1. בשבטים הקטנים הייתי ממש מחקה את המדריכות ומסתכלת אליהם מלמטה למעלה.. עד כיתה ה' בערך..

2. חלק חלק... תלוי באופי  של המדריכה 

3. לא עשיתי עם אף אחת משהו מעבר לפעולות חוץ מלדבר אם נפגשים ברחוב ואני עדיין עושה את זה

4. לא.. ממש לא... המדריכים הם בני אדם  

1. בשבטים הקטנים לא כ"כ הייתי בסניף, בשבטים הגדולים יותר החזקתי מהמדריכות כמודל אבל לקחתי רק מה שהתאים לי, לא בלי הבחנה.

2 עדיין בקשר עם מדריכות משבט מעפילים והלאה (אני שבט איתן)- מדריכות נערצות ומדהימות, ובקשר של יותר שלום- שלום עם השאר (וזה לא שהן חא היו טובות פשוט הקשר בגיל קטן הוא פחות חזק).

3 כן: פויקה, שיחות אישיות בזרימה וכו'.

4. אמנם כל מדריך הוא בן אדם אבל אין מה לעשות- אתה מצפה ממנו ללכת בדרך שאליה הוא חינך אותך, אז- כן.

בתור חניך--

1. החזקתי ממנו מלא!! 9 אם זה עד 10..

2.כן. אחד מלפני 3 שנים. ואחת מלפניי שנתיים..

3. כן. כיום קצת פחות, כי אנחנו במקומות שונים אבל כן כשיוצא..

4. כן, כי הערכתי את הדרך שהוא הלך בה, והאמנתי בה. ופתאום הוא שינה את דרכו והרס את הדמות שהוא הצטייר בפניי..

בתור מדריך--

1.לא. הדרכתי עד לפני חצי שנה.

2.אני רואה את חלקם כל יום בישיבה, ולפעמים מדברים גם.

3.לא. אני חושב שהם מספיק בוגרים להסתכל, ולקחת את הדברים הטובים, ולחשוב על הדברים שלדעתם פחות..

4. 3 שנים. אני שמינסט והם חמשושים שלי..

בתור חניכה:

1. מאודד החזקתי!!

2.כן. גם מלפני 6 שנים[בסניף] וגם מלפני שנה ושנתיים,ו-3 ויותר..

3. כן. ברור שזה תלוי אבל עם מי..

4.כן. קרה לי כבר 3 פעמים. 3 הפתעות ענקיות! אבל אני לא מצפה מאף אחד למושלמות..

בתור מדריכה לשעבר:

1.לא. עזבתי לפני חודשיים.

2.רמה גבוהה. פרשתי מההדרכה,אבל עדיין ממש בקשר איתן..

3.ממש לא. אפילו לא בקצת.

4.שנתיים. הן בכיתה ט עכשיו.. מתבגרות

בתור חניכה:

1. תלוי מאיזה מדריכות, ברור. אבל היו מדריכות שהם היו הסגן של הקדוש-ברוך-הוא בערך, אם לא הוא הסגן שלהם.. הערצתי ברמות אחרות. היום כשמסתכלת על זה זה היה מוגזם בטירוףף.

2. כן. כל המדריכות שהיו לי אי פעם [משבט זרעים אפילו.. היום אני איתן] אני אומרת שלום וזה ברחוב, ומדברים קצת.. ויש כמה שיותר. חברות כזה וזה.. שוב, עם כל אחת זה שונה..

3. כן. שחנשים, וכאלה.. ואחרי שהם יצאו גם.. עכשיו כר לא, אבל שנה-שנתיים אחרי שהם עזבו, אז כן.

4. כן, מאוד. מאוד!! 

עכשיו, בתור מדריכה, כשאני חושבת על איך שהערצתי פול תמדריכות שלי והם היו הכתובת שלי לחי מבעיות הארץ, אני חושבת עד כמה הייתי חניכה קרציההה. מסכנות המדריכות שלי!! הייתי בכיינית ומעיקה ויושבת על הווריד. חוץ מזה שסגדתי וחשבתי שהם אלוקים וזה סתם מטומטם. ב"ה שחניכות שלי מתוקות אחת אחת

[אה, וכל הנל קרא לי בשבטים בוגרים יחסית.. מעלות-מעפילים-הראה.. אבוי כמה סתומה הייתי..]

בתור מדריכה:

1. כן ב"ה. שבט ניצנים למעלות. [כיתה ו']

2. קשר זורם והכל, אבל לא בקטע שלך קשר אישי עם בנות ודיבורים עמוקים עם בנות יחידות על דברים מהחיים.. למרות שרוצה. אבל הם קטנות, וגם נכנסתי רק לפני חודש וחצי.. אבל בעז"ה.

3. אין הרבה קשר, אבל אני חושבת שזה לא אמור 'לכבול' מבחינת הדוגמא האישית, כי אם מישו הולך להיות מדריך, מראש הוא אמור להיות אחד שזו דרך החיים שלו, והוא עושה את זה כי הוא מאמין בזה, ולא כי יש חניכים אז חייבים לעשות דוגמא אישית. ואם מישו מרגיש שזה כובל אותו אז לדעתי זה בעיה..

4. אני שביעיסטית, הם ניצנים למעלות  -כיתה ו'.

מקווה שעזרתי.

1. תלוי, היו שנים בעיקר כשהייתי קטנה שתפסתי, אחר רק  פחות..מ1-10 אז 3

2. לא

3. כן

4. זה לא קרה אז לי אז..

1. מדריכה 

2. אחלה בסך הכל

3. לא, כי אני באמת איתם כמו שאני אז אין את הקטע הזה של "לשחק אותה צדיקה" או משהו בסגנון..

