בס"ד
"אמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה
[-בנות לוט] - זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל למלכות (נזיר כ"ג
פרשתנו פרשת וירא מתחילה בסיפור האורחים - מלאכים שהגיעו אל אברהם ועל הכנסת האורחים שלו, וממשיכה בתחנוני אברהםלה' להצלת סדום ועמורה*, אך ללא הצלחה וסדום ועמורה נחרבו 
לוט, היה האחרון שעוד הספיק לברוח.. בהמשך נולד לאברהם בן 
בנס גלוי [שהרי שרה לא יכלה כלל ללדת!], והגר ובנה ישמעאל מורחקים מהבית. בסוף הפרשה אנו רואים את הנסיון האחרון
והקשה ביותר שעמד בו אברהם – עקדת יצחק.
שתי בנות לוט 
ואביהן, שהתחבאו במערה לאחר בריחתם מסדום החרבה, חשבו שהעולם כולו חרב, ומחובתם להשאיר אותו קיים.
בנות לוט החליטו להתעבר מאביהן.
כמובן שהמעשה הוא חמור מאוד, וגם היה נחשב מגעיל עוד בזמנן. אבל זה מה שהן החליטו.
ו – משהו מוזר! הגמרא אומרת [עיינו בכותרת למעלה..] שאחת מהן קיבלה שכר על זה ש"הקדימה את אחותה לדבר מצווה" [כלומר הזדרזה יותר מאחותה]. וזה, בלשון המעטה, דבר מאוד תמוה.
היא עשתה מעשה חמור מאוד! למה לתת לה עליו שכר? 
התשובה היא יסוד ביהדות, ומסר שמתאים לכל אחד ואחת ממנו.
כשהבנות של לוט עשו את המעשה הן היו בטוחות שהן עושות את המצווה הכי גדולה בעולם. הן גורמות להמשך חיותו של העולם
[הן חשבו שהן היחידות שנשארו בעולם!], למרות שבפועל המעשה שהן עשו היה אסור מכל וכל.
לפעמים גם אנחנו עושים מעשים שאנו בטוחים שהם מעשה טוב, אך פתאום אנו מגלים שפגענו, הרסנו, בדיוק להפך ממה שרצינו.
חייבים לזכור! השכר בשמיים הוא המון על הרצון! גם אם התוצאה – לא כמו שרצינו שתצא..
כמובן שזה לא פותר אותנו מלבדוק מהו רצון לפני כל מעשה שאנחנו באים לעשות. 
חשוב ואפילו חובה לבדוק מה הצעד הטוב כדי שלא נעשה טעויות חמורות חלילה... שיהרסו דברים מתיקונם לגמרי.
שנזכה לחשוב ולעשות מעשים כרצון ה'
שבת שלום!
ד' יפנק אתכם
__
*מה היה חשוב לאברהם כ"כ להציל את הרשעים? שאלה טובה. תשובה אפשרית היא שאברהם האמין שיוכל להחזיר אותם
בתשובה [מידתו של אברהם – חסד!]