כל אדם, יש לו תיק. תיק מסע שהוא צריך לסחוב.. ההוא שהוא מרגיש לו לפעמים כ"כ עצוב, וקשה - ולהפוך אותו לזהב.
אבל הרבה פעמים, כשאנחנו מתחילים עבודה פנימית, אנחנו כבר רוצים להיות בסוף התהליך. אין לנו כח להמתין.
אפילו רק מלחשוב כמה דברים עוד יש לנו לתקן, אנחנו מתיאשים מראש ומעדיפים להשאר למטה..
אנחנו בעצמם צריכים לעבוד על עצמנו לסגל את מידת ההמתנה. היכולת לחכות. [ושימו לב, המתנה שורש מתנה 
]
כי אם ננסה לעבוד על הכל ביחד, זה גדול עלינו - אנחנו נתפרק.
ועל זה לומדים מפרשת השבוע.
נתחיל בנושא אחר.. אברהם אבינו מכניס הביתה שלושה אורחים. ואומר האדמור מפשיסחה שכאשר אדם מכניס אליו אורח, הוא בעצם מכניס את האדם אליו לנשמה. כי אנחנו מכניסים את האדם לחלקת האלוקים הקטנה שלנו, למרחב הפרטי שלנו. וכאשר אנחנו מכניסים אדם, אנחנו מכניסים אלינו גם את הנשמה שלנו. אבל - אם אנחנו מארחים למטרה טובה, כל התכנות הטובות שלו - נכנסות אלינו.
ואברהם אבינו הכניס לביתו מלאכים. מה ההבדל בין מלאך לבין אדם?
המלאך יש לו יתרון. הוא לא נופל. הוא רובוט מטוכנת לעבודת ה'. אבל מצד שני, הוא גם לא יכול לעלות יותר.
ובניגוד אליו, לאדם יש חסרון. הוא חוטא ונופל. אבל מצד שני, אם האדם עולה - הוא יכול להגיע לדרגה שמעל למאלכים!!
ואדם הוא יצור זז. הוא עולה או יורד. אם הוא עוצר - אז הוא נופל. אבל, למלאכים יש את התכונה הזו. של עמידה במקום שלא לירידה!!
ומה אמרנו בהתחלה? אדם שמכניס אורח, מקבל את תכונותיו הטובות. אברהם, ואנחנו זרעו. קבלנו את היכולת הענקית לעמוד במקום. לעצור. שלא על מנת ליפול!! היכולת של המלאכים. למרות שהאדם הוא יצור שזז ומתקדם. אבל בעצם, קבלנו מהמאלכים את האפשרות שבחלק מהעליה - תהיה גם עצירת מנוחה, כדי שיהיה לנו כח להמשיך.
אדם צריך לדעת לנוח גם. לדעת להמתין. לא להיות כל הזמן במרתון של לעלות ולהספיק. כי הוא יקרוס.
עליה צריכה להוביל אותנו לשמחה! אם היא מובילה אותנו לעצבות (לא לקושי!) זה אומר שלא עצרנו. ושעלנו גבוה מיידי בזמן לא מתאים..
וכן, כשאנחנו עוצרים ואנחנו לא רואים את עצמנו עולים זה לא דבר רע. זה חלק חשוב חשוב לעליה.
כמו במכונית. (וההבנה שלי במכוניות שואפת לאפס. 
אם חרטטתי - מחילה.]
אם תיקח מכונית חדשה מהנילונים, ולא תשתמש בה במשך כמה שנים - המנוע יתקלקל. למרות שהוא לא היה בשימוש. כמו במצב ההפוך, שאם אדם יסע ברכב שבוע שלם ללא הפסקה. גם בזה המנוע יקרוס.
וגם ההתגלות של ה' אל אברהם בפרשה, הייתה כאשר אברהם נח! "ויראל אליו ה', והוא נח תחת האהל". דווקא כשאברהם אבינו ישב, נח - ה' מתגלה אליו.
שנזכה לדעת לתת לעצמנו גם לנוח
שבת שלום.