שהכותב של הספר( הרב) אמר שהמקו פגישה אמור להיות במקום שנוח לבחורה..

לק"י

מקובל שהבחור מגיע לאזור של הבחורה.

אבל, לעניות דעתי הכי טוב למצוא מקום באמצע.

ולהתחשב בלימודים/ עבודה וכו' אחד של השני.

נניח, אם את בחופש והוא עובד, אז נחמד מצידך יהיה להגיע אליו או קרוב..

זה תלוי בכמה וכמה דברים, כגון מתי/צורת הגעה וכו' ולכן אפשר להתפשר לכאן או לכאן.

אבל כמו שהוזכר לפני מקובל שהבחור מגיע  למקום הנוח יותר לבחורה.

אגב לא כול הגברים יודעים על זה אז אל תקפידי.

בהצלחה! 

בנוסף למה שכתבו פה שמקובל. המקובל שבחור מגיע לאזור של הבחורה - זה בפגישה הראשונה \ פגישות ראשונות. אם הקשר מתקדם יותר, מן הראוי שכל אחד יעשה מאמץ בתורו.

(וכמו שכתבו, גם בפגישה ראשונה, אם יש משהו מיוחד שלבחור יותר מסובך להגיע אלייך, אפשר לקבוע באמצע או באזורו. כדאי להיות גמישים.)

קודם הבחור "יתאמץ" יותר ויבוא לקראתך ותפגשו במקום יותר קרוב לאזור מגורייך. בהמשך, תפגשו באמצע, פעם יותר קרוב אליו, פעם יותר קרוב אליך.

המון בהצלחה!!! בע"ה תמצאי את זיווגך במהרה!

מה זאת אומרת 'שהבחור יתאמץ יותר'? ואם זה ממש רחוק לו? 

ההפך הוא הנכון, שתדעי שאחד המבחנים הראשונים של הבחור לבחורה זה מקום הפגישה. אם הוא שואל 'אוקיי, אז איפה ניפגש' ואת רומזת שיבוא לכיוון שלך - באותו רגע הרסת את השידוך. הוא כבר יבין עם מי יש לו עסק, אחת שרוצה רק לנצל ולהתעלק. 

אבל... אם הוא ישמע ממך משפט כמו: "אני לא רוצה שתטרח בשבילי, אני אגיע לאזור שלך \ נקבע מקום באמצע" - אז הוא יחשוב שיש לו עסק עם בחורה בעלת לב גדול, עם רגישות חבתית, והוא יבוא בתחושה חיובית לפגישה. 

תזכרי! "וכל מעשיך בספר נכתבים!!"

( הערה- אני לא מדברת כאן על מקרים של גבר מתל אביב ואישה מאילת, אלא על מרחקים סטנדרטים יחסית).

גבר שלא מגיע אליי משדר לי חוסר רצון להתאמץ, חוסר רצון לתת מעצמו, חוסר יכולת לחזר, חוסר גבריות.

בחור כזה הרס אצלי מראש את השידוך.

אולי אני שוביניסטית אבל בעיניי בדייט הראשון גבר אמור לבוא אל הבחורה.

ולא, אני לא מפונקת, לא קשה לי לנסוע וגם אין לי בעיה להתאמץ בשביל מישהו אחר.

אני פשוט חושבת שזה מעיד על הצהרת כוונות מסויימת, וזה עושה את ההבדל.

ובכלל: "דרכו של גבר לחזר אחר אבידתו".

הוא זה שצריך לחפש, אני זו שצריכה להימצא.

(ושוב- זה לא אומר שאני לא מתקשרת, שיש לי בעיה לנסוע או לשלם. אבל בהתחלה- זה לגמרי התפקיד של הגבר מבחינתי. להיות משפיע.)

הסברת את העניין ממש מעולה!

הבנות סבורות שהבנים צריכים להתאמץ ולהגיע עד אליהן, וודאי שלא יצפו מהבחורה להציע שתגיע עד אליהם.

ואילו הבנים סבורים שהבנות צריכות להגיע לפחות לאמצע הדרך, וודאי שלא יצפו מהבחור להגיע עד אליהן.

בונקר במיטבו.

