האמת שאפשר לקחת את המשפט שכתבתי לכל מיני כיוונים. אני אפתח, ואת מוזמנת להמשיך לעצמך כמה שתרצי.
האם אני רוצה שהחיים שלי יהיו קבועים ויציבים, או ספונטניים וגמישים?
במה הבחירה שלי (יציבות או גמישות) מתבטאת? (כאן יורדים לפרטים הקטנים)
(אפשר כמובן לשלב את השניים. כדאי לשים לב במה את בוחרת, כך שמה שיקרה, יקרה כי את בוחרת בו לא כי התגלגלת אליו במקרה (אלא אם בחרת להתגלגל אליו 
).
האם אני רוצה שהבית שלי יהיה מסודר? באיזו מידה?
מתי וכמה אני רוצה לסדר?
איזה חלקים של הבית אני רוצה לסדר בזמן הפנוי שלי? מה אדחה לזמן אחר?
איזו רעיה אני רוצה להיות? איך אני רוצה שהזוגיות שלי תיראה?
איך אני רוצה שבעלי ירגיש, בתור בן הזוג שלי?
איך אני מגיעה ליעדים שאני מציבה לעצמי בנושא הזה? (שיעורי תורה באזור/באינטרנט? עבודה עצמית? קריאת ספרים בנושא?)
איזו אמא אני רוצה להיות?
איך אני רוצה שילדיי ירגישו בבית?
מה אני רוצה להעניק לילדיי?
(כאן גם אפשר לשאול, באיזה בית אני רוצה שילדיי יגדלו).
(לגבי דוגמאות- אומר לך בקצרה על עצמי, רק כדי לסבר את האוזן-
אני רוצה שתהיה לילדים שלי בריאות נפשית. ביטחון.
לכן, אני משתדלת להיות שם עבורם כשהם צריכים. להכיל את הקשיים שלהם. לתת מקום לכאבים שלהם, ולהראות להם שאפשר להתגבר ולהתמודד.
אני רוצה שהילדים שלי יהיו חופשיים, בני חורין, להיות מי שהם.
לכן אני משתדלת לכבד אותם (זה נהיה קשה ככל שהם גדלים, מסיבות שונות. ועם זאת, זו השאיפה).
אני רוצה לעבוד במקום שטוב לי בו, גם כדי להרגיש סיפוק ומימוש עצמי וגם כדי שילדיי יקבלו מסר נכון לגבי הערך של העבודה.
לכן, אני משתדלת לעבוד היטב במקום העבודה הנוכחי שלי, כי טוב לי בו, ברוך ה'. ואני בודקת ומגששת לגבי תחום עבודה נוסף שמעניין אותי.
הדוגמאות עזרו?)
מה שכתבת לגבי השבת זו התחלה יפה של הסתכלות כללית, שבה כדאי להתחיל.
אח"כ כדאי להוריד את זה לפרטים הקטנים- מאיזו סיבה כל אחד קם לענייניו?
איך אפשר לדאוג שלפחות בתחילת הסעודה נשב ביחד, ותהיה אווירה משפחתית-שבתית נעימה ומיוחדת?
מה חסר לי כדי שתהיה אווירה שבתית?
האם כדאי לבקש מהילדים הגדולים יותר להכין דבר תורה?
מה כדאי לספר על פרשת השבוע, שיעניין את הילדים ויגרום להם לספר מה למדו בגן/בית ספר?
האם כדאי ליזום בעצמי (או לבקש מהבעל) שירי שבת?
הרבה הצלחה!
