-בדרך לביתספר קפצה עלי חתולה. מרוב לחץ זרקתיט עליה מלא דברים שהיו בתיק... וגם ת'שיעורי בית

-אחשלי הקטן קישקש עליהם

-הם נדרסו בידי מכונית חונה.

-הכלב שלי ממש חולה והרופא אמר להכין לו תרופה מדפי מחברת כתובים..

-אין לי ספר

-נפל האינטרנט ולא מצאתי ת'חומר בשומקום!

-הייתי אתמול בבי"ח מחשש להתפתחות מחלת הקשקרשת.

-ההורים שלי נסעו והייתי צריך לשמור על הבית מגנבים, אז לא יכולתי להכין ש"ב

-השעון שלי נתקע, והייתי בטוח שיש עוד מלאא זמן ואז גיליתי ששתיים בלילה אז כבר היה מאוחר מידי לש"ב.

-ירד מלאא גשם והמחברת נרטבה

-השיעורים היו בכיס, והתכבסו בטעות..

-שכחתי

עוד?

היא טענה שזה באמת.

גם יש לי חברה שטענה פעם בשיעור ספורט [ביסודי] שאין לה נעלי ספורט כי הכלב אכל לה אותם... הכלב אוכל הרבה דברים

אני הישתמשתי וזה לא היה שקר

שתי הכלבים שלי עשו בדיקה מה יותר טעים ש.ב. או שעון ( שלי) או נעלים( גם שלי)

מסתבר ששיעורי בית יותר כי מאז הם לא הפסיקו עים בדיקת שיעורי הבית

ולרשימת התירוצים:

# לא התחשק לי להכין

#שכחתי

#שמרתי על אחים שלי

#לא הייתי בשיעור אז לא ידעתי מה השיעורים וניסיתי להשיג את כל הכיתה ואפחד לא ענה לי

עד כאן

כלבים (או אנשים...???) הזווים!

*הייתי שקועה מידי בחומר במתמטיקה אז לא הכנתי ב(שם המקצוע)

*פרצו לנו לבית באמצע הלילה והם לקחו כסף, תכשיטים ואת השיעורי בית..

* אין לי כלב, אבל הייתי רעבה אז..

* אלה שיעורי בית - אני גרה באוהל!

* סבתא שלי נפטרה אתמול והמשאלה האחרונה שלה הייתה שלא אכין יותר ש.ב לעולם!!

*המורה גם את לא הכנת שיעורי בית! אני רואה בך מודל לחיקוי

*הייתה ברחוב שלי שואה גרעינית שהשמידה רק מחברות וכלי כתיבה..

* הכנתי שיעורים!! אבל עם דיו נעלם שרק חכמים רואים!! הנה תראי!

* המורה.... השאלות צריכות כבר לפתח אחריות ולפתור את בעיותיהן בעצמן!

אני: רבקה, ש"ב יש?

רבקה בצעקה: יאללה, יאללה המורה, כאילו את היית עושה ש"ב.

אני: כל כך מהר עלית על זה?

טוב, נו, מה יכלתי לעשות? ויתרתי לה.

(אצלי זה היה ככה:

עשית  שיעורים? לא

למה? ככה! )

פעם מורה אמרה לי שאני יכולה לכתוב ספר תרוצים...

אז בשיעור אחרי אמרתי לה ששכחתי את הספר תירוצים בבית 

אני מורה וכשהמנהל ביקש שאתן לתלמידים ש.ב.

(תלמידי חנ"מ ובפנימיה)

אמרתי לו שאין סיכוי בעולם זה יקרה...

 לא לברבר על "נשרפו במנגל"

להצית ערימת דפים בכיתה "בטעות"...

המורה לא יחשוב לרגע ששיקרו לו לגבי מה שקרה לשיעורי הבית, מקסימום הוא יעניש על זה שהנער שיחק בגפרורים.

 ולא לעשות שיעורי בית כי צריך לחסוך בנייר...

בס"ד.

אני בדרך כלל עובדת על המורות ש:

1. שכחתי ת'מחברת בבית.. ועשיתי שיעורים.

2. שכחתי ת'מחברת או הספר בכיתה..

3. היתי חולה גוססת.. כל היום היתי במיתה..

4. המחברת או הספר שלי היו אצל חברה...

5. לא ידעתייי!! לא אמרת שזה שיעורים ולהתחיל להתנפל על המורה.()

6. נאבדה לי המחברת...

7. אח שלי קישקש לי על המחברת..  

8. עשיתי שיעורים במטבח.. כי חזרתי לבית מת מרעב.. אז המורה לא היתה לי ברירה.. ופתאום נשפך לי על כל המחברת מים.. ו.. תתחיל לבכות לו שכמה חבל לך.. שאתה צריך להשלים את המחברת מחדש.. א'קצר.. תעבור עליו כמו שצריך..

9.  נסענו אתמאל...לא היתי בבית....

א'קצר.. אין עלי בתרווצים..

אם בא לך עוד... בכייפפ..: )

אין לי רעיון בשיעור הבא שיהיה לי (בשבוע הבא) אני יכתוב

בס"ד

לשיעור

יצא שופך...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....