-בדרך לביתספר קפצה עלי חתולה. מרוב לחץ זרקתיט עליה מלא דברים שהיו בתיק... וגם ת'שיעורי בית

-אחשלי הקטן קישקש עליהם

-הם נדרסו בידי מכונית חונה.

-הכלב שלי ממש חולה והרופא אמר להכין לו תרופה מדפי מחברת כתובים..

-אין לי ספר

-נפל האינטרנט ולא מצאתי ת'חומר בשומקום!

-הייתי אתמול בבי"ח מחשש להתפתחות מחלת הקשקרשת.

-ההורים שלי נסעו והייתי צריך לשמור על הבית מגנבים, אז לא יכולתי להכין ש"ב

-השעון שלי נתקע, והייתי בטוח שיש עוד מלאא זמן ואז גיליתי ששתיים בלילה אז כבר היה מאוחר מידי לש"ב.

-ירד מלאא גשם והמחברת נרטבה

-השיעורים היו בכיס, והתכבסו בטעות..

-שכחתי

עוד?

היא טענה שזה באמת.

גם יש לי חברה שטענה פעם בשיעור ספורט [ביסודי] שאין לה נעלי ספורט כי הכלב אכל לה אותם... הכלב אוכל הרבה דברים

אני הישתמשתי וזה לא היה שקר

שתי הכלבים שלי עשו בדיקה מה יותר טעים ש.ב. או שעון ( שלי) או נעלים( גם שלי)

מסתבר ששיעורי בית יותר כי מאז הם לא הפסיקו עים בדיקת שיעורי הבית

ולרשימת התירוצים:

# לא התחשק לי להכין

#שכחתי

#שמרתי על אחים שלי

#לא הייתי בשיעור אז לא ידעתי מה השיעורים וניסיתי להשיג את כל הכיתה ואפחד לא ענה לי

עד כאן

כלבים (או אנשים...???) הזווים!

*הייתי שקועה מידי בחומר במתמטיקה אז לא הכנתי ב(שם המקצוע)

*פרצו לנו לבית באמצע הלילה והם לקחו כסף, תכשיטים ואת השיעורי בית..

* אין לי כלב, אבל הייתי רעבה אז..

* אלה שיעורי בית - אני גרה באוהל!

* סבתא שלי נפטרה אתמול והמשאלה האחרונה שלה הייתה שלא אכין יותר ש.ב לעולם!!

*המורה גם את לא הכנת שיעורי בית! אני רואה בך מודל לחיקוי

*הייתה ברחוב שלי שואה גרעינית שהשמידה רק מחברות וכלי כתיבה..

* הכנתי שיעורים!! אבל עם דיו נעלם שרק חכמים רואים!! הנה תראי!

* המורה.... השאלות צריכות כבר לפתח אחריות ולפתור את בעיותיהן בעצמן!

אני: רבקה, ש"ב יש?

רבקה בצעקה: יאללה, יאללה המורה, כאילו את היית עושה ש"ב.

אני: כל כך מהר עלית על זה?

טוב, נו, מה יכלתי לעשות? ויתרתי לה.

(אצלי זה היה ככה:

עשית  שיעורים? לא

למה? ככה! )

פעם מורה אמרה לי שאני יכולה לכתוב ספר תרוצים...

אז בשיעור אחרי אמרתי לה ששכחתי את הספר תירוצים בבית 

אני מורה וכשהמנהל ביקש שאתן לתלמידים ש.ב.

(תלמידי חנ"מ ובפנימיה)

אמרתי לו שאין סיכוי בעולם זה יקרה...

 לא לברבר על "נשרפו במנגל"

להצית ערימת דפים בכיתה "בטעות"...

המורה לא יחשוב לרגע ששיקרו לו לגבי מה שקרה לשיעורי הבית, מקסימום הוא יעניש על זה שהנער שיחק בגפרורים.

 ולא לעשות שיעורי בית כי צריך לחסוך בנייר...

בס"ד.

אני בדרך כלל עובדת על המורות ש:

1. שכחתי ת'מחברת בבית.. ועשיתי שיעורים.

2. שכחתי ת'מחברת או הספר בכיתה..

3. היתי חולה גוססת.. כל היום היתי במיתה..

4. המחברת או הספר שלי היו אצל חברה...

5. לא ידעתייי!! לא אמרת שזה שיעורים ולהתחיל להתנפל על המורה.()

6. נאבדה לי המחברת...

7. אח שלי קישקש לי על המחברת..  

8. עשיתי שיעורים במטבח.. כי חזרתי לבית מת מרעב.. אז המורה לא היתה לי ברירה.. ופתאום נשפך לי על כל המחברת מים.. ו.. תתחיל לבכות לו שכמה חבל לך.. שאתה צריך להשלים את המחברת מחדש.. א'קצר.. תעבור עליו כמו שצריך..

9.  נסענו אתמאל...לא היתי בבית....

א'קצר.. אין עלי בתרווצים..

אם בא לך עוד... בכייפפ..: )

אין לי רעיון בשיעור הבא שיהיה לי (בשבוע הבא) אני יכתוב

בס"ד

לשיעור

יצא שופך...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...