4. הדרכתי בנים - פער של 3 שנים

עכשיו בנות שבט חדש - פער של שנתיים 

חניכה ש(בעזרתו יתברך!)תיכנס להדרכה בחודש הקרובבב!

1. ממש מחזיקה ולדעתי זה חשוב שהמדריך יהיה דוגמא אישית בכל הנושאים.

2. כן, לא קשר הדוק אבל מידי פעם כזה, מלפני 5 שנים בערך ו3 בערך. במיוחד בשבטים הקטנים, יש לי מדריכה מלפני 5 שנים שאני ממש בקשר איתה..

3. לא ממש, רק שחנ"שים  ופה ושם איזה עלהאש..

4. כן, מדריכה מדהימה ושיא הדוסה שטסה לשנת שירות בחו"ל וחזרה בשאלה, הייתי בהלם, היא סתם ניסתה למכור לנו דברים שמסתבר שהיא לא באמת האמינה בהם!!

בתור חניכה לשעבר..

1. אממ.. הערכתי, לומדת ורואה את המדריכות כדמות. 

זכיתי במדריכות מדהימות ב"ה, והסתכלתי..

2. בטח שכן! בעיקר המדריכות של ז'-ח'.

3. כן, עשינו ועדיין עושות. טיולים ביחד למעיין של הישוב, ימי הולדת, סתם נפגשים מלאא, מדברים.
ממש בקשר איתם!! אין כמוהן בעוולם! 

(היום כשמדריכה כבר, כל הזמן חושבת מה הן עשו במצב כזה או כשקרה ככה.. מדריכות לדוגמא בהחלט, בשבילי.)

4. ממש ממש לא!! יאמר לזכותן הגדולה. בחיים לא יצא לראות אותן בצורה שנגדה את מה שאמרו והעבירו..

ות'אמת הן לא היו מהאלה שערכיות כאלה לידינו, הקשר איתן היה מאוד פתוח וזורם.

ודברים שהם לא הקפידו עליהם - דיברו על זה, אמרו שצכות להתחזק..

ועכשיו בתור מדריכה

1. כן, נבטים שיהיו ניצנים. כיתה ה'.

2. נכנסתי לפני חודש וחצי בערך, אז עוד צריך לבנות. בנתיים מאוד מאוד כיפ ואוהבת אותן, וגם הם אותנו.

שיחות אני לא בטוחה עד כמה, עוד קטנות. אולי שיחות שאנחנו ניזום..

3. דוגמא אישית - זה בהחלט מחייב. בהחלט!

אבל אני רואה את זה בצורה טובה, זה עוזר לי להתקדם גם עם עצמי.

משתדלת דברים שמעבירה ליישם כמובן, גם בבית או כשלבד.

4. כיתה ה', ואני שישיסטית. אין לי כח לחשב

הרבה הצלחות!!

1. רב המדריכות שלי היו דמויות לחיקוי (אני פתאום מוצאת את עצמי אומרת משפטים שלהם וכו'... )

2. אני נמצאת בקשר עם חלק מהמדריכות שלי.. אחת עזבה לפני 4 שנים ואחת שעזבה לפני שנה בקשר כזה של מה קורה מה נישמע... קשר כללי יותר.. ועם אחת שעזבה לפני שנה אני בקשר ממש טוב...

3. עם רב המדריכות שלי בזמן שהן היו מדריכות לא היה לי קשר מעבר לפעילות הרגילה חוץ מאחת שלקראת שהיא עזבה היו לנו כמה שחנ"שים ואיתה הקשר ממש ממש התחזק דווקא אחרי שהיא עזבה.

4. לא ניתקלתי במדריכה כזאת אבל אם הייתי רואה מדריכה כזאת הייתי ממש מתאכזבת ממנה... מדריכה צריכה להראות דוגמא אישית ואני מצפה מהמדריכות שלי לעשות את מה שהן אומרות ומחנכות שנכון לעשות...

1. היו לי מדריכות מדהימות (ועדיין יש...) שבאמת ראיתי כמעט בכולן דמות לחיקוי (בדברים מסוימים)והתחברתי אליהן.

2. כן, גם מלפני 6 שנים... בעיקר כשאני פוגשת אותן וכשהן באות לבקר... ;) 

3. לפעמים, רק עם חלק...

4. לא זוכרת משהו ספציפי...

לא החזקתי מהמדריכים..

אני עדיין בקשר עם רובם הגדול..מאז נבטים

עשינו דברים מעבר,ועדין עושים לפעמים בתור שבט(כבר בלי מדרכים)

לא

עכשיו בתור מדריך:

מדריך עכשיו

יש פער גילאים גדול ולכן אין שיחות וכו',אבל כן יש קשר טוב

ואותי אישית זה לא כ"כ כובל כי אני מדריך חוץ,אבל אני רואה על חברים שלי שזה כן כובל אותם.

בתור מדריך/ מדריך לשעבר: 

1. האם אתה כרגע מדריך? לא.

2. מה רמת הקשר שלך עם החניכים (מבחינת התראות ובילוי, שיחות וכו')? אני כיום בש"ל - ככה שאני בבית פעם בשבועיים בשבת - ואני מנצלת את שבת כדי לדבר איתן, לברר מה הולך, לייעץ וכו'. כשאני לא בבית - מדי פעם סמסים.

3. במידה ויש קשר, האם אתה מרגיש שזה "כובל" אותך כי אתה מחוייב להיות דוגמא אישית?  ממש לא... תמיד התנהגתי איתן רגיל

4. מה הפאר הגילאים בינך לבין חניכיך ובאיזה שלב בחיים הם נמצאים כרגע? (ילדות/ התבגרות וכו') 3 שנים הפרש. הן כיום כבר מדריכות

סורי שאני לא עונה על שלב החניכה- אני פשוט לא ממש זוכרת

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות