אם זה בגלל קיום המצווה אז למה כשאנחנו מקיימים מצוות אחרות אין את השמחה הענקית הזאת של קיום המצווה, את הדמעות שבאות בחופה ואת ההתרגשות שמלווה כל חתונה?
הרי כל מצווה היא מצווה!!!
בניגוד לשאר המצוות שאת השכר/ האפקט לא ניתן מיד להרגיש ולראות או שהוא ניתן רק בעולם הבא.
יעלי_אאותי גם מרגש מאוד שעוד בית נבנה בישראל- כתגובה לנאצים ימ"ש שרצו להשמיד אותנו טוטאלית.
פשוט כי זה הייעוד שלנו
זה לא בא בסתירה.יעלי_אשאלו למה זה מרגש שמתחתנים, אז עניתי שאותי מרגש לראות את עמ"י שממשיך לבנות בתים ולהתרבות, למרות כל הפרעות והנסיונות להשמיד..
השתתפות בשמחתם של החתן והכלה. בד"כ אחד מהם יהיה גם קרוב אלינו, כך שהשמחה גדולה יותר מסתם מישהו. ושמחה של בניית בית בעמנו.
חוץ מזה חתונה פשוט בנויה כאירוע משמח - תזמורת, סעודה, אורחים...
~א.לותודה על הנקודה למחשבה...
שבע"ה נצליח לשמוח בשמחת כל המצוות שנצטווינו ולעשותן בלב שלם..![]()
פשוט הוצאת לי את המילים מהפה...
או בעצם מהמקלדת..
על המצווה של הקמת בית בישראל
וגם על המצוות הרבות שנובעות ממנה
תחשבו על כל המצוות הרבות שהילדים\נכדים\נינים יכולים לקיים אז...
שמחים עד לב השמים![]()
שאולי מושפע מתרבות המערב ומסרטים רומנטיים- אנחנו מתרגשים בגלל האהבה, וואו, הם מתחתנים!!! זהה כל כך רומנטי ומרגש!! זה דבר טוב, אבל כמובן- צריך לרומם. בניית בית בישראל היא הרבה הרבה מעבר לאהבה אגדית.
וגם- זה מרגש שחברה קרובה מצאה את בחיר ליבה.
אכן כמו שכתבת,יש כאלה שמושפעים מתרבות המערב
מכל האגדות והריגושים
אבל אולי נוכל ללמד זכות על עמ"י
ולהאמין שגם אם זה קיים (בחלק מהציבור)
זאת ממש לא הסיבה היחידה!
אם נביט רגע אחורה
אל החתונות הישנות של לפני 100 שנה
כשתרבות המערב עוד לא נולדה (וגמאני עוד לא אז קצת קשה לי להעיד..)
גם שם הייתה התרגשות ושמחה גדולה![]()
יוני
האהבה בין בעל לאישה היא אחד הדברים הכי נעלים שיש בעולם הזה.
לא סתם ה' בחר בו כדי לבטא את הרמה הכי גבוהה בקשר בין עם ישראל לקב"ה.
(בית ראשון מלך, ועבדים, בית שני אב ובנים, בית שלישי בעל ואישה!!)
הבית היהודי הוא בית מקדש והמקום השקול כנגד בית קדשי הקודשים זה חדר השינה של הזוג!!
לא סתם זאת הדרך בה יורדות נשמות לעולם!!
האהבה האמיתית בין בני הזוג היא הרבה הרבה מעבר למה שעושים ממנה בסרטים וכ'.
כל התורה כולה על רגל אחת-זה אהבת ישראל.
המקום האמיתי בו ניתן לקיים מצווה זאת בשלמות זה אהבת בעל ואישה.
שם ה' הקדוש נמחה במים כדי להביא שלום בין אישה לבעלה!!
ואין דבר יותר מרגש מלראות שני חצאי נשמה שמתאחדים.
לא סתם זה נדבך שבונה את חורבות ירושלים- אלא בגלל שזה כל כך נעלה וקדוש!
כתוב אישה ואישה זכו- שכינה בניהם.
בניהם ממש. בקשר שלהם.
אהבה אמיתית של בני זוג זה המקום בו מתגלה שכינתו של הקב"ה.
וכן, יש הרבה מצוות שנובעות מחיי נישואין, ילדים מכדי ונינים וכ'.
אך הקשר הקדוש שעיקרו אהבה, שבה מתגלה שכינת ה' זה דבר מרגש,
ומקסים, ומשמח, וגילוי האלוקות שמאיר בזמן חופה חודר את הגשמיות שלנו, ונותן לנו הארה מתוכו.
ולא בכל מצווה זה קורה.
שנזכה....
ספירלית~האמת?
באתי לכתוב לך- שמחים שמקימים עוד נדבך בישראל,
מוסיפים עוד אבן לבניין המקדש וכו'.
אבל אז חשבתי לעצמי- כן?
בדקות הראשונות כשחברה שלי מודיעה שהם מתחתנים ז-ה מה שמשמח אותי?
אז אולי את הנשמה שלי, אבל לא במודע
נראלי,
שהשמחה הזו גם לא דווקא קשורה למצווה.
זו שמחה פשוטה יותר, בעייני,
שזה עניין שאנחנו יודעים שהוא לא כזה ברור מאליו,
ולא מגיע בהזמנה,
ופחות תלוי בנו(לא לעוף עליי, אני יודעת שכן, אבל בגבול מסויים)
ואנחנו יודעים שזה נורא משמח כשזה קורה,
אז אנחנו פשוט שמחים כשזה קורה לאנשים סביבנו, שמחים בשבילם..
ברור שבחתונה יש גם את העניין של כלל ישראל,
אבל השמחה הפורצת, הרגש הראשוני-
הוא נראלי לא נובע דווקא משם...
כלשון המהר"ל - "ראויה השמחה כאשר ישנה מציאות שלמה, ואין לך מציאות יותר שלמה מנישואי חתן וכלה".
עתה, כאשר החתן והכלה נישאים, מופיעה מציאות שלמה. ומציאות שלמה = שמחה. אמיתית.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?