לא הבנתי

חחחחחחחח 

"גברים ממאדים ונשים מנוגה" 

ובסופו של דבר זה עובד וכל אחד מוצא את החצי השני לו ;)

ויעידו עשרות אלפי רווקים שעוד מקפידים על כל ה"חוקים" וה"מנהגים" המקובלים הללו,

שעוד לא מצאו את החצי השני שלהם.

זה לא מנהג או חוק.. כל התנהגות זה אינדבדואלי לקשר, לסיטואציה, לאדם שמולך.

ואם לא אופטימיות וביטחון בהקב"ה שהכל יהיה בסדר, מה נשאר לנו???

(לספר לך באישי איך זה היה אצלי כדי לאזן את המצב?...)

אחרת - למה להיפגש? 

אז אל תשתמש במילה 'מבחן'. קרא לזה 'מבדק', 'בדיקת התאמה' וכדו'. בדייטים לא משחקים. בודקים האם באמת יש כימיה, יש תיאום ציפיות, מטרות משותפות, בדיקה של המידות וכו'. 

לא צריך לבוא בגישה של 'אני בא לבחון אותך', אבל עצם הפגישה וקליטת האופי של מי שמולך - זה בעצם המבחן שלו אם הוא\היא מתאימ\ה לך.

אם בשיחה הראשונה היא מנסה לא לסוע רחוק.

ואם היא "לוקחת" למסעדה או לבית קפה,

(והרי ברור שאתה תשלם.)

זה עושה הרגשה לא נעימה. ולא בא להמשיך.

קרה גם לי.

יש לי מה להגיד אבל זה קצת מסורבל בכתיבה. אנסה בכל זאת....

אני יודעת מה שאני אומרת ממרומי גילי ;) אבל זכותך לחשוב מה שאתה רוצה.

וזה לא היה בקטע נצלני בכלל! (ברור שהבחורה לא אומרת: "תבוא אליי אחרת לא נפגשים"). זה פשוט שהבחור מחזר אחרי הבחורה, הוא צריך לתת את ה"סיפתח" כמו שאומרים. בוודאי שאם המרחק ביניהם זה שעתיים נסיעה, אז זה לא הכי אנושי לומר לבחור לבוא עד אליה הביתה. אבל הגבר בהחלט צריך להראות יותר סימני "התאמצות" (נקרא לזה כך כי לא מצאתי מילה טובה יותר). ותאמין לי (גם מניסיון) שגבר שמראה זאת לאישה, מרוויח הרבה אח"כ. כמובן אם היא אישה נחמדה וטובה

אני יודע שבד"כ הגבר מגיע וכו', וכן כן - 'בעל האבדה מחזר אחר אבדתו'. הכל ידוע. 

אממה, אני אישית כאשר בשיחה הראשונה אני מציע להגיע כמה שיותר קרוב לבחורה, אני תמיד מחכה שהיא תגיד משפט שמעיד על רגישות: "רק אם לא קשה שלך מדי", "אולי אתקדם לקראתך?", "זה לא טרחה עבורך"... וכדומה. משפטים כאלו ייגרמו לי לא רק לסרב להצעות שלה לבוא לקראתי, אלא אני אשתדל להגיע ממש עד למפתן ביתה. למה? כי משפטים כאלו מעידים, כן כבר בטלפון הראשון, שיש כאן מישהי עם רגישות, עם יכולת ויתור - וממילא יחס גורר יחס. 

אבל, וזה אבל גדול - אם היא אומרת משפטים כמו "ברור שתבוא עד אלי", "אני מעדיפה שאתה תבוא", "תמיד הגברים צריכים לבוא עד לבחורה", כאילו שהדברים כל כך פשוטים שהוא יוותר, שהוא ישקיע, שהוא ישתדל.... אז סלחו לי, כבר מעכשיו אני יודע שזה עומד להיות דייט כושל. אפס רגישות, אפס טאקט. אני אגיע עד אליה, אבל אני ארגיש כל כך מנוצל, שכמעט בטוח שהדייט נדון לכשלון. 

בנות, תבינו: זה לא מה שהיה פעם. התהפכו היוצרות. היום, לכל בחור ממוצע יש בין 10-30 הצעות בממתינה, שרק מחכות לתשובה חיובית. בחורה שעושה עליו פוזות - האצבע קלה על ההדק לעבור להצעה הבאה. 

לפעמים בת מחכה כמה חודשים בשביל הצעה, ועד שההצעה מגיעה, פתאום היא מתנהגת כאילו מי ישמע. קצת צניעות לא תזיק לאף אחד ואחת. אם כל אחד יחשוב רק על החובות שלו כלפי החבר, ולא אילו זכויות מגיע לו מהצד השני - אז עולמנו ייראה הרבה יותר יפה וטוב. 

מקווה שהבנתן את כוונתי. 

בהצלחה לכולנו.

אז תעיף את מי שבא לך....

כשאתה יוצא עם הבחורה גם תגיד לה שיש לך עו 8 הצעות בקנה....

ושתשים לב טוב מה היא עושה....

אההה והכי חשוב, תישאר לבד.

בהצלחה אח!

בחרת להשתמש בדמגוגיה, וחבל. 

אני מאמין שאם בחור בא באמת מתוך רצון להכיר ולהיפגש, בלי להתייחס לים ההצעות שיש לו - אז זה ממש פוגע אם הוא מקבל משפטים שאומרים 'אני קשה להשגה. תתאמץ מותק'. זה ברקס רציני לכוונות הטובות שלו, וחבל שבנות לא מבינות את זה. 

את מבינה? בת יכולה לעשות טיול טרמפים פראי בצפון, אבל להגיע לפגישה - פתאום היא הופכת להיות רכה וענוגה, וזה לא מתאים לה... די עם הצביעות הזאת.

אישית, אם הבחורה מאזור ירושלים - אני משתדל להגיע ממש עד אליה (...), אבל אם היא גרה בבאר שבע או בקריות - אין סיבה שאני אסע עד לשם. אם היא לא תתקדם לתל אביב \ צומת קסטינה - אז היא יכולה לשכוח מלהתחתן. אם היאלא מוכנה לעשות את המאמץ הקטן הזה, ללכת לקראת - מבחינתי היא שרופה. אני מתכוון לבנות בית של נתינה בלי גבולות, אבל איך אפשר לתת ולתת אם זה הולך להיות חד סתרי מהתחלה? 

לק"י

גם אשה יכולה להחליט (גם בדייטים ראשונים).

בעיקר שלפעמים צריך לקבל החלטה או שיש התלבטויות- כדאי ומומלץ שהיא תביע את דעתה (ולא תמצא את עצמה במצב שהיא לא מעוניינת בו).

שכתבת..

מצטערת, באמת אין מה להגיב לך לגופו של עניין ודיון כי אתה מסתכל על דייטים כמו על מכירות (מה זה לומר- אפילו לחשוב!!- יש לי עוד מליון הצעות?!?! לעזאזל, מה אני לקוחה שאתה החברה היחידה שמספקת את הצרכים שלי?!).

אני ממליצה לך דחוף ללכת לאיזשהו יועץ שיסביר לך מי נגד מי בדייטים, מה זה אישה, ולמה בדיוק כשהיא רווקה היא מרשה לעצמה להתפרע ואילו כשהיא עם בחור היא עדינה.

כי בלי להחזיק את הדברים הנ"ל בשק המחשבתי שלך- יהיה לך מאוד קשה למצוא אישה טובה.

אולי תמצא שפחה, אבל אישה טובה- אני מתקשה להאמין.

ובאמת שהשתדלתי להסביר לך בעדינות.

איזה מתוקה.... מישהי (ועוד נשואה) שמסכימה איתי

בואי! אני בעד דייטים עם בנות

רחלקה, חבל שאת דנה לכף חובה בלי להתעמק במה שכתבתי. לפי הכתיבה שלך רואים שאת יורה את החיצים מהבטן מבלי לחשוב באמת על מה שכתבתי. הצעה שלי? אל תסתכלי בעין רעה על כל דבר שלא בדיוק מתיישב לך עם תפיסת העולם שלך. אם תרצי, אסביר לך טוב יותר את הדברים באישי. 

כל מה שבאתי לומר זה, שברגע שכל אחד חושב מהמקום של 'מה הוא יעשה בשבילי' - זה אסון. זה משחקי אינטרסים, וגם אם הם יגיעו בסוף לחתונה - הנישואין לא יחזיקו זמן רב. 

