשוב יותר מהמידות, דתיות, ערכים ושאיפות. ("כי הוא חתיך הורס") 
ב. במידה ומחפשים בחור או בחורה יפים הרבה הרבה יותר מהסביר. (היא צריכה להיות מינימום דוגמנית)

ואולם, וכאן אני משנה כיוון. אדם שחשוב לו כל כך המראה, מוכיח על עצמו שאינו מבין את עניין הנישואין. זה כמו חייל לפני קרב שבוחר נשק לפי המראה, או סטודנט שבוחר תואר לפי צליל המקצוע. כן כן, זה חשוב, אבל בשביל נישואין, וחיים משותפים העטיפה לא תספיק, ומה שיש בפנים יקבע. 

2. תמונה או לא תמונה - כמות השרשורים והדיונים בנושא לא יודע גבול. 
ולכן אזכיר
א. יש אנשים שפועלים לפי אינטואיציה - ולכן מראה עוזר להם בלי קשר ליופי.
ב. יש אנשים שמציאת חן זה המבחן הראשון לפני כניסה לעומק ההיכרות. 
ג. יש אנשים שיופי ממש חשוב להם, ולכן עדיף שיפסלו תמונה מאשר אדם. 
ד. יש אנשים שאינם פוטוגניים, או שהתמונה מזוויעה. 
ה. יש אנשים שכל העיסוק הזה בתמונות גורם להם לרתיעה. 
ו. לא יודע, אבל אמרתי שאגיע עד לעשר. 
ז. יש אנשים שחשובים להם מאפייני מראה מסוימים.
ח. יש אנשים שמחפשים לראות שמדובר באדם עם נראות תקינה. 
ט. יש אנשים שרוצים לדעת שמדובר באדם אמיתי, ולא מתחזה, בעיקר ברשת. 
י'. זהו, יש עשרה קבין של יופי.    

אבל.. 
כאשר מתחילים לשמוע הצעות, ולצאת ולהיפגש, נכנסים לתקופה מאוד מבלבלת. קשה לדעת אם אנחנו באמת רוצים להתחתן, או שזה נובע משעמום, לחץ או חוסר משמעות. ואפילו אם אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להתחתן, אין לנו שמץ מה זה בכלל חיי נישואין, וסוכני הסוציאליזציה בדמות רבנים, אברכים, חברים וספרים, לא יכולים להבהיר לנו את זה, עד שנפנים את זה בעצמנו. פתאום אנחנו צריכים לענות על שאלות מורכבות וקשות כמו שאיפות בחיים, הגדרות דתיות, תכניות לחיים, ומה אנחנו מחפשים בבני\בנות הזוג השני

(אממממ שתהיה אישה, כן כן, ודתייה, כן כן, אה ודוסה נכון? ושתרצה ילדים, אה כל הדוסות רוצות ילדים? אה שתרצה שאני אלמד בישיבה עד לסיום ההסדר, אז מה אם זה עוד שנה? וכן וזה שתהיה נאה, אתה יודע, למצוא חן, זה חשוב, וכן, שתלמד איזה מקצוע.. ואיזה מקצוע אני אלמד? אה לא יודע, אולי הוראה, אולי עוד שנה בישיבה, חשבתי ללכת לאוניברסיטה, אבל אתה יודע זה מעורב וזה, אז צריך להתייעץ עם הרב, אבל זה לאח"כ, ואז  ----- נפגשים עם המציאות: מכון מה? הנסדת מה? כן כן זה נשמע מעניין, טוב זה לא חינוך, אבל אממ זה נשמע טוב, וההורים שלך גרושים, אמממ אוקי, אממ מה זה אומר? זה משפיע וכזה? מי הרב שלי? אממממ הר"מ בישיבה?)
ועוד אינסוף פרוטוקולים  בתרגום חופשי של חברים ומשודכים.

