בכולופן תחליטו אתם.
בנים!! רק בנים עכשיו. "אמרה הרבנית הפייגליניסטית: אל תהי זורם מידי, תהי נחרץ". (במנגינה של המשניות).
נו, באמת. כשאני שואלת "איפה אתה", והכוונה היא, באיזה צד של הטרמפיאדה אתה עומד, אל תגיד "איפה אני כבר יכול להיות",
ותתחיל להתפלסף איתי שעות ולהתעקש בצורה כה מביכה "אני אראה אותך, נו... תתקדמי עוד קצת... "... זה מביך מאוד. זה נותן תחושה של חוסר שליטה, כאילו נאבדתי. אולי זה סתם מידי רגשני, אבל בכל אופן זה מה שקרה לי השבוע, וזה היה מתסכל נוראות. (לא משנה שהפגישה עצמה הלכה יופי, והוא אחלה בחור) בקיצור נמרץ, שימו לב לפרטים הקטנים, אל תמשכו אותם להיות מידי רומנטיים, (במיוחד כשזו פגישה ראשונה!!!) ותענו פרקטית, כשמדובר על נושאים פרקטיים. למה אני צריכה לעמוד שם כמו תינוקת ולהתלבט אם לשכנע אותך "לגלות" לי באיזה צד של המדרכה אתה?!!
/סוף, פריקה, כן, זו הייתה פריקה,/
חשוב לציין משהו, זו הפעם השלישית בערך שזה קורה לי, והפעם זה כמעט הוציא מהדעת.
אה, ותודה מקרב לב על ההקשבה.





