בתור חניך:

1. נבטים עד מעלות לא היה לי כ"כ קשר עם המדריך... שבט גדול (30+ חניכים) אז חוץ משלום שלום לא היה הרבה.

    ממעפילים עד איתן (כבוד!!) השבט היה הרבה פחות חבר'ה אז יצרתי קשר מעולה עם המדריכים.

 

2. כן, בעיקר מלפני 3-4 שנים.

3. כן, עזרה בכל מיני דברים... עד היום זה קיים

4. לא, המדריכים שלי היו אותו הדבר גם מחוץ למסגרת. 

 

בתור מדריך:

1. כן

2. אני מדריך חוץ אז זה קשה לשמור על קשר אבל אני משתדל להתקשר מידי פעם וגם סמסים. כשאני בסניף אני מדבר איתם על דבר שבעולם...

3. כן, לפעמים. אבל כשאני חושב על זה זה מחייב אותי להיות מישהו יותר טוב כדי לא להיות צבוע... במקום "דוגמא אישית" - "אישיות לדוגמא..."

4. פער הגילאים הוא בין שנתיים לשלוש, חוץ מאחד שהוא כמעט 4, ושניים שמצטרפים עם הפרש של שנה... חבר'ה בתחילת גיל ההתבגרות. 

 

בהצלחה!

בתור חניכה: 1. האמת שלא כזה מצאתי במדריכות שלי בסניף דוגמה איך להתנהג, לא בגלל שלא היה לי במה לחקות אותן.. פשוט לא מצאתי משהו ש 'וואלה אני צריכה להתנהג ככה' , ותכלס גם לא תמיד הייתי החניכה הכי פעילה בסניף אז לא כזה הייתי עם המדריכות שלי... עם רוב המדריכות שלי מהאולפנה הרבה יותר התחברתי (בייחוד מכיתה ט' ומעלה..) אולי כי פה הייתי יותר גדולה.. או אולי כי הייתי מתראה איתן הרבה יותר... ומהן הייתי ממש תופסת ולמדתי מהן המוןןןן!

2. עם מדריכות מהסניף - לא. אפילו "שלום" בקושי יש... עם המדריכות מהאולפנה אני עדיין בקשר, אבל עד כמה שאפשר כן..? הן גרות רחוק... אבל אם הן נניח באות לבקר אני אקפוץ עליהן משמחה

3. עם המדריכות מהסניף לא כזה זכור לי.. עם המדריכות מהאולפנה לפעמים...

4. כן פעם אחת... היא לא חינכה אותי לערך הזה באופן ישיר אבל זה היה לי מאוד טבעי שהיא מתנהגת ככה ולכן שהיא עשתה אחרת זה היה לי ממש מוזר כי תפסתי ממנה בקטע הזה...

 

בתור מדריכה: 1. כן

2. יש ויש... קשר אישי זה עניין של זמן.. אבל ב"ה הקשר שלי איתן טוב.. הן משתפות אותי בדברים שעוברים עליהן ועושות איתי שטויות ביחד אני משתדלת מאוד שלא ייצא לי כמו שהיה לי עם המדריכות הקודמות שלי מהסניף... אז אני לא מוותרת על זמן אישי איתן..

3. בד"כ לא... זה קטע ממש צבוע לדבר אחת ולעשות שתיים..

4. הפרש של כ5 שנים.. הן כיתה ו' ואני בי"א

ננסה לשחזר..

 

בתור חניכה:

1. תלוי מי. חלקן מאווד כן [למשל זאת של כתה ד', אחת מאלה של כתה ה-ו] חלק קצת, וחלק כמעט ולא או בכלל לא.

2. כן. בעיקר עם זאת של כתה ד', ועם זאת מח-ט[שלא הייתי איתה בקשר בתור חניכה בסניף, ועכשיו אני כן..]

3. שחנשים וכו'? כן. וכן.

4. לא חושבת.

 

בתור מדריכה:

1. כן.[לחניכות הכי מתוקות בהיסטוריה!]

2. בעיקר נפגשים בפעולות.. לפעמים סתם נפגשים לערב כיפ, לא פעולה.. וטלפונים וסמסים המוון. אני מדריכת חוץ, אז כמעט ולא יוצא לי לפגוש אותן לא במסגרת הסניף.. לצערי.