כל צד חייב להטמיע בתודעה רק מה החובה שלו בקשר, ולא אילו זכויות הוא אמור לקבל. לכן אני לא סובל את הגישה (הנפוצה מדי) של בנות שבאות ואומרות: הוא צריך להשקיע בי, הוא יבוא לאסוף אותי, הוא יגיע עד אלי. גם אם זה נכון - לא אומרים את זה ולא חושבים על זה!!!!! 

לעניות דעתי, הסוד בנישואין הוא כמה שיותר ללכת לקראת, לתת-לתת-לתת. אבל ברגע שהבחור בא בגישה כזו, והבחורה מגיעה בגישה של 'לקבל-לקבל-לקבל' - אז את יודעת מה? שתחפש את החברים שלה. היא לא בשלה לחתונה.

לכן אני באמת לא מבין את ההתקפה של כמה מהפורום נגדי. זאת אמת פשוטה. כי אם באים בגישה אינטרסנטית אז לבת יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לבן, שיש לו הרבה יותר הצעות בד"כ. האם זה לא נכון? 

עכשיו, תקראי את זה שוב פעם נוספת, ואז תגיבי. 

בהצלחה.

לבחורה (וגם לבחור) יש את כלללל הזכויות לדרוש את הבן\בת זוג האופטימליים בשבילו.

אז כן, חשוב לי שהבחור שלי ישקיע בי, ומבחינתי זה בא לידי ביטוי בא-ב-ג. וזה הכי הגיוני שיש! למה שאוותר על זה מראש?!..

אני מאוד מסכימה עם הגישה של לחפש איפה אני יכול לתת בקשר, וכתבתי על זה לא מעט כאן בפורום, אבל זה פשוט לא קשור לפה..

חשבת על זה שאולי לומר לבחורה "תבואי את אליי, או לפחות תתקדמי לכיווני", בדרישה, ולא מתוך אילוץ, זה נשמע מאוד מאוד מאוד רע?!

גם ככה גברים נמצאים בקבוצת סיכון של מפעילי אלימות (זה המספרים מדברים בעד עצמם..), אז כשבחור אומר דבר כזה זה מדליק אלף ואחת נורות אדומות.

ואני גם מסכימה שלומר לבחור "אתה צריך לבוא לאסוף אותי, מתחת לבית ב18:30 בדיוק"- כי בחייאת, הוא לא הנהג מונית שלך.

אבל סביר מאוד שבחורה תצפה ליחס קצת אישי ואכפתי מהבחור שהיא יוצאת איתו. כמובן שהגבולות גמישים, ולכל אחד מתאים משהו אחר, אבל הציפייה הזאת מאוד מובנת בעיני.

ואם לומר את האמת, אני שמחה מאוד שהרבה בפורום התקוממו על זה. טוב שיש לאנשים ראש בריא והגיון שעובד טוב..

אשמח אם תצטטי איפה כתבתי שגבר יאמר לבחורה 'תבואי אלי או לפחות תתקדמי לכיווני'. ודאי שלא אומרים את זה! אבל לפחות מדין הנימוס, על האישה לומר משפט שהגבר ירגיש שהיא מודעת להשתדלות שהוא עושה, שהיא מעריכה את זה, שהיא אולי מתנצלת על האילוץ שהוא צריך להגיע אליה ממרחק... לא יותר. אבל לצערי בהרבה מקרים גם את זה אין!

לאן נעלמה העדינות והביישנות הנשית? לאן?

הרבה פעמים הגעתי למרחקים כדי לתת לבחורה כמה שיותר, השקעתי והתאמצתי - ולצערי בהרבה מאוד פעמים זה היה ממש חד סתרי (גם לאורך זמן), כך שאני מדבר מתוך ניסיון כואב. 

לגבי בנות ביישניות ופסיביות בהתחלה - אני מסכים איתך מאד. הבעיה היא, שלצערי הרבה (אם לא רוב) הבנות כבר ממש לא עדינות, והן יודעות להעז ולבקש בפנים מה שהן רוצות. וכשהאווירה היא של סחטנות ו'מגיע לי' - אז זה לא הולך.

אבל להגיד את זה ככה?...

גישה כזו של "היא חייבת לבוא לקראת" בד"כ לא מעודדת לנ"ל...

לענ"ד.

לק"י

צריך להתחשב אחד בשני, בלי כללים מוזרים..