אז מה הפלא הגדול, שבאים לבחור או בחורה ומציעים להם הצעה, והם מתעקשים לראות תמונה. זה פחות מציק לי, אני מקווה שהם יוכלו לענות תשובות בוגרות ורציניות לעצמם בנושאים שבאמת חשובים, כי לא ייקח זמן רב, וזה יהפוך רלוונטי. ואסיים (עוד אשמע על האורך של זה) עם עצה שלי לשדכנים. למעט במקרים קיצוניים, תקבלו את הבקשות של המשודכים, אם הם רוצים לדעת פרט כזה או אחר, גם אם לדעתכם זה ממש לא חשוב, תשמרו על כנות ותעבדו ביושר מול המשודך ותספקו לו את כל המידע שהוא מבקש, בכדי להרגיע את רוחו ולהביאו לפגישה, שם כבר הכוחות האחרים יעשו את שלהם. 

​   

ונקודה יפה שברוך העלה-

לא תמיד התבוננות בתמונה היא שטחית, מראה חיצוני הוא ראי לאישיות.

גם אם התמונה היא בפוטו רצח והאדם נראה בה זוועה, עדיין אפשר לראות דרכה מעט מהאופי.

וההחלטה בעקבות ההסתכלות בתמונה יכולה להיות אינטואטיבית ועדיין נכונה.

ולכן, הלחץ הזה לראות לפני הפגישה ולהכריע על פי המראה, זה שיטחי מאוד בעייני.

סליחה

.

מחפשת מישהו שיהיה איתה ויעזור לה

אני מכירה רווק בן כמעט 40 שעוד מתעקש שהוא רוצה אישה יפה.

בעיני זה שילוב של מחסום פנימי, אולי פחד מחתונה, יחד עם קצת ערבוביה בסדרי עדיפויות ודמיונות.

אם רווק לא מוכן בכלל להיפגש בגלל זה או פוסל על זה הרבה, נראה שהסיבה היא פנימית יותר- מחסום כלשהו- וכדאי לו לעשות התבונננות רצינית ואפילו לקבל עזרה מקצועית בענין.

כמו שכתבו כאן, ברור שנדרשת מציאת חן, אבל מצד שני, עובדה היא שהבעיה הזו היא נחלתם של הרבה מאוד בחורים, וגם קצת בחורות. יש להם איזושהיא בחורה דמיונית בראש, שדמותה מושפעת מהעולם המטורף והחיצוני שאנחנו חיים בו (אף אחד, גם הדוס הכי אדוק, לא יכול שלא לראות שלטי חוצות שמרוחים על בנייני ענק).

כאשר בחור בא עם כזו דמיונית, אף אחת לעולם לא תתאים לו, כי אין כזו במציאות. (גם אלו שמרוחות על הבנינים לא נראות ככה ביומיום..). הוא כל הזמן משווה בין הדמיונית שלו לבחורה שמולו וברור שהדמיון עולה על כל מציאות, ולבחורה האומללה אין סיכוי.

אולי מה שאני אומרת זה חריף, אבל העובדה שהנושא הזה עולה כאן בערך בפעם החמישית בחודשים האחרונים, מעיד שזה נושא "חם", בעייתי. זו לא התלבטות קדושה ורוחנית הקשורה לענייני מציאת חן. זו התלבטות חיצונית ודמיונית, שגורמת לפגיעה בבחורות טובות ויפות ובעיקר- מונעת מבחורים למצוא את בחירת לבם.

אף אחד לא צריך להתחתן עם בחורה שמגעילה אותו. אבל לא להיפגש מלכתחילה? לא שייך ולא אמיתי.אי אפשר לקבוע מראש שלא תהיה מציאת חן. זה תרוץ בעלמא.

דוגרי- גם לבעלי היקר היתה בעיה כזו, אבל הוא היה אמיץ והודה בה, ואחרי הרבה מאמץ, הוא השתחרר מזה, והתחתנו. ואני לא המכוערת של הכיתה, וגם לא מיס ישראל. משהו אי שם באמצע. כך שכל מה שאני כותבת , כמו שאומרים "נכתב בדם".

קודם כל, נקודה למחשבה.

כשאנשים מגיעים לישיבה/הסדר, הם לא נהפכים לצדיקים וקדושים בד"כ (מהניסיון הקצר שיש לי).

לכן, אם הם היו בחברה/הורים/תיכון ולו הפנימו להם את עדיפות האופי על היופי, אז כנראה שהרבה פעמים ההשקפה הזו נשארת.

לכן, לא צריך להתפלא איך יש ביינישים שמעדיפים יופי על אופי (או לפחות כתנאי ראשוני), אלא איך הגענו למצב שמערכת החינוך לא מחדירה ערכים נכונים וחינוך נכון לזוגיות נכונה או משהו כזה נניח בכיתה י"ב.

לסבר את אוזניכם, יופי איננו ה"בעיה" היחידה של חלק מהבנים. אמא שלי סיפרה לי שהייתה אצלהם באוניברסיטה מישהי גאונה שהיו לה ציונים מפוצצים והיא הייתה מספיק חכמה כדי להבין שאם היא רוצה שמישהו יתחתן איתה היא צריכה לשאול שאלות די לא חכמות, כי, כנראה, יש גם בנים שמפחדים להתחתן עם מישהי שהיא יותר גאונה מהם.

אישית, ב"ה חונכתי טוב, ואני לא שולל גאונות אלא להפך, ולא שולל מישהי שתראה בסדר - נורמאלי (סה"כ אני מאוד נוטה להסכים עם האמירה שזה לא הוגן ש"אדרוש" את מלכת היופי כשאני לא... (תרתי משמע לא - בתור בן...)) (בן פחות יפה ובן לא מלכה למתקשים   )

וקצת דבר תורה לסיום, אם אני לא טועה, נאמר על יצחק שהוא לקח את רבקה לאוהל ורק אח"כ - ויאהבה, ובכך אני מצטרף לאלה שלא מחזיקים ב"אהבה ממבט ראשון"...

שיהיה בהצלחה לכולנו בעניין

שיעור א'.

נ.בּ.

בן ;)

הנושא האמיתי כאן הוא לא היופי (למרות שהבחורים יתעקשו שזו הבעיה) של הבנות, הבעיה היא הסיטואציה שבה נפגשים. שיטת הדייטים מאוד לא ידידותית למשתמשים (בדומה לראיונות ומרכזי הערכה בקבלה לעבודה), המפגש הוא לא טבעי ונינוח, יש לחץ לפני הפגישה וגם בתוכה ואחריה.

גם שני בני זוג שבסיטואציה טבעית יותר יש סיכוי טוב שהיו מוצאים חן אחד בעיני השניה ולהיפך, בשיטת ה"דייטים" יתכן שלא יצלחו את הפגישה הראשונה. ההיחשפות האמיתית לבן זוג שממול, לאופי שלו לחן שבו וליופי "הטבעי" שבו כמעט לא אפשרית, אלא אם הוא טיפוס ממש "זורם".

היות ואלו הם פני הדברים  לענ"ד לא בהכרח עוזר לבוא לפגישה ולפי זה להחליט היות ולא מצליחים לפגוש את האופי והיופי הטבעי. בנוסף  גם להיפגש אפילו פגישה אחת שבסופה לא רוצים להמשיך זה כבר לא נעים ומשאיר תסכול  בנפש .

כלומר הדרישה ליופי "דוגמני" כאן, היא פשוט דרישה ל "חיים קלים". שלא יהיה קשה בפגישה. שהיופי  החיצוני ה"דוגמני" של הבחורה  שאותו קל לפגוש יעשה את המלאכה, היות ואת האופי והיופי ה"טבעי"  קשה לפגוש בשיטת הדייטים.

(כך לפחות אני רואה את זה בהסתכלות לאחור ממרחק של 10 שנות נישואין).

אם הבן\הבת מכוערת בצורה קיצונית..אז זה קצת הגיוני כי קשה להתחתן עם מישו כזה,וצריך גם לאהוב דרך היופי...

אבל זה פשוט לא טוב לחפש את מלכת היופי\האביר החתיך!!!!

פסילה על יופי בינוני זה טיפשות...וחוץ מזה שככל ממכירים ואוהבים.אז לומדים לאהוב את היופי של השני...(פשוט הוא כבר יראה יפה בעיניך.והיא תראה יפה בעיניך...)  

הכי חשוב האופי ולא היופי.כי מתחתנים עם האופי.ולא עם הפנים של הבן זוג...

כן כדאי לנסות להפגיש, לפחות שידברו בטלפון.
אני אישית לא יוצא עם מישהי שאני חושב ש'תפורה' עלי כי היא לא יפה בעיני בצורה קיצונית.(אני עדין לא שלם עם זה,אבל זו הצעה ישנה שעלתה כי הכרתי את הבחורה בעבודה, ככה שאני יכול 'להתבשל' עם עצמי בלי לערב אף אחד.)

מצד שני, אני יכול לומר מניסיון שלפעמים דיעה בעקבות מראה משתנה אחרי שיחה והכירות קלה. אישית- עבדתי עם נוער, קבוצה של בנים ובנות. לפני שדיברתי איתם ראיתי אותם מהצד ,ושמתי לב לדברים חיצוניים (מראה,גובה, סגנון,נורמות..) כמובן שכבן אדם שמתי לב גם מי היה חמוד/יפה/פוץ/מכוער בעיני. לא משהו מורכב, סתם התרשמות חיצונית ראשונית. היתה שם מישהי שנראתה מכוערת ומפונקת. כזאת שאמרתי לעצמי-איתה לא יהיה לי קל לעבוד. אחרי שיחה של 5 דקות המחשבה הזאת השתנתה ואחרי עוד כמה ימים היא הפכה לזאת שהכי אהבתי מהקבוצה שלהם.

 

כמובן שזה אינדבדואלי.

לצד מידות טובות (כלומר האופי) גם למראה חיצוני יש חלק בסיפור.

אם אין משיכה אז איך ניתן לבנות קשר זוגי עם אותו בן אדם?

בוודאי שאופי יותר חשוב מיופי. היופי של הבן אדם משתנה לפי אופיו. כלומר, אדם יכול להיות יפה חיצונית אבל ברגע שמכירים אותו והאופי שלו ממש גרוע, הוא נהפך ל"מכוער". וכך גם להיפך.

כבר בגמרא כתוב שאסור לאדם לישא אישה מבלי שיראנה- והטעם זה אהבת ישראל!!

יופי זה חשוב, חשוב מאד אפילו.

לא יופי אובייקטיבי, אלא בעיני בן הזוג.

(בעיקר בעיני הגבר, כי יש הרבה בנות שלא באמת אכפת להן מחיצוניות מלכתחילה, וגם הרבה כאלה שעם הזמן מתרגלות)

אישה כצורך בסיסי מאד שלה צריכה להרגיש יפה בעיני בעלה, ואם הבעל לא חושב שהיא יפה היא תרגיש את זה,

וזאת עגמת נפש גדולה מאד.

לגבי זה שבעלך לא רוצה להכיר לחברו את הבחורה- זה תלוי.

זה שבעיני בעלך היא מכוערת לא אומר שהיא תהייה מכוערת בעיני חברו,

אלא אם כן הוא ממש מכיר טוב את הטעם שלו. (אבל אי אפשר לדעת...)

מכירה מישהי מכוערת ברמות, (וסליחה על הביטוי, אבל היא באמת מכוערת. אישיות מקסימה אך מכוערת)

אבל בעלה חושב שהיא האישה הכי יפה בעולם!!

אמנם היא התחתנה רק בגיל 36, והטעם שלו באמת מאד ייחודי, אך הם נשואים באושר אמיתי, 

ולא הוא לא סגר עינים על החיצוניות, אלא באמת חושב שהיא יפה.

הבנות הגדולות שלהם יפות ממש- דומות לאחותו.

כשנולדה הקטנה והייתה דומה לאימא הוא זרח מאושר ואמר בגאווה :"סוף סוף אחת יפיפייה כמו אשתי".

אז כולם מסביב הבליעו חיוך, אבל בעיניו אשתו מהממת.

על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.

ולא לרחם על מי שנראת לכן "מכוערת" ,

עוד יבוא האדם שכולנו נהייה קופות בעיניו לעומתה..

ובטח לא לסנן על דבר כזה כשרוצים להציע למישהו- 

כי אף פעם אין לדעת מה ימצא חן בעיני זה שמציעים לו.

בהצלחה לכולן.

(אגב בנות ישראל נאות, העניות (אין עני אלא בדעת) מנוולתן -מומלץ ללמוד על זה) 

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.