3. לא. אני אני, וב"ה שאני כזו. ובעקבות זה שאני כזו אני יכולה להיות מדריכה, ולא הפוך. לא מרגישה צורך להיות 'דוגמא אישית', אבל כן ישלי מחוייבות להיות טובה ומתאימה להדרכה.. אבל זה לא "כובל" אותי.

4.  אממ. נראלי 3 שנים. הן חמשושיות, אני שמיניסטית.. והן חמשושיות, יענו מתבגרות בראבק

 

[הרבה יותר השקעתי קודם.. אבל אני מקווה שמה שעכשיו יספק אותך]

 

וואו,

אז ככה אני מדריך בתחום ההייטק

כאשר אני מדריך סטודנטים אני שמש דוגמא אישית ומראה להם את הדרך הנכונה להצלחה.

הסטודנטים שלי הם בכל גיל ואני מתאים את עצמי אליהם בזמן ההדרכה

בהרבה מקרים אני נתקל בסטודנטים שהם מחוסרי ריכוז להם אני נותן תשומת לב יותר צמודה שיבינו ויכילו את כל החומר הנדרש

הקשר שלי עם הסטודנטים הוא מאוד חיובי אני תמיד מתייחס אליהם מעבר לשעות הלימוד בזמן שהם רוצים לשאול שאלות ולהבין יותר.

 

כאשר אני הייתי תלמיד הקשבתי למורים שהם מוסמכים והערצתי את אלו שהעבירו את השיעור בצורה עניינית ומכובדת.

לא יצא לי לעשות משהו משותף עם מדריכים מעבר לשעות הפעילות.

 

מקווה שעניתי על הכל..

  1.  בשבטים הקטנים יותר-  מאוד תפסתי דוג׳ אישית מהמדריכות,  

בשבטים הגדולים יותר, בגלל שהיתה לי כבר יותר דעה עצמית, הדוג׳ האישית הסתכמה בעניינים יותר ספציפיים, אבל בהם- היא גם היתה יותר גדולה!   היו מדריכות שמאוד התחברתי אליהן...  באולפנא-  פחות דוג׳ אישית בכללי,  אלא יותר למידה מחושבת..

 

   2.  בקשר רציף-  לא ממש...  אבל אם יוצא להיפגש,  מדברים ממש!   גם עם מדריכות ממזמן...

 

    3.  השבט כן,  בעיקר סחנ״שים בשבטים הבוגרים יותר,  אני-  בתור חניכה בסניף לא ממש,  ובאולפנא דוקא כן,   אבל שוב,  מאז שנפרדנו,  לא ממש יוצרת קשר קבוע,  אז גם לא ממשיכים בפעילות שמעבר לרגילה..  ( אני מדברת רק עלי-  לא על כל השבט או על כל השכבה,  מביניהן כאלה ששומרות על קשר טוב... ) 

 

   4.  לא ממש.  כי נראלי זה לא כ״כ קרה,  בדר״כ המדריכים מפנימים את מה שהם מעבירים. (אם הם באמת עושים את זה מסיבה חינוכית),  ואם לא,  אז אלו דברים כמו כללים של הסניף ושל האולפנא,  שהמדריך לא ממש מיישמם לפעמים,  אבל זה לא נראה לי כזה מאכזב.   אם הכוונה היתה למדריך שממש סטה מן הדרך-  אז פשוט לא נפגשתי באחד כזה...

 

1) כן אני כרגע מדריכה
2)אין ממש קשר מאחר שהיו רק שלושה פעילות (הייתי ב 2 מתוכם)
3)---

4)6/7 שנים הן בשלב הילדות 

 

בתור חניכה, באולפנה ובסניף:

 

1. אני מודה, רובם היו מודלים לחיקוי (; חוץ מכמה שממש לא סבלתי- שזה היה רק מדריכים\ות שהתנהגו בצורה צבועה כלפינו..

2. כן (: משנה שעברה, לפני שנתיים והכי הרבה לפני שלוש.. אני מדברת איתן כמה פעמים בשבוע (:

3. כן (: המון! הייתה לי מדריכה שהיינו הולכות אפילו לישון אצלה, היום (אחרי שלוש שנים) אנחנו עדיין יוצאות לטיולים\אירועים\סתם לירושלים ביחד.. גם עם אחרים זה ככה אבל טיפה פחות..

4. כן! כן, מאוד!

 

בתור מדריכה (של השבט הכי מדהים בעווולםםם!):

 

1. כן, כמה חודשים..

2. ב"ה יש לנו קשר טוב, מדברת עם רובם כל יום (פלא' וסמסים בעיקר), נפגשים בשבתות גם מחוץ לסניף, הם גם מגיעם אלי לארוחות שבת (בבודדים או קבוצות (;), לא כ"כ רואה אותם באמצע שבוע כי אני בפנימיה, אבל במידה שאינ רואה אז כמובן שעוצרים לדבר (!)..

גם לטיולים משפחתיים שלי יוצא להם להגיע לפעמים..

3. לא, בד"כ לא..

חוץ ממקרים שהם רבים ביניהם ואז אני מרגישה כמו מורה שצריכה לגשת ולהפריד...

הפער הוא שישיסטית-זיינוקים, וניראה לי שזה תחילת בגרות...?

 

 

סתם מסקרן אותי, למה זה?

 

כשהייתי חניכה:

 

1. החזקתי מאוד. מכל המדריכות שלי. ברמה שכשרציתי לעבור סניף לא עשיתי את זה עד שהמדריכה שלי לא עזבה.

2. כן. עם רוב המדריכות שהיו לי אני בקשר, 2 מהן [[אחת ממעפילים ואחת מהרא"ה] הוא יותר רציף ויומיומי.

3. כן. כן.

4. ב"ה לא. אבל אני מאמינה שאם זה היה קורה לי אז ממש הייתי מתערערת. הסניף הוא מקום שממש השפיע על החיים שלי. אלו אנשים שאני ממש תופסת מהם.

 

בתור מדריכה לשעבר:

 

1. קומונרית נקרא?

2. יש לי חניכה אחת שאני בקשר ממש ממש טוב ורציף איתה. עם השאר כשאני מבקרת אותן באולפנות או שיוצא שנפגשים אז הקשר הוא ממש טוב והן ממש משתפות. אבל לרוב הן לא מתקשרות סתם ככה, רק אם פתאום קרה משהו שממש הסעיר אותן. הכי מרגש היה שהשנה לא הייתי בחודש אירגון כי אני קומונרית והן התקשרו להגיד לי שאני חסרה להן..
אם חניכות מהסניף שאני קומונרית בו יש כאלה שאני יותר בקשר איתן ויש שפחות.. אבל נראה לי שזה הגיוני בשלב זה של השנה.. מקווה שבעז"ה יתחזק.

3. ממש לא!

4. חניכות שלי בכיתה ז' ואני שנה שניה של שירות.
ובסניף עכשיו- מכל הגוונים והגיליים..

 

מקווה שהועלתי!

אם יש עוד שאלות אני אשמח לענות עליהן.

בהתחלה היה משחק שהיה קשור אז אבל פחות נראלי יהיה קשור בשבילך..
ביקשנו מכל אחת שתביא קרטון חלב, קנינו שתילים, אדמה, כל אחת גזרה את אחת הדפנון של הקרטון, הבאנו גואש והן קישטו.. בסוף כל אחת שתלה פרח באדנית הקטנה שלה והנחנו הכל בשורה בכניסה לסניף, יצא מעלףףף!! וממש מעלה תגאוות יחידה לשבט.
אחרי זה הבאנו להם פלאפל שהכנו לפני.. דיברנו, אפשר לעשות כזה כשאוכלים מעגל שכל אחת מספרת מה היה לה הכי משמעותי..
בהצלחה!

בכולופן מלא בהצלחה בהדרכהה!

 

נשמע לי קצת מוזר לעשות פעולת פתיחה בזום.. אם זה באמת רק שבועיים כבר עדיף לחכות.. אבל לא בטוח שזה יהיה שבועים (יותר נכון כמעט בטוח שיהיה יותר) אז עדיף לא למרוח את זה לשנים..

יש לי חברות שעשו פתיחה בזום והלך להן טוב..

 

תעשי כזה זום הכירות וכשנחזור לסניפים בעייזר ה' תעשי פעולת פתיחה מושקעת יותר.

 

בהצלוחה!!

תודה!

וואלה..טוב נראלי אז אעשה גם
תודה רבה!