רק מה שאם היא אומרת שהיא "מעדיפה שאתה תגיע אליה", זה לא בהכרח בגלל שהיא בחורה אגואיסטית ולא מתחשבת, אלא שאולי יש לה סיבה טובה אחרת (אתה גר בחור שאין לה מושג איך להגיע אליו והיא מפחדת להסתבך, היא עובדת עד שעות מאוחרות ואם לא תפגשו קרוב אליה זה יהיה כבר מאוחר מידי וכו' וכו').

אז בכללי הסכמתי איתך, אבל צריך לשים לב גם לפרטים.

ולא לשפוט בחומרה רבה מידי.

כמות ההצעות לבחור לעומת בחורה??!!

אתה ממש נשמע כמו הגברים של פעם שבעיניהם האישה היא כלום- אפס -מקסימות אמצעי להקים משפחה

ו-אני- שונאת את זה! 

ידוע שלבנים יש יותר הצעות..

תחשבי שבדר"כ כשיש הצעה מציעים לבן-אם הוא עונה תשובה חיובית, מדברים עם הבת..

אם הוא לא רוצה-הבת לא אמורה לדעת...

ולכן בנים מקבלים בדר"כ יותר הצעות..

חישבי, את לא מעונינת שיראו אותך בנות שאת מכירה ...

כוונתו היתה שמישהי שהוא לא באמת מכיר והיא לא ממש עדיפה על אחרות 

אם היא מנסה לעשות לו את החיים קשים שיתאמץ אז הוא לא ישקיע

ברור שאחרי שמכירים משקיעים בקשר ובאישה 

אל דאגה.לא לכל בחור מחכות בקנה 10 עד 30 הצעות,

הרבה פעמים גם לא עשירית מ10.

נרגעתי קצת..

אני לא חושבת שרע להם....

חוצמזה,גם להיתקע עם 17 הצעות בממתינה

זה גם לא הדבר הכי נחמד

בעיני,זה רק יוצר לחץ ובלבול

בשילוב עם קושי להתמקד בהצעה הנוכחית

כל אחד בעיתו ובזמנו!

אבל כבר אין לי כח

הדבר שהיה כן חשוב לי להגיד זה לפחות אם אתה אומר ככ הרבה ******* תגיד אותם בשם עצמך בלבד.

וחשוב במקום ציבורי.. שלא יהיו הפתעות בטעות

לק"י

לא ממש התחשק לי לפגוש אנשים בדייטים הראשונים.

(למרות שעם הבחור האחרון נפגשתי דייט ראשון בעיר שלי, ולא פגשנו שום משפחה או חברות שלי ב"ה..).

וזה תלוי בתחבורה ציבורית, ביישוב/ עיר וכו'..

אני נגד העניין שבחור חייב לבוא עד אלייך (וגם טכנית עדיף להתרחק לפעמים מהאזור המוכר והידוע אם לא רוצים לפגוש משפחה/ חברים)

מקום נחמד באמצע זה נשמע סבבה..

אל תקשיבי לכללים האלו.

תיפגשו איפה שנח לשינכם.

אחרי הכל- אתם נפגשים,

ולא ממציאי הכללים.

שתרדי מהר פורום אחד מטה

כדרך לקבוע דברים בחיים - שאלה בפורום ממש לא רלוונטית...

ב"הצלחה!

תודה

תלמידה אחת באה אליי ביציאה-

"אחותי לא יוצאת בכלל בעיר מגורנו"

אני: "מה, למה?"

היא- "מה, כולם מכירים אותה פה, מה היא צריכה את זה..."

אני- "מה, הם כל פעם נוסעים למקום אחר בשביל להיפגש?" (ותוך כדי תוהה לעצמי מניין יש לה את המידע המפורט הזה..)

היא- "לא, היא לא נפגשת עם בחורים רק מפה (וכאן הגיע פירוט של ישיבות נוספות שהיא נפגשת עם בחורים משם), אז היא נוסעת אליהם"

אני- "היא נוסעת אליהם? אבל אז, שם כולם מכירים אותו.."

היא- "יופי, שיסתדר"

אני-"מאיפה את יודעת?"

היא- "היא אומרת את זה בטלפון, מזתומרת?"

|תוקעת בה מבט חושד|

היא- "אני לא מצוטטת, היא פשוט מדברת איתם בקולי קולות לידי"

(*מצותתת, אבל באמת שזה שולי